משתמש:Eman/טיוטה
אחמד כאחלה בן 45 נהרג מירי צה"ל לעיני בנו, במחסום פתע סמוך לכפר סילואד. מפקד החטיבה קבע כי "האירוע לא היה אמור להסתיים בהרוג" [1] [2]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כרמל דנגור, תחקיר צה"ל: הפלסטיני שנורה במחסום - לא מחבל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בינואר 2023
- ^ הצבא שיקר: אחמד כחאלה נורה למוות ללא כל סיבה כשהיה בדרכו לעבודה, באתר בצלם, בפברואר 2023
כרונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 30 בדצמבר 1947- טבח בתי הזיקוק
- 29 בפברואר 1948 - פרשת "היוצק"
- 18 במרץ 1948 - רצח עובדי חברת חשמל בעכו
- 9 באפריל 1948 - פרשת דיר יאסין
- 12 באפריל - ח'ירבת נאצר א-דין ? [1]
- 13 באפריל 1948 - שיירת הדסה
- 13 במאי 1948 - הקרב על גוש עציון#הטבח בכפר עציון
- 23 במאי 1948 - מבצע נמל - כיבוש טנטורה רצח שבויים וטענות לטבח בכפריים
- 12 ביולי = לוד (מוריס 276)
- 18 ביולי 1948 - רצח פצועים של צה"ל שהושארו בשטח ע"י פליטי רמה ולוד אחרי קרב חירבת כוריכור
- 29 באוקטובר 1948, במהלך מבצע יואב - פרשת דווימה
- 29 באוקטובר 1948 - טבח צפצאף
- 31 באוקטובר ו-1 בנובמבר 1948 - טבח חולא
מבצע חירם[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המבצע אירעו מספר מקרים של מעשי טבח והתעללות בתושבים מקומיים.[1]
לאחר כיבוש עילבון נרצחו 14 מתושביו על ידי החיילים כנקמה על כך שראשיהם של שני חיילים ישראלים שנהרגו בקרב נכרתו ונישאו בתהלוכה.[2]
ב-1 בנובמבר 1948, לאחר כיבוש הכפר חולא הלבנוני, ריכזו חיילי חטיבת 'כרמלי' עשרות גברים ודחקו אותם לאחד הבתים. לאחר מכן ירו עליהם ופוצצו את הבית, בין 34 ל-58 גברים נהרגו. מפקד הפלוגה האחראי הועמד לדין ונשפט לשבע שנות מאסר, אולם בפועל לא נאסר.[1]
התקבלו תלונות ועדויות על מעשי טבח ואכזריות נוספים גם בסאלחה, צפצאף, ג'יש, בירעם וסעסע. על פי הערכה, במבצע כולו נרצחו כמאתיים אזרחים ושבויים בכ-12 מקומות. למרות מספר חקירות שנוהלו באשר למקרים אחרונים אלה, לא הועמד לדין אף חייל בעקבותיהן.
- אמיר אורן, טוהר הנשק נפגע? הוא התלכלך כבר ב–48', באתר הארץ, 2 באפריל 2016
- אדם רז, דיר יאסין ממש לא היה הטבח היחיד. חשיפה: הפרוטוקולים החסויים מ-48', באתר הארץ, 9 בדצמבר 2021
קישורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיעח ר"ץ. שיזמה את הדיון, טענה כ' במצענך" " יש סעיף הגורר עונש של חמש שנות מאסר על כל ערבי, שיקיים יחסי מין עם?ישראלית. כן הציעכך' לגרש " ערבים מהארץכהתחלה" של " גירוש טוטלי, הצעת השופט עציוני לפסול את־. הרשימה נדחתה בקולות חליכוד והמפד"ל. המערך ו־ שינוי" נמנעו מהצבעה. דק " חדש" ור"ץ תמכו בפסילה. "
- טובה צימוקי, ועדת הבחירות דחתה הצעה לפסול את "כך", דבר, 5 ביוני 1981
דיון נוסף על פסילה בעקבות פרסומים שמעוררים מדנים בין חלקי האוכלוסיה
- 31 רשימות מתמודדות, 2 נפסלו 3 חזרו בהן, דבר, 11 ביוני 1981
במרכז המודעה, שהטיפה לגירוש ערבים, הופיעה תמונה של בהורה, בהקשר שממנו משתמע שקיימה יהסי־מין עם ערבים(הבהורה, היילת בשירות סדיר, הגישה כעבור זמן תביעת־דיבה נגד כהנא וזכתה בדין. הפיצוי שכהנא חוייב בו לא שולם לנערה עד עצם היום הזה). בגוף המודעה נאמר: "אנו מציעים מאסר הוכה בפועל של חמש שנים, בלי אפשרות של המתקת גזר־הדין או הורדת תקופת המאסר. לכל לא יהודי המקיים יהסי־מין עם יהודיה...
בוועדת־הבחירות־המרכזית. אמר השופט עציוני, בהנמקתו לפסילת רשימת כך: "ואין לי אלא לחזור על דברי השופט ויתקון, כאהד מפסקי־הדין שלו, כי שום משטר חופשי לא יתן ידו והכרתו לתנועה החותרת תחת אותו משטר עצמו, וכי לא פעם קרה בהיסטוריה של מדינות בעלות משטר דימוקרטי תקין, שקמו עליהן תנועות פאשיסטיות וטוטאליטריות למיניהן והשתמשו בכל י אותן הזכויות של הופש הדיבור, העיתונות וההת־ אגדות, שהמדינה מעניקה להן, כדי לנהל את פעי־ לותן ההרסנית בחסותן. מי שראה זאת בימי הריפובליקה של ויימר, לא ישכח את הלקח. "
- יורם סבו, עציוני: "חוקי נירנברג", כותרת ראשית, 16 במרץ 1983
הפרקליטות ביקשה לדחות את עתירתו של הרב כהנא נגד האיסור שהוציא, לטענתו, משרד החיניד על הופעותיו והרצאותיו בבחי־ספר ? בישראל.
- הםתת אנשי "כך" —בנוסח "מיין קאמפף" וחוקי נירנברג, דבר, 15 ביולי 1983
ישיבת ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת פוצצה אתמול במהלך דיון בהצעתו של חבר הכנסת יאיר צבן ממפ״ם על: "הסכנה בפעולת תנועת כך".
- אמנון לוי, מצצה ישיבת ועדת החוקה עם מאיר כהנא, חדשות, 27 במרץ 1984
ט.נ.ט. ממלכתי,
בין סעיפי מצעו הוא מציע לאסור קיום יחפי־מין בין יהודים לערבים.
- תנועת "כך" - סכנה לחברה הישראלית, מעריב, 27 במרץ 1984
מפגש פעילים בירושלים דב אלפון, כהנא: "הם יברחו כמו שפנים", כותרת ראשית, 26 באפריל 1984
פסילה בועדת הבחירות, ביוזמת שולמית אלוני.המערך. רץ. שינוי, ורק״ח תמכו בפסילה. חופש הצבעה בסיעת הליכוד שהתפצלה לנמנעים ומתנגדים. תמיכת יו"ר הוועדה השופט גבריאל בך - "אחרי ששמעתי מה הוא אומר. ברור לי. שאם אדם כזה ישב בכנסת. לא יצטרכו האנטישמים בעולם את הפרוטוקולים של זקני־ציון". בדיון נשאל כהנא לגבי גירוש דרוזים וצ'רקסים וענה: "אני בעזן להעביר מהארץ כל מי שאיננו"
- אמנון לוי, מאיר כהנא - סוף המרוץ?, חדשות, 18 ביוני 1984
18 המצביעים בעד הפסילה: נציגי המערך, ר"צ, שינוי, חד"ש, רשימת בך פורת והשופט בך. 10 הצביעו בעד אישור הרשימה: חלק מנציגי הליכוד, וכל נציגי מפד"ל, אמדת ישראל, תמ"י והתחיה. 7 מנציגי הליכוד נמנעו. השופט בך הודיע לסיעה על פסילתה "מן הטעם כי רשימה זו דוגלת בעקרונות גנעניים ואנטי דמוקרטיים, העומדים בסתירה להצהרת העצמאות של מדינת ישראל, תומכת בגלוי במעשי טרור ומנסה ללבות שנאה ואיבה בין חלקים שונים של אוכלוסיית ישראל".
- יהושע ביצור, "כך" בחוץ; היום דיון על הרשימה המתקדמת, מעריב, 18 ביוני 1984, המשך
כתבה מקיפה. ראיון עם שפרינצק,
יודעים שהפעם יש לי גיבוי עצום. כל העמך הזה, שהצביע בעד בגין, מסתובב היום מתוסכל וממורמר — אגי פשוט מבטא את מה שהם חושבים".
לכל הפיגועים שביצעו אנשי התנועה ו* מקורביה גתן כהגא חסות גלויה רק לאחר מעשה. איש עוד לא הצליח להוכיח מעו־ רבות ישירה שלו באחד הפיגועים, ויש אומרים שעל חלקם אפילו לא ידע מראש
מימון מארה"ב. נסיעה פעמיים בשנה לאיסוף תרומות.
- טלי בשן, "כר" נפסלה. כהנא ממשיך, מעריב, 22 ביוני 1984
- ביטול הפסילה - 28 ביוני
"תושבי חדדה, כאתי לבשר לכם כי ביום ג' כבוקר הערבים מתחילים לצאת ממדינת ישראל. מיד עם קבלת חסינותי, כחבר כנסת, אני מתייצב באום אל־פאחם עם דף ועט לרשום את אלה המוכנים לעזוב בשקט. יתר הערבים יועלו על גבי משאיות בכוה הזרוע של צה"ל. לא נרשה לסרטן לפעפע במדינה".
- פסילת תשדיר, שלולית דם
עם שסבל בעמנו מארס הצפעוני של הגזענות יקיא מקרבו בכל עממתו המוסרית גידול ממאיר זה. למען טוהר המחנה ולמען כבוד ישראל אנו קוראים לכל המפלגות " להתייחס אל כהנא כאל מוקצה מחמת מיאוס ולהסתייג מיד ובאופן רשמי מכל סיג ושיח ומכל שיתוף פעולה
- פרופסורים קוראים להתייחס לכהנא כמוקצה מחמת מיאוס, מעריב, 29 ביולי 1984
- שרים ונציגי האופוזיציה התאחדו בקריאה: "לרסן את כהנא", מעריב, 30 ביולי 1984
- יהושע ביצור, שמיר: יש לחפש דרר למנוע הנזק של כהנא, מעריב, 30 באוגוסט 1984
בעת השבעת הכנסת
- יקיר צור, בחוץ הפגים אלפים נגד גזענות, חדשות, 14 באוגוסט 1984
באוקטובר 1984 יזמה גלי צה"ל יום שידורים מיוחד נגד גזענות, אותו ניסה כהנא למנוע בעתירה לבג"ץ,
- יעל פז-מלמד, אנשי כהנא רצו "לעלות" על גלי צה"ל, מעריב, 11 באוקטובר 1985
מיכאל איתן השווה את את החוקים שכהנא הגיש לחוקי נירנברג:
בתחילת הכנסת הנוכחית הגיש כהנא שני חוקים דומים. החוקים הנאצים היו: "חוק אזרחות הרייך" ו״חוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני". כהנא הגיש "חוק האזרחות הישראלית" ו״חוק למניעת התבוללות ולקדושת עם ישראל". ח״כ איתן אמר לחברי הוועדה: "לפחות בשבע נקודות מצאתי דמיון רב בין שתי מערכות החוקים. בין היתר כלל הדימיון שלילת אזרחות מיהודים ברייך ושלילת אזרחות מערבים על־ ידי כהנא, הגבלות מגורים, איסור על נישואי תערובת, איסור קיום יחסי מין בין גזעים, הפרדת תלמידים, הפרדת חופי רחצה בין יהודים וערבים - לפי כהנא. ובין גרמנים ליהודים לפי הנאצים". מסקנתו של ח״כ איתן: "הצעות כהנא הינן מסמך נאצי שניכתב בישראל".
- אמנון לוי, "החוקים שר מאיר כהנא לקוחים מחוקי נירנברג", חדשות, 13 בנובמבר 1984
הרג חפים מפשע מריי כוחות הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמאר שפיק אבו עפיפה בן ה-18 נורה בראשו כשטייל עם חברו הטוב בחורשה, ליד מחנה הפליטים אל-ערוב, 2022 יובל אברהם, "החייל פתח בירי אינטנסיבי. לא הבנתי אפילו שעמאר מת", באתר "שיחה מקומית", 8 במרץ 2022
- אחמד כאחלה בן ה-45 נהרג בשבוע שעבר מירי צה"ל לעיני בנו, בצ'ק פוסט סמוך לכפר סילוואד. 15 בינואר 2023 כרמל דנגור, תחקיר צה"ל: הפלסטיני שנורה במחסום - לא מחבל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בינואר 2023 [2]
- הריגת איאד אל-חלאק
- שירין אבו עאקלה
- פרשת אום אל-חיראן
בית הנשיא[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק ארצי, מסיבת ראש חודש בבית הנשיא!, זמנים, 2 בספטמבר 1954
- תקוה וויינשטוק, קשה להיות נשיא, מעריב, 6 באפריל 1955
- הנשיא מסרב לגור בבית שנערכו בו טקסים נוצריים, הצופה, 16 ביוני 1963
- הבית ברחביה יוסיף לשמש משכן הנשיא, דבר, 17 ביוני 1963
- הנשיא עובר ל"בית הנשיא", מעריב, 23 ביוני 1963
- בית־קבע לנשיאי ישראל - בטלביה, על המשמר, 5 בנובמבר 1963
- משכן קבע לנשיאי ישראל יוקם בטלביה, דבר, 4 בנובמבר 1963
- בית הנשיא ברחוב הקשת, הַבֹּקֶר, 4 בנובמבר 1963
- האדריכל אבא אלחנני זכה בתחרות להקמת בית הנשיא, הַבֹּקֶר, 3 במאי 1964
- בית לאלף שנה, הצופה, 8 במאי 1964
- יצחק פלר, אחרון הצריפים פינה מקומו לאזרח מם' 1, חרות, 29 בדצמבר 1965
- תחודש בניית משכן הנשיא, דבר, 18 בינואר 1967
- הוחל בבניית משכן הנשיא, דבר, 1 באוקטובר 1967
משכן נשיאי ישראל יושלם לקראת הפסח ויועמד לרשות הנשיא, למרחב, 12 בנובמבר 1970
- י. נבון מציע למכור משכן הנשיא, דבר, 15 ביולי 1971
- אבא אלחנני, מכתב גלוי לחייב יצחק נבון, מעריב, 9 בספטמבר 1971
- יצחק נבון, תשובה גלויה לאדריכל של בית הנשיא, מעריב, 17 בספטמבר 1971
- ח"כ נבון הגיש כתב הגבה לתביעת האדריכל אלחנגי, מעריב, 2 בפברואר 1972
- ...והיה אם ייבחר נבון, מעריב, 20 במרץ 1973
שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים הודעת ההתנצלות של נבון, מעריב, 13 ביוני 1975- מיכאל יעקובסון, חמש שנים בבניין השנוא עליו: מלחמתו של יצחק נבון במשכן הנשיא, באתר Xnet
- שינויים הכרחיים יעשו במשכן הנשיא, דבר, 16 במאי 1978
- מירה נוף, הבעיה של בית הנשיא: "שאחד השגרירים לא ידרוך פתאום על צעצוע של הילדים", מעריב, 29 במאי 1978
- צבי לביא, משכן הנשיא - ה"לאו" של גולדה, מעריב, 8 באוקטובר 1971 (המשך) (המשך), מעריב, 8 באוקטובר 1971
- יחיאל לימור, משכן הנשיא ייחנך ביום העצמאות הקרוב, מעריב, 29 במרץ 1972
- משכן נשיאי ישראל - בשלב "הרצה", דבר, 25 באפריל 1972
|}
- ^ 1 2 בני מוריס, 1948, עמוד 374
- ^ תיאור מפורט של השתלשלות האירועים נמצא בספרו של בני מוריס, "לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949", עמ' 305–306, בספרו של יואב גלבר, "קוממיות ונכבה", עמ' 354 מוזכר שנהרגו בכפר 13 גברים, כנקמה על כריתת הראשים על ידי חיילי קאוקג'י והתהלוכה שהם קיימו בכפר. מוריס כותב על מציאת הראשים הכרותים בכפר בעת כיבושו.