משתמש:Gilbuzaglo/מוצאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

 
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה
לדיאנה ואקטאון מאת טיציאן יש מקור מלא המכסה את מעברו דרך מספר בעלים וארבע מדינות מאז צויר עבור פיליפ השני מספרד בשנות ה-50 של המאה ה-20.

מוצאות ( צרפתית: provenir, מילולית: לבוא מ/להתקדם למקום....) היא תיאור השתלשלות של משמורת או מיקום של חפץ היסטורי.[1] המונח שימש במקור בעיקר בהתייחסות ליצירות אמנות, אך משמש כיום במגוון רחב של תחומים, שכוללים ארכאולוגיה, פלאונטולוגיה, ארכיונים, כתבי יד, ספרים מודפסים, כלכלה מעגלית ומדעי המחשב.

המטרה העיקרית של מעקב המוצאות של חפץ או ישות היא לספק ראיות הקשריות ונסיבתיות לדרך הנפקתו או לזמן גילויו. הדרך לעשות זאת היא על ידי ביסוס, ככל האפשר, של ההיסטוריה המאוחרת שלו. מדובר בשחזור של רצף הבעלים הפורמליים של הפריט, ומיפוי המקומות בהם הוא הוחזק. לפרקטיקה הזו יש ערך מיוחד בסיוע לאימותם של אובייקטים . כמו כן, ניתן להתשמש בטכניקות השוואתיות, חוות דעת של מומחים ותוצאות של בדיקות מדעיות כדי למצוא את מקורו של הבסיס. אך הטכניקה הבסיסית ביותר למציאת המוצאות קשורה בעיקר אל מסמכים שמעידים על קיומו של הפריט . השימוש הראשון במושג "מוצאות" מתוארך באנגלית לשנות ה80 של המאה השמונה עשרה. מבחינה רעיונית ניתן לשייך את המונח מקור למושג המשפטי שרשרת משמרת (אנ').

עבור מוזיאונים וסוחרי אמנות (אנ') , בנוסף ליכולת לזהות מיהו מחבר היצירה ומהי האותנטיות של חפץ, קביעת המוצאות נחשבת לבעלת חשיבות בסיוע לביסוס התוקף המוסרי והמשפטי של הבעלות על הפריט. זאת בהתחשב בכך שחל גידול נרחב בכמות יצירות האמנות שנבזזו (אנ') נושאים אלה היוו את המקור לחשש כבד בנוגע לגבי יצירות שהחליפו בעלות באזורים שנשלטו על ידי נאצים (אנ') באירופה לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. מוזיאונים רבים החלו לאסוף באופן אקטיבי תיעודים של יצירות מסוג זה ואת היסטורית המוצאות שלהם.[2] לאחרונה אותן דאגות שעלו לגבי יצירות שנבזזו על ידי הנאצים הועלו לגבי יצירות שמקורן באמנות אפריקאית ,שבדרך כלל מיובאות באופן בלתי חוקי ועתיקות.כמו כן ישנו חשש לגבי בזיזתם של עתיקות מחלקים שונים בעולם . בשנים הקודמות היה חשש רב מבזיזת עתיקות בעיראק, וכיום חשש זה הוא ממשי יותר כלפי עתיקות שנמצאות בסוריה.

בארכיאולוגיה ובפליאונטולוגיה, נעשה שימוש במונח הנגזרprovenience .בדיסצפלינות אלו המושג מתייחס למיקום הפיזי הספציפי של כל פריט (במחקר מודרני,ניתן לתעד את המיקום המדויק של כל פריט באופן תלת מימדי).[3] משום כך, לחפצים בדיסציפלינות אלו יכולה להיות לחפץ גם היסטוריה שמתעדת את המיקום הפיזי המדויק שלו (provenience) וגם את היסטוריה שמתתארת את תולדות הבעלות עליו ומקומות הימצאותו (Provenance).

יצירות אמנות ועתיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוצאות של יצירות אמנות פרטי אספנות ישנים ועתיקות היא בעלת חשיבות רבה, במיוחד בכל הנוגע אל בעליהן. ישנן מספר סיבות מדוע מציאת המקור של היצירה הוא בעל חשיבות רבה . סיבות אלו חלות גם על סוגים אחרים של אמנות יפה.ידיעה אמינה על מוצאות מעלה את הערך הכספי של יצירת האומנות.כמו כן, קביעת מקור היצירה עשויה לסייע באימות זהותו של האמן ולסייע במיוחד באימות דיוקנאות שמוופיעים בציורים זה עשוי לאשר אם הציור הוא באמת מהתקופה שממנה נראה שהוא. קביעת המוצאות של יצירות יכול לסייע בפתרון סכסוכי בעלות. לדוגמה, קביעה מהי היסטורית המוצאות של תמונה מן השנים 1933 ו-1945.יכול לקבוע האם מדובר בתמונה שנשדדה על ידי הנאצים . גלריות רבות משקיעות מאמצים רבים בחקר מקורם של ציורים שקיימים באוסף מן השנים הללו ואין ידיעה ברורה מהי היסטוריית המוצאות שלהם.[4] עדויות מתועדות על מוצאות של יצירת אומנות יכולות לעזור לקבוע שהפריט הוא מקורי ואיננו פריט מזויף, (לדוגמא: רפרודוקציה).כמו כן, אם פריט היצירה הוא פריט מקורי, ייתכן ולא מדובר בפריט גנוב או פריט שנבזז . חקר מוצאות יכול לעזור גם בשיוהיצירה לאמן ידוע, והיסטוריה מתועדת יכולה להועיל בהוכחת הבעלות של האמן על היצירה. דוגמא למחקר מוצאות שמוכיח כי אומן מסויים הוא היוצר ניתן למצוא בדיוקן ארנולפיני .

מידת המקוריות או האותנטיות של יצירת אמנות חשובה יכולה להשפיע על ערכה הכספי בשוק. הדבר מושפע ממידת הוודאות של היסטוריית המוצאות של היצירה,מעמדם של הבעלים הקודמים וחשיבותם כאספנים. כמו כן,במקרים רבים ערך המוצאות מושפע ממספר הראיות לכך שממצא ארכיאולוגי לא נמצא בחפירות ארכיאולוגיות לא חוקיות , או הושג באופן לא חוקי . הגדרת היסטוריית מוצאות של של יצירת אומנות הם הגדרות ששונות באורכן . זאת בהתאם לקונטקסט בה מנותחת היצירה ובמספר הפריטים ההיסטורייים הידועים עליה. קביעת היסטוריית המוצאות של יצירת אומנות יכולה להיות באורך של מילה או משפט קצר, או להתפרס על מילים רבות בקטלוג.

הסמכת(אנ) מומחה לקביעת מקור היצירה ומידת האותנטיות שלה יכולה להוות הבדל שיש לו משמעות כספית. יצירה מזיופת תחשב לחסר ערך מבחינה כספית,לעומת יצירה אותנטית של אמן חשוב שתהיה שווה הון תועפות. האישור כי היצירה היא אותנטית או מזויפת יכול לעורר לעיתים תהיות רבות . ז'אק ואן מיגרן(אנ) זייף את עבודותיו של אביו הצייר האן ואן מיגרן. (שזייף בעצמו את עבודותיו של הצייר יאן ורמיר ). ז'אק ואן מיגרן כתב תעודות מזויפות בהן נכתב כי עבודות לא אותנטיות שיוחסו ל.

ג'ון דרו (John Drewe{אנ}) היה מסוגל לקבוע כי יצירות רבות הן יצירות אותנטיות, למרות שבקלות ובאמצעים מדעיים אפשר לזהות כי מדובר ביצירות מזויפות. הוא אימת באופן מזוייף מספר מרשים ,(אך כוזב), של יצירות אומנות. משום כך הגלריות והסוחרים קיבל ממנו יצירות אומנות שנחשבו ליצירות אמיתיות. הוא יצר את הממצאים הכוזבים הללו על ידי זיוף מכתבים ומסמכים אחרים, כולל רישום כוזב בקטלוגים יש של תערוכות.[5]

לפעמים קביעת המוצא יכולה להיות קלה לביצוע . לדוגמא, צילום של הפריט עם הבעלים המקורי שלו. תיעוד פשוט אך סופי כמו זה יכול להעלות את ערכו הכספי של הפריט,אבל רק אם הבעלים הוא אדם בעל מוניטין רב . פריטים רבים שנמכרו במכירה פומבית המכרו במחיר רב יותר מהמחיר המקור שלהם רק בגלל תצלום של הפריט בחברתו של אדם מפורסם. כמה דוגמאות לפריטים כאלו כוללים פריטי עתיקות, שהיו בבעלות אנשים מוכרים מתחומים שונים כמו אומנות או פוליטיקה. [6]

בכל הקשור לדיון על השבת חפצים תרבותיים באוספים של מוזיאונים ממוצא קולוניאלי(אנ),המוזיאון האפריקני(אנ) בבלגיה החל להציג בפומבי מידע על חפצים שנלקחו מהקולוניות שהיו בשליטת בלגיה בתערוכת הקבע שלו בשנת 2021.[7]

חקר מוצאות של ציורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סר ויליאם פיטר(אנ), 1567: אמן אנונימי . עד תחילת המאה ה-17, דיוקן זה היה חלק מן אוסף , הברון ג'ון למלי הראשון . עובדה זו צוינה על ידי הקרטלינו(אנ) שנוסף לציור בצד ימין למעלה. הציור מוצג כיום בגלריה הלאומית לפורטרטים, לונדון

מטרתו של מחקר המוצאות היצירות הוא היא לייצר רשימה מלאה של בעלי היצירה (תעוד כל שמות ההבעלים, אם ישנה אפשרות כזו,עם ההוכחות התיעודיות התומכות בכך ). תחילת מחקר המוצאות הוא מרגע הזמנת הציור או תחילת תהליך היצירה בסטודיו של האמן ועד היום. בפועל, סביר להניח שיהיו פערים ברשימת הבעלים וייתכן שחלק מהמסמכים יהיו חסרים וייתכן שאבדו. בתיעוד מקור היצירה חשוב לציין מתי היצירה היתה החלק מתערוכה וכן יש לציין ברשימה ביבליוגרפית מתי היצירה נדונה בספרות או הופיעה כציור במקורות כתובים.

כאשר המחקר מתקדם בשחזור העבר של היצירה , כדי לגלות את מקורו הקודם ואת הבעלות הקודמת שלה ,חשוב לרשום את הפריטים הפיזיים של היצירה- סגנון היצירה, נושא היצירה, חתימת, האומן חומרים מהם עשויה היצירה מידות, מסגרת וכו'. [8]כותרת היצירה הוא השיוך לאמן מסוים עשויים להשתנות עם הזמן. ניתן להשתמש בגודל היצירה ובתיאורה כדי לזהות אם קיימים אזכורים קודמים לציור. החלק האחורי של ציור יכול להכיל מידע מהותי מהיצירה המקורית. ייתכן שיהיו על היצירה סימנים שנוצרו בתערוכות , חותמות של בתי מסחר, תוויות ששייכות לגלריות שונות שבהן הוצגה היצירה ואינדיקציות אחרות שמעידות על בעלות קודמת. ייתכנו גם תוויות שקשורות למשלוחים שהיצירה הייתה חלק מהם. בתוכנית הטלווזיה Fake or Fortune של רשת הBBC חקרו את היסטוריית המוצאותשל הציור Bords de la Seine à Argenteuil (אנ). היסטוריית המוצאות של הציור נחקרה באמצעות מדבקות שהודבקו בגלריות, ותוויות משלוחים שנמצאו בגב היצירה. לעתים ניתן לזהות מקור מוקדם על ידי קרטלינו(אנ) (ייצוג תלת מימדי של טרומפ לויל של תווית כתובה) שנוספה לחזית הציור. [9] עם זאת, הכתוביוות הללו יכולות להיות מזויפות, או שהצבעים יכולים לדהות. כמו כן, יכול להיות גם שהכתובית יכולה להיצבע בעיקר בחלק העליון של הציור.רישומים של מכירות פומביות שנערכו בעבר יכולים להיות משאב בעל חשיבות רבה בסיוע לאיתור היסטוריית מוצאות של ציורים .

דוגמאות לקטלוגים של מכירות פומביות שמסייעים בתיאור היסטוריית מוצאות

  • ספריית ויט (אנ) מכילה אוסף של חלקי קטלוגים של מכירות פומביות . אוסף זה יכול לאפשר לחוקר לזהות מקרים שבהם תמונה ספציפית נמכרה במכירה פומבית .
  • ספריית היינץ בגלריה הלאומית לפורטרטים, לונדון שומרת על אוסף דומה של קטלוגים למכירות פומביות. הפריטים באוסף קשורים רק אל ציורי פורטרט .
  • בספרייה הלאומית לאמנות במוזיאון ויקטוריה ואלברט יש אוסף של קטלוגי מכירות פומביות שהתקיימו בעבר בבריטניה. [10]
  • אוניברסיטת יורק הקימה אתר אינטרנט עם משאבי מידע מקוונים . המאגר חוקר את תולדות האומנות בין השנים 1660-1735.[11] משאבי המידע באתר כזה כוללם יומנים, קטלוגי מכירות, חשבוניות של יצירות , תכתובות ורשימות מלאי (אינוונטרים).
  • למכון המחקר של Getty(אנ) בלוס אנג'לס יש פרויקט לחקר איסוף ומקור (PSCP), הכולל מסד נתונים מקוון, שעדיין נמצא בשלבי עיצוב . מסד הנתונים כולל רשומות של מכירות פומביות שהתקיימו בעבר ורשומות נוספות שקשורות לחקר של מקורות היצירות. [12]
  • בספריית האמנות של Frick (אנ) בניו יורק יש אוסף נרחב של קטלוגים של מכירות פומביות ותערוכות שהתקיימו בעבר. [13]
  • למכון ההולנדי לתולדות האמנות (RKD) יש מספר מאגרי מידע הקשורים לאמנים מהולנד. [14]

אם ציור נמצא בידיים פרטיות במשך תקופה ממושכת ומוצג בבית פאר , הוא עשוי להירשם במלאי על שם הבית שבו שכן - למשל, מלאי\אינוונטר למלי( אנ).[15] ייתכן שגם מי שביקר באותו בית הבחין ביצירה,ותיעד אותה במקור כתוב מאוחר יותר. כמו כן ייתכן, שהיצירה הוזכרה בצוואה או ביומן. כאשר הציור נקנה מסוחר, או החליף בעלות במסגרת עסקה פרטית, עשוי להיות שטר מכירה, או אישור מכירה שמעיד היכן האמן מכר את היצירה. ייתכן שקיים קטלוג מחקרי-catalogues raisonne(אנ), שנמצא בו פירוט כל היצירות הידועות של האמן ומיקומן בזמן כתיבת הקטלוג. מאגר נתונים של catalogues raisonné זמין בקרן הבינלאומית לחקר אמנות. באמצעות מסד הנתונים הזה ניתן ללמוד באמצעות תמונות היסטוריות על היצירה עצמה, ולהמחיש באופן ויזואלי את המכלול העבודות אמן מסוים, או תקופה או ז'אנר. באופן דומה, תצלום של ציור במסד הנתונים הזה עשוי להראות כתובות (או חתימות) שאבדו במהלך הזמן כתוצאה משחזור נלהב או בוטה מדי של היצירה. לעומת זאת, צילום עשוי להראות כי כתובת לא נראתה במועד מוקדם יותר. אחד ההיבטים השנויים במחלוקת של דיוקן "אורז"(אנ) של ג'יין אוסטין נוגע לשאלה מיהו האומן שצייר את היצירה ומהו המיקום המדויק בו היא נוצרה.[16]

מוצאות בארכיונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חותמת על מסמך היסטורי, המראה שהוא עבר בידי המדור לשימור הרשומות של איגוד הרישומות הבריטי, זהו מעין שירות שמטרתו להציל חומר ארכיוני המספר שמופיע בתמונה מציין את היסטוריית המוצאות המוקדמת יותר של הפריט .

מקור - הידוע גם כהִיסְטוֹרְיַת מִשְׁמֹרֶת ,הוא מושג ליבה בתוך הארכיונאות והעיבוד ארכיוני . המונח מתייחס לאנשים, לקבוצות או לארגונים שיצרו או קיבלו את הפריטים כמקור נצבר של רשומות ויצרו שַׁרְשֶׁרֶת מִשְׁמֹרֶת(אנ) של פריטים לאחר מכן. [17] עקרון המקור (המכונה גם עקרון כלילות ארכיוני), וחלק מרכזי בעקרון הרחב יותר של עקרון המוצא(אנ),קובע כי מבחינה פיזית, יש לשמור רשומות שמגיעות ממקור משותף (או מחטיבה ארכיונית{ אנ}) יחדיו ככל הניתן. לעומת זאת, מבחינה אינטלקטואלית ניתן לאתר את חומרי הארכיון ולהבחין כיצד הם מסודרים באמצעות מציאת עזרי איתור (אנ). בהמשך לכך, יש לשמר ולתעד בנפרד רישומים שהגיעו ממקורות שונים. בפרקטיקה שנוהגת בארכיונים,הוכחת מוצאות של מסמך ארכיוני ניתנת להשגה על ידי הפעלתן של מערכות בקרה. מערכות אלו מתעדות את ההיסטוריה של הפריטים ששמורים בארכיון ,לרבות פירוט תיקונים שבוצעו בהם. אמינותו של מסמך או מסמכים שמקורם איננו ודאי, (בשל פערים במידע בתוך שרשרת המשמורת של הרשומה), תחשב כגורם שפוגע מאוד במידע שנמצא בתוך הארכיון.

עקרונות המוצאות בארכיונאות פותחו במאה ה-19 על ידי ארכיונאים ממוצא צרפתי וממוצא פרוסי. הם זכו להכרה נרחבת על בסיס הניסוח שלהם במדריך לסידור ותיאור הארכיונים מאת ארכיונאי המדינה ההולנדים סמואל מולר, J.A. Feith ו-R Fruin. המדריך פורסם בהולנד בשנת 1898. הוא המכונה לעתים קרובות בשם "המדריך ההולנדי"(אנ).[18]

שיימוס רוס( Seamus Ross) ,טען כי יש להתאים את העקרונות התיאורטיים של שימור מוצאות הארכיוניים לתחום השימור של המקורות הדיגיטליים,החדישים יותר. [19]החשיבות הרבה שקיימת למושג מוצאות בתחום הארכיונאות באה לידי ביטוי בשמו של של כתב העת שיוצא לאור על ידי אגודת הארכיונאים של ג'ורג'יה - (Provenance:Journal of the Society of Georgia   Archivists). [20]

מוצאות בספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בספרים ניתן יהיה לעשות שימוש במושג מוצאות,תוך יישום שלו על מקרים ספציפיים.חקר מוצאות מתייחס ללימוד או חקר על הבעלים של עותקים בודדים של ספרים . בדרך כלל מדובר במחקר רחב יותר שיכלול מעקב אחר הנסיבות בהם שונה סטטוס הבעלות של עותקים בודדים של ספרים.המחקר ינסה לאסוף ראיות שנמצאות בספרים ומצביעות על האינטראקציה שהתקיימה בינם לבין הקוראים בהם . [21] [22]

מחקרי מוצאות עשויים לשפוך אור על הספרים עצמם, ולספק עדות לתפקיד שספרים שונים מילאו בהיסטוריה החברתית, האינטלקטואלית והספרותית. בנוסף,מחקרים כאלו עשויים להעשיר את הידע אודות בעלים מסוימים של ספרים. לדוגמה, חקירה של אוסף ספרים שנמצא בבעלותו של סופר מסוים ,עשויה לסייע באיתור הספרים המרכזיים שהשפיעו על יצירתו .

מספר רב של מחקרי מוצאות מתמקדים בממד ההיסטורי , ומתרכזים בספרים שהיו בבעלותם של אנשים בעלי שם. יחד עם זאת , גם ישנה גם התייחסות לספרים שהיו בבעלותם של קוראים אנונימיים , בייחוד אם מדובר בבעלים הנוכחיים של הספר. כמו כן, במסגרת זו נחקרות גם עדויות לאינטראקציה שקיימו קוראים אנונימיים עם הספרים. [23] [24].

ניתן ללמוד על היסטוריית המוצאות של הספר הן על ידי בחינת הפן הפיזי של הספר (בחינת רישומים מופיעים בספר עצמו כמו הקדשות ,הערות שוליים מדבקות אקס ליבריס , שיר בחרוזים שמופיע בתוך הספר(אנ)[25] וכריכות הספרים), והן על ידי התייחסות למקורות מידע חיצוניים על הספר הבודד כגון קטלוגים של מכירות פומביות. [21]

חקר מוצאות ספרים בעולם היהודי ובמדינת ישראל:פרויקט אוצרות הגולה

לערך המורחב - אוצרות הגולה

פרויקט אוצרות הגולה הוא ניסיון גדול של מיפוי ותיעוד המוצאות של ספרים יהודיים שנבזזו על ידי הנאצים החל משנת 1936 ועד לסיום מלחמת העולם השנייה . מטרת הפרויקט הייתה להשיב את הספרים אל בעליהם המקוריים, או לחלופין להעביר אותם אל מדינת ישראל, למוסדות שונים בה, ובכללם הספרייה הלאומית.בפרויקט נטל חלק ארגון הJCR שמקום מושבו היה בארצות הברית ובאירופה ,וכן וועדה מיוחדת שעסקה בנושא מטעם האוניברסיטה העברית.

וועדה להצלת אוצרות הגולה הוקמה באוניברסיטה העברית בשנות ה-40 של המאה ה-20. חבריה היו מרצים באוניברסיטה וספרני בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (לימים הספרייה הלאומית). תפקידה הייתה להציג את דרישות האוניברסיטה העברית לקבלת ספרים ששדדו הנאצים מספריות יהודיות ושנתגלו לאחר המלחמה. בהמשך הפכה הוועדה למחלקה בספרייה הלאומית. נציגיה פעלו עד לשנות ה-70 והביאו ארצה מאות אלפי ספרים .רוב הספרים שהגיעו לישראל התחלקו בין ספריות ציבוריות, ספריות של ישיבות, בתי ספר, בתי כנסת וספריות אקדמיות.חלק נרחב מן הספרים הגיע גם אל הספרייה הלאומית . ספרי אוצרות הגולה, שנקלטו בספרייה הלאומית ,שימשו כתיעוד צורכי הקריאה, הלימוד והתפילה של יהדות אירופה לפני השואה במקומות ותקופות שונות. כמו כן ,חלק מהספרים העשירו את האוסף הלועזי של הספרייה . המספר המדויק של ספרי אוצרות הגולה שמצוי כיום בידי הספרייה הלאומית לא ידוע ,והוא מוערך בעשרות אלפים.. בשנת 2021 נעשה מחקר בנושא ספרי אוצרות הגולה בספרייה הלאומית. במהלך המחקר נרשמו כ 10,000 מספרי אוצרות הגולה שנקלטו בזמנו בספרייה. מתוכם ניתן היה לזהות כ-8000.[26]מידע אודות היותם ספרי אוצרות הגולה, נוסף למערכת עלמא וניתן לחיפוש במערכת "מרחב" של הספרייה הלאומית. בסוף שנת 2022 חודשה הפרויקט. בסך הכל אותרו וסומנו כ 35,000 רשומות של פריטים מאוספי הספרייה שהובאו לארץ במסגרת פעילות מחלקת אוצרות הגולה.

יינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעסקאות של יין ישן עם פוטנציאל להשבחה לאורך זמן(אנ), לסוגיית המוצאות יש השפעה רבה על הדרך בה תוערך תכולת הבקבוק, הן מבחינת איכות היין והן מבחינת הסיכון להונאת יינות(אנ). היסטוריה מתועדת של התנאים בהם אוחסן היין במרתף(אנ) היא בעלת ערך בהערכת איכותו של בציר יינות ישן יותר. זאת בהתחשבות באופיו השברירי של היין. [27]

פיתוחים טכנולוגיים מהעת האחרונה סייעו לאספנים להעריך את מבחינה היסטורית את ההטמפרטורה ואת הלחות של היין. אלו הם שני מרכיבים מרכזיים שעוזרים לבסס את סטטוס המוצאות המושלם של היין. לדוגמה, ישנם מכשירים זמינים שמוטמעים בתוך תיבת העץ וניתן לקרוא את התוכן שלהם על ידי סמארטפון שמצויד באפליקציה פשוטה. המכשירים הללו עוקבים אחר התנאים אליהם נחשפה תיבת העץ במשך חייה של הסוללה במכשיר . חיי סוללת המכשיר יכולים להגיע עד לחמש עשרה שנה. המכשירים שמוטמעים בתיבת העץ מוציאים גרפים עם קריאות גבוהות או נמוכות ,שמועברות למשתמש הסמארטפון. קריאות אלו שומטות את הצורך של הבעלים להיות אמין בכל הנוגע לטיבן של תיבות העץ העץ ושל היין. במקום זאת , צד שלישי ,קרי המידע שמופק מהמכשיר ,הוא זה שמספק נתונים הללו .
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור]

מַדָע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה ופליאונטולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה משתמשים בשני סוגים שונים של ומובחנים מושג מוצאות . כדי להתייחס למיקום המדויק או נקודת מצאי של חפץ, עצם ,או ממצא שהתגלה בתוך אתר עתיק, מתשמשים הארכיאולגים במושג provenience [3]. כדי לתאר את ההיסטוריה המתועדת המלאה של חפץ משתמשים בארכיאולוגיה במושג provenance. באופן אידיאלי, בחפירות מודרניות, המקור הספציפי של החפץ (provenience),מתועד באופן תלת מימדי על סיכוך מדויק של הממצא הארכיאולוגי אתר עצמו. כמו כן,ניתן להקליט גם בווידאו את מיפוי הממצא כדי לספק הוכחה למציאת הממצא , התיעוד בוידאו מתעד גם את ההקשר הרחב יותר במסגרתו נחשף הממצא .בעבודות ארכיאולוגיות ישנות יותר, שבוצעו לרוב על ידי ארכיאולוגים חובבים, ניתן לדעת רק באופן משוער היכן נמצא הממצא באתר הארכיאולוגי.הידיעה הכללית הזו תקפה במיוחד בנוגע לממצא הארכיאולוגי, שנמצא מחוץ לאתר חפירה מקצועית בנוסף לכך, ייתכן שהמיקום הספציפי שלו לא נרשם באופן מקצועי . המונח provenience,שמתייחס לממצא פיזי בארכיאולוגיה ובדיסצפלינות נוספות, הופיע בשנות השמונים של המאה ה-19. מדובר על תקופה של 100 שנה לאחר הופעתו של המונח מוצאות (provenance) .מחוץ להקשרים אקדמיים, שימש המושג provenience כמילה נרדפת למילה provenance . השימוש במושגים הללו כמושגים נרדפים מצוי בעיקרב אנגלית אמריקאית . כל ממצא ארכיאולוגי יכול לאצור בתוכו את שני סוגי המוצאות. הוא יכול לאצור בקרבו היסטוריית מוצאות במובן של provenience כלומר היכן ממוקם הממצא מבחינה פיזית באתר החפירה. כמו כן, ככל ממצא יכול להיות בעל היסטורית מוצאות במובן של provenance ,כלומר באילו מקומות או תחת איזו בעלות היה הממצא מאז גילויו .סיכום ההבחנה הוא ש"המקור במובן של provenience הוא נקודה קבועה, בעוד שמקור במובן של provenance יכול להיחשב כמסלול שניתן לעקוב אחריו ולהתחקות אחר התחנות בהן עבר האובייקט ". [28] מטאפורה נוספת היא שמקור במובן של provenience הוא מעין "מקום הלידה" של של הממצא בעוד שמקור במובן של provenance הוא מעין "קורות החיים" שלו[29] . יחד עם זאת ,יכול להיות שמדובר בהבחנה שאיננה מדויקת . ישנם ממצאים ארכיאולוגים רבים שנמצאו ולאחר מכן נעשה בהם שימוש מסחרי . כמו כן ,ייתכן שחלק מן הממצאים נוצרו במקום אחד, אך השימוש המרכזי בהם התרחש במקום אחר, או שהם נמצאו במקום אחד, אך נעשה בהם שימוש במקום אחר.

מלבד הדיוק המדעי, הצורך בהבחנה בין שני המושגים הללו תואר כך [29]

"הארכיאולוגים לא מייחסים חשיבות לשאלה למי היה שייך ממצא ארכיאולוגי . הם יותר מתעניינים בקהילת האנשים הספציפית שעשתה שימוש בממצא הארכיאולוגי ,ובהקשר החברתי שבמסגרתו נעשה השימוש . אנו (הארכיאולוגים) מתעניינים מהי הסיבה לכך שמטבע רומי נמצא בספינה שטבעה בים 400 שנה לאחר שנוצר. לעומת זאת, להיסטוריונים של האומנות החשיבות של השאלה הזו היא זניחה מכיוון שהם יכולים בדרך כלל להבין איזו מטבעה ייצרה את המטבע על פי המידע שמוטבע על המטבע. "זה מטבע רומי, מה עוד אנחנו צריכים לדעת?" אומר היסטוריון של האמנות;" אנו צריכים לדעת יותר פרטים על סחר הספינות באזור הים התיכון בתקופה הרומית המאוחרת" אומר ארכיאולוג. מקור במובן של של provenance חשוב להיסטוריון אמנות חשוב כדי לקבוע באופן מדויק מיהו בעל החפץ .לעומת זאת , מקור במובן של provenience חשוב לארכיאולוג כדי להבין את המשמעות ההיסטורית והקשר החברתי של הממצא הארכיאולוגי "

בהקשר זה, המוצאות במובן של provenance יכול לעיתים נדירות להיות קשור להיסטוריה המפורטת של המקום שבו נמצא הממצא הארכיאולוגי מאז שנוצר, או מאז שנעשה בו שימוש לראשונה .[29] בדומה לבחינת ההקשרים של יצירות בדיסצפלינה של תולדות האמנות, בחינת ההיסטוריה של החפץ לא מתחילה מהנקודה בה נמצא החפץ. במקרים בהם ניתן למצוא כיתוב על החפץ, או שקיים תיאור כתוב עליו בחומרים במקורות כתובים בני אותה התקופה, התיעוד ההיסטורי הוא מוקדם יותר . בנוסף לכך,למושא מחקר בארכיאולוגיה או אנתרופולוגיה תרבותית עשויה להיות היסטוריית מוצאות מוקדמת יותר. מדובר בהיסטוריה ידועה של הממצא שקודמת לנקודת הגילוי,המאוחרת יותר .לאחר מכן ,יכול להיות שלאותו ממצא תהיה היסטורית מוצאות שמתמקדת בתקופה המודרנית , בה נחשף הממצא. ולבסוף יתכן שהיסטוריית המוצאות תכיל פרק נוסף , שיתייחס לדרכי הטיפול התצוגה והאחסון של הממצא לאחר המעבר לבעלות החדשה,שהתרחשה בתקופה מודרנית יותר .

עדות להיסטוריית מוצאות במובן הכללי יותר של provenance יכולה להיות בעלת חשיבות בארכיאולוגיה. זיופים בתחום הארכולוגיה כמעט ואינם מוכרים .למרות זאת לעתים ממצאים לא מצויים בהקשר הארכיאולוגי בו הם נמצאו,מכיוון שאינם מתועדים באופן מספק. ממצאים ללא תיעוד מספק הם ממצאים בעלי ערך נמוך יותר מבחינת תרומתם הממשית הממשית למדע . קביעה זו תקפה גם כאשר הממצא ארכיאולוגי התגלה באתר המקורי בו הוא שכן. משום כך, הטיפול בו ייעשה בזהירות . ייתכן שהמקור האמיתי של הממצא מטושטש , מכיוון שהקשר הארכיאולוגי שבתוכו הנמצא מופיע איננו מדויק . הסיבות לכך יכולות להיות נעוצות בהפרעות בשכבות סטרטיגרפיות בעקבות שחיקה, רעידות אדמה,שחזור קדום או הפרעות ( אנ) שונות באתר הארכיאולוגי. ניתן להעביר ממצאים ארכיאולוגים גם באמצעות ביזה או סחר בעתיקות,באופן שירחיק אותם מהמקום בו הם נמצאו. ביזת הממצאים הארכיאולוגיים יכולה להתרחש ל שהם התגלו בחפירות ארכיאולוגיות מודרניות . מדינות רבות בעלות ממצאים ארכיאולוגים העבירו חקיקה שאוסרת על סחר בתוך המדינה במורשת תרבותית. לעתים קרובות נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע את מקורו האמיתי והסטטוס המשפטי של ממצא ארכיאולוגי, והאם קיים קשר כלשהו בין המוצאות במובן הprovenience למוצאות במובן הרחב יותר של provenance.

בפליאונטולוגיה ובפליאונתרופולוגיה, ידוע שמאובנים יכולים לנוע מהסביבה הראשונית שלהם ולעיתים הם נמצאים באתר אליו הם שייכים ,אך בתוך מרבצים שלא היו חלק מסביבתם הראשונית. הסיבות לכך שהמאובנים זזו יכולות להיות קשורות לשחיקה של מחשופים שמובחנים מן המאובן, אך קרובים אליו מאוד מבחינה פיזית . לא ברור עד כמה הפליאונטולוגיה שומרת בקפדנות על ההבחנה בין המושג מוצאות במובן הprovenience , שמתייחס למיקום הפיזי ,למוצאות במובן של provenance שמתייחס להיסטורית הבעלות והשימוש בפריט . מילון מונחים קצר באתר אינטרנט של המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע ,לדוגמא,מתייחס לשני המונחים כאל מושגים נרדפים . [30] זאת בעוד שעבודות מחקריות בתחום פליאונטולוגיה עושות שימוש תכוף במושג מוצאות במובן הprovenience (מיקום פיזי) באותה משמעות של השימוש במושג בדסציפלינות ארכיאולוגיה ופליאונתרופולוגיה.

פרטים מדויקים על מוצאות במשמעות של provenience, כלומר מקום מדויק מבחינה פיזית משמש בעיקר חוקרים מדעיים. לעומת זאת, רוב המוזיאונים להיסטוריה של הטבע והארכיאולוגיה משקיעים מאמץ רב בתיעוד הדרך בה הושגו הממצאים השונים באוסף.הדגש ששמים המוזיאון הוא על המושג מוצאות במובן של provenance. רשומות אלה משמשות לעתים קרובות כמקורות שמסייעים ביצירתם של שרשראות שמתעדות את היסטורית המוצאות של הפריטים השונים

מוצאות בנתונים ממוחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

 מחקר מדעי נחשב בדרך כמקור מוצאות טוב כאשר הוא מתועד בפירוט מספק דיו . רק כאשר המחקר מתואר בפירוט רב ניתן לנסות לבצע שחזור שלו. [31] [32] מערכות זרימת עבודה מדעיות(אנ) מסייעות למדענים ומתכנתים לעקוב אחר הנתונים שלהם דרך פרמטרים . הפרמטרים מתייחסים לשינויים שעברו על הפרמטרים,על פירושים שונים שניתנו להם ועל הדרך בה נותחו. מערכי נתונים נחשבים לאמינים כאשר התהליכים המשמשים ליצירתם הם תהליכים שניתן לשחזר אותם. כמו כן, מערכי נתונים נחשבים לאמינים ,אם ניתן לנתח באמצעותם פגמים, שיובילו לשיפור מערך הנתונים.[33] חוקרי אבטחת מידע מעוניינים להגיע אל היסטוריית מוצאות הנתונים מכיוון שהיא יכול לעזור בניתוח נתונים חשודים, ובכך להפוך מערכות גדולות שנחשבות לאטומות, למערכות שקופות יותר.[34] יוזמות נוכחיות שמבקשות לנהל לשתף ולבצע שימוש חוזר ויעיל בנתונים אקולוגיים מעידות על החשיבות הגוברת שמייחסים להיסטוריית מוצאות נתונים . דוגמאות ליוזמות או לפרויקטים כאלו אלו הן פרויקטים של הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית : datanet,dataONE, &data conservancy . כמו כן ,פרוייקטים דומים קיימים גם בתוכנית המחקר לשינויים גלובליים בארה"ב (אנ).[35] בנוסף לכך,לכמה קונסורציונים אקדמיים בינלאומיים, כדוגמת Research Data Alliance(אנ) יש קבוצות ספציפיות שבמסגרתן דנים בבעיות וסוגיות שנוגעות אל היסטוריית מוצאות .במקרה של הקבוצה הנ"ל ,מדובר בקבוצה של בעלי עניין שמנסות לדון בנתוני מוצאות, תוך בחינת הסוגיות הקשורות בהם ההיבט המחקרי. [36]

מדעי המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוך מדעי המחשב, דיסצפלינת מדעי המידע משתמשת במונח "מוצאות "[37] במשמעות של שושלת הנתונים(אנ). נקודת ההתייחסות במושג מוצאות נוגעת למקורות הראשוניים של מאגר הנתונים . בעשור האחרון,המחקר הרחיב את המודל המושגי שמבקש להבין את הסיבתיות והיחסים בין הנתונים. המודל המושגי התרחב כי הוא כולל בתוכו גם התייחסות לתהליכים או משתנים, שמשפיעים על הנתונים . כמו כן, כוללים המודלים החדשים ניתוח של הגורמים שאחראים על הנעת התהליכים הללו .דוגמא למודל תיאורטי שמנתח באופן הזה את התהליכים,ניתן למצוא בסדנה הבינלאומית להערות על מוצאות (IPAW) [38]. כמו כן, ניתן למצוא ניתוח תיאורטי דומה בסדנא לתיאוריה ופרקטיקה של מקור (TAPP) [39]. הגופים הרשמיים ,שעומדים מאחור הרשת הסמנטית כולל World Wide Web Consortium אשררו בשנת 2014, מודל נתונים סטנדרטי לייצוג מוצאות המכונה PROV [40]. מודל זה שואב נתונים מערכות ייצוג מוצאות רבות, מוכרות וישנות יותר. בין מערכות אלו ניתן למנות את Proof Markup Language ,ואת מודל המוצאות הפתוח ( Open Provenance Model) [41].

היכולת לקחת נתונים ממערכת אחת ולעשות בהם שימוש במערכת אחרת, היא יעד עיצובי של התיאוריות והמודלים העדכניים ביותר בדיסציפלינה של מדעי המחשב. לדוגמא, ניתן לבחון את סדנת מודל המוצאות הפתוח, Open Provenance Model (OPM). מטרתה של הסדנת העבודה הוגדרה כ"ביסוס של יכולת הפעלה הדדית של מערכות" . הביסוס אמור להעשות באמצעות הסכמים להחלפת מידע בין המערכות. [42] מודלים של בסיסי נתונים ותבניות סדורות, עושים בדרך כלל שימוש חוזר במודלים קיימים של מטא נתונים כדי לאפשר את ההסכמים הללו. גם אוצר המילים של OPM[43], וגם האונטולוגיה של PROV [44] עושים שימוש נרחב במודלים תיאוריים של מטא-דאטה כגון Dublin Core וטכנולוגיות רשת סמנטית כגון Web Ontology Language( (OWL)(אנ). הפרקטיקה הנוהגת בזמן הנוכחי קשורה להסתמכות על מודל הנתונים W3C PROV, המודל שהחליף את מודל הOPM [45].

ישנם מספר הטמעות מתוחזקות וקוד פתוח של לכידת מוצאות ברמה של מערכת ההפעלה כגון CamFlow, [46] [47] Progger [48] עבור מערכות ההפעלה לינוקס, ו-MS Windows, ו-SPADE עבור Linux, MS Windows ו- MacOS.[49] בשנים האחרונות חלה עליה בהתעניינות במוצאות ברמת מערכת ההפעלה בקרב קהילת אבטחת המידע . ההתעניינות הזו גברה ,מכיוון שכך ניתן לפתח טכניקות חדשניות שיאפשרו זיהוי של פריצות למערכות המידע. [50] יישומים אחרים שמתייחסים למוצאות קיימים עבור שפות תכנות ותוכנות מחשב ספציפיות, כגון RDataTracker [51] עבור R ו- NoWorkflow [52] עבור Python .

הטמעת מקור של כל המערכת עבור לינוקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • PASS [53] – מקור סגור – לא מתוחזק – קרנל v2.6. איקס
  • Hi-Fi [54] – קוד פתוח [55] – לא מתוחזק – kernel v3.2.x
  • Flogger [56] – מקור סגור – לא מתוחזק – קרנל v2.6.x
  • S2Logger [57] – מקור סגור – לא מתוחזק – kernel v2.6.x
  • LPM [58] – קוד פתוח [59] – לא מתוחזק – kernel v2.6.x
  • פרוגר [60] [48] [61] [62] – קוד פתוח [63] – לא מתוחזק – kernel v2.6.x ו-kernel v.4.14.x
  • CamFlow [64] [65] [66] – קוד פתוח [67] – מתוחזק – kernel v6.0. איקס

פטרולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאגרמת QFL ( קוורץ ,פצלת שדה ,שברי ליתיום (אנ) המשמשת לקביעת היסטוריית מוצאות טקטונית באבני חול

השימוש הגיאולוגי של המושג מוצאות מתייחס בדרך השאלה,למקור או למקור ההיווצרות של חלקיקים בתוך הסלע.לרוב מדובר במקור של סלעי משקע . השימוש במושג מוצאות איננו מתייחס כלל לנסיבות שבעטיין החומרים התאספו עד כדי היווצרותו של הסלע . באופן ספציפי יותר, ניתן לשערך את המוצאות של אבן החול על ידי קביעת.הפרופרוציות ביהיווצרות האבן של קוורץ ,פצלת שדה ושברי ליתיום(אנ).

חקר מוצאות בזרעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וצאות הזרעים מתייחסות לאזור ספציפי שידוע כי בו הופקו הזרעים של הצמחים ובו הם מוקמו,או שממנו נבעו הזרעים לצמחים. מוצאות מקומיות היא עמדה שנתמכת על ידי אקולוגים. עמדה זו הטוענת כי יש לשתול רק זרעים ממוצאות שמוגדרות על ידי מיקום במיקום ספציפי . עם זאת ,תפיסה זו תלויה בקבלת העמדה שמצויה בבסיסה של תוכנית ההסתגלות(אנ). מדובר בהשקפה שגורסת כי באופן אוניברסלי אוכלוסיות מתאימות את עצמם למיקום בו הם נמצאים. [68] הטענה היא שזרע המקומי מותאם בצורה הטובה ביותר לתנאים המקומיים, וכי רק כך יימנע מצב שבו התרבותו של הצמח תדוכא(אנ).ביולוגים אבולוציוניים טוענים שהקפדה על זרעים על פי מוצאות אינה החלטה נבונה מכיוון: .ביולוגים אבולוציוניים טוענים שהקפדה על זרעים על פי מוצאות אינה החלטה נבונה מכיוון:

  1. אימוץ או הסתגלות של הזרע למיקום שלו אינם שכיחים כמו הדעה שהייתה מקובלת בעבר. [69]
  2. הרקע לחוסר הסתגל ות (אנ) של אוכלוסיית הצמחים יכולה לנבוע מתהליכים טבעיים שהתרחשו . [69]
  3. פעולות אנושיות של פיצול בתי גידול(אנ)ג ורמות לחוסר הסתגלות ולירידה בפוטנציאל ההסתגלותי של הצמח. [70]
  4. הברירה הטבעית משתנה במהירות עקב שינויי האקלים, [71] ופיצול בתי גידול.
  5. לא סביר שחלקי אוכלוסיה יתפצלו על ידי ברירה טבעית לאחר שהתפצלו כבר לפני יותר מ500 שנה .אם התפצלות כזו אכן קרתה ,הסיכוי והסיכון לדיכוי ההתרבות של הצמח הוא נמוך. [72]

ישנה דרך שבאמצעותה ניתן לחשוף שונות גנטית(אנ) בין מוצאים . ניתן לעשות זאת באמצעות ניסויים שכוללים גידול של צמחים בסביבות גיאוגרפיות שונות. בניסויים אלו שותלים זרעים בעלי נתוני מוצאות שוונים במקומות גיאוגרפיים שונים ,או שזורעים את אותו זרע במקומות שונים , בעלי הבדלים מבחינה סביבתיים. ניסויים אלו יכולים לתרום להבנה של האופן שבו זרעים בעלי נתוני מוצאות שונים מגיבים לתנאי סביבה שונים.בנוסף לכך, ניסויים כאלו יכולים להרחיב את הידע בכל הנוגע לבחיר אסטרטגית של מוצאות של זרעים, כך שיוכלו להתאים להסתגלות לשינויי אקלים(אנ). [73]

מחשבים ומשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש במונח מוצאות בתחום מדעי המחשב משמש כאשר ישנו ניסיון לברר מהו מקור של טובין שונים כגון חומרה של מחשב . באמצעות השימוש במושג מוצאות, ניתן יהיה להעריך אם הטובין הם אותנטיים וחוקיים או שהם מזויפים . בסוגיה זו ,שרשרת משמורת(אנ) היא מונח בעל משמעות חוקתית,ומשמש במיוחד עבור מקרים פליליים או מסחריים .

מוצאות של תוכנה כוללים בתוכם את המקור הספציפי של התוכנה ואת תנאי הרישוי שכלולים בה . לדוגמה, כאשר משלבים רכיב תוכנה חופשי, או רכיב שנוצר בשיטת קוד פתוח או רכיב תוכנה קנייני בתוכנה מסויימת ייתכן שנרצה להבין מהן המוצאות של אותה תוכנה כדי שניתן יהיה הבטיח שדרישות הרישוי לה התוכנה אכן מתקיימות. בהמשך לכך , ניתן להבין לאחר מכן באופן ברור את מרכיבי התוכנה האחרים.

מוצאות נתונים מקיפות את מוצאות של הנתונים הממוחשבים. ישנם שני היבטים שקשורים למוצאות נתונים: למי שייכים הנתונים ומהו אופן השימוש בנתונים. בעלות על הנתונים תספק מידע למשתמש על האחראים למקור הנתונים. באופן אידיאלי,המידע על בעלות הנתונים יכלול גם מידע על היסטוריית המוצאות של הנתונים. מרכיב השימוש בנתונים מספק מידע על אופן בו נעשה שימוש בנתונים.כמו ,כן מרכיב השימוש בנתונים כולל לעיתים קרובות גם מידע בנוגע לציטוט של הנתונים או ציון המקורות המידע,שמהם נלקחים הנתונים. הפרמטר שקובע מהו מקור הנתונים מעורר חששות רבים בכל הנוגע לנתונים אלקטרוניים. הסיבה לכך היא שמדובר במערכי נתונים שמשתנים בתדירות גבוהה .לעיתים קרובות מעתיקים את הנתוניים באמצעות כללי ציטוט לא נכונים, או ללא כל ציון של מערך הנתונים המקורי. מסדי נתונים מאפשרים בקלות בחירה של מידע ספציפי מתוך מערכי נתונים קיימים . כמו כן, הם מאפשרים למזג את המידע הספציפי שנבחר ,עם מקורות של מערכי נתונים אחרים. זאת ללא כל תיעוד של האופן שבו הושגו הנתונים או ציון השינויים שעברו . [35] הניתוח האוטומטי והגרפי של מוצאות הנתונים תואר כאמצעי באמצעותו ניתן לאמת עמידה או ציות לתקנות שנוגעות לשימוש בנתונים ובהצגתם , כגון תקנות הGDPR של האיחוד האירופי. [74]

מקור מאובטח מתייחס למתן של ערבויות של יושרה וסודיות בכל הנוגע למידע על מקור המוצאות . במילים אחרות ,מוצאות שניתן להבטיח כי הן מאובטחות הן מוצאות שניתן יהיה להבטיח שלא יהיה ניתן לשכתב את ההיסטוריה שלהן. ומשתמשים בפריטי מידע יוכלו לציין מי הם האנשים שיוכלו לבדוק את הפעולות שהם ביצעו בפריט המידע.[75][76].

פעולה פשוטה שיכולה להבטיח את ההמוצאות של פריט מידע הממוחשב היא ציון העובדה שקובץ מסויים הוא קובץ שמוגדר כקובץ לקריאה בלבד (אנ). הפעולה הזו יכולה לאפשר למשתמש לראות את התוכן של הקובץ אבל לא לערוך או לשנות אותו .קריאה בלבד יכולה גם במקרים מסוימים למנוע מהמשתמש למחוק את הקובץ(אנ) בדרך מכוונת או בזדון.



בבליוגרפיה-מוצאות בחקר תולדות הספר ותחום ספרנות.[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Adams Frederick B et al. The Uses of Provenance. School of Librarianship University of California ; School of Library Service University of California 1969.
  • Myers Robin et al. Books on the Move : Tracking Copies through Collections and the Book Trade. Oak Knoll Press ; British Library 2007.
  • Pearson David et al. Provenance Research in Book History : A Handbook. New and revised ed. Bodleian Library Oak Knoll Press 2019.
  • Shaw David J and Consortium of European Research Libraries. Imprints and Owners : Recording the Cultural Geography of Europe : Papers Presented on 10 November 2006 at the Cerl Seminar Hosted by the National Széchényi Library Budapest. Consortium of European Research Libraries 2007.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ OED: "The fact of coming from some particular source or quarter; source, derivation"
  2. ^ "Better Safe Than Sorry: American Museums Take Measures Mindful of Repatriation of African Art", by Robin Scher, Art News, 11 June 2019
  3. ^ 1 2 "Selected Archeological Terms". 10 בפברואר 2013. אורכב מ-המקור ב-10 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Spoliation of Works of Art during the Holocaust and World War II period". www.nationalmuseums.org.uk. National Museum Directors' Council Website. נבדק ב-10 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "A 20th Century Master Scam". אורכב מ-המקור ב-2012-02-25. נבדק ב-2012-03-06.
  6. ^ "A $2.6 Million Lesson About Provenance | Talk Auctions". אורכב מ-המקור ב-2014-08-26. נבדק ב-2014-08-24.
  7. ^ "Provenance of the collections". Royal Museum for Central Africa - Tervuren - Belgium (באנגלית). נבדק ב-2022-01-01.{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
  8. ^ Reynolds, Lisa, An Art Provenance Research Guide available at University of North Carolina Master's Papers (אורכב 07.07.2012 ב Archive.today)
  9. ^ "Cartellino". Glossary. London: The National Gallery. נבדק ב-31 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Course Reserves - nal-vam.on.worldcat.org". nal-vam.on.worldcat.org.
  11. ^ "The Art World in Britain 1660–1735". נבדק ב-2021-01-22.
  12. ^ "What's covered in the Indexes (Getty Research Institute)". www.getty.edu.
  13. ^ "Frick Art Reference Library". www.frick.org. The Frick Collection. נבדק ב-10 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Netherlands Institute for Art History Databases". אורכב מ-המקור ב-2012-09-16. נבדק ב-2012-06-07.
  15. ^ Dynasties, a catalogue of an exhibition at the Tate Gallery, Karen Hearn, page 158
  16. ^ Grosvenor, Bendor. "Art History News". www.arthistorynews.com.
  17. ^ Abukhanfusa, Kerstin; Sydbeck, Jan, eds. (1994). The Principle of Provenance: report from the First Stockholm Conference on Archival Theory and the Principle of Provenance, 2–3 September 1993. Stockholm: Swedish National Archives. ISBN 9789188366115.
  18. ^ Douglas, Jennifer (2010). "Origins: evolving ideas about the principle of provenance". In Eastwood, Terry; MacNeil, Heather (eds.). Currents of Archival Thinking. Santa Barbara, Calif.: Libraries Unlimited. pp. 23–43 (27–28). ISBN 9781591586562.
  19. ^ Ross, Seamus (2012). "Digital Preservation, Archival Science and Methodological Foundations for Digital Libraries". New Review of Information Networking. 17 (1): 43–68 (esp. 50–53). doi:10.1080/13614576.2012.679446.
  20. ^ "Provenance, Journal of the Society of Georgia Archivists".
  21. ^ 1 2 Pearson, David (1998). Provenance Research in Book History: a Handbook. British Library. p. 132. ISBN 978-0-7123-4598-9.
  22. ^ Pearson, David (2005). "Provenance and Rare Book Cataloguing: Its Importance and Its Challenges". In Shaw, David J. (ed.). Books and Their Owners: Provenance Information and The European Cultural Heritage. Consortium of European Research Libraries. pp. 1–9. ISBN 978-0-9541535-3-3.
  23. ^ Curwen, Tony & Jonsson, Gunilla (2007). "Provenance and the Itinerary of the Book: Recording Provenance Data in On-line Catalogues". In Shaw, David J. (ed.). Imprints and Owners: Recording the Cultural Geography of Europe. Consortium of European Research Libraries. pp. 31–47. ISBN 978-0-9541535-6-4.
  24. ^ Jackson, H. J. (2001). Marginalia: Readers Writing in Books. Yale University Press. p. 2. ISBN 978-0-300-08816-8.
  25. ^ .Book rhyme
  26. ^ דניאל ליפסון, מגרמניה הנאצית לאוניברסיטה העברית: קליטתם של ספרי "אוצרות הגולה" בספרייה הלאומית, אוניברסיטת בר-אילן, 2021
  27. ^ winepros.com.au. Oxford Companion to Wine. "ageing". אורכב מ-המקור ב-2008-07-26. נבדק ב-2008-04-28.
  28. ^ Joyce, Rosemary A. (2012). "From Place to Place: Provenience, Provenance, and Archaeology". In Feigenbaum, Gail; Jackson Reist, Inge (eds.). Provenance: An Alternate History of Art. Issues & Debates. Getty Research Institute. p. 48. ISBN 978-1606061220.
  29. ^ 1 2 3 Hirst, K. Kris (22 בדצמבר 2016). "Provenience, Provenance, Let's Call the Whole Thing Off: What is the difference in meaning between provenience and provenance?". ThoughtCo. Dotdash/IAC. נבדק ב-21 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Glossary". PaleoPortal Collections Management. American Museum of Natural History. 2009. נבדק ב-21 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Altintas, I.; Berkley, C.; Jaeger, E.; Jones, M.; Ludascher, B.; Mock S. (2004) "Kepler: An extensible system for design and execution of scientific workflows". Proceedings of 16th International Conference on Scientific and Statistical Database Management, pp. 423–424
  32. ^ Pasquier, Thomas; Lau, Matthew K.; Trisovic, Ana; Boose, Emery R.; Couturier, Ben; Crosas, Mercè; Ellison, Aaron M.; Gibson, Valerie; Jones, Chris R.; Seltzer, Margo (5 בספטמבר 2017). "If these data could talk". Scientific Data. 4: 170114. Bibcode:2017NatSD...470114P. doi:10.1038/sdata.2017.114. PMC 5584398. PMID 28872630. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ Boose, E.; Ellison, A.; Osterweil, L.; Clarke, L.; Podorozhny, R., Hadley, J.; Wise, A.; Foster, D. (2007) Ensuring reliable datasets for environmental models and forecasts. Ecological Informatics, 2(3):237–247
  34. ^ Bates, Adam; Hassan, Wajih Ul (2019). "Can Data Provenance Put an End to the Data Breach?". IEEE Security & Privacy. 17 (4): 88–93. doi:10.1109/MSEC.2019.2913693.
  35. ^ 1 2 Ma, X.; Fox, P.; Tilmes, C.; Jacobs, K.; Waple, A. (2014) Capturing and presenting provenance of global change information. Nature Climate Change 4 (6), 409-413.
  36. ^ "Research Data Provenance IG". RDA. 11 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Tan, Yu Shyang; Ko, Ryan K.L.; Holmes, Geoff (בנובמבר 2013). "Security and Data Accountability in Distributed Systems: A Provenance Survey". 2013 IEEE 10th International Conference on High Performance Computing and Communications & 2013 IEEE International Conference on Embedded and Ubiquitous Computing (באנגלית אמריקאית). IEEE: 1571–1578. doi:10.1109/hpcc.and.euc.2013.221. ISBN 9780769550886. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ "International Provenance and Annotation Workshop". International Provenance and Annotation Workshop. נבדק ב-10 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ "TaPP 2015". workshops.inf.ed.ac.uk. נבדק ב-10 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "PROV-Overview". www.w3.org.
  41. ^ "Provenance Web Services". openprovenance.org.
  42. ^ Moreau et al. (2008) The Open Provenance Model: An Overview, in J. Freire, D. Koop, and L. Moreau (Eds.): IPAW 2008, LNCS 5272, pp. 323–326, 2008. Springer.
  43. ^ Zhao, J. (2010) "Open Provenance Model Vocabulary Specification", accessed 2016-04-09.
  44. ^ Lebo et al. (eds.) "PROV-O: The PROV Ontology", accessed 2016-04-09.
  45. ^ Belhajjame, Khalid (4 באפריל 2013). "W3C PROV Implementations: Preliminary Analysis". נבדק ב-10 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ CamFlow, a Linux security module by the University of Cambridge and Harvard University
  47. ^ Pasquier, Thomas; Han, Xueyuan; Goldstein, Mark; Moyer, Thomas; Eyers, David; Seltzer, Margo; Bacon, Jean (2017). "Practical Whole-system Provenance Capture". Proceedings of the 2017 Symposium on Cloud Computing. SoCC '17. ACM: 405–418. arXiv:1711.05296. Bibcode:2017arXiv171105296P. doi:10.1145/3127479.3129249. ISBN 9781450350280.
  48. ^ 1 2 Li, Xin; Joshi, Chaitanya; Tan, Alan Yu Shyang; Ko, Ryan Kok Leong (באוגוסט 2015). "Inferring User Actions from Provenance Logs". 2015 IEEE Trustcom/BigDataSE/ISPA (באנגלית אמריקאית). IEEE. 1: 742–749. doi:10.1109/trustcom.2015.442. ISBN 9781467379526. {{cite journal}}: (עזרה); |hdl-access= requires |hdl= (עזרה)
  49. ^ Gehani, Ashish (8 בפברואר 2019). "SPADE: Support for Provenance Auditing in Distributed Environments". נבדק ב-10 בפברואר 2019 – via GitHub. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ Han, Xueyuan; Pasquier, Thomas; Bates, Adam; Mickens, James; Seltzer, Margo (2020-02-26). "Unicorn: Runtime Provenance-Based Detector for Advanced Persistent Threats". Network and Distributed System Security Symposium. arXiv:2001.01525. doi:10.14722/ndss.2020.24046. ISBN 978-1-891562-61-7.
  51. ^ "An R library to collect provenance from R scripts.: End-to-end-provenance/RDataTracker". 12 בדצמבר 2018 – via GitHub. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "Supporting infrastructure to run scientific experiments without a scientific workflow management system.: gems-uff/noworkflow". 19 בדצמבר 2018 – via GitHub. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ Muniswamy-Reddy, Kiran-Kumar; Holland, David; Seltzer, Margo (2006). "Provenance-Aware Storage Systems". USENIX 2006 Annual Technical Conference Refereed Paper.
  54. ^ Pohly, Devin J.; McLaughlin, Stephen; McDaniel, Patrick; Butler, Kevin (2012). "Hi-Fi: Collecting High-fidelity Whole-system Provenance". Proceedings of the 28th Annual Computer Security Applications Conference. Acsac '12. ACM: 259–268. doi:10.1145/2420950.2420989. ISBN 9781450313124.
  55. ^ Pohly, Devin J. (19 באוגוסט 2013). "Hi-Fi". GitHub. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ Ko, Ryan K. L.; Jagadpramana, Peter; Lee, Bu Sung (בנובמבר 2011). "Flogger: A File-Centric Logger for Monitoring File Access and Transfers within Cloud Computing Environments". 2011IEEE 10th International Conference on Trust, Security and Privacy in Computing and Communications (באנגלית אמריקאית). IEEE: 765–771. doi:10.1109/trustcom.2011.100. ISBN 9781457721359. {{cite journal}}: (עזרה)
  57. ^ Suen, Chun Hui; Ko, Ryan K.L.; Tan, Yu Shyang; Jagadpramana, Peter; Lee, Bu Sung (ביולי 2013). "S2Logger: End-to-End Data Tracking Mechanism for Cloud Data Provenance". 2013 12th IEEE International Conference on Trust, Security and Privacy in Computing and Communications (באנגלית אמריקאית). IEEE: 594–602. doi:10.1109/trustcom.2013.73. ISBN 9780769550220. {{cite journal}}: (עזרה)
  58. ^ Bates, Adam; Tian, Dave; Butler, Kevin R. B.; Moyer, Thomas (2015). "Trustworthy Whole-system Provenance for the Linux Kernel". Proceedings of the 24th USENIX Conference on Security Symposium. SEC'15. USENIX Association: 319–334. ISBN 9781931971232.
  59. ^ "uf_sensei / redhat-linux-provenance-release – Bitbucket". bitbucket.org (באנגלית).
  60. ^ Ko, Ryan K.L.; Will, Mark A. (ביוני 2014). "Progger: An Efficient, Tamper-Evident Kernel-Space Logger for Cloud Data Provenance Tracking". 2014 IEEE 7th International Conference on Cloud Computing (באנגלית אמריקאית). IEEE: 881–889. doi:10.1109/cloud.2014.121. ISBN 9781479950638. {{cite journal}}: (עזרה); |hdl-access= requires |hdl= (עזרה)
  61. ^ Taha, Mohammad M. Bany; Chaisiri, Sivadon; Ko, Ryan K. L. (באוגוסט 2015). "Trusted Tamper-Evident Data Provenance". 2015 IEEE Trustcom/BigDataSE/ISPA (באנגלית אמריקאית). IEEE: 646–653. doi:10.1109/trustcom.2015.430. ISBN 9781467379526. {{cite journal}}: (עזרה)
  62. ^ Garae, Jeffery; Ko, Ryan K.L.; Chaisiri, Sivadon (באוגוסט 2016). "UVisP: User-centric Visualization of Data Provenance with Gestalt Principles". 2016 IEEE Trustcom/BigDataSE/ISPA (באנגלית אמריקאית). IEEE: 1923–1930. doi:10.1109/trustcom.2016.0294. ISBN 9781509032051. {{cite journal}}: (עזרה); |hdl-access= requires |hdl= (עזרה)
  63. ^ "CROWLaboratory/Progger". GitHub (באנגלית). נבדק ב-2018-08-04.
  64. ^ Pasquier, Thomas; Singh, Jatinder; Eyers, David; Bacon, Jean (2015). "Camflow: Managed Data-Sharing for Cloud Services". IEEE Transactions on Cloud Computing. 5 (3): 472–484. arXiv:1506.04391. Bibcode:2015arXiv150604391P. doi:10.1109/TCC.2015.2489211.
  65. ^ Pasquier, Thomas; Han, Xueyuan; Goldstein, Mark; Moyer, Thomas; Eyers, David; Seltzer, Margo; Bacon, Jean (2017). "Practical Whole-system Provenance Capture". Proceedings of the 2017 Symposium on Cloud Computing. SoCC '17. ACM: 405–418. arXiv:1711.05296. Bibcode:2017arXiv171105296P. doi:10.1145/3127479.3129249. ISBN 9781450350280.
  66. ^ Pasquier, Thomas; Han, Xueyuan; Moyer, Thomas; Bates, Adam; Hermant, Olivier; Eyers, David; Bacon, Jean; Seltzer, Margo (14 באוקטובר 2018). "Runtime Analysis of Whole-System Provenance". 25th ACM Conference on Computer and Communications Security. arXiv:1808.06049. Bibcode:2018arXiv180806049P. {{cite journal}}: (עזרה)
  67. ^ "CamFlow: Practical Linux Provenance". camflow.org.
  68. ^ Gould S. J.; Lewontin; R. C. (1979). "The Spandrels of San Marco and the Panglossian Paradigm: A Critique of the Adaptationist Programme". Proceedings of the Royal Society of London, Series B: Biological Sciences, 205: 581-598
  69. ^ 1 2 Gould & Lewontin 1979
  70. ^ Willi Y, Van Buskirk J, Hoffmann AA (2006) Limits to the adaptive potential of small populations. Annual Review of Ecology, Evolution, and Systematics 37: 433-458.
  71. ^ Parmesan C (2006) Ecological and evolutionary responses to recent climate change. Annual Review of Ecology, Evolution, and Systematics 37: 637-669.
  72. ^ Frankham R, Ballou J, Eldridge M, Lacy R, Ralls K, et al. (2011) Predicting the probability of outbreeding depression. Conservation Biology.
  73. ^ Konnert, M., Fady, B., Gömöry, D., A'Hara, S., Wolter, F., Ducci, F. Koskela, J., Bozzano, M., Maaten, T. and Kowalczyk, J. (2015). "Use and transfer of forest reproductive material in Europe in the context of climate change" (PDF). European Forest Genetic Resources Programme (EUFORGEN), Bioversity International, Rome, Italy: xvi and 75 p.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  74. ^ Pasquier, Thomas; Singh, Jatinder; Powles, Julia; Eyers, David; Seltzer, Margo; Bacon, Jean (1 באפריל 2018). "Data provenance to audit compliance with privacy policy in the Internet of Things". Personal and Ubiquitous Computing. 22 (2): 333–344. doi:10.1007/s00779-017-1067-4. ISSN 1617-4909. {{cite journal}}: (עזרה)
  75. ^ The Case of the Fake Picasso: Preventing History Forgery with Secure Provenance, Hasan et al., USENIX FAST 2009.
  76. ^ Xinlei (Oscar) Wang, Kai Zeng, Kannan Govindan and Prasant Mohapatra. (2012). "Chaining for securing data provenance in distributed information networks". In Proceedings of the IEEE International Conference for Military Communications. MILCOM '12. pp. 1–6. doi:10.1109/MILCOM.2012.6415609. ISBN 978-1-4673-1731-3.{{cite conference}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Gilbuzaglo/מוצאות&oldid=36642737"