משתמש:Meirgf/sandbox

דוד כוכב
לידה	2 באפריל 1927; קלם, ליטא
פטירה	2 במאי 2010 (בגיל 83)
שם לידה	דוד יצחק שטרן
לאום	ישראלי
עיסוק	כלכלן

דוד כוכב (2 באפריל 1927 – 2 במאי 2010) היה מבכירי הכלכלנים במדינה. תרם רבות לפיתוח הכלכלה הישראלית בשנותיה הראשונות ולהקמת בנק ישראל. כמו כן כיהן בתפקידים בכירים במשרד האוצר, בבנק העולמי, בתה"ל, במערכת הבטחון ובבנק לאומי. במלחמת העצמאות נפל בשבי הירדני בגוש עציון. כתב ספר הסוקר את תולדות כלכלת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד כוכב נולד ב 1927 בעיירה קלם שבליטא למשפחה דתית. עם התגברות האנטישמיות בשנות השלושים רכשה המשפחה אדמה בארץ ישראל על מנת לאפשר קבלת סרטיפיקטים ועליית המשפחה המורחבת מאוחר יותר. עם פרוץ מלחמת העולם השניה אביו עלה ארצה ולאחר מספר חודשים הצטרפו דוד, אמו מנוחה ואחותו חנה. בני המשפחה המורחבת שנותרו בליטא הושמדו ב 1941.

עם עלייתו ארצה למד דוד בבית הספר הממ"ד "יבנה" ואחותו למדה בבית הספר לבנות "תרבות" . העובדה שידעו עברית הקלה מאד על קליטתם בארץ, ודוד הצטרף לתנועת בני עקיבא. לאחר סיום בית הספר היסודי נרשם לבית הספר הריאלי, בו הוא סיים את לימודיו בשנת 1945. כשהיה בן 14 נפטרה אמו ממחלה, והוא עזר לאביו בתפעול חנות המכולת שהייתה בבעלותם. במקביל המשיך בפעילותו בבני עקיבא ועם סיום בית הספר התיכון עסק בהדרכה בסניפי התנועה בחיפה ובסביבה.

בשנת 1947 התחיל את לימודיו באוניברסיטה העברית בכוונה להתפתח בכיוון של מדעי החברה והיסטוריה, אולם לאחר הכ"ט בנובמבר נענה לקריאת ההגנה בירושלים להתגייס.

מלחמת העצמאות ונפילה בשבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם גיוסו להגנה הוצב בגדוד מכמש והוצב בשכונת מקור חיים בירושלים. לאחר מכן הוצב למשימה של אבטחת השיירות לירושלים. ב 27 במארס יצא עם שיירת נבי דניאל לגוש עציון, והוצב בחרבת זכריה כמ"כ. ב 14 במאי, לאחר התקפה מסיבית של כוחות הלגיון הירדני המשוריינים, התקבלה הודעה ממטה ההגנה על הסכם להפסקת הקרבות והליכה לשבי.

מגיני גוש עציון נלקחו לבמעצר בחברון ולאחר מכן הועברו על ידי הלגיון למחנה שבויים אום אל ג'מאל בצפון ירדן. במהלך פברואר-מרס 1949 שוחררו השבויים במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. עם שחרורו מהשבי, גויס דוד לצה"ל, הוענקה לו דרגת סג"ם בהמלצת המ"פ אברהם טמיר (לימים אלוף בצה"ל) ולאחר מכן שוחרר והוצב למילואים.

האוניברסיטה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השבי התגלגל לידיו ספר לימוד כלכלה באנגלית ודוד מצא בו עניין רב. הוא החליט להרשם מחדש לאוניברסיטה העברית ללימודי כלכלה, סטטיסטיקה וסוציולוגיה ושם נפגש במרצה הצעיר דן פטנקין שעזב את משרתו באוניברסיטת שיקגו על מנת להשתתף בהקמת לימודי הכלכלה במדינת ישראל. לבוגרי המחזור הראשון של כלכלה באוניברסיטה העברית, כ 20 במספר, קיבלו את הכינוי "נערי פטנקין".

עם סיום לימודיהם השתלבו רובם בתפקידי מפתח בשירות הציבורי או המשיכו לתארים מתקדמים באוניברסיטאות בחו"ל, חזרו ארצה והפכו לפרופסורים בולטים לכלכלה באוניברסיטאות בארץ. במהלך הלימודים דוד היה פעיל מאד בהסתדרות הסטודנטים, היה יו"ר ועדת התרבות שלה ואף עבד בה כאחראי על תעסוקת סטודנטים. בסיום הלימודים כתב עבודת גמר שעליה זכה ב פרס קניג וקיבל תואר מוסמך בכלכלה.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום לימודיו מונה לעוזרו של דוד הורוביץ בהקמת בנק ישראל והכנת חוק בנק ישראל. החוק אושר בכנסת ב 28 באוגוסט 1954 ודוד הקים את מחלקת המחקר בבנק. בנוסף לכך היה מופקד על קבלת הלוואות לפרויקטים לאומיים שונים, כגון בניית נמל אשדוד^[1] , הרחבת מפעלי ים המלח ולשיפור מערכת הכבישים בהארץ.

בסתו 1958 קיבל על עצמו תפקיד נוסף של יועץ כלכלי בכיר לשר האוצר במקביל לתפקיד בבנק ישראל. ריכז הן מטעם האוצר והן מטעם הבנק את הכנת תקציב המדינה הראשון של מדינת ישראל בשנים 1959/1960. בשנת 1961, עם הקמת הרשות לתכנון כלכלי דוד מונה כמנהלה הראשון.

במסגרת תפקידו באוצר ריכז את הצוות שתיכן את הפיחות של שנת 1962 כאשר שער החליפין שהיה 1.8 לירות לדולר הועלה ל 3 לירות לדולר ביום ו' 9 בפברואר 1962. דוד נודע כ "אדריכל הפיחות", ולאחר מכן כאבי תכנית החומש הכלכלית ל 1965-1970.

בתחילת 1965 מונה כיועץ כלכלי בכיר בבנק העולמי בוושינגטון, והיה לישראלי הראשון שמונה אי פעם לתפקיד בכיר שכזה. במסגרת תפקידו עסק במתן הלוואות למדינות מתפתחות ובהגדרת מדיניות הבנק ובין היתר הוביל משלחות של הבנק לניו זילנד^[2], אתיופיה, חוף השנהב ותאילנד.

עם חזרתו של דוד ארצה בשנת 1969 הוא מונה למשנה למנכ"ל תה"ל, תפקיד אותו מילא במשך כ 3 שנים. חלק מהפרויקטים עליו היה ממונה היו בחו"ל, כמו תכנית פיתוח לניהול מים במכסיקו, תכנית השקייה לאומית לברזיל. הוא אף עסק בפעילויות בארץ כמו תכנית אב לפיתוח התיירות וחיזוק המחלקה הכלכלית של תה"ל.

בשנת 1972 נקרא על ידי משה דיין לשמש בתפקיד היועץ הכלכלי למערכת הבטחון והמשיך בתפקיד גם תחת שמעון פרס כשר בטחון עד שנת 1976.

בין השנים 1976 ו 1983 שימש במספר תפקידים בקבוצת בנק לאומי – סמנכ"ל בכיר לתכנון, מנכ"ל בנק ההשקעות לאומי ושות'^[3] ומנהל החטיבה לתכנון אסטרטגי.

בשנת 1985 ביצע הבנק העולמי מחקר השוואתי על 13 כלכלות מפותחות בעולם כאשר את המחקר על ישראל ביצע דוד. לאחר מכן, ב 1986, עבר לתקופת עבודה נוספת בבנק העולמי בוושינגטון^[4], בה עסק בעיקר במעבר ארצות מזרח אירופה וסין לכלכלת שוק. הוא השתתף במשלחות לסין, פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה, המדינות הבלטיות, בלרוס ובולגריה.