משתמש:Slav4/ארגז חול/עלי אלון
עלי אלון (נולד ב-5 בינואר 1935), משורר עברי ועורך, בן קיבוץ עין שמר, חבר בתנועות השלום השונות ובעל השקפת עולם הומנית שמאלנית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלי אלון נולד בשנת 1935 להוריו יעקב קז'ימירסקי (אלון) ורחל וסרמן, שהיו חברי קיבוץ עין שמר. הוא התחנך בחברת הילדים בקיבוץ ואת לימודי התיכון השלים במוסד החינוכי מבואות עירון. בשנת 1963, נישא לשמחה יחזקאל שעלתה ארצה, כילדה מבגדד, הם חיים בקיבוץ ולהם ארבעה ילדים ושנים עשר נכדים.
כילד וכנער היה אלון חבר בתנועת הנוער השומר הצעיר ואף שימש כמדריך בתנועה. כאשר גדל, הצטרף לתנועת מפ"ם ובשנת 1992 כאשר פרשה מפ"ם מן המערך והתאחדה עם מר"ץ, חבר אלון לתנועה זו.
בשנת 1969 החל אלון בלימודים אקדמאיים, במסגרת השלוחה הישראלית ("נווה שכטר" - ירושלים) של בית המדרש לרבנים באמריקה. בין השנים 1995 ו- 2000, השלים אלון לימודים אקדמיים במסגרת "המדרשה - מרכז חינוכי להתחדשות החיים היהודיים בישראל" שבמכללת אורנים.
את שירותו הצבאי החל אלון בגדוד 13 של חטיבת גולני. לאחר מכן עבר קורס מ"כים, קורס קציני חיל רגלים וקורס קציני חרמ"ש. השתתף במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון. ממלחמת יום כיפור שימש אלון כמפקד פלוגת הסריקות של יק"פ צפון (יחידת הקבורה הפיקודית של פיקוד צפון). בהתבטאו על תפקיד זה אמר אלון: "כאן נפגשתי עם מחיר המלחמות והאבל, יותר מאשר עם שמחת הנצחונות". פרש משירות מילואים בצה"ל, בגיל 55 בדרגת רס"ן.
כחבר הקיבוץ כיהן אלון, כמזכירו, כרכז וועדת התרבות וכן כרועה הצאן של הקיבוץ. אלון היה והינו פעיל במסגרת התנועה הקיבוצית המאוחדת ובין השאר שימש כעורכו של הדף הירוק - שבועון התנועה הקיבוצית. במסגרת תפקידיו אלה, ובמיוחד כרועה צאן, התוודע עלי, לחיי הערבים בארץ והירבה להפגש איתם עוד משחר ילדותו.
השקפת עולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
השאיפה לשלום[עריכת קוד מקור | עריכה]
את השקפת עולמו ושאיפתו לשלום, גיבש אלון כבר בצעירותו. מלחמת העצמאות ובעקבותיה דחיקת הכפרים הערביים, להרים שממזרח לעין שמר, גרמו לו לצאת בחריפות, כנגד מה שהוא רואה כעוול וקיפוח. בשירו "הזמנה לבכי", על שנים עשר המרגלים, אשר נכתב כאלגוריה על המצב הציוני בימינו, שואל אלון:
- "לשם מה המכות? לשם מה ההפיכה האלימה?
- לשם מה כל הדרך הארוכה, בלהט ביום, בקרה
- בלילה, משאירים את החללים
- מאחור -
- כדי להידחק לארץ תפוסה?
- לגרש, להחריב, להוריש - ועל החרבות
- לבנות את אושרי?
על פי פרשנותו של אלון, הסיבה לבכי, ולסירובו של העם להיכנס לארץ, אינם חולשה או חוסר ביטחון, אלא מרד וצו מוסרי כנגד הכיבוש[1].
היחס לממסד הדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לטעמו של עלי, דרכם של כל הדתות והממסדים להשתלט על עמים ולייחס מעשה זה, לצו אלוהי. אך על פי האמת שלו, מעמד הר סיני, אינו אלא המצאה סיפרותית, בעלת אינטרס ברור. למרות ביקורתו זאת חוזר אלון ומדגיש את יופיו והגאוניות שבספר התנ"ך. אלון אינו מסתיר את סלידתו מיחסו הכפייתי של הממסד הדתי בישראל, יחד עם זאת כמי שהיה מפקדם של אנשים דתיים וחרדים, במסגרת יחידת הקבורה הפיקודית, מציין אלון את אהבתו והערכתו לאנשי היחידה.
שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלי אלון פרסם את ספר שיריו הראשון לפני מלחמת ששת הימים, בשנת 1966, תחת שם העט א. עלי. לימים הפריד באופן ברור בין פרסומיו כעיתונאי ועורך, עליהם חתם עלי אלון, ובין שיריו וספרי שיריו, עליהם חתם א. עלי.
עלי אלון הוא מראשוני המשוררים של דור הבנים בתנועה הקיבוצית. והקיבוץ, כתופעה אנושית וחברתית, עומד במרכז יצירתו. עלי אלון פרסם כעשרה ספרי שירה. וכן מאמרים, רשימות וראיונות בעיתונות הקיבוצית. במסגרת עבודתו כמורה במדרשה ליהדות במכללת אורנים, הוציא יחד עם יריב בן אהרון שלוש מסכתות לימוד ומקורות. האחת משל ברנר השנייה משל ביאליק והשלישית משל מרדכי שלו על אלתרמן.
לעלי אלון אח תאום, יונה אלון, משורר ירושלמי בעל לשון שירית מיוחדת.
ספריו של עלי אלון (א. עלי):[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלה תולדות יעקב, שירים, ספרית פועלים, 1966.
- הר המנוחות, שירים, רישומי דפוס יחזקאל קמחי, ספרית פועלים, 1969.
- מדרש הקרפדים, מעשה בר' טרפון, ספרית פועלים, 1978.
- רקוויאם לברוש, ציורים יובל דניאלי, ספרית פועלים, 1978.
- בדרך לארץ המובטחת, שירים, ספרית פועלים, 1989.
- יחף, תהילי עין שמר, רישומים יצחק פלגי - איגנץ, ספרית פועלים, 1991.
- רשימת כשל, שירים, ספרית פועלים, תל אביב, 1995.
- פרטיטות על קוץ, ספרית פועלים, תל אביב, 1999.
- לפני החוק, פרנץ קפקא, עם פירוש הפרעושים, עם יגאל תומרקין, הקיבוץ המאוחד, 2000.
- לב צעצוע, מדרשי אגדות ושירי זמר, צילומים דב אמיתי, 2003.
- הערות שוליים על יציאת מצרים, מחזור שירים, עריכה - לאה שניר, בני ברק תשס'ה 2005.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספרים של Slav4/ארגז חול/עלי אלון, באתר "סימניה"
- http://www.kibbutz.org.il/itonut/2009/dafyarok/090407_kultura.htm
- http://www.netivot-shalom.org.il/parshheb/shelach5.php
הערות שוליים על יציאת מצרים הוא מחזור שירים שקולו עז, מתריס וביקורתי, הבוחן את המיתוס המכונן של יציאת מצרים מנקודת ראותו של "תיאולוג לא-מאמין
- ^ רונן אחיטוב, חטא המרגלים במציאות ימינו, אתר נתיבות שלום