מתח (מתקן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המתעמל הגרמני פביאן המבוכן על מתקן המתח

מתח הוא מתקן כושר המורכב ממוט אופקי המרוחק מהקרקע. מטרת המתקן לאפשר למשתמש בו להיתלות עליו ולהתרומם בעזרתו, תוך הפעלת שרירי הידיים, הגב והבטן.

סגנון העבודה המקובל על מתח הוא היתלות עליו תוך אחיזתו בידיים ומבלי לגעת בקרקע, וביצוע עליות וירידות ללא עזרת הרגליים כך שבעלייה הסנטר עובר את המוט, והירידה היא עד ליישור של הידיים (אך ללא 'נעילת מרפקים'). ביצוע עלייה שלמה יכול להיות קשה לאלו שאינם מאומנים בעבודה עם מתח ועל כן הירידה שלהם היא לרוב חלקית.

עליות על מתח הן התרגיל הבסיסי והנפוץ ביותר לחיזוק הידיים מבין התרגילים במכשירים. התרגיל פופולרי מאד בפארקים ובגינות-כושר שבהן יש מוט-מתח.

תרגיל נוסף הנעשה על המתח, הוא אחיזה ממושכת, בזמן שהסנטר עבר את קו המתח. סרט גומי עוזר למתעמלים מתחילים במתח על ידי הצמדה של צד אחד של הסרט למוט בעזרת קשר לולאה, והכנסת כפות הרגליים ללולאה שנוצרה בצידו השני. בכך, הסרט נוטל חלק מעומס משקל המתעמל ועוזר לו להרים את עצמו (על ידי תכונות האלסטיות של סרט הגומי) מספר רב יותר של פעמים, אך עם זאת, הוא פחות אפקטיבי לפיתוח השרירים.

מתקני מתח לשימוש ביתי מגיעים לרוב בתור מוט שמסוגל להתחבר למשקוף של דלת באמצעות הברגת לחץ. בחדרי כושר לרוב המכשיר קיים בגרסה שמסוגלת להתחבר לסולם באמצעות ווים. כמו כן קיים גם מכשיר מתח בעל משטח דריכה המחובר למשקולות שמספקות התנגדות נגדית למשטח שעליו עומד המתעמל ובכך מקלות עליו. דבר זה מאפשר אימון במתח גם למי שכרגיל מתקשה לבצע זאת.

על מנת להתאמן ולהשתפר במתח, מומלץ לבצע עבודה בסטים של מקסימום חזרות: למשל 3 סטים של מקסימום חזרות, עם מנוחה של מספר דקות בין סט לסט. יש להתאמן בהתמדה ובהדרגה על מנת לקבל תוצאות טובות.

יש מספר סוגים של אימון על מתח:

  • מתח רגיל (אחיזה ברוחב כתפיים) - עליית מתח העובדת בעיקר על השרירים הבאים: השריר הרחב גבי והשריר הדו ראשי (יד קדמית) לא השריר התלת ראשי כמו שנהוג לחשוב.
  • מתח רחב - עליית מתח העובדת בעיקר על השרירים הבאים: השריר הרחב גבי, שרירי השכמות אך גם על השריר הדו ראשי.
  • מתח על יד אחת - מתח שדגש העבודה הוא על שרירי הזרוע.
  • מתח גב - מתח שונה במקצת משאר סוגי המתח האחרים. בתרגיל זה המתאמן נמצא מלפני מוט המתח לעומת התרגילים האחרים שבהם נמצא המתאמן מאחורי מוט המתח. בעליית המתח המתאמן עולה כשגופו מלפני המתח והמטרה להגיע בעזרת העורף עד למוט המתח. התרגיל עובד על שריר הרחב גבי ושרירי השכמות.
  • מתח עליית כח - בתרגיל זה על המתאמן לעלות מעל מוט המתח בכך שמתחיל בתרגיל מתח רגיל כשמגיע עד לגובה המקסימלי שהוא מסוגל להרים את עצמו (כשהמוט בגובה החזה) מסובב המתאמן את גב כפות ידיו ובעצם דוחף את עצמו מעל מוט המתח. התרגיל עובד על השרירים הרגילים שעובד תרגיל מתח רגיל, ובזמן הדחיפה מעל המוט פועלים שרירי התלת ראשי ושריר החזה.

בהתעמלות מכשירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתעמל הרמן ויינגרטנר מבצע תרגיל על מתח באולימפיאדת אתונה (1896)

המתח הוא אחד המתקנים שבהם מתחרים גברים בהתעמלות מכשירים. לפי התקן שקבעה ההתאחדות הבינלאומית להתעמלות, גובה המתח מעל פני הקרקע הוא 2.78 מטרים (או 2.60 מטרים מקצה המזרן), אורכו 2.40 מטרים וקוטרו 2.8 ס"מ.

תרגיל המתח נפתח כאשר המתעמל נתלה על המתח, באמצעות ניתור או בריצה. מותר לו להיעזר במאמנו או במתעמל אחר לשם כך, ולמאמן מותר גם לשהות בסמוך למתח במהלך התרגיל. התרגיל חייב לכלול אלמנטים תנופתיים, פניות ומעופים, והוא מבוצע באמצעות הזרועות בלבד.

המתח נכלל בתוכנית האולימפית כבר באולימפיאדה הראשונה בעת החדשה, אולימפיאדת אתונה (1896). בהמשך נכלל בה לסירוגין, ומאז אולימפיאדת פריז (1924) הוא חלק בלתי נפרד מהמשחקים.

האלופים האולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדה מדינה אלוף
אולימפיאדת אתונה (1896) הקיסרות הגרמניתFlag of the German Empire.svg  הקיסרות הגרמנית הרמן ויינגרטנר
אולימפיאדת סנט לואיס (1904) ארצות הבריתFlag of the United States.svg  ארצות הברית
ארצות הבריתFlag of the United States.svg  ארצות הברית
אנטון היידה
אדוורד הניג
אולימפיאדת פריז (1924) יוגוסלביה (1918-1941)Flag of the Kingdom of Yugoslavia.svg יוגוסלביה לאון שטוקלי
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) שווייץCivil Ensign of Switzerland (Pantone).svg  שווייץ ז'ורז' מייז
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) ארצות הבריתFlag of the United States.svg  ארצות הברית דאלאס ביקסלר
אולימפיאדת ברלין (1936) פינלנדFlag of Finland.svg  פינלנד אלקסנטרי סאארוואלה
אולימפיאדת לונדון (1948) שווייץCivil Ensign of Switzerland (Pantone).svg  שווייץ יוזף שטדלר
אולימפיאדת הלסינקי (1952) שווייץCivil Ensign of Switzerland (Pantone).svg  שווייץ ג'ק גינטהארד
אולימפיאדת מלבורן (1956) יפןFlag of Japan.svg  יפן טקאשי אונו
אולימפיאדת רומא (1960) יפןFlag of Japan.svg  יפן טקאשי אונו
אולימפיאדת טוקיו (1964) ברית המועצותFlag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות בוריס שאחלין
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) ברית המועצותFlag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות
יפןFlag of Japan.svg  יפן
מיכאיל וורונין
אקינורי נקיאמה
אולימפיאדת מינכן (1972) יפןFlag of Japan.svg  יפן מיצואו צוקהארה
אולימפיאדת מונטריאול (1976) יפןFlag of Japan.svg  יפן מיצואו צוקהארה
אולימפיאדת מוסקבה (1980) בולגריהFlag of Bulgaria.svg  בולגריה סטויאן דלצ'ב
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) יפןFlag of Japan.svg  יפן שינג'י מוריסואה
אולימפיאדת סיאול (1988) ברית המועצותFlag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות
ברית המועצותFlag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות
ולדימיר ארטמוב
ואלרי ליוקין
אולימפיאדת ברצלונה (1992) ארצות הבריתFlag of the United States.svg  ארצות הברית טרנט דימאס
אולימפיאדת אטלנטה (1996) גרמניהFlag of Germany.svg  גרמניה אנדראס וקר
אולימפיאדת סידני (2000) רוסיהFlag of Russia.svg  רוסיה אלכסיי נמוב
אולימפיאדת אתונה (2004) איטליהFlag of Italy.svg  איטליה איגור קאסינה
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) סיןFlag of the People's Republic of China.svg  סין זואו קאי
אולימפיאדת לונדון (2012) הולנדFlag of the Netherlands.svg  הולנד אפקה זונדרלנד

שיא גינס בעליות מתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיין אקשטיין (אנ') מאוסטרליה הוא אתלט מקצועי ששבר את שיא גינס בעליות מתח, כשהצליח להשלים 4,210 עליות מתח תוך 12 שעות בלבד, וכתוצאה מכך, גם שבר גם את השיא של 24 השעות. הוא ביצע שש עליות כל דקה ב-10 שעות הראשונות, ואחר כך חמש עליות בשעתיים שנותרו לו.

לדברי אקשטיין, המניע למעשהו היה להעלות את המודעות להפרעות בכפיס המוח, שמתבטאות בבעיות עצביות במוח, ומהן סובל גם בנו של חברו הטוב ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]