מתח (מתקן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המתעמל הגרמני פביאן המבוכן על מתקן המתח

מתח הוא מתקן כושר המורכב ממוט אופקי המרוחק מהקרקע. מטרת המתקן לאפשר למשתמש בו להיתלות עליו ולהתרומם בעזרתו, תוך הפעלת שרירי הידיים, הגב והבטן.

סגנון העבודה המקובל על מתח הוא היתלות עליו תוך אחיזתו בידיים ומבלי לגעת בקרקע, וביצוע עליות וירידות ללא עזרת הרגליים כך שבעלייה הסנטר עובר את המוט, והירידה היא עד ליישור של הידיים (אך ללא 'נעילת מרפקים'). ביצוע עלייה שלמה יכול להיות קשה לאלו שאינם מאומנים בעבודה עם מתח ועל כן הירידה שלהם היא לרוב חלקית.

עליות על מתח הן התרגיל הבסיסי והנפוץ ביותר לחיזוק הידיים מבין התרגילים במכשירים. התרגיל פופולרי מאד בפארקים ובגינות-כושר שבהן יש מוט-מתח.

תרגיל נוסף הנעשה על המתח, הוא אחיזה ממושכת, בזמן שהסנטר עבר את קו המתח. סרט גומי עוזר למתעמלים מתחילים במתח על ידי הצמדה של צד אחד של הסרט למוט בעזרת קשר לולאה, והכנסת כפות הרגליים ללולאה שנוצרה בצידו השני. בכך, הסרט נוטל חלק מעומס משקל המתעמל ועוזר לו להרים את עצמו (על ידי תכונות האלסטיות של סרט הגומי) מספר רב יותר של פעמים, אך עם זאת, הוא פחות אפקטיבי לפיתוח השרירים.

מתקני מתח לשימוש ביתי מגיעים לרוב בתור מוט שמסוגל להתחבר למשקוף של דלת באמצעות הברגת לחץ. בחדרי כושר לרוב המכשיר קיים בגרסה שמסוגלת להתחבר לסולם באמצעות ווים. כמו כן קיים גם מכשיר מתח בעל משטח דריכה המחובר למשקולות שמספקות התנגדות נגדית למשטח שעליו עומד המתעמל ובכך מקלות עליו. דבר זה מאפשר אימון במתח גם למי שכרגיל מתקשה לבצע זאת.

על מנת להתאמן ולהשתפר במתח, מומלץ לבצע עבודה בסטים של מקסימום חזרות: למשל 3 סטים של מקסימום חזרות, עם מנוחה של מספר דקות בין סט לסט. יש להתאמן בהתמדה ובהדרגה על מנת לקבל תוצאות טובות.

יש מספר סוגים של אימון על מתח:

  • מתח רגיל (אחיזה ברוחב כתפיים) - עליית מתח העובדת בעיקר על השרירים הבאים: השריר הרחב גבי והשריר הדו ראשי (יד קדמית) לא השריר התלת ראשי כמו שנהוג לחשוב.
  • מתח רחב - עליית מתח העובדת בעיקר על השרירים הבאים: השריר הרחב גבי, שרירי השכמות אך גם על השריר הדו ראשי.
  • מתח על יד אחת - מתח שדגש העבודה הוא על שרירי הזרוע.
  • מתח גב - מתח שונה במקצת משאר סוגי המתח האחרים. בתרגיל זה המתאמן נמצא מלפני מוט המתח לעומת התרגילים האחרים שבהם נמצא המתאמן מאחורי מוט המתח. בעליית המתח המתאמן עולה כשגופו מלפני המתח והמטרה להגיע בעזרת העורף עד למוט המתח. התרגיל עובד על שריר הרחב גבי ושרירי השכמות.
  • מתח עליית כח - בתרגיל זה על המתאמן לעלות מעל מוט המתח בכך שמתחיל בתרגיל מתח רגיל כשמגיע עד לגובה המקסימלי שהוא מסוגל להרים את עצמו (כשהמוט בגובה החזה) מסובב המתאמן את גב כפות ידיו ובעצם דוחף את עצמו מעל מוט המתח. התרגיל עובד על השרירים הרגילים שעובד תרגיל מתח רגיל, ובזמן הדחיפה מעל המוט פועלים שרירי התלת ראשי ושריר החזה.

בהתעמלות מכשירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתעמל הרמן ויינגרטנר מבצע תרגיל על מתח באולימפיאדת אתונה (1896)

המתח הוא אחד המתקנים שבהם מתחרים גברים בהתעמלות מכשירים. לפי התקן שקבעה ההתאחדות הבינלאומית להתעמלות, גובה המתח מעל פני הקרקע הוא 2.78 מטרים (או 2.60 מטרים מקצה המזרן), אורכו 2.40 מטרים וקוטרו 2.8 ס"מ.

תרגיל המתח נפתח כאשר המתעמל נתלה על המתח, באמצעות ניתור או בריצה. מותר לו להיעזר במאמנו או במתעמל אחר לשם כך, ולמאמן מותר גם לשהות בסמוך למתח במהלך התרגיל. התרגיל חייב לכלול אלמנטים תנופתיים, פניות ומעופים, והוא מבוצע באמצעות הזרועות בלבד.

המתח נכלל בתוכנית האולימפית כבר באולימפיאדה הראשונה בעת החדשה, אולימפיאדת אתונה (1896). בהמשך נכלל בה לסירוגין, ומאז אולימפיאדת פריז (1924) הוא חלק בלתי נפרד מהמשחקים.

האלופים האולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדה מדינה אלוף
אולימפיאדת אתונה (1896) הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית  הקיסרות הגרמנית הרמן ויינגרטנר
אולימפיאדת סנט לואיס (1904) ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
אנטון היידה
אדוורד הניג
אולימפיאדת פריז (1924) יוגוסלביה (1918-1941)יוגוסלביה (1918-1941) יוגוסלביה לאון שטוקלי
אולימפיאדת אמסטרדם (1928) שווייץשווייץ  שווייץ ז'ורז' מייז
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית דאלאס ביקסלר
אולימפיאדת ברלין (1936) פינלנדפינלנד  פינלנד אלקסנטרי סאארוואלה
אולימפיאדת לונדון (1948) שווייץשווייץ  שווייץ יוזף שטדלר
אולימפיאדת הלסינקי (1952) שווייץשווייץ  שווייץ ג'ק גינטהארד
אולימפיאדת מלבורן (1956) יפןיפן  יפן טקאשי אונו
אולימפיאדת רומא (1960) יפןיפן  יפן טקאשי אונו
אולימפיאדת טוקיו (1964) ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות בוריס שאחלין
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות
יפןיפן  יפן
מיכאיל וורונין
אקינורי נקיאמה
אולימפיאדת מינכן (1972) יפןיפן  יפן מיצואו צוקהארה
אולימפיאדת מונטריאול (1976) יפןיפן  יפן מיצואו צוקהארה
אולימפיאדת מוסקבה (1980) בולגריהבולגריה  בולגריה סטויאן דלצ'ב
אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) יפןיפן  יפן שינג'י מוריסואה
אולימפיאדת סיאול (1988) ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות
ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות
ולדימיר ארטמוב
ואלרי ליוקין
אולימפיאדת ברצלונה (1992) ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית טרנט דימאס
אולימפיאדת אטלנטה (1996) גרמניהגרמניה  גרמניה אנדראס וקר
אולימפיאדת סידני (2000) רוסיהרוסיה  רוסיה אלכסיי נמוב
אולימפיאדת אתונה (2004) איטליהאיטליה  איטליה איגור קאסינה
אולימפיאדת בייג'ינג (2008) סיןסין  סין זואו קאי
אולימפיאדת לונדון (2012) הולנדהולנד  הולנד אפקה זונדרלנד
התעמלות באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) גרמניהגרמניה  גרמניה פביאן המבוכן

שיא גינס בעליות מתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיין אקשטיין (אנ') מאוסטרליה הוא אתלט מקצועי ששבר את שיא גינס בעליות מתח, כשהצליח להשלים 4,210 עליות מתח תוך 12 שעות בלבד, וכתוצאה מכך, גם שבר גם את השיא של 24 השעות. הוא ביצע שש עליות כל דקה ב-10 שעות הראשונות, ואחר כך חמש עליות בשעתיים שנותרו לו. אחרי שאיבד את השיא, שבר אותו שוב ב-2016 עם 7,620 עליות מתח.

לדברי אקשטיין, המניע למעשהו היה להעלות את המודעות להפרעות בכפיס המוח, שמתבטאות בבעיות עצביות במוח, ומהן סובל גם בנו של חברו הטוב ביותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]