לדלג לתוכן

נחמן פרקש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחמן פרקש
נחמן פרקש, 5 באפריל 2007
נחמן פרקש, 5 באפריל 2007
לידה 7 בנובמבר 1935
הונגריה
נהרג 5 באוגוסט 2014 (בגיל 78)
הר מירון, ישראל
ידוע בשל "אלוף הבריחות" מהכלא
בת זוג רחל אלקובי
מספר צאצאים 1
נחמן פרקש בצעירותו
נחמן פרקש בידי המשטרה לאחר שנמלט, 1961
מודעת אבל פיוטית שפרסם אהוד בנאי בעיתונות ב-6 באוגוסט 2014

נחמן פרקש (7 בנובמבר 19355 באוגוסט 2014) היה אלוף ישראל באיגרוף ועבריין ישראלי שפעל בעיקר משנות ה-50 עד שנות ה-70, וכונה "אלוף הבריחות" עקב בריחותיו הנועזות מהכלא.

פרקש נולד בשנת 1935 כבן הזקונים למשה ולבת שבע במשפחה חרדית בת שלושה ילדים. הוריו עלו עם ילדיהם האחרים מהונגריה. המשפחה התקיימה בדוחק וגרה בדירת חדר וחצי בשכונת שפירא בתל אביב. בילדותו התעוור למספר חודשים כאשר ילד אחר זרק עליו סיד. לאחר ששב לראות נפל מקיר גבוה במהלך משחק ושבר את גבו, רגל אחת וסבל מזעזוע מוח. מגיל צעיר עסק בספורט גופני תחרותי. התגייס לצה"ל אולם התקשה להשתלב במסגרת הצבאית ושוחרר בשל חוסר הסתגלות. פרקש התאגרף במסגרת מכבי תל אביב, ניצח בשנת 1954 את אברהם לוי מבית"ר תל אביב ונשלח לתחרויות אגרוף בקפריסין נגד נבחרת הצבא הבריטי. מאוחר יותר אף זכה בתואר אלוף ישראל באיגרוף במשקל בינוני. בסוף שנות ה-50, וכנראה עקב חבטה בראשו, נגרר למעשי אלימות ופשיעה, והחל לבלות בבתי מעצר ובבתי סוהר על מגוון רחב של עבירות ובהן: שוד מזוין, גנבות, פריצות, אלימות ואפילו גנבת גור נמרים מגן החיות של תל אביב.

בשנת 1956 נעצר בחשד שהשתתף עם שלושה שותפים בשוד מזוין בדצמבר 1955 במחלבת "תנובה" בתל אביב. במהלך השוד נפצע קופאי המחלבה קשות ונשדדו למעלה מ-8,000 לירות. פרקש נשפט, הורשע ונידון לחמש שנות מאסר. לאחר שנתיים, בעת סיבוב בגינת כלא רמלה בקיץ 1958, ניצל את חוסר תשומת הלב של הסוהרים ונמלט מבית הסוהר. לאחר שלושה ימים התייצב בביתו של מנהל השירות הפסיכיאטרי של שירות בתי הסוהר בראשון לציון. בדצמבר 1960, חמישה חודשים לאחר ששוחרר ממאסר ושב להתאגרף, חשדה בו המשטרה שהשתתף בשוד מזוין בשדרות ח"ן בתל אביב. הוא נתפס לאחר מצוד, נשפט ונשלח למאסר. במאי 1961 השתתף בבריחה נועזת מכלא רמלה יחד עם אסיר בשם רפאל (טומי) בליץ שנידון למאסר עולם על רצח המהנדס פיאטלי. פרקש נתפס, ומאז ובמשך כ-10 שנים שב וברח מבתי כלא ומבתי מעצר. באחת מבריחותיו, ב-7 ביולי 1963, מבית המעצר ביפו, חצה את גבול רצועת עזה, נעצר על ידי שלטונות מצרים והושם בכלא בקהיר. ב-11 בינואר 1965, הביאו אותו השלטונות המצריים לגבול רצועת עזה, וגרשו אותו חזרה לישראל.[1] שני חברי קיבוץ נחל עוז שמצאו אותו משוטט בשדות, חשדו בו והביאו אותו לתחנת המשטרה בשדרות, שם נעצר והועבר לכלא רמלה.

ב-1969, בגיל 33, שוחרר מבית הכלא לאחר שריצה שבע מתוך תשע שנות המאסר שנגזרו עליו. הוא עבר לאשדוד, שם גרה אשתו, רחל אלקובי, אם לשלוש בנות, לה נישא בעודו בכלא. העירייה אף העסיקה אותו כגנן וכדייג. לשניים נולד ב-1972 הבן, יעקב.

פרקש ניסה לשוב לתחום האגרוף ואף הופיע בהצלחה בשתי תחרויות (בקריית מוצקין נגד חיים שפיר ובנתניה נגד באומסלר).

כבר בנובמבר 1971 דיווח מעריב שפרקש התגורר במערה בשכונה הישנה של ראש פינה והתקיים מכספים ששלח לו אביו מארצות הברית.

בשנת 1974 הורשע באיום על אחיו וגיסתו כי ישליך רימונים לביתם ונידון לשלושה חודשי מאסר על תנאי.

בשנת 1977 פגש פרקש באהוד בנאי, שהיה בן 24, לאחר שחרורו מהצבא והתגורר בצריף שבוואדי בראש פינה. בסוף שנות ה-70 פרש פרקש מחיי הפשע, אך הוא לא הסתגל למסגרת ממוסדת, והחל לנדוד בין ואדיות ומערות בהרי הגליל שם שהה בקיץ, לבין בקתות נטושות בחופי ים המלח שם שהה בחורף. במראה תמהוני, עם זקן עבות ובגדים מרופטים, המשיך לככב בתמונות ובכתבות שונות באמצעי התקשורת, בעיקר בגלל מהומות קטנות שבהן היה מעורב, כמו החזקת קנאביס (גראס) ואיומים בסכין.

בשנת 1993 חזר אהוד בנאי לבקר בוואדי בראש פינה ובעקבות זכרונותיו מהמפגש עם פרקש בשנות ה-70 כתב את השיר "יוצא לאור".[2]

בתחילת שנות ה-2000 חילק פרקש את חייו בין בקתה במירון למערה בקדיתא שבגליל.

בנו היחיד, יעקב סו פרקש, חי עד גיל 12 עם אמו ולאחר מכן עבר לקדיתא. היה מאושפז במוסד לחולי נפש. בשנת 2007 התרועע בצפת עם נרקומן, שהזריק לו סמים ונפטר ממנת יתר. נטמן בקדיתא.

פרקש בילה את שנותיו ובעיקר האחרונות לצידם של אנשי כדיתה ואנשי מירון ביניהם גם חסידי ברסלב מקומיים, פרקש טס לאומן לימי ראש השנה פעם אחת בחייו (משוער בין השנים 2006 - 2008) וזאת בסיוע של חסידי ברסלב מדוכן ההפצה במירון וקבר האר"י הקדוש הקדוש בצפת.

בשנותיו האחרונות התדרדר מצבו ורגלו נקטעה. למרות זאת, הצליח פרקש לארגן כרטיס טיסה והגיע בתחילת 2011 לביקור בהודו.

בחודשים האחרונים לחייו פרקש חזר להתגורר במערה קטנה ליד בית העלמין במירון וזאת לאחר תקופה שלא היה במירון באופן סדיר.

ב-5 באוגוסט 2014 - צום תשעה באב תשע"ד נמצא מוטל ללא רוח חיים באותה מערה במירון כשעל צווארו סימני חבלה.[3] נטמן בבית העלמין בהר מירון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]