בית הסוהר איילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף כלא רמלה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מגדל שמירה בבית הסוהר איילון

בית הסוהר איילון (ידוע גם בשמו הישן כלא רמלה) הוא מתקן כליאה של שירות בתי הסוהר הממוקם בסביבת הערים רמלה ולוד. בית הסוהר משמש לכליאת אסירים שנשפטו על ידי בית משפט לתקופות מאסר ממושכות[1].

תולדות בית הסוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1949 הוחלט על הקמת בית סוהר מרכזי ברמלה אליו ירוכזו כל האסירים במדינת ישראל[2]. בית הסוהר נבנה על בסיס מצודת טגארט, מימי המנדט הבריטי. המבנה תוכנן כמצודה מבוצרת עם שני מגדלי שמירה לכיוון מזרח, בנוי סביב חצר מרכזית ושימש כתחנת משטרה ומתקן כליאה. בשנת 1950, הוכרז המבנה כבית הסוהר המרכזי של שירות בתי הסוהר, הלא הוא "כלא רמלה". התוכנית הייתה לבנות את בית הכלא באופן מודרני[3] ולהקצות בו מתקני תעסוקה, הכשרת קרקע לחווה חקלאית ובניית מתקנים לפעילות חינוכית ותרבותית תוך מתן מענה לצרכיהם של בני כל הדתות. עם פתיחתו בשנת 1954 ובפיקודו של אברהם (ברייטפלד) מרחבי, הוקצה בו אגף לאסירות שתחילה מנו 12 נשים, אך לא היו בו מספיק תאים כדי להפריד בין אסירות מכורות לסמים ובין אסירות שאינן מכורות, בין מבוגרות לבין צעירות וכו' ובשל כך נגרמו חיכוכים רבים בין האסירות וביניהן לבין אנשי הסגל.

המבנה המקורי עבר הרחבות רבות מאז, ונוספו לו אגפים נוספים.

בשנת 1975 מוקם מרכז תעסוקה בבית הסוהר, אשר תורם לתהליך שיקום האסירים בכך שמקנה הרגלי עבודה, מעניק הכשרה מקצועית ונותן אופק תעסוקתי.

בשנת 1984 נפתח מרכז החינוך הראשון בשירות בתי הסוהר. מרכז החינוך נועד לאפשר לאסירים לרכוש השכלה, חינוך והעצמה לצורך קידומם האישי ובכך נפתח חלון הזדמנויות חדש ללימודים ולאפשרות להשתלב בחיים נורמטיביים.

בשנת 1962 הוצא להורג בכלא איילון (אז כלא רמלה) הפושע הנאצי אדולף אייכמן.

באמצע שנות ה-80 שונה שמו של בית הסוהר לשמו הנוכחי- "איילון" שם שניתן לו בשל מיקומו הגאוגרפי, בליבו של עמק איילון.

בית הסוהר "איילון" הוא אחד מבתי הסוהר הגדולים והשמורים ביותר בישראל.

בית הסוהר בעשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הסוהר איילון כ־625 מקומות כליאה עבור אסירים השפוטים לתקופות מאסר ממושכות בגין מגוון עבירות פליליות והוא אחד מארבעת בתי הסוהר הפליליים של שירות בתי הסוהר ברמת ביטחון מרבית[4].

בבית הסוהר 15 אגפים. ביניהם אגף שבו מוחזקים אסירים בהפרדה, אגף שמור ואגף אחד לשומרי מסורת[5].

345 אנשי סגל משרתים במתקן, ובכלל זה אנשי מנהלה, ביטחון וטיפול. 86% מהאסירים משולבים בתוכניות שונות בתוך בית הסוהר, תוכניות אלו כוללות חינוך, טיפול, תעסוקה במפעלים ובמטבח, ניקיון, תחזוקה וכו'.

בכלא מרכז חינוך ובו 6 כיתות לימוד. תפקידו לסייע בשיקום אסירים ולהעניק להם השכלת יסוד, השכלה תיכונית ובכלל זה שיעורי אנגלית וכיתת מחשבים. כמו כן תוכניות מגוונות של כישורי חיים וחוגים שונים – אמנות, ספורט, מדיטציה, משפחה, הורות ועוד. בנוסף כולל בית הסוהר מרכז תעסוקה הכולל 8 מפעלים, ומעסיק כ-220 אסירים במפעלים של השב"ס ובמפעלים אזרחיים[6](כגון נגרייה, מפעל דפוס, מכבסה, מתפרה וכו').

בשנת 2012 קיבל בית הסוהר איילון פיקוד על המעבר הארצי. המעבר הארצי נועד לייעל את ניוד האסירים ברחבי הארץ.

אגף האיקסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף 15 הוא אגף מבודד ומופרד בין כתלי בית הסוהר איילון. אגף זה נקרא גם "אגף האיקסים" בעקבות כליאתו של מרדכי קידר שנכלא במקום בבידוד, על מעצרו הוטל איפול והוא זכה לכינוי "האסיר X". משהורחב המקום והיה לאגף ששימש לכליאת אסירים נוספים אשר נדרש בידוד בכליאתם, קיבל האגף את הכינוי "אגף האיקסים".

אסירים אחרים ששכנו באגף היו אברי אלעד, קוזו אוקמוטו ויגאל עמיר (למשך כמה שנים). ב-15 בדצמבר 2010 התאבד באגף זה העציר בן זיגייר.

תוכניות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כניסה לבית סוהר איילון, 2018

מחלקת "הבשורה" - בשנת 2005 הוקמה מחלקה טיפולית לטיפול גמילה באסירים מכורים לסמים על פי הקריטריונים שנקבעו לכך. הטיפול במחלקה מתבסס באופן מובהק על עבודת עזרת מכור למכור, קבוצות תמיכה, קבוצות לעזרה עצמית, קבוצות 12 הצעדים ופגישות N.A.

"רדיו פוקוס" - בשנת 2017 הוקמה באיילון תחנת הרדיו הראשונה בין הסורגים -"רדיו פוקוס", בה אסירים מבית הסוהר משדרים לאסירים אחרים. התחנה משדרת במעגל סגור דרך ערוץ טלוויזיה לכלל בתי הסוהר הפליליים בישראל. הרדיו מופעל על ידי אסירים שנבחרו והוכשרו לתפקידים הנדרשים להפעלת התחנה (עריכה, תחקיר, הגשה והפקה) בהדרכה ופיקוח של צוות מקצועי קבוע. התכנים המשודרים בו הם תכנים שיקומיים, אינפורמטיביים, תעסוקתיים, טיפוליים וחינוכיים. מדובר בפרויקט חברתי שנועד להגדיל את הסיכוי לשקם את האסירים ולהחזירם לחברה. המיזם פועל בהובלת אגף האסיר ובשיתוף גורמים נוספים כגון עמותת טופז (הפועלת לקידום תרבות היזמות החברתית), הביטוח הלאומי בישראל (קרן למפעלים מיוחדים), המכללה האקדמית "ספיר" (הכשרת האסירים למקצועות הרדיו באמצעות החוג לרדיו ותקשורת של המכללה באמצעות היחידה למעורבות חברתית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הסוהר איילון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]