כדיתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כדיתה
Kadita.jpg
מחוז הצפון
מועצה אזורית מרום הגליל
אזור התגוננות גליל עליון 44
גובה ממוצע[1] ‎764‏ מטר
תאריך ייסוד 1988
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 180 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎10.4%‏ בשנה עד סוף 2017

כַּדִּיתָה[2] (שם קודם: קדיתא) הוא יישוב לא מוכר בגליל העליון, על הר כותר. בשנת 1999 החליטה הממשלה על הקמת יישוב אקולוגי בן 150 משפחות במקום, אולם הדבר טרם יצא אל הפועל ובינתיים מתגוררים במקום עשרות משפחות הנתפסות על ידי רשות מקרקעי ישראל כפולשים.

היישוב מתאפיין בבניה מפוזרת ומרווחת בתוך נוף גלילי של טרסות עתיקות, עצי זית ותאנה רבים. בסמיכות אליו ממוקמים קברו של רבי טרפון (על-פי מסורת מהאר"י) וקברו של אלקנה, אבי שמואל הנביא. בסמיכות ליישוב נמצא גם אתר עתיקות מוכר ושני עצים עתיקים במיוחד: אלה אטלנטית (בקבר רבי טרפון) ותות שאמי (סבא תות).

תולדות המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1948 שכן במקום כפר ערבי באותו שם. חלק מפליטי הכפר התיישבו בעכברה הסמוכה[3].

בשנת 1988 הוקם היישוב הנוכחי על ידי ארבע משפחות שקבלו במקום קרקעות בתמורה לקרקעות פרטיות שלהם בהר מירון, בהסכם מיוחד עם מינהל מקרקעי ישראל[4]. יזמית היישוב הייתה תמר הר זהב, בתו של הצלם דוד רובינגר, שרכשה שטח אדמה מדרוזים תושבי בית ג'אן, במטרה להתיישב בה. אך מכיוון שלא יכלה לממש את הרכישה, בגלל הכוונה להקים שם שמורת טבע, התיר לה אריאל שרון, אז יו"ר ועדת השרים להתיישבות, לצאת לחפש שטח חלופי, וכך הגיעה לכדיתה[5].

בשנים 1990-1991 התיישבו במקום עוד כ-14 משפחות. לטענתן התיישבו באישור משרד השיכון הגם שללא תוכנית מתאר, בעוד רשות מקרקעי ישראל טוען שהם פלשו. עם זאת, הוסכם שמשפחות אלו יישארו במקום עד הסדרת היישוב[4].

בשנת 1999 החליטה ממשלת ישראל להפוך את קדיתא ליישוב אקולוגי ל-150 משפחות והנושא נמצא בשלבי תכנון[4]. בהיעדר הגדרה של "יישוב אקולוגי" הנושא נמצא במחלוקת. התושבים מבקשים להסדיר את בתיהם כמו שהם, בעוד משרד הפנים מקדם תוכנית לעבר יישוב רגיל, עם בנייה לפי תקן, כולל ממ"ד[6]. נושא נוסף הנתון במחלוקת הוא עתידם של התושבים הנוכחיים שהגיעו אחרי 1999 הדורשים חזקה בקרקע, בעוד הרשויות טוענות שאין להם זכות במקום[7].

בשנת 2014 התגוררו במקום כ-35 משפחות, שניהלו במקום כפר אקולוגי עם צימרים. תושבי המקום תוארו ב-2009 כ"אמנים, ברסלבים וכל מיני פליטי חברה שחיפשו ומצאו מקלט בסוף העולם"[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ השם על פי ילקוט הפרסומים 5488 02-02-2006
  3. ^ חגיגת העשור בכפר עקברא, דבר, 6 באוגוסט 1958
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 פינוי פלישה בקדיתא ליד צפת, הודעת דוברות רשות מקרקעי ישראל, 3 בינואר 2008
  5. ^ תהל פרושהלב אמר: פה, באתר הארץ, 06 במאי 2008
  6. ^ 6.0 6.1 אייל לוי ועדי חשמונאי, קרב קדיתא: חביבה אלפרון נגד הרשויות, באתר nrg‏, 8 באוגוסט 2009
  7. ^ עדי סגל, קדיתא והעולם שלה, באתר הארץ, באפריל 2014


Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.