סילביה פלאת'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סילביה פלאת'
Sylvia Plath
Sylvia Plath.jpg
לידה 27 באוקטובר 1932
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבדה 11 בפברואר 1963 (בגיל 30)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, סופרת, מחברת רומנים, מסאית, אוטוביוגרפית, כותבת יומן, סופרת ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג טד יוז עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Frieda Hughes, Nicholas Hughes עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום Austrian American עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים סמית' קולג'
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה
יצירות בולטות פעמון הזכוכית, Ariel, The Colossus עריכת הנתון בוויקינתונים
sylviaplath.info
פרסים והוקרה פרס פוליצר לשירה (1982)
Glascock Prize (1955)
תוכנית פולברייט עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סילביה פלאת'אנגלית: Sylvia Plath;‏ 27 באוקטובר 193211 בפברואר 1963) הייתה משוררת וסופרת אמריקאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלאת' נולדה בבוסטון לאוטו אמיל פלאת' (1885–1940), פרופסור יליד גרמניה לביולוגיה, ואורליה שובר פלאת (1906–1991), מורה ומרצה שהייתה בת למשפחת מהגרים מאוסטריה. לסילביה היה אח צעיר בשם וורן (יליד 1935).

כבר בגיל 8, זמן קצר אחרי מותו בטרם עת של אביה מסיבוך של מחלת הסוכרת, כתבה את השיר הראשון שלה, שהתפרסם במוסף הילדים של העיתון בוסטון הרלד. היא המשיכה לפרסם שירים בעיתונים ובכתבי-עת בשנים העוקבות. לאחר ביקור בקבר אביה, כתבה את אחד משיריה המפורסמים ביותר, "אלקטרה בשביל האזליאות".

פלאת' סבלה מדיכאון קליני לאורך מרבית חייה. היא ניסתה לשים קץ לחייה מספר פעמים, הפעם הראשונה בהיותה בת 20, ובעקבות אחד הניסיונות התאשפזה בבית חולים פסיכיאטרי ואף טופלה מספר פעמים בנזעי חשמל.

ב-1950 החלה ללמוד בסמית' קולג', שם ערכה את עיתון בית הספר וזכתה בפרס מיוחד מטעם כתב העת "מדמווזל" (אנ'), ביקור בן חודש בניו יורק, שהיווה את הבסיס לספרה המפורסם "פעמון הזכוכית" (The Bell Jar). היא סיימה את לימודיה בהצטיינות בשנת 1955[1], לאחר שהגישה תזה שחקרה את דמות הכפיל ברומנים של הסופר הרוסי פיודור דוסטויבסקי. לאחר מכן קיבלה מלגה מלאה מתוכנית פולברייט ללימודים בקולג' ניוהאם, אחת משתי המכללות לנשים בלבד באוניברסיטת קיימברידג'.

פלאת' נישאה ב-1956 למשורר טד יוז, עמו ניהלה זוגיות סוערת, יצרית, דרמטית וכואבת. הזוג נסע לארצות הברית ב-1957, שם לימדה פלאת' בסמית' קולג' והשתתפה בסדנאות כתיבה, בהן התאמנה על כתיבה וידויית ואישית. הם חזרו לאנגליה בשנת 1959. שנה לאחר מכן נולדה בתם פרידה, יוצרת ואמנית, וב-1962 נולד בנם ניקולאס (שהתאבד בשנת 2009). פלאת' סבלה ממצבי רוח הפכפכים שהקשו על חייהם המשותפים. בשנת 1961 פגש יוז את אסיה גוטמן, והשניים ניהלו רומן סוער. פלאת' עזבה את יוז ועברה עם ילדיה ללונדון.

בחודשים העוקבים פרץ יצירתי אחז בפלאת' והיא כתבה עשרות משיריה המוכרים, כולל את ספר השירים "אריאל" (אנ') (ובו השירים המפורסמים "צבעונים", "ליידי לזרוס" ו"אבא"). בחורף 1962–1963, שאופיין בקור קיצוני, תקף את פלאת' התקף דיכאון נוסף. היא ניסתה להתאבד מספר פעמים, ובסופו של דבר הצליחה לעשות כן ב-11 בפברואר 1963 באמצעות תנור בישול ונפטרה כתוצאה מהרעלת פחמן חד-חמצני.

מכריה של פלאת' האשימו את יוז בכך שיחסיה עימו גרמו לפלאת' להתאבד, והסירו מספר פעמים את השם "יוז" מהמצבה שלה. ב-2017 פורסמו מכתבים של פלאת' שנכתבו לפני מותה, בהם כתבה כי יוז נהג להכות אותה ואף לטענתה רצה במותה[2].

טד יוז השמיד קטעים מסוימים מהיומנים של סילביה וכתבי יד נוספים שלה בטענה ש"לא רצה שילדיו יקראו בו אי פעם", וספג ביקורת חריפה על כך. חלקים רבים מכתבי ידה נשארו ברשות משפחת יוז, ואלה לא תמיד שיתפו פעולה עם חלק מהכותבים הרבים שהיו מעוניינים לכתוב את תולדות חייה של פלאת[3]. למשפחת טד יוז הייתה גרסה משלה על טיב יחסיו עם סילביה פלאת'. הביוגרפית ז'אנט מלקולם הקדישה ספר שלם לתופעת מלחמת הביוגרפיות והאינטרסים ששרתו[3].

רק מקצת מיצירתה של פלאת' ראה אור בחייה. עיקר שירתה פורסם אחרי מותה על ידי טד יוז. בשנת 1982, הייתה המשוררת הראשונה שזכתה בפרס פוליצר לאחר המוות, עבור כתיבתה ב- The Collected Poems.

בשנת 2003 יצא לאקרנים סרט עלילתי בשם "סילביה" (אנ') בכיכובה של השחקנית גווינת' פאלטרו, המציג את חיי הסופרת ויחסיה עם יוז. בשנת 2014 העלתה השחקנית מעין וינשטוק את הצגת היחיד "שמיים עמוקים", המספרת את סיפור חייה של פלאת'.[4]

בינואר 2019 פורסמה נובלה של פלאת' בת 48 עמודים שנתגלתה לא מכבר, תחת השם "מרי והממלכה התשיעית"[5].

מיצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברה של סילביה פלאת'

ספריה בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Colossus -1960
  • Ariel - 1965
  • Crossing the Water - 1971
  • Winter Trees - 1972
  • The Collected Poems - 1981

פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פעמון הזכוכית - 1963
  • מכתבים הביתה - 1975
  • ג'וני פאניקה ותנ"ך החלומות - 1977 - Johnny Panic and the Bible of dreams
  • יומניה של סילביה פלאת' - 1982
  • מראת הקסמים - 1989 - The Magic Mirror - התזה של פלאת' מסמית' קולג'
  • 2000 - The Unabridged Journals of Sylvia Plath

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הספר האדום - 1976
  • חליפת הלא-משנה - 1996 - The It-Doesn't-Matter-Suit
  • אוסף סיפורי ילדים - 2001, בריטניה
  • המטבח של גברת צ'רי - 2001 - Mrs. Cherry's Kitchen

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sylvia Plath (1955), Smithpedia
  2. ^ איתמר זהר, סילביה פלאת לפני התאבדותה: "טד יוז הכה אותי ורצה במותי", באתר הארץ
  3. ^ 3.0 3.1 Janet Malcolm, The Silent Woman, Granta, 1993
  4. ^ שמיים עמוקים; שמיים עמוקים בתמונע, באתר "הבמה"
  5. ^ Armitstead, Introduction by Claire (29 בדצמבר 2018). "Exclusive Sylvia Plath extract: Mary Ventura and the Ninth Kingdom". The Guardian (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2019.