סנדרה ג'ונסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סנדרה ג'ונסון
Sandra Johnson Bendor
סנדרה ג'ונסון, 1985
סנדרה ג'ונסון, 1985
לידה 7 באפריל 1948 (בת 71)
פטרסון
תחום יצירה זמרת

סנדרה ג'ונסון בנדוראנגלית: Sandra Johnson Bendor; נולדה ב-7 באפריל 1948) היא זמרת ישראלית-אמריקאית שהייתה פעילה בארץ בשנות ה-70 וה-80. כיום מופיעה ויוצרת בארצות הברית בסגנונות הג'אז והפולק.

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונסון נולדה ב-7 באפריל 1948 בפטרסון (Paterson) בניו ג'רזי. היא סיימה תואר ראשון בחינוך מוזיקלי בקולג' מונטקלייר (Montclair State College) בניו ג'רזי. לאחר מכן נבחרה להופיע עם תיאטרון לה מאמא, והופיעה עמם ברחבי העולם. בשנת 1973 נשלחה על ידי התיאטרון לתל אביב כדי להופיע במחזה בבימוי רנה ירושלמי. ג'ונסון נשארה בארץ כ-15 שנים כזמרת, יוצרת ושחקנית. היא הופיעה במחזות כמו "הנפש הטובה מסצ'ואן" ו-"אופרה בגרוש" (בּרֶכט), "פדם פדם" (מאת אבי קורן, על חיי אדית פיאף), ו"במקום אהבה", ביצעה הופעות מוזיקליות בקיבוצים, הקליטה שירים, ואף הנחתה תוכנית רדיו לילית משלה. בשנת 1974 השתתפה ג'ונסון בתוכנית הרדיו של קול ישראל "התיבה המזמרת", שהוקדשה לשירי עם אמריקניים. שרה בדואט עם דני ליטני את "סמטת התותים", שתרגם יעקב שבתאי. בשנת 1978 הופיעה בפסטיבל הזמר החסידי בשיר "למען אחי ורעי". בשנת 1985 נבחרה לזמרת השנה. בזמן שחייתה בארץ נשלחה על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית להופעות פולק אמריקני במדינות שונות. היא תרגמה שירים בעבור סדרת הביביסי "Journey Through Israel" עם חיים טופול.

נישאה והייתה אם לבת. בשנת 1986 נישאה שוב, לשחקן עופר בן-דור, שהיה תלמידהּ לפיתוח קול בסטודיו למשחק ניסן נתיב.[1] בני הזוג היו להורים לתאומים. ב-1987 חזרה לארצות הברית עם בעלה וילדיה עדי, לירון ורוי. שם החלה להופיע עם ילדיה ומשפחתה, והקימה תיאטרון ילדים בניו ג'רזי. היא עבדה עם המלחין רון ידידיה, ושרה עמו במשך 10 שנים בקונצרטים. יצרה את המופע "Arithmetickles", המלמד מתמטיקה ילדים קטנים. היא מנהלת את ArtsEcho, חברה העוסקת בהפקות חינוכיות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנדרה ג'ונסון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במה לאהבה, מעריב, 26 באוקטובר 1986; ראו תמונתם: תלמה אדמון, סנדרה שרה סשה, מעריב, 12 בדצמבר 1986.