סעודת יום שבת
סעודת יום השבת היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת. הסעודה נערכת בבוקר יום השבת, לאחר תפילת שחרית ותפילת מוסף, מה שעשוי לדחות את תחילת הסעודה לשעות הבוקר המאוחרות.
חובתה וחשיבותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגמרא נקבע[1] כי כבוד יום השבת עדיף על כבוד הלילה; מה שאומר, כפי שנפסק בשולחן ערוך[2], כי אדם שאין לו מספיק כסף כדי לקנות מצרכים גם לסעודת יום השבת וגם לסעודת ליל שבת, עדיף שיקנה את צורכי סעודת היום. אמנם במקרה שהכסף לא מספיק לו גם לקניית יין לקידוש של הלילה, עדיף שיקנה יין לקידוש הלילה מאשר שיקנה מזון לסעודת היום.
זמנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]את הסעודה עורכים בבוקר יום השבת, לאחר תפילות שחרית ומוסף. בקהילות בהן נמשכת התפילה עד חצות היום, דנו הפוסקים מה יעשו כדי שלא יעברו על איסור תענית בשבת.
סדר הסעודה ומנהגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קידוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – קידוש, קידושא רבא (אירוע)
לפני הסעודה יש לקדש על היין.[3]
מי שאינו רוצה להצמיד את סעודת היום לקידוש זה צריך לאכול לפחות כזית מיני מזונות, כדי לצאת ידי חובת קידוש[4]. יש שנוהגים לאכול לאחר הקידוש עוגות או קוגל. יש נוהגים לעשות קידוש בבית הכנסת לאחר התפילה (כל שבת או לרגל שמחה משפחתית) ולהגיש אחריו מאכלים כמו עוגות, רוגעלך, קוגל, חמין ושתייה מתוקה. בחסידות קוז'ניץ מכונה קוגל זה בשם שלום בית קוגל. אחד הטעמים למנהג אכילת העוגות לפני הסעודה הוא כדי לצאת את שיטת רבי חידקא הסובר שיש לאכול ארבע סעודות בשבת, ואכילה זו נחשבת לסעודה נוספת. טעם נוסף למנהג הוא כדי לצבור ברכות נוספות על מנת להשלים את מניין מאה ברכות שחייבים לומר בכל יום.
נטילת ידיים ובציעת הפת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הקידוש נוטלים ידיים[5]. מי שכבר עשה קידוש ואכל אחריו מיני מזונות, יכול להתחיל את סעודתו מנטילת הידיים ולא צריך לעשות קידוש נוסף בתחילת סעודה זו. לאחר נטילת הידיים מברכים ברכת "המוציא" על לחם משנה - שתי כיכרות לחם שלמות, ובדרך כלל חלות.בשעה שמברך מניח את אחת החלות גבוהה מהשנייה, ועל זו העליונה בוצע.
מאכלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבים נוהגים לאכול חמין בסעודה זו.
יש נוהגים, להגיש כמנה ראשונה בסעודה זו דגים (במספר חצרות חסידיות נהגו שלא לאכול דגים בסעודה זו, והיו שאכלו אותם לפני נטילת ידיים כדי לשמר את המנהג שלא לאכול אותם בתוך הסעודה), כמנה שנייה להגיש ביצה קשה מרוסקת עם בצל. יש המכנים מאכל זה בשם "סלט ביצים", יש המכנים מאכל זה בשם "ציבל" (מיידיש: בצל) ויש המכנים מאכל זה בשם "אייער מיט צוויבל" (מיידיש: ביצים עם בצל). לעיתים נלווים אליו כבד עוף (שלם או קצוץ) ורגל קרושה, וכמנה שלישית חמין, שעמו מגישים קוגל ומאכלים נוספים.
זמירות ופיוטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – זמירות ופיוטים לשבת
נהוג לשיר בסעודה זו זמירות ופיוטים שמיוחדים לסעודת יום השבת.[דרושה הבהרה] בקהילות האשכנזיות מיוחדות לסעודה זו הזמירות "ברוך ה' יום יום", "ברוך אל עליון", "יום זה מכובד", "יום שבתון" ו"דרור יקרא". יש שבמהלך הסעודה שרים גם קטעים מנוסח תפילות השבת ויש ששרים את שיר הייחוד ליום השבת המתחיל במילים "אז ביום השביעי נחת".
בסוף הסעודה מברכים ברכת המזון כמו לאחר כל סעודה שאוכלים בה לחם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ה, עמוד א'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רע"א, סעיף ג'.
- ^ שו"ע או"ח רפט:א.
- ^ הלכה זו נקראת "קידוש במקום סעודה" ומשמעותה שבמעמד הקידוש (מיד אחריו ובאותו מקום) יש לאכול סעודה עם לחם או לפחות עם מיני מזונות. אדם שאכל רק מיני מזונות יצטרך לאכול לאחר מכן סעודה נוספת עם לחם כדי לצאת ידי חובת סעודת היום.
- ^ ולדעת הרמ"א (או"ח רפט:א), נוטלים ידיים קודם הקידוש.
| סדר השבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | מנחה לערב שבת • תוספת שבת • הדלקת נרות | 
|
| ליל שבת | קבלת שבת • תפילת ערבית של שבת • קידוש • סעודת ליל שבת | |
| יום השבת | תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת • דרשת השבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית | |
| מוצאי שבת | תפילת ערבית למוצאי שבת • הבדלה • מלווה מלכה | |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.