ספריית מנדל
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | ספרייה |
| שימוש | ספרייה עירונית |
| על שם | קרן מנדל |
| כתובת | התקומה 1 |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה | ישראל |
| בעלים | עיריית תל אביב-יפו |
| נגישות | נגיש |
| מנהל | מירי אריה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1965 |
| תאריך פתיחה רשמי | 1965 |
| מידות | |
| קומות | 2 |
| קואורדינטות | 32°03′06″N 34°45′36″E / 32.051568156209°N 34.760061657798°E |
| האתר הרשמי | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   ספריית מנדל  | |
  | |
ספריית מנדל היא ספרייה עירונית בתל אביב-יפו, ממוקמת בסמוך לשדרות ירושלים ואצטדיון בלומפילד. במרחק קצר מתחנת אצטדיון בלומפילד של הקו האדום.
ספריית מנדל היא אחת מתוך 21 ספריות עירוניות הפועלות בתחומי תל אביב ושלוחה של הספרייה המרכזית בבית אריאלה.
תולדות הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבן הפינה של הספרייה הונחה ב-2 בינואר 1963, ראש עיריית תל אביב-יפו מרדכי נמיר, ציין במעמד זה כי הספרייה ביפו תקדים את הספרייה העירונית המרכזית של תל אביב-יפו, שתקום בקריית מאיר לאחר שיעמדו לרשות העירייה האמצעים הדרושים לכך.
ספריית מנדל נפתחה לקהל הרחב בשנת 1965, והיוותה ציון דרך בדרכן של הספריות הציבוריות בתל אביב.
זוהי אחת הספריות הראשונות בעיר תל אביב-יפו, והיא הוקמה עשר שנים לפני הקמתה של הספרייה המרכזית בבית אריאלה.
בתחילת דרכה, נקראה הספרייה "הספרייה המרכזית ביפו" והיא נחשבה לממשיכתה של הספרייה העברית הציבורית הראשונה "שער ציון", אשר נוסדה ביפו בשנת 1891.
בטקס הפתיחה של הספרייה נחכו ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, לוי אשכול, שר התרבות אבא אבן וראש עיריית תל אביב מרדכי נמיר. לאחר הטקס נפתחה בספרייה תערוכה של תמונות מיפו.
הספרייה נחשבה אז לאחת הספריות החדשניות בישראל. ספרנים מכל הארץ באו לראותה וקברניטי העיר היו גאים להציגה לפני אורחיהם. למן הימים הראשונים זרם קהל רב, וידי הספרנים היו מלאות עבודה. בשנה הראשונה הגיע מספר הקוראים הרשומים ל-3,500 ו-200 איש השתמשו מדי יום באולמות הקריאה.
ליד השדרה פעלה ספרייה עירונית קטנה בשנות ה-50-60,בסמטת בן תרדיון. על פי עיתוני התקופה, מלבד ספרייה זו פעלה בשדרה גם ספרייה בולגרית נודדת בשם "העתיד" וספרייה של בנק"י (ברית הנוער הקומוניסטי). כמו כן פעלה ספרייה עירונית לספרים בשפה הערבית במסגד נוזהה עד אמצע שנות ה-80[1].
בשנת 1966 פורסם בעיתון "דבר" מכתב של אחת מקוראות העיתון, אשר סיכמה את ביקורה בספרייה כך:
בעקבות תשובתו של דובר עיריית תל אביב-יפו, במדור זה, על ספריות בתל אביב ("דבר", 7 בדצמבר) רואה אני צורך וחובה לחזק דבריו לאחר ביקורי בספרייה העירונית ביפו, לעת ערב, לפני שבועות מספר. בית הקומות, המוצנע בפינה שקטה ובנוי בטעם טוב ומצויד בחמימות ונועם, רכש אותו ערב חול רגיל חיי תרבות ופעילות עירונית של בני כל הגילאים. מלאים ושקטים היו גם החדרים המיועדים להכנת שיעורים בעזרת ספרי עזר המוצגים לרשות הכלל תוך שירות עצמי.
למראה הסידורים הנוחים והשיטות החדישות העלתי בזכרוני ביקורים דומים שלי בספריות ציבוריות בשני קצווי עולם, בפקין הקומוניסטית בשנת 1955, ובמרכז ניו יורק רבתי ב 1961. וסיכמתי לעצמי, מתוך סיפוק רב, כי פינה זו, על כל פנים, יש בה כדי קורת רוח לכל אזרח שוחר דעת בישראל.
ברכה חבס, חיפה (מתוך "קוראים כותבים") דבר, 1966.
מבנה הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה הספרייה תוכנן על ידי האדריכל ביקל, ומשרד המהנדסים מילשטיין- זינגר. עלות הקמת המבנה הייתה למעלה מחצי מיליון לירות ישראליות.
ביום הקמת הספרייה, השתרעה הספרייה על שתי קומות המבנה. הספרייה כללה אולם בן 200 מקומות ישיבה, אולמות להשאלה, עיון וקריאה וחדרי חוגים.
בתחילת שנות ה-90 בוצעו במבנה שיפוצים נרחבים, בעזרת כספי התרומות של קרן מנדל, והמבנה הפך ממבנה המשמש לצורכי הספרייה בלבד למרכז תרבות ערבי-יהודי. לאחר השיפוץ, שטח הספרייה צומצם ועבר לקומה השנייה במבנה.
בשנת 2021 שופץ שוב מבנה הספרייה על ידי עיריית תל אביב-יפו, ופנים הספרייה עבר מתיחת פנים משמעותית.
כיום שטח הספרייה משתרע על פני כ 160 מ"ר.
אוסף הספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת פעילותה הראשונה של הספרייה, כללה הספרייה כ 32,000 כותרים.
כיום כוללת הספרייה כ 7,000 כותרים, בעברית, ערבית ואנגלית. כמו כן, כוללת הספרייה גישה למאגרי מידע ממוחשבים הכוללים עוד עשרות אלפי כותרים נוספים.
בספרייה ניתן למצוא כותרים לכל הגילים, ספרות יפה, שירה וספרי עיון. הספרייה כוללת, מלבד מדפי ספרים, גם חדר עיון, חדר סדנאות ופינת הגיל הרך. כלל שירותי הספרייה ניתנים גם בשפה העברית וגם בשפה הערבית.
פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2015 נחנך בספרייה פרויקט "בלשונותיים", שהיא שעת סיפור דו לשונית, בעברית וערבית, המועברת בו זמנית באמצעות שני שחקנים[2]. פעילות זו מתקיימת גם היום.
כיום מקיימת הספרייה שעות סיפור שבועיות, הן בעברית והן ערבית.
הספרייה מקיימת גם מועדוני קריאה, המועברים הן באופן פרונטלי והן באופן מקוון, סדנאות יצירה הקשורות לעולם הספר, וכן מקיימת פעילויות לבתי הספר הפועלים בעיר תל אביב-יפו.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבון ורד, השדרה - שדרות ירושלים בעיני הצלמים https://verednavon.com/project/the-boulevard/, יפו, 2019
אחימאיר אורה, עיר וספר- ספריית שער ציון-בית אריאלה, הוצאת כתר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ספריית מנדל
ספריית מנדל, ברשת החברתית פייסבוק- אדמית פרא, שיעור מולדת, 22 דצמבר 2010, פורטל יפו.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ורד נבון, השדרה - שדרות ירושלים בעיני הצלמים, כר: כתר, 2019
- ^ מאת חמוטל לוין, בלשונותיים: שעת סיפור חדשה שתתקיים בעברית ובערבית, באתר טיים אאוט, 2015-01-22