ספר תאגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספר תאגי
שפת המקור ארמית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה תגים
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט טקסט הספר בויקיטקסט
היברובוקס ספר תגין, דפוס ראשון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ספר תאגי (ספר תגי או ספר תגין או ספר התגין) הוא חיבור שחובר בתקופה קדומה, ועוסק באותיות שיש לכותבן בכתב שונה מהמקובל ואותיות שצריך להוסיף להן תגים שונים מהרגיל.

האזכור הוודאי הראשון של הספר, קיים בפירוש רב סעדיה גאון לספר יצירה[1]. אזכור קדום בהרבה, אך ספק אם מדובר בספרנו, קיים בשיר השירים רבה[2], שם הוא מוזכר על ידי לוי בר סיסי[3]. כמו כן מוזכר בכתבי הרמב"ן בהקדמתו לפירוש התורה[4].

כיום לא נוהגים על פיו וכותבים את כל האותיות כרגיל, אמנם קיימות ראיות לכך שעד סוף תקופת הראשונים נכתבו רוב ספרי התורה על פיו. ביהדות תימן נהגו לשמר את צורת האותיות המשונות[5][6], אך לא היו מתייגים את האותיות בשל המחלוקות ההלכתיות. מאז העלייה ארצה הצטמצמה הכתיבה של האותיות המשונות בקרב התימנים, והיא נשמרת בעיקר בחומשים. ספר תורה מזרחי בן כ-850 שנה שנמצא באוניברסיטה בבולוניה נכתב, ככל הנראה, על פי מסורת הספר[7]. ישנו ספר תורה אשכנזי עתיק, מהמאה ה-14-15[8] בספריה הלאומית שגם הוא נכתב על-פי ספר תגין[9].

בפתיחה לספר נאמר:

הדין ספרא תאגי דאסיק עלי הכהן מן י"ב אבנים שהקים יהושע בגלגל, ומסרו לשמואל, ושמואל מסרו לפלטי בן ליש, ופלטי בן ליש מסרו לאחיתופל, ואחיתופל מסרו לאחיה השילוני, ואחיה השילוני מסרו לאליהו, ואליהו מסרו לאלישע, ואלישע מסרו ליהוידע הכהן, ויהוידע הכהן מסרו לנביאים, ונביאים קברוהו באסקופת בית מקדשא. וכד עקרו אסקופת בית מקדשא בשני יהויכין מלך יהודה, אשכחיה יחזקאל נבייא ואתייה לבבל. ובשני כורש מלך פרס כד אסיק עזרא עשרה יוחסין מבבל, אשכחיה להדין ספרא ואסקיה לירושלים. והגיע ליד מנחם, ומנחם מסרו לרבי נחוניא בן הקנה, ורבי נחוניא בן הקנה מסרו לרבי אלעזר בן ערך, ורבי אלעזר בן ערך מסרו לרבי יהושע, ורבי יהושע מסרו לרבי עקיבא, ורבי עקיבא מסרו לרבי יהודה, ורבי יהודה מסרו לרבי מייאשא, ורבי מייאשא מסרו לרבי נחום הלבלר, ורבי נחום הלבלר מסרו לרבי.

מהדורות של ספר תאגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדפסות נוספות (בתוך אוצר המדרשים, ניו יורק תרע"ה 1915, עמ' 564-569; ובתוך ילקוט הרועים הגדול, ירושלים תש"ס 2000.) אינן אלא העתקה מדפוס פריס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יצחק רצאבי, האותיות המשונות בתורה, בתוך מנחם מנדל כשר, תורה שלמה חלק ל, עמ' 82-90.
  • שלמה צוקר, האותיות המשונות כגון הלפופות והעקומות, על ספרים ואנשים 12 (תשנ"ז), עמ' 5-12.
  • אפרים בנימין כספי ומרדכי דב וינטרויב, על זמנו של ספר תגין, ירושתנו ה (תשע"א), עמ' ש-שי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מהדורת הרב יוסף קאפח, עמ' קלא
  2. ^ ג, ג
  3. ^ אזכור זה אינו קיים בדפוסים של שיר השירים רבה, אך קיים בחלק מכתבי היד
  4. ^ רמב"ן הקדמה לספר בראשית באתר ויקיטקסט
  5. ^ הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | האותיות המשונות והלפופות בס"ת של התימנים
  6. ^ פרופ' יוסף טובי ויהודה לוי נחום, מיצירות ספרותיות בתימן, שער שני, האותיות המשונות בספרי תורה בתימן. ניתן לצפיה כאן http://maharitz.com/hordot/mamrim/aotiuot/index.html
  7. ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4393656,00.html
  8. ^ משוער
  9. ^ http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=003474131&local_base=NNL01 ניתן לצפיה אונליין