נחום הלבלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחום הלבלר
פטירה המאה ה-1
מקום מגורים ירושלים
תקופת הפעילות דור ראשון תנאים
רבותיו רבי מייאשא
בני דורו רבן גמליאל הזקן, רבי שמעון איש המצפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נחום הלבלר היה תנא בדור הראשון לתקופת התנאים. תלמידו של רבי מייאשא.

היה בין חברי הסנהדרין שישבו בלשכת הגזית, ושימש במקצועו כלבלר.

בפתיחה לספר תגין[1] נכתב שנחום הלבלר היה חלק משלשלת הקבלה של הספר. הוא קיבל את הספר מרבי מייאשא, והעביר אותו לרבי.

אזכוריו במשניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחום הלבלר מוזכר במשנה רק פעם אחת - במסכת פאה[2]. שם מסופר, שרבי שמעון איש המצפה זרע בשדהו שני מיני חיטין, והסתפק האם הוא צריך להפריש פאה לכל מין בנפרד, או לשני המינים ביחד. הוא ורבן גמליאל עלו ללשכת הגזית ושאלו את הסנהדרין מה הדין. נחום הלבלר העיד, שהוא קיבל מרבי מייאשא, שקיבל מרבו, שקיבל איש מפי איש עד הנביאים, הלכה למשה מסיני, שמספר הפאות שצריך להפריש במקרה זה, תלוי בצורת איסוף התבואה: "אם עשאן גורן אחת, נותן פאה אחת. שתי גרנות - נותן שתי פאות".

בברייתא הוזכר חכם בשם "נחום הזקן"[3], וייתכן שהכוונה לנחום הלבלר. אמנם "סתם נחום - נחום המדי", ולכן יותר מסתבר שנחום הזקן הוא נחום המדי, ולא נחום הלבלר[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]