עדנה שמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עדנה שמש, 2012

עדנה שמש היא סופרת, מתרגמת, מבקרת ספרות, עיתונאית עצמאית ועורכת ישראלית. ספריה דנים בנושאים מגוונים כיחסי ישראלים-פלסטינים, זהות נשית פמיניסטית, ומורכבות זהותם של בני הדור השני לניצולי השואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדנה (לב) שמש נולדה בשנת 1953 ברומניה, ובגיל חמש עלתה לישראל עם הוריה ואחיה. גדלה בקריית גת, שם סיימה את לימודיה במגמה ספרותית בבית הספר התיכון ע"ש רוגוזין.

בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות אנגלית ובתולדות התיאטרון, וכן בוגרת בית הספר לחינוך של האוניברסיטה, בוגרת החוג לתרגום ולעריכת תרגום של אוניברסיטת תל אביב ובוגרת קורס קריינות של רשות השידור. בנוסף, למדה שנתיים בבית הספר לכתיבה Institute of Children’s Literature בארצות הברית.

משמשת כעיתונאית עצמאית; בין היתר פרסמה מאמרים וכתבות עיתונאיות בעברית ובאנגלית במגזין הבינלאומי "ג'רוזלם ריפורט", ב-"The Jerusalem Post", ב"מסע אחר", בעיתון "הארץ" ובאתרים ynet של "ידיעות אחרונות" ו-nrg של "מעריב". בעבר שימשה ככתבת מגזין ותחקירים בעיתון "במקום" של ידיעות תקשורת ואחר כך בעיתון "ערים" של רשת שוקן. במשך שנתיים ערכה את הירחון המקומי של רחובות "כיוון חדש".

מפרסמת שירים, תרגומים וסיפורים קצרים בכתבי עת בארץ ובחו"ל, בהם "קשת החדשה", "נגה", "עיתון 77", "הֶבְּרֶאִיקָה" (בולגריה), "מסמרים", "מאזנים", "עכשיו", "ליריקה", "The Jewish Fiction" ו-"The Levant". מפרסמת בקביעות מאמרים וסיפורים בכתב העת לילדים "עיניים".

כתבה ביקורות ספרים לאתר האינטרנט 'קשתות' של כתב העת לספרות "קשת החדשה" בעריכת אהרן אמיר, עד לסגירת שניהם עם מותו של אמיר. כיום כותבת ביקורות ספרים למוסף 'ספרים' ולמוסף 'תרבות וספרות' של עיתון "הארץ" וכן לכתב העת לספרות "עיתון 77".

עוסקת בתרגום פרוזה ובתרגום ועריכה של טקסטים אקדמיים בעברית ובאנגלית, ובעבר עסקה בתרגום כתבות עיתונאיות של עיתון "מעריב" עד לסגירת אתר האינטרנט של העיתון.

לימדה שפה וספרות אנגלית בחטיבה העליונה בתיכון האזורי בגבעת ברנר וסטודנטים לתואר ראשון ושני במכללת פרס. כיום מלמדת את קורס הכתיבה "מכתיבה אינטואיטיבית לכתיבה מודעת" במדור ללימודי חוץ בשלוחת הפקולטה ברחובות של האוניברסיטה העברית. משמשת כשופטת בתחרויות ספרותיות.

נשואה לאלדו שמש, פרופסור במכון ויצמן למדע, ואם לשלושה. מתגוררת עם משפחתה ברחובות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002 – פרס ראשון בתחרות הבינלאומית לכתיבת 'הסיפור הקצר מאגן הים התיכון' בחסות אונסק"ו, מרסיי, צרפת.
  • 2002 – פרס ראשון בתחרות לכתיבת סיפור קצר מטעם כתב העת הפמיניסטי הישראלי "נגה".
  • 2004 – פרס ראשון בתחרות בעילום שם לכתיבת הסיפור הקצר בנושא 'ים' מטעם כתב העת לספרות "עיתון 77".
  • 2015 – ספרה "דיונות החול של פריז" זכה במענק מקרן 'עם הספר' של משרד המדע והתרבות (באמצעות קרן רבינוביץ' לאמנויות) לתרגומו לאנגלית (הספר תורגם לאנגלית על ידי צ'ארלס ס' קימן).
  • 2016 – 2016 - זכתה למלגה בתוכנית הכתיבה הבינלאומית The Shanghai Writers Program, לשהייה בת חודשיים בשנחאי, סין.
  • 2016 – ספרה "הוטֶל מלטה" זכה במענק תרגום מקרן 'עם הספר' של משרד התרבות (באמצעות קרן רבינוביץ' לאמנויות) לתרגומו לאנגלית (הספר מתורגם לאנגלית על ידי צ'ארלס ס' קימן).
  • 2017 – זכתה ב- MacDowell Fellowship.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לכי, רצפי את הים: רומן, ראה אור בינואר 2018 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • הוֹטֶל מלטה: רומן, הקיבוץ המאוחד, יולי 2015.[1] הספר זכה במענק תרגום מ'קרן עם הספר' של משרד התרבות (ינואר 2016); הוא מיוצג בחו"ל על ידי המכון לתרגום ספרות עברית ותורגם לאנגלית על ידי צ'ארלס ס' קימן.
  • דיונות החול של פריז: רומן, הקיבוץ המאוחד, 2013.[2] הספר זכה במענק תרגום מ'קרן עם הספר' של משרד התרבות (נובמבר 2015) ותורגם לאנגלית על ידי צ'ארלס ס' קיימן.
  • אמסטֶל: סיפורים קצרים ונובלה, הקיבוץ המאוחד וקסת, 2007. תורגם לאנגלית על ידי צ'ארלס ס' קיימן. התפרסם גם באנתולוגיה סיפורי קשת החדשה (כרמל, 2007) ובכתב העת המקוון "The Levant Notebook" בתרגומו לאנגלית.
  • ערבסקה: סיפור שפורסם בשפה הצרפתית באנתולוגיה "Le Miroir" (מרסיי, 2002).

תרגום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "אמסטל":

על "הוטל מלטה":

על "דיונות החול של פריז":

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב רוזן, הגעגוע שמוליך את הרומן "הוטל מלטה", באתר הארץ, 26 באוקטובר 2015; אורנה ליברמן, הוטל מלטה / עדנה שמש, אימגו, 14 באוגוסט 2016.
  2. ^ מאמר וריאיון: כרמית ספיר ויץ, מי סופר: עדנה שמש מגלה את פריז האמיתית, באתר nrg‏, 11 ביולי 2013; ביקורת: יותם שווימר, "דיונות החול של פריז": מסע חניכה מתוחכם, באתר ynet, 4 באוגוסט 2013.