עידוד ילודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכתב מראש ממשלת ישראל, משה שרת, ובו ברכה ומענק כספי לאם שילדה וגידלה עשרה ילדים, 1955 לערך

עידוד ילודה הוא פעילות מאורגנת, על ידי גוף ממשלתי או אחר, לשם הגברת הילודה, כלומר הגדלת מספר הלידות.

אמצעים לעידוד ילודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עידוד ילודה נעשה בדרכים אחדות, ובהן:

  • מתן תמריצים כספיים למשפחות לשם עידודן להולדת ילדים. תמריץ כספי זה ניתן באופן ישיר, בדמות מענק עם הלידה או קצבת ילדים המשולמת עד הגעת הילד לבגרות, ובאופן עקיף, בדמות זכויות יתר הניתנות לפי מספר הילדים ובפרט למשפחות מרובות ילדים.
  • מתן הוקרה למשפחות מרובות ילדים.
  • פיתוח תנאים נאותים לגידול ילדים, כגון הקמת מעונות יום ומתן חינוך חינם.
  • חקיקת חוקים המקשים או האוסרים על ביצוע הפלות מלאכותיות.
  • עידוד נשים הרות להימנע מהפלה מלאכותית.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2019, שיעור הפריון בישראל הוא 3.09, שיעור הגבוה מהשיעור בכל מדינות ה-OECD, כאשר ב-2018 עלה שיעור הפריון היהודי ל-3.17[1] לידות לאישה, מגמה הנמשכת מאז שנות ה-90 של המאה ה-20[2] ואילו הערבי ירד ל-3.04, מגמה הנמשכת משנות ה-60 של המאה ה-20[3]. אולם 'נס הילודה' בישראל "יוצא דופן לא רק בגובהו, אלא גם בכך שניכרות בו נורמות לעידוד ילודה שחוצות מגזרים, רמות השכלה ורמות דתיות שונות – וכן מפני שהעלייה בפריון התרחשה בד בבד עם עלייה בגיל הלידה הראשונה והתרחבות ההשכלה בקרב נשים, לפחות באוכלוסייה היהודית"[4].

בשנים הראשונות שלאחר הקמתה, העניקה מדינת ישראל את "פרס הילודה" - מענק של 100 לא"י לאימהות שילדו עשרה ילדים או יותר[5], שביטא את הוקרת המדינה לאימהות אלו. הפרס המזוהה עם דוד בן-גוריון, שקשר קשר בל ינתק בין רוב יהודי בארץ ישראל ובין ריבונות יהודית בארץ ישראל, הוענק גם על ידי משה שרת בהיותו ראש ממשלה. ד"ר יוסף מאיר, ממעצבי דמותה של הרפואה הציבורית בישראל, תקף את פרס הילודה במאמר תחת הכותרת: "הגברת הילודה או ריבוי הילדים", בכותבו שאין עניין לעודד משפחות עניות יוצאות המזרח להביא עשרה ילדים, אלא יש לעודד את כל בית ישראל, ובמיוחד האינטליגנציה, להביא שלושה, ארבעה ואף חמישה ילדים[6].

קצבת ילדים היא תשלום חודשי המשולם כיום להורים על ידי המוסד לביטוח לאומי, החל מספטמבר 1959, במטרה לסייע להם בהוצאות השוטפות הנדרשות לגידול ילדיהם. זכאותו של ילד נפסקת לאחר שהות של למעלה משלושה חדשים בחו"ל, עם הגיעו לגיל 18 או לאחר נישואיו. גובה הקצבה השתנה במהלך השנים והיו תקופת שבהן ניתנה קצבה מוגדלת במיוחד למשפחות מרובות ילדים. תקופה מסוימת ניתן חלק מהקצבה רק ליוצאי צבא - דרך ששימשה לעידוד הילודה בעיקר במשפחות יהודיות.

אגודת אפרת פועלת לעידוד הילודה באמצעות שכנוע נשים יהודיות שלא לבצע הפלה מלאכותית. לשם כך מפיצה האגודה חומרי הסברה ומציעה עזרה כלכלית לנשים הרות השוקלות הפלה.

החוקרת גילה שטופלר טוענת כי הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית אינה יכולה להצדיק קיומה של מדיניות שמטרתה עידוד ילודה יהודית, וזאת אף אם מדיניות זו אינה מובילה להפליה בהקצאות ובהטבות נגד אזרחי המדינה הערבים ואף שנפסק לא אחת כי שהשמירה על רוב יהודי היא תכלית ראויה, העולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זאת, מכיוון, שעצם קיומה של המדיניות דנן מביא לידי פגיעה בכבוד ובתחושת השוויון של אזרחי ישראל הערבים, אשר נוגדת את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. ומשום, שבניגוד לחוק השבות, אשר נותן, כהגדרת בית המשפט, מפתח מיוחד לכניסה לבית לבני העם היהודי, קביעת מדיניות שמטרתה עידוד ילודה יהודית מפלה בין יושבי הבית – אזרחי המדינה – על בסיס מוצאם הלאומי, ולפיכך מהווה פגיעה אסורה בזכויות המיעוט הערבי[7].

מוסיפה וטוענת שטופלר, שגם הגבלת הפלה מלאכותית לשם עידוד ילודה, פסולה, כיוון שמפרה את זכותן של נשים על גופן[7].

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי היהדות, יש חשיבות עליונה להבאת ילדים לעולם.

חובת ההולדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוות פרו ורבו - מן התורה חובה על הגבר ומצווה לאשה להביא בן ובת, ומדברי חכמים חובה להמשיך לפרות ולרבות כל עוד יש כח.

חשיבות הילודה באגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חז"ל, "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף"[8], כלומר,על מנת שהגאולה תבוא לעולם כל הנשמות במקום היווצרותם הנקרא "גוף" - (כלומר שכל הנשמות מחוברות אחת לשנייה באורגניות) צריכות להופיע בעולם בצורתם המתוקנת - גאולה זו תביא ברכה וחיים טובים יותר לעולם ולעם היהודי בפרט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ילודה ופריון, לוחות, תרשימים ומפות, רב שנתיים באתר הלמ"ס 3.12.19
  2. ^ אלכס וינרב, דב צ'רניחובסקי, אביב בריל, דפוסי הפריון יוצאי הדופן בישראל, מרכז טאוב, 23.12.2018
  3. ^ אלכס וינרב, דב צ'רניחובסקי, אביב בריל, דפוסי הפריון יוצאי הדופן בישראל, מרכז טאוב, 23.12.2018
  4. ^ אלכס וינרב, דב צ'רניחובסקי, אביב בריל, דפוסי הפריון יוצאי הדופן בישראל, מרכז טאוב, 23.12.2018
  5. ^ דיוויד סלע, ‏תביאו עשרה ילדים: בן גוריון מגביר ילודה, באתר ישראל היום, 23 מאי 2019
  6. ^ שחלב סטולר-ליס, כך אגדל תינוק ציוני: הבניית התינוק והאם הארץ-ישראליים באמצעות ספרי הדרכה להורים, עיונים בתקומת ישראל 13, 2003, עמ' 277-293.
  7. ^ 1 2 ד"ר גילה שטופלר,מדיניותה הדמוגרפית של ישראל בתחום הילודה וזכויות נשים ומיעוטים, ע"מ 5
  8. ^ מסכת יבמות סב, א
Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.