עמרי מניב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמרי מניב
אין תמונה חופשית
לידה 1983 (בן 36 בערך)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
שנות פעילות 2008-היום
עיסוק כתב חדשות
מעסיק חדשות 13
סוג כתב ראש דסק התחקירים וכתב לענייני חינוך
תחום סיקור חינוך, שחיתות ציבורית ויחסי הון-שלטון
קישורים חיצוניים
טוויטר omrimaniv
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עמרי מניב (נולד ב-15 ביולי 1983) הוא עיתונאי ישראלי המשמש כיום בתפקיד ראש דסק התחקירים וכתב חינוך בחדשות 13.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניב נולד ב-1983 בחיפה ולמד בבית הספר התיכון חוגים. אביו, שמואל מניב, נולד בקיבוץ רמת הכובש ובעל תואר ד"ר לפיזיקה.אמו, ענת מניב, עסקה בחינוך.

עמרי הוא הצעיר מבין שני אחיו (אח ואחות), שירת כלוחם בחיל התותחנים ובחיל ההנדסה והינו בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה ובכלכלה מהאוניברסיטה העברית.

מניב, גרוש ללא ילדים, ומתגורר בתל אביב.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו העיתונאית החל מניב בעיתון הסטודנטים 'פי האתון'. בשנת 2008 החל לעבוד ככתב פלילים בעיתון 'כל העיר' של רשת שוקן בירושלים.

בין השנים 2008-2011, עבד ככתב במקומון 'זמן ירושלים' תחילה ככתב מגזין ולאחר מכן ככתב מוניציפלי וכעורך החדשות.

בגיל 28 התחיל מניב לעבוד בעיתון 'מעריב'[1], שם שימש ככתב חינוך עד שנת 2013.

במרץ 2013, הצטרף לחדשות עשר[2] ככתב אזור ירושלים ושימש בתפקיד זה במהלך שני גלי טרור. באוגוסט 2013 עוכב מניב לחקירה על ידי הצבא הבריטי, בעקבות כניסתו לבסיס בריטי בעיר אקרוטירי בקפריסין[3], במטרה לסקר את מוכנות הצבא הבריטי לתקיפה בסוריה. הציוד שנשא איתו מניב הוחרם, ורק לאחר יצירת קשר עם חדשות עשר ואנשי קשר נוספים, הוא שוחרר.

בשנת 2014 החל לשמש במקביל גם ככתב החינוך של הערוץ[4], תחום שאותו הוא מסקר עד היום. בשנת 2015, ביום הבחירות, הוזמן מניב לראיין את ראש הממשלה בנימין נתניהו במעונו. לאחר הגיעו למקום סולק על ידי ניר חפץ, יועץ התקשורת דאז של נתניהו, במסגרת מפגן חרם כלפי ערוץ עשר.[5]

בשנת 2016, מונה מניב לתפקיד ראש דסק התחקירים של מהדורת החדשות. במסגרת התפקיד הוא עורך ומפרסם תחקירים[6] על שחיתות ציבורית ויחסי הון-שלטון. באותה שנה שודר בערוץ עשר סרטו "חרם", על התפשטות תנועת החרם נגד ישראל מאירופה לארצות הברית.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]