פאתח 110

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאתח 110
Fateh 110.png
מידע בסיסי
ייעוד טיל בליסטי טקטי
ארץ ייצור איראן
מלחמות ומבצעים מלחמת האזרחים בסוריה
כניסה לשירות 2002
משתמשים Flag of Iran.svg  איראן

Flag of Syria.svg  סוריה

Flag of Hezbollah.svg  חזבאללה

Flag of North Korea.svg  צפון קוריאה

מאפיינים כלליים
הנעה מנוע דלק מוצק
משקל 3450 ק"ג
ממדים
אורך 8.86
קוטר 0.61
ביצועים
טווח 250 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי קונבציונלי, חצי טון. יכול לשאת חל"כ
הנחיה מערכת ניווט אינרציאלית

פאתח 110 (פרסית: فاتح 110, פירושו 'הכובש') הוא גרסה איראנית לטיל קרקע קרקע הסיני DF-11A, באורך 8.86 מטרים.

טיל זה הינו טיל לטווח בינוני חד-שלבי המונע בדלק מוצק. ראש הקרב שלו הינו קונבנציונאלי במשקל של כחצי טון. הטיל נחשב למדויק ביחס לטק"ק איראני אחר והנחייתו משלבת מערכת ניווט אינרציאלית. הטיל נוסה בהצלחה במאי 2001. כנראה שהטיל יכול לשאת ראשי נפץ כימיים או גרעיניים.

הטווח המקורי של הטיל היה כ-200 קילומטרים, אולם בספטמבר 2004 הכריזה איראן כי הטווח הוגדל לכ-250 קילומטרים ושניתן יהיה להגדילו עוד במידת הצורך. דור שלישי ורביעי של הטיל מדויקים מאוד ומשולבים במערכות ניווט אלקטרו-אופטיות, מסוגלים להגיע לטווח של כ- 300 ק"מ.‏[1] הגרסה הסינית המקורית תוכננה כך שהטיל יוכל לשאת ראש נפץ גרעיני לטווח של כ-400 ק"מ.

M-600, גרסה סורית של הטיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמד טילי פאתח 110 על משגר

במקביל לייצור האיראני מתקיים ייצור גם על ידי סוריה במרכז סרס[2]. במאי 2010 פורסם כי סוריה העבירה משגרים וטילים מסוג זה לחימוש מערך האש של חזבאללה. טווח הטילים הנמצאים בידי חזבאללה מכסה את מרבית מרכזי האוכלוסייה בישראל ועל כן הוגדר על ידי ישראל כנשק שובר שוויון. במסגרת השינויים האסטרטגיים אשר חלו עם היחלשות המשטר הסורי בשל מלחמת האזרחים בסוריה, חלה נכונות גוברת מצד ישראל לתקוף נשק המיועד לחזבאללה בשטח סוריה. במאי 2013 תקפה ישראל משלוח טילי פאתח 110 אשר נשלח מאיראן ויועד לחזבאללה. התקיפה התבצעה במספר מוקדים, הבולט שבהם בנמל התעופה הבינלאומי של דמשק[3].



קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P military.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.