מרכז סרס
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
רשות ממשלתית, מעבדה  |
| מדינה |
 סוריה |
| קואורדינטות | 33°34′34″N 36°14′05″E / 33.5761°N 36.2348°E |
  | |
מרכז סרס (בצרפתית: Centre d'Etudes et de Recherches Scientifiques, ובראשי תיבות: CERS; בתרגום לעברית: "המרכז למחקרים מדעיים". מכונה גם SSRC) היה ארגון ממשלתי סורי שמטרתו המוצהרת הייתה קידום, הכוונה ותיאום של פעילויות מדעיות במדינה. בפועל הוא שימש גם כמרכז מחקר ופיתוח וייצור צבאיים.
המרכז היה אחראי על מחקר ופיתוח בתחום הכלכלי, החברתי ובתעשייה. בין היתר היה אחראי על מחשוב וציוד הטכנולוגי באוניברסיטאות בסוריה ובמשרדי הממשלה. מגזין ג'יינס וכן סוכנויות המודיעין ברחבי העולם מעריכים כי הארגון אחראי גם על מחקר פיתוח וייצור טילי קרקע-קרקע, נשק כימי, ביולוגי וגרעיני. כולל פיתוח ויצור טיל ה-"M-600"[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארגון הוקם בשנת 1971 בראשות עבדאללה ואת'ק שהיד, פיזיקאי גרעין שכיהן בשנת 1967 כשר להשכלה גבוהה בסוריה. לכאורה היה מדובר בגוף אזרחי, אך מטרתו הייתה פיתוח נשק, וכתוצאה מכך בשנת 1973 הפך הארגון לאחראי על פיתוח ושיפור מערכות אמל"ח עבור צבא סוריה.
בשנת 1983, בהכוונת הארגון, הוקם המוסד העליון למדע יישומי וטכנולוגיה - HIAST. זאת במטרה להכשיר מהנדסים בתחום המדעים עבורו.
מאז הקמתו של הארגון אחד הפרויקטים המרכזיים שלו היה פיתוח וייצור נשק כימי. בתקשורת פורסם כי לארגון מפעלים העוסקים בפיתוח וייצור סארין, VX וגז חרדל בערים דמשק, חמה, חומס, חלב ולטקיה. בנוסף עוסק הארגון גם בפיתוח נשק ביולוגי, בפרט נשק המבוסס על הרעלן ריצין[2]. כלל המתקנים הם לכאורה מתקנים אזרחיים. להערכת סוכנויות מודיעין מערביות, הידע לפיתוח וייצור נשק כימי הועבר לארגון ממקורות רוסיים.
בשנת 1996 חשף ה-CIA כי המרכז קיבל רכיבים מהרפובליקה העממית של סין עבור ייצור טילים. בשנת 2005 נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הטיל סנקציה על הארגון ובשנת 2007 גם על שלוש חברות בת: HIAST, "מכון האלקטרוניקה" ו"המעבדה הלאומית לתקנים וכיול (NSCL)".
בשנת 2010 טען ניצן נוריאל, שכיהן באותה תקופה כראש המטה ללוחמה בטרור, כי סרס העביר נשק לארגוני טרור חמאס ולחזבאללה.
ב-24 באפריל 2017 הטיל משרד האוצר האמריקני סנקציות נגד 271 מעובדי המרכז הסורי למחקרים מדעיים בעקבות התקיפה הכימית בח'אן שייחון. "עובדים אלה מומחים בכימיה ופועלים לטובת תוכנית הנשק הכימי של אסד משנת 2012 לפחות"[3].
מלחמת האזרחים בסוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – נשק להשמדה המונית בסוריה, תקיפות משלוחי הנשק האיראניים לחזבאללה בדמשק
באוגוסט 2013, על פי דו"חות מודיעין אמריקאים, הכין הארגון נשק כימי להתקפה נגד אזרחי סוריה במסגרת מלחמת האזרחים שהרג ופגע עשרות אזרחים. על פי המודיעין הצרפתי, היחידה האחראית לייצור החומרים הכימים נקראת "ענף 450". אלו אחראים למלא את ראשי הקרב בחומר וכן לאבטח את האתרים בהם מאוחסנים החומרים הרעילים. ב-2015 דווח כי צוות חקירה בינלאומי מצא שרידים של גזי העצבים סארין ו-VX באחד מאתרי הארגון. זאת, אף על פי שהשלטון הסורי הודיע כי העביר את כל הנשק הכימי שברשותו לארגון למניעת הפצת נשק כימי (OPCW) במסגרת תהליך פירוק הנשק הכימי שהתבצע בשנת 2013[4].
לישראל מיוחסות מספר תקיפות של מתקני CERS.
- ב-31 בינואר 2013 אחד המתקנים של הארגון בג'מראיא נפגע בתקיפה אווירית ישראלית שנועדה לפגוע במערכות טק"א מתקדמות שהועברו לחזבאללה.
- ב-6 בספטמבר 2017 אחד ממתקני הארגון במסיאף סמוך לעיר חמאת נפגע בתקיפה אווירית ישראלית שנועדה לפגוע במתקן לייצור טילים. לפי דיווחים במתקן זה יוצר גם נשק כימי[5].
ב-14 באפריל 2018 תקפו ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וצרפת מספר מטרות בסוריה, בתגובה למתקפה הכימית בדומא. במהלך המתקפה המשולבת נהרסו מתקנים של הארגון ששימשו לפיתוח ולאחסון נשק כימי בברזה, ג'מאריא ובחומס[6].
בסוף 2022 פורסם כי איראן יצרה קשר עסקי ישיר עם גורמים במרכז סרס כדי שתעזור לחמש את שלוחותיה (חזבאללה, חות'ים וארגונים נוספים). בנוסף לכך, איראן סייעה למרכז בהעברת ציוד לייצור, במימון ובשירותי ייעוץ ביטחוניים. כדי להגן על מתקני המרכז, סייעה איראן להקים תשתיות תת-קרקעיות שיוכלו להגן על המרכז ועל פס הייצור שלו מתקיפות ישראליות שנעשות באופן תדיר כחלק מהסכסוך האיראני-ישראלי במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. על אף שהמרכז אמור להיות סורי, נודע כי כל הפעילות של איראן בנושא נעשתה ללא תיאום עם מערכת הביטחון הסורית[7].
במסגרת מבצע חץ הבשן שהחל ב-8 בדצמבר 2024 בעקבות נפילת משטרו של בשאר אל-אסד בסוריה, חיל האוויר הישראלי תקף מרכז מחקר ראשי של סרס בדמשק.[8]
מבנה ארגוני[9]
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי עובד לשעבר בארגון[10], נכון ל-2015 מרכז סרס העסיק כ-20 אלף עובדים.
| מרכז סרס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הוועדה המייעצת למזכ"ל | מטה הארגון | אוניברסיטת HISAT | מחלקה 4 פרויקטים לפיתוח טק"ק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ענף 550 | מחלקת רכש | ענף תכנון | מכון 3000 כימיה וביולוגיה | מכון 2000 מכניקה | מכון 1000 אלקטרוניקה | מכון 4000 טילים ואווירונאוטיקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ענף 450 יצור רכיבים כימים | ענף 410 יצור אלקטרוניקה ומכונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרויקט 340 מחקר ופיתוח | פרויקט 350 טק"ק ורק"ק | פרויקט 702 יצור מנוע דלק מוצק וחומר נפץ | פרויקט 111 ייצור טילי קרקע אוויר | פרויקט 794 חימוש | פרויקט 99 טיל סקאד | פרויקט 99/1 טיל הסקאד תחת פרויקט 99 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יואב לימור, חשיפה: השליטה האיראנית במפעלי הנשק של סוריה, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2022
- סקירה באתר NTI (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אבי יששכרוף, אמיר תיבון,, מסמך: כך ממשיך אסד לייצר טילים עבור חזבאללה, באתר וואלה, 28 בינואר 2014
- ^ סוריה 2004: תמיכה בטרור, פיתוח נשק בלתי קונבנציונאלי והפרת זכויות האדם, באתר המרכז למורשת המודיעין והטרור
- ^ רון בן ישי, רועי קייס ורון נוטקין, המרכז לפיתוח נשק להשמדה המונית שהורחב משמעותית. זה היעד שהותקף בסוריה, באתר ynet, 7 בספטמבר 2017
- ^ דיווח: נמצאו שרידי סארין באתר צבאי בסוריה, באתר וואלה, 8 במאי 2015
- ^ רועי קייס ויואב זיתון, דיווחים בסוריה: ישראל תקפה מרכז לפיתוח טילים ואמצעי לחימה כימיים, באתר ynet, 7 בספטמבר 2017.
- ^ ליעד אוסמו, המתקפה המשולשת: טילי שיוט על מתקני נשק כימי, באתר ynet, 14 באפריל 2018
- ^ יואב לימור, חשיפה: השליטה האיראנית במפעלי הנשק של סוריה, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2022
- ^ ליאור בן ארי, אש אדירה במרכז דמשק: מטוסי חיל האוויר חגים בשמי סוריה - אלה היעדים, באתר ynet, 8 בדצמבר 2024
- ^ פאבי יששכרוף ואמיר תיבון, מסמך: כך ממשיך אסד לייצר טילים עבור חזבאללה, באתר וואלה, 28 בינואר 2014
- ^ ראיון עם עובד לשעבר, ערוץ al-aan, דובאי (בערבית)