סימורג (משגר לוויינים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משגר הלוויינים סימורג בעת חשיפתו הפומבית

סימורגפרסית: سیمرغ, תעתיק מדויק: סימרע', שפירושו: "יצור אגדי מעופף") הוא שמו של משגר לוויינים מפיתוח וייצור איראני, שנחשף לראשונה ב-2 בפברואר 2010.

על פי דיווחי הטלוויזיה של איראן נועד משגר זה לשאת לחלל את הלוויינים האיראנים מסבאח וזאפאר. הטיל עושה שימוש בטכנולוגיית הטיל שיהאב, אולם בשלבו הראשון מאוגדים ארבעה מנועים רקטיים במקום אחד במשגר הלוויינים הקודם של איראן, סאפיר.

לטיל שני דגמים: האחד בעל שני שלבים ומונע בדלק נוזלי. השני בעל שלושה שלבים ומונע בדלק מוצק.

הצגת המשגר האמיתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 הוצג משגר הלוויינים בפני נשיא איראן, והייתה זו הפעם הראשונה בה נראה משגר אמיתי ולא דגם. שורת התבטאויות של בכירים איראניים העידו כי שיגורו לחלל צפוי להתבצע בסמוך וב-19 באפריל 2016 נראה כי בוצע שיגור של משגר זה, אולם הלווין אותו נשא לא הוכנס למסלול. הדעות חלוקות האם השיגור היה מוצלח, בין פרשנים ברוסיה וארצות הברית.[1]

נתונים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(נמסרו על ידי דוברים איראנים רשמיים ביום הצגת המשגר לציבור)

  • אורך: 25.97 מטר
  • משקל בהמראה: 85 טון
  • דחף השלב הראשון: 142 טון
  • כושר שיגור ל-LEO: עד 700 ק"ג (נתון זה שונה בהמשך לכ-100 ק"ג בלבד).
  • מספר מנועים בשלב הראשון: 4
  • מספר מנועים בשלב השני: 4

שיגורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדכני לפברואר 2020:

מספר ניסוי תאריך סטאטוס הערה
1 19 באפריל 2016 הצלחה שיגור בכורה לא מוצהר. ככל הידוע לא היה בשיגור זה לוויין.
2 27 ביולי 2017 כישלון טיסת ניסוי, ככל הנראה ללא לוויין. השלב השני כשל.
3 15 בינואר 2019 כישלון ניסיון לשגר את הלוויין פאיאם - כישלון של השלב השלישי הביא לאבדן הלוויין.
4 9 בפברואר 2020 כישלון ניסיון לשגר לוויין בשם זאפאר. השיגור לא צלח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סימורג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמיר אשל Simorgh First Launch – an Iranian Success or Failure? אתר defense-update מתאריך 24/04/16