ז'ורז' פומפידו

ז'ורז' פומפידו
Georges Pompidou

לידה	5 ביולי 1911 מונבודי, צרפת
פטירה	2 באפריל 1974 (בגיל 62) הרובע הרביעי של פריז, צרפת
שם לידה	Georges Jean Raymond Pompidou
מדינה
מקום קבורה	Orvilliers
השכלה	תיכון לואי הגדול המכון למדע המדינה פריז אקול נורמל סופרייר תיכון פייר דה פרמה
מפלגה	המפלגה הגוליסטית
בת זוג	קלוד פומפידו
נשיא צרפת ה־2 (ברפובליקה החמישית) 15 ביוני 1969 – 2 באפריל 1974 (4 שנים ו־41 שבועות) → שארל דה גול ואלרי ז'יסקר ד'אסטן ←
ראש ממשלת צרפת 14 באפריל 1962 – 10 ביולי 1968 (6 שנים ו־12 שבועות) תחת נשיא צרפת שארל דה גול → מישל דברה מוריס קוב דה מירוויל ←
פרסים והוקרה
קונקור ז'נרל (1927) אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית קצין בלגיון הכבוד אביר בלגיון הכבוד צלב גדול של לגיון הכבוד הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי ראש מסדר לגיון הכבוד הצלב הגדול של מסדר פולוניה רסטיטוטה
חתימה

ז'ורז' ז'אן רמון פומפידו (בצרפתית: Georges Pompidou;‏ 5 ביולי 1911 - 2 באפריל 1974) היה פוליטיקאי צרפתי, ראש ממשלת צרפת ה-151 ונשיאה השני של הרפובליקה הצרפתית החמישית.

חייו

נעוריו ותחילת דרכו

פומפידו נולד בקומונה מוֹנְבּוּדִיףְ שבמחוז קנטל במרכז צרפת. הוא למד בבית הספר התיכון "לואי-לה-גראן", שם התחבר עם המשורר והמדינאי הסנגלי לאופולד סדר סניור.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לחיל הרגלים. בשנת 1940 עם סיום ההכשרה הוצב בגדוד הרגלים האלפיני ה-141 אשר בשלב מאוחר יותר עוטר במדליה עבור השתתפותו בקרב על הסום. לאחר כיבוש צרפת על ידי הכוחות הנאצים השתחרר משירותו הצבאי.

את לימודיו האקדמיים סיים פומפידו עם תואר בספרות מהאקול נורמל סופרייר. בתחילה שימש פומפידו כמורה לספרות בבית ספר, עד שב-1953 שכר אותו גי דה רוטשילד לעבוד עבור משפחתו. ב-1956 הוא מונה למנהל הכללי של בנק המשפחה, והחזיק במשרה עד 1962. לאחר מכן, שכר אותו שארל דה גול כדי שינהל את "קרן אן דה גול לתסמונת דאון" (בתו של דה גול, אן, סבלה מתסמונת דאון).

ראש ממשלת צרפת

לאחר שב-16 באפריל 1962 התפטר ראש הממשלה מישל דברה, מונה פומפידו לתפקיד, אותו מילא תחת הנשיא דה גול עד ה-21 ביולי 1968. תקופת כהונתו היא הארוכה ביותר מבין ראשי הממשלה ברפובליקה החמישית. מועמדותו לתפקיד ראש הממשלה הייתה שנויה במחלוקת מכיוון שפומפידו לא היה חבר באספה הלאומית, ובאוקטובר 1962 אף התקבלה נגדו הצעת אי-אמון, אותה ביטל דה גול. המפלגה הגוליסטית זכתה בבחירות שנערכו באותה שנה ופומפידו נשאר בתפקידו. שנתיים לאחר מכן התמודד פומפידו עם שביתת הכורים, וב-1967 הוביל את המפלגה לניצחון דחוק בבחירות.

רבים ראו בו את האחראי לסיומו של מרד הסטודנטים במאי 1968, כשניהל משא ומתן עם האיגודים המקצועיים והמעסיקים ובכך שבר את אחדותם של הסטודנטים והפועלים. עד המשבר התאפיינה כהונתו של פומפידו בשגשוג כלכלי ובשלווה יחסית, אך בזמן האירועים התעוררו חילוקי דעות בין דה גול לפומפידו, שהחלו כשהאחרון לא הבין מדוע דה גול לא יידע אותו על נסיעתו לבאדן-באדן ב-29 במאי. בין השניים, שעד אז היו ביחסים טובים, שררה מאז מתיחות מתמדת. פומפידו הוביל את המפלגה לניצחון נוסף בבחירות 1968, אך התפטר לאחריהן. אף על פי כן, היה נראה כי הוא יהיה יורשו של דה גול, ואכן, בינואר 1969 הודיע פומפידו על מועמדותו לנשיאות. מספר שבועות לאחר מכן, הוזכר שמו בפרשת מרקוביץ'. פומפידו היה בטוח כי אנשיו של דה גול עומדים מאחורי כן.

נשיא צרפת

ב-28 באפריל 1969 פרש דה גול מהנשיאות לאחר תבוסתו במשאל עם שבו ביקש להפוך את הסנאט לגוף מייעץ ולתת סמכויות חזקות למועצות אזוריות. בבחירות שנערכו לאחר מכן נבחר פומפידו לנשיא צרפת הבא, כשהביס את איש המרכז, יו"ר הסנאט והנשיא בפועל אלן פוהר. על אף שהוגדר כגוליסט, היה פומפידו גמיש מדה גול, והתיר את הצטרפות הממלכה המאוחדת לקהילה האירופית ב-1973. פומפידו היה ספקן לגבי תוכנית "החברה החדשה" של ראש ממשלתו, ז'אק שבאן-דלמאס, וב-1972 החליף אותו בפייר מסמה, שהיה קרוב יותר לאידאולוגיה הגוליסטית שלו.

ב-1974, באמצע כהונתו, מת פומפידו במפתיע מסרטן.

לפומפידו היה בן מאומץ, אלן פומפידו, כיום נשיא משרד הפטנטים האירופי.

ראו גם

• מרכז ז'ורז' פומפידו - מרכז תרבות עירוני בפריז, שמשמש כמוזיאון לאמנות מודרנית, הנקרא על שמו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ז'ורז' פומפידו בוויקישיתוף

• ז'ורז' פומפידו, ברשת החברתית Goodreads
• ז'ורז' פומפידו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ז'ורז' פומפידו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ז'ורז פומפידו (1911-1974), דף שער בספרייה הלאומית

הקודם: שארל דה גול

נשיא צרפת 1969–1974

הבא: ואלרי ז'יסקר ד'אסטן