פורטל:מדעי החברה/הידעת?/212

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חינוך:

פורטרט צבעוני מצולם של שלמה בוחבוט בחליפה, פברואר 2018.
שלמה בוחבוט, פברואר 2018.

בשנת 1991, מינה בית המשפט העליון את הסופר המוערך והמצליח, סמי מיכאל, לבורר במחלוקת חינוכית, בעיירת הפיתוח מעלות-תרשיחא, שבה גר. מחד, קבוצת הורייהם מקומיים דרשה להעביר את ילדיה לבית ספר נסוני חדש בתפן. מאידך, ראש המועצה, שלמה בוחבוט (בתמונה), דרש כי כל תלמידי העיירה ילמדו רק בתוכה, ולא בבית ספר, שהוא ראה כאליטיסטי, לעשירים ואשכנזים בלבד.

על פניהם, טיעוניו של בוחבוט מעדיפים את ערך השוויון על פני ערך החופש. העדפה, שעל פניה אמורה להסתדר עם השקפת עולמו של הבורר, מיכאל, שהיה חבר במפלגה הקומוניסטית הישראלית, במפלגה הקומוניסטית העיראקית וגם באירנית. אולם מיכאל הכריע לטובת זכות ההורים להחליט על חינוך ילדיהם.

כלכלה:

בשנת 1895 רשם הרוזן פרדיננד פון צפלין פטנט על ספינת האוויר, הקרויה על שמו. ב-1899 החלה בניית ספינת הצפלין הראשונה, וזו נעשתה במפעל צף על פני ימת קונסטנץ שבגרמניה. הודות לעובדה כי אולם ההרכבה צף על המים, ניתן היה לכוון את פתחיו בהתאם לכיוון הרוח, כדי לאפשר את המראת הספינה. אב הטיפוס של הצפלין לא הפגין ביצועים, שהצליחו לשכנע משקיעים, הדגם נגרט והמפעל נסגר. אולם רעיון הצפלין לא נגנז, ואב הטיפוס השני נבנה ב-1906 בכספים שגויסו בהגרלת לוטו. אלא שאב טיפוס זה התקלקל ויצא מכלל פעולה בטיסתו היחידה. רק אב הטיפוס השלישי הוכיח הצלחה גדולה, ובין 1906 ל-1908 טס 45 טיסות ו-4,398 ק"מ, ונקנה בידי הצבא, ולמרות שאב הטיפוס הרביעי נשרף על הקרקע, בשל סערה, לפני טיסתו הראשונה, החל ייצור מסחרי של ספינות אוויר אלו.