פורפירומונס ג'ינג'יוואליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפורפירומונס ג'ינג'יוואליס
מיון מדעי
ממלכה: Pseudomonadati
מערכה: Bacteroidota
מחלקה: Bacteroidia
סדרה: Bacteroidales
משפחה: Porphyromonadaceae
סוג: Porphyromonas
מין: פורפירומונס ג'ינג'יוואליס
שם מדעי
Porphyromonas gingivalis
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פורפירומונס ג'ינג'יוואליס (שם מדעי: Porphyromonas gingivalis) שייך למערכה בקטרואידוטה (אנ') והוא מין של מתג גראם שלילי, חסר-תנועה ואנאירובי אשר מחולל-מחלות. המין יוצר מושבות שחורות על אגר-דם.[1] חיידק זה נמצא בחלל הפה[2] ושייך לקומפלקס האדום - קבוצת חיידקים המעורבת במחלות חניכיים חמורות[3] וכן הוא נמצא במערכת העיכול העליונה, בדרכי הנשימה ובמעי הגס ובודד גם בתרביות מנשים עם וגינוזיס חיידקי.[4]

החיידק פ. ג'ינג'יוואליס מסוגל לפרק קולגן באמצעות אנזימי הקולגנאז שלו.[5] הוא מייצר גם את האנזים פפטידיל-ארגינין דה-אימינאז (אנ'), המעורב בציטרולינציה (אנ').[6] בניסויי מבחנה הודגם שהחיידק יכול לפלוש לפיברובלסטים של חניכיים אנושיים ולשרוד בנוכחות אנטיביוטיקה.[7] פ. ג'ינג'יוואליס פולש גם לתאי אפיתל החניכיים ומשתמש במגוון מנגנוני הגנה והתחמקות כנגד מערכת החיסון, המאפשרים לו הישרדות ממושכת (זיהום כרוני) וכן התרבות מהירה וגרימת מחלה חריפה.[8] בנוסף, במחקר לאיתור פ. ג'ינג'יוואליס על ידי ניתוח ליזר מיקרוסקופי ו-qRT-PCR נצפה מיקום משותף של החיידק עם תאי T מסייעים.[9] טיפול בביספוספונט חומצה זולנדרונית (אנ') (תרופה נגד אוסטאופורוזיס) פוגע בעמידות שכבת האפיתל של החניכיים כנגד הזיהום.[10]

בחולים הסובלים מדלקת חניכיים חמורה ניתן לזהות רמות גבוהות של נוגדנים ספציפיים לחיידק, והם קשורים לנוכחות של נוגדנים עצמיים ספציפיים ולאוטם שריר הלב.[11] זיהום בפ. ג'ינג'יוואליס נקשר גם למחלת אלצהיימר[12] ולדלקת מפרקים שגרונית.[13][14] בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, יש שכיחות מוגברת של מחלות חניכיים, ונוגדנים נגד החיידק שכיחים יותר באופן משמעותי.[15]

אנטיגניות שונה של הקפסולה החיידקית של פ. ג'ינג'יוואליס (הפוליסכריד הקפסולרי) בזנים שונים של החיידק, משמשת בחלוקתם ל"סרוטיפים[א] (אנ') של K".[16][17] מחקרים של סרוטיפים אלו גילו יחסי גומלין בין זני חיידק זה לבין חיידק Fusobacterium nucleatum,[18] תגובת מערכת החיסון[16] וסיכון לסרטן הלבלב.[19]

גנום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנום של פ. ג'ינג'יוואליס תואר ב-2003 וחשף 1,990 מסגרות קריאה פתוחות (כלומר רצפים מקודדי חלבון), המקודדים ב-2,343,479 צמדי-בסיסים. הגנומים הדומים ביותר לגנום של פ. ג'ינג'יוואליס הם אלו של בקטרואידס תטא-יוטא-אומיקרון (Bacteroides thetaiotaomicron) ובקטרואידס פראג'יליס (B. fragilis).[20] לפי הערכות, 463 מתוך הגנים הם גנים חיוניים לצמיחה במבחנה.[21]

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פ. ג'ינג'יוואליס ממלא תפקיד חשוב בהופעת דלקת חניכיים כרונית של מבוגרים על אף שהוא נמצא בחלל הפה במספרים נמוכים יחסית. הוא גורם לשינוי באוכלוסייה החיידקית של חלל הפה וליכולת צמיחה בלתי מבוקרת של קהילת החיידקים הקומנסאלית שם. הפגיעה הזיהומית ברקמת תאי המארח גורמת תגובה חיסונית עם דלקת של סביבת השן.[22][23]

פ. ג'ינג'יוואליס נמצא מעורב בהגברת הנזק של חיידקים קומנסאליים אחרים בניסויי בעלי חיים ובניסויי מבחנה: שלפוחיות-קרום של פ. ג'ינג'יוואליס איפשרו פלישה של חיידקי טנרלה פורסיתיה לתאי אפיתל.[24] אובדן עצם בין שיני עכברים נמצא מוגבר כאשר הוחדר זיהום הכולל פ. ג'ינג'יוואליס וטרפונמה דנטקולה (אנ') במשותף.[25] כאשר זוהמו עכברי מעבדה בפ. ג'ינג'יוואליס כחיידק יחיד, בעכברים שהיו קודם נטולי חיידקים פתוגניים לא התפתחה דלקת חניכיים, ולעומתם עכברי המעבדה הרגילים פיתחו דלקת חניכיים. מכאן הוסק, כי פ. ג'ינג'יוואליס לבדו אינו יכול לגרום לדלקת חניכיים.[26]

גורמי אלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורמי האלימות (אנ') [ב] של פ. ג'ינג'יוואליס הם מרובים:

התחמקות מהגנות מערכת החיסון של המארח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פ. ג'ינג'יוואליס נוקט במספר שיטות להתחמקות מהתגובות הדלקתיות (החיסוניות) של המארח והן חשובות לאלימותו של החיידק.[27] הוא עושה זאת על ידי שימוש בשילוב של רב סוכר של דופן החיידק (פוליסכריד קפסולרי), שלוחות ייחודיות (פימבריה ארוכות) ואנזימים (ג'ינג'יפאינים), תוך ניצול חלבוני בקרה חיסוניים של המארח[26][28] ומביא לפירוק של נוגדנים,[29] לדיכוי של ציטוקינים[30] ולשיבוש מסלולי איתות הכוללים כימוקינים[31] האחראים לגיוס ניוטרופילים. כאשר פ. ג'ינג'יוואליס חודר לתאי המארח, הוא מסוגל לעכב אפופטוזיס שלהם על ידי דיכוי של מסלול יאנוס קינאז (אנ') השולט על מסלולי בקרת האפופטוזיס במיטוכונדריה.[32] כמו כן, פ. ג'ינג'יוואליס משרה שגשוג (חלוקה) של תאי המארח באופן שעשוי להועיל לחיידק באספקת חומרי הזנה, בפגיעה באיתות של התא המארח ובפגיעה בשלמות שכבת תאי האפיתל, המאפשרת פלישה ויצירת מושבות.[23]

אנזימי ג'ינג'יפאין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגינין-ג'ינג'יפאין (Arg-gingipain, Rgp) וליזין-ג'ינג'יפאין (Lys-gingipain,Kgp) הם אנזימים אנדופפטידאזים המופרשים על ידי פ. ג'ינג'יוואליס. לג'ינגיפאינים אלו תפקידים רבים הקשורים למארח והם תורמים להישרדותו ולנזק של החיידק.[33]

Rgp חשובים להישרדות פ. ג'ינג'יוואליס, בין היתר בשל תרומתם להשגת חומרים מזינים. Rgp מפרק פפטידים גדולים של המארח, כגון אלבומין סרום אנושי, כדי לספק לחיידק חנקן ופחמן.[34] פ. ג'ינג'יוואליס יכול גם לפרק טרנספרין, הדרוש לאספקת ברזל, בתוך תאי המארח.[35] ג'ינג'יפאינים הם גורם מפתח בתסמיני דלקת חניכיים הנובעים מפירוק מטלופרוטאינים, קולגן ופיברונקטין. פירוק מרכיבים אלה מפריע לחיבור בין התאים הנגועים לבין המטריצה החוץ-תאית, ולכן מונע ריפוי פצעים וגורם הרס של רקמות חניכיים.[35] במקביל, Rgp מעורר את התגובה הדלקתית דרך מסלול p38α MAPK.[36] התגובה הדלקתית אומנם מקצינה לתסמיני המחלה, אך נראה שהיא חשובה להגנה המיידית של המארח מפני החיידק.[37]

ג'ינג'יפאינים יכולים לפרק חלבונים רבים של התגובה החיסונית של המארח. הם יכולים לפרק נוגדני IgG מסוג 1 ו-3[29] וכן ציטוקינים פרו-דלקתיים כגון IL-1β, IL-2, IL-6, TNF-α ו-IL-8 באזורים עם ריכוז גבוה של פ. ג'ינג'יוואליס,[38][39] וכך לפגוע בתגובה החיסונית של המארח. Rgp יכול לעכב הצטברות IL-2 בתאי T וכך להקל על התחמקות החיידקים מהתגובה החיסונית הנרכשת של המארח.[40]

לג'ינג'יפאינים תפקידים הכרחיים לפלישה וליצירת מושבות בגוף המארח. Rgp נחוצים לעיבוד חלבונים על פני פימבריה.[41] Kgp יכולים להיקשר לחלבוני משתית כמו פיברינוגן ופיברונקטין (אנ') מקובעים, ועשוי להיות להם תפקיד ביצירת מושבות החיידקים במארח.[42] לאחר דגירה עם החיידק טרפונמה דנטקולה, הראו הגנים המקודדים ל-Rgp, ל-Kgp ולהמגלוטינין-A ביטוי מוגבר בפ. ג'ינג'יוואליס. שלושת החלבונים האלו, שכולם מכילים מתחם-הדבקה מסוג המגלוטינין, פועלים להגברת יכולות ההדבקה של פ. ג'ינג'יוואליס עם מיני חיידקים אחרים[43] וקשורים גם לתיאום בניית הביופילם.[44]

ג'ינג'יפאינים נמצאו קשורים לדמנציה מסוג אלצהיימר. בסקירת מערכים-זעירים-של-רקמה (Tissue Microarray) של חולי אלצהיימר נמצאו Rgp מסוג B (המסומן כ-RgpB) ו-Kgp בדגימות מההיפוקמפוס ומקליפת המוח של החולים וריכוזיהם נמצאו קשורים לעומס של חלבוני טאו (סמן למחלת אלצהיימר) ושל אוביקוויטין המצטבר בסבך טאו ובפלאקים של חלבון עמילואיד-בטא במוח. רנ"א ריבוזומלי של יחידת 16S של פ. ג'ינג'יוואליס התגלה גם בקליפת המוח ובנוזל המוח והשדרה (CSF) של מוחות חולי אלצהיימר. במחקר בעכברים, טיפול מקדים בחומרים מעכבי ג'ינג'יפאינים הגן על תאי עצב מהרס שנגרם על ידי מתן ג'ינג'יפאינים.[12]

פוליסכריד קפסולרי (Capsular polysaccharide, CPS)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מחקרים של יצירת מורסה בעכברים, הזן בעל-הקפסולה של פ. ג'ינג'יוואליס אלים בהרבה מהזן חסר-הקפסולה של אותו החיידק. הקפסולה, שהיא פוליסכרידית, מדכאת את ייצור הציטוקינים ובמיוחד ציטוקינים פרו-דלקתיים IL-1β, IL-6, IL-8 ו-TNF-α, באופן שמאפשר התחמקות מתגובת נגד (דלקת) מצד המארח.[37] עם זאת, מחקרים אחרים מצאו שהפוליסכריד הקפסולרי של פ. ג'ינג'יוואליס מעורר תגובות חיסוניות של מארח, כמו נדידת ניוטרופילים וביטוי כימוקינים של נדידת תאים (MCP-1, KC, MIP-2 ו-RANTES) במקרופאגים שבצפק של עכברים.[16]

פימבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פימבריה הן שלוחות של תאי חיידקים, המעורבות בחיבור תאים למשטחים וביניהם. לפ. ג'ינג'יוואליס יש פימבריה ארוכות ופימבריה קצרות,[45] ויש להן תפקידי מפתח בהיצמדות, בחדירה וביצירת מושבות. הפימבריה של פ. ג'ינג'יוואליס מווסתות, למשל, את פעולות ההצמדה של אינטגרין β2 במונוציטים (תאי מערכת החיסון) וחוקרים מעריכים שיכולת זו תורמת ליכולת ההתחמקות של החיידק מהשמדתו על ידי מערכת החיסון.[28]

פימבריה ארוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פימבריה ארוכות (או מג'וריות) של פ. ג'ינג'יוואליס, מורכבות בעיקר מחלבון הנקרא FimA. הן רכיבים ארוכים, חוטיים, היקפיים-דמויי-שוט (פריטריכיים) הקשורות להיצמדות לתאי המארח.[46] הפימבריה הארוכות נמצאו חיוניות להחדרה של שלפוחיות-קרום אל תאי האפיתל של המארח.[47] הן נקשרות לתאי המארח באמצעות אינטגרינים α5β1 של אותם תאים ומפעילות באמצעותם שינויים בחלבוני בקרה,[48] וניצול מערכת שלד התא לצורך כניסת החיידק.[49]

פימבריה קצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פימבריה קצרות (או מינוריות) מכילות את החלבון Mfa1. הן חיוניות להצמדה של חידק לחידק ולהיווצרות מושבות זעירות.[50] פימבריה קצרות מעורבות בהצמדת תא-לתא עם חיידקים דנטאליים אחרים, כולל יצירת ביופילם בשילוב עם סטרפטוקוקוס גורדוני (אנ') על ידי קישור עם פוליפפטיד בשם SspB (פוליפפטיד של דופן הסטרפטוקוק).[51] ייתכן שהצמדה זו חיונית ביכולת הפלישה של פ. ג'ינג'יוואליס לצינוריות השן (אנ').[52]

רכיבי פימבריה נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלבוני הפימבריה המשניים (FimC, FimD, FimE) חוברים לחלבון FimA הראשי. FimE נקשר ל-FimC ול-FimD, והאחרונים נקשרים לחלבוני משתית ולקולטן הכימוקין CXCR4 (אנ'). שלושת החלבונים האלו משמשים את החיידק פ. ג'ינג'יוואליס בניצול הקולטן לדיכוי התגובה הדלקתית כנגד החיידק.[53]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סרוטיפים הם קבוצות הנבדלות באמצעות בדיקה סרולוגית.
  2. ^ גורמי האלימות (או פקטורי וירולנטיות), הם המרכיבים המקנים לחיידק יכולת לגרום נזק למארח.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ J. P. Lewis, J. A. Dawson, J. C. Hannis, D. Muddiman, F. L. Macrina, Hemoglobinase activity of the lysine gingipain protease (Kgp) of Porphyromonas gingivalis W83, Journal of Bacteriology 181, 1999-08, עמ' 4905–4913 doi: 10.1128/JB.181.16.4905-4913.1999 (באנגלית)
  2. ^ המדע של ריחות הפה, באתר telem.openu.ac.il
  3. ^ Mariko Naito, Hideki Hirakawa, Atsushi Yamashita, Naoya Ohara, Mikio Shoji, Hideharu Yukitake, Keisuke Nakayama, Hidehiro Toh, Fuminobu Yoshimura, Satoru Kuhara, Masahira Hattori, Tetsuya Hayashi, Koji Nakayama, Determination of the genome sequence of Porphyromonas gingivalis strain ATCC 33277 and genomic comparison with strain W83 revealed extensive genome rearrangements in P. gingivalis, DNA research: an international journal for rapid publication of reports on genes and genomes 15, 2008-08, עמ' 215–225 doi: 10.1093/dnares/dsn013 (באנגלית)
  4. ^ Charlene W. J. Africa, Janske Nel, Megan Stemmet, Anaerobes and bacterial vaginosis in pregnancy: virulence factors contributing to vaginal colonisation, International Journal of Environmental Research and Public Health 11, 2014-07-10, עמ' 6979–7000 doi: 10.3390/ijerph110706979
  5. ^ T. Kato, N. Takahashi, H. K. Kuramitsu, Sequence analysis and characterization of the Porphyromonas gingivalis prtC gene, which expresses a novel collagenase activity, Journal of Bacteriology 174, 1992-06, עמ' 3889–3895 doi: 10.1128/jb.174.12.3889-3895.1992 (באנגלית)
  6. ^ Natalia Wegner, Robin Wait, Aneta Sroka, Sigrun Eick, Ky-Anh Nguyen, Karin Lundberg, Andrew Kinloch, Shauna Culshaw, Jan Potempa, Patrick J. Venables, Peptidylarginine deiminase from Porphyromonas gingivalis citrullinates human fibrinogen and α-enolase: implications for autoimmunity in rheumatoid arthritis, Arthritis and Rheumatism 62, 2010-09, עמ' 2662–2672 doi: 10.1002/art.27552 (באנגלית)
  7. ^ Muhammad Irshad, Wil A. van der Reijden, Wim Crielaard, Marja L. Laine, In vitro invasion and survival of Porphyromonas gingivalis in gingival fibroblasts; role of the capsule, Archivum Immunologiae Et Therapiae Experimentalis 60, 2012-12, עמ' 469–476 doi: 10.1007/s00005-012-0196-8 (באנגלית)
  8. ^ J. S. Lee, Ö Yilmaz, Key Elements of Gingival Epithelial Homeostasis upon Bacterial Interaction, Journal of Dental Research 100, 2021-04, עמ' 333–340 doi: 10.1177/0022034520973012
  9. ^ Helene Guyodo, Vincent Meuric, Laetitia Le Pottier, Bénédicte Martin, Ahmad Faili, Jacques-Olivier Pers, Martine Bonnaure-Mallet, Colocalization of Porphyromonas gingivalis with CD4+ T cells in periodontal disease, FEMS immunology and medical microbiology 64, 2012-03, עמ' 175–183 doi: 10.1111/j.1574-695X.2011.00877.x (באנגלית)
  10. ^ Hanyu Sun, Pugeng Li, Qingci Kong, Feilong Deng, Xiaolin Yu, Zoledronic acid affects the process of Porphyromonas gingivalis infecting oral mucosal epithelial barrier: An in-vivo and in-vitro study, Frontiers in Cellular and Infection Microbiology 13, 2023, עמ' 1104826 doi: 10.3389/fcimb.2023.1104826 (באנגלית)
  11. ^ Charlotte de Vries, Guillermo Ruacho, Elin Kindstedt, Barbara Aleksandra Potempa, Jan Potempa, Björn Klinge, Pernilla Lundberg, Elisabet Svenungsson, Karin Lundberg, Antibodies to Porphyromonas gingivalis Are Increased in Patients with Severe Periodontitis, and Associate with Presence of Specific Autoantibodies and Myocardial Infarction, Journal of Clinical Medicine 11, 2022-02-15, עמ' 1008 doi: 10.3390/jcm11041008 (באנגלית)
  12. ^ 1 2 Stephen S. Dominy, Casey Lynch, Florian Ermini, Malgorzata Benedyk, Agata Marczyk, Andrei Konradi, Mai Nguyen, Ursula Haditsch, Debasish Raha, Christina Griffin, Leslie J. Holsinger, Shirin Arastu-Kapur, Samer Kaba, Alexander Lee, Mark I. Ryder, Barbara Potempa, Piotr Mydel, Annelie Hellvard, Karina Adamowicz, Hatice Hasturk, Glenn D. Walker, Eric C. Reynolds, Richard L. M. Faull, Maurice A. Curtis, Mike Dragunow, Jan Potempa, Porphyromonas gingivalis in Alzheimer's disease brains: Evidence for disease causation and treatment with small-molecule inhibitors, Science Advances 5, 2019-01, עמ' eaau3333 doi: 10.1126/sciadv.aau3333 (באנגלית)
  13. ^ Z. Yusof, S. R. Porter, J. Greenman, C. Scully, Levels of serum IgG against Porphyromonas gingivalis in patients with rapidly progressive periodontitis, rheumatoid arthritis and adult periodontitis, The Journal of Nihon University School of Dentistry 37, 1995-12, עמ' 197–200 doi: 10.2334/josnusd1959.37.197 (באנגלית)
  14. ^ Jean-Marie Berthelot, Benoît Le Goff, Rheumatoid arthritis and periodontal disease, Joint Bone Spine 77, 2010-12, עמ' 537–541 doi: 10.1016/j.jbspin.2010.04.015 (באנגלית)
  15. ^ Mesut Ogrendik, Siranus Kokino, Ferda Ozdemir, Philip S. Bird, Stephen Hamlet, Serum antibodies to oral anaerobic bacteria in patients with rheumatoid arthritis, MedGenMed: Medscape General Medicine 7, 2005-06-16, עמ' 2 (באנגלית)
  16. ^ 1 2 3 Gabriela d'Empaire, Michael T. Baer, Frank C. Gibson, The K1 serotype capsular polysaccharide of Porphyromonas gingivalis elicits chemokine production from murine macrophages that facilitates cell migration, Infection and Immunity 74, 2006-11, עמ' 6236–6243 doi: 10.1128/IAI.00519-06 (באנגלית)
  17. ^ American Academy of Periodontology 2010 In-Service Exam, question A-85
  18. ^ Graciela Rosen, Michael N. Sela, Coaggregation of Porphyromonas gingivalis and Fusobacterium nucleatum PK 1594 is mediated by capsular polysaccharide and lipopolysaccharide, FEMS microbiology letters 256, 2006-03, עמ' 304–310 doi: 10.1111/j.1574-6968.2006.00131.x (באנגלית)
  19. ^ Dominique S. Michaud, Jacques Izard, Charlotte S. Wilhelm-Benartzi, Doo-Ho You, Verena A. Grote, Anne Tjønneland, Christina C. Dahm, Kim Overvad, Mazda Jenab, Veronika Fedirko, Marie Christine Boutron-Ruault, Françoise Clavel-Chapelon, Antoine Racine, Rudolf Kaaks, Heiner Boeing, Jana Foerster, Antonia Trichopoulou, Pagona Lagiou, Dimitrios Trichopoulos, Carlotta Sacerdote, Sabina Sieri, Domenico Palli, Rosario Tumino, Salvatore Panico, Peter D. Siersema, Petra H. M. Peeters, Eiliv Lund, Aurelio Barricarte, José-María Huerta, Esther Molina-Montes, Miren Dorronsoro, J. Ramón Quirós, Eric J. Duell, Weimin Ye, Malin Sund, Björn Lindkvist, Dorthe Johansen, Kay-Tee Khaw, Nick Wareham, Ruth C. Travis, Paolo Vineis, H. Bas Bueno-de-Mesquita, Elio Riboli, Plasma antibodies to oral bacteria and risk of pancreatic cancer in a large European prospective cohort study, Gut 62, 2013-12, עמ' 1764–1770 doi: 10.1136/gutjnl-2012-303006 (באנגלית)
  20. ^ Karen E. Nelson, Robert D. Fleischmann, Robert T. DeBoy, Ian T. Paulsen, Derrick E. Fouts, Jonathan A. Eisen, Sean C. Daugherty, Robert J. Dodson, A. Scott Durkin, Michelle Gwinn, Daniel H. Haft, James F. Kolonay, William C. Nelson, Tanya Mason, Luke Tallon, Jessica Gray, David Granger, Hervé Tettelin, Hong Dong, Jamie L. Galvin, Margaret J. Duncan, Floyd E. Dewhirst, Claire M. Fraser, Complete genome sequence of the oral pathogenic Bacterium porphyromonas gingivalis strain W83, Journal of Bacteriology 185, 2003-09, עמ' 5591–5601 doi: 10.1128/JB.185.18.5591-5601.2003 (באנגלית)
  21. ^ J. A. Hutcherson, H. Gogeneni, D. Yoder-Himes, E. L. Hendrickson, M. Hackett, M. Whiteley, R. J. Lamont, D. A. Scott, Comparison of inherently essential genes of Porphyromonas gingivalis identified in two transposon-sequencing libraries, Molecular Oral Microbiology 31, 2016-08, עמ' 354–364 doi: 10.1111/omi.12135 (באנגלית)
  22. ^ R. P. Darveau, G. Hajishengallis, M. A. Curtis, Porphyromonas gingivalis as a potential community activist for disease, Journal of Dental Research 91, 2012-09, עמ' 816–820 doi: 10.1177/0022034512453589 (באנגלית)
  23. ^ 1 2 Masae Kuboniwa, Yoshiaki Hasegawa, Song Mao, Satoshi Shizukuishi, Atsuo Amano, Richard J. Lamont, Ozlem Yilmaz, P. gingivalis accelerates gingival epithelial cell progression through the cell cycle, Microbes and Infection 10, 2008-02, עמ' 122–128 doi: 10.1016/j.micinf.2007.10.011 (באנגלית)
  24. ^ Satoru Inagaki, Shinsuke Onishi, Howard K. Kuramitsu, Ashu Sharma, Porphyromonas gingivalis vesicles enhance attachment, and the leucine-rich repeat BspA protein is required for invasion of epithelial cells by "Tannerella forsythia", Infection and Immunity 74, 2006-09, עמ' 5023–5028 doi: 10.1128/IAI.00062-06 (באנגלית)
  25. ^ R. K.-H. Orth, N. M. O'Brien-Simpson, S. G. Dashper, E. C. Reynolds, Synergistic virulence of Porphyromonas gingivalis and Treponema denticola in a murine periodontitis model, Molecular Oral Microbiology 26, 2011-08, עמ' 229–240 doi: 10.1111/j.2041-1014.2011.00612.x (באנגלית)
  26. ^ 1 2 George Hajishengallis, Shuang Liang, Mark A. Payne, Ahmed Hashim, Ravi Jotwani, Mehmet A. Eskan, Megan L. McIntosh, Asil Alsam, Keith L. Kirkwood, John D. Lambris, Richard P. Darveau, Michael A. Curtis, Low-abundance biofilm species orchestrates inflammatory periodontal disease through the commensal microbiota and complement, Cell Host & Microbe 10, 2011-11-17, עמ' 497–506 doi: 10.1016/j.chom.2011.10.006 (באנגלית)
  27. ^ George Hajishengallis, Porphyromonas gingivalis-host interactions: open war or intelligent guerilla tactics?, Microbes and Infection 11, 2009, עמ' 637–645 doi: 10.1016/j.micinf.2009.03.009 (באנגלית)
  28. ^ 1 2 George Hajishengallis, Min Wang, Evlambia Harokopakis, Martha Triantafilou, Kathy Triantafilou, Porphyromonas gingivalis fimbriae proactively modulate beta2 integrin adhesive activity and promote binding to and internalization by macrophages, Infection and Immunity 74, 2006-10, עמ' 5658–5666 doi: 10.1128/IAI.00784-06 (באנגלית)
  29. ^ 1 2 Bjarne Vincents, Arndt Guentsch, Dominika Kostolowska, Ulrich von Pawel-Rammingen, Sigrun Eick, Jan Potempa, Magnus Abrahamson, Cleavage of IgG1 and IgG3 by gingipain K from Porphyromonas gingivalis may compromise host defense in progressive periodontitis, FASEB journal: official publication of the Federation of American Societies for Experimental Biology 25, 2011-10, עמ' 3741–3750 doi: 10.1096/fj.11-187799 (באנגלית)
  30. ^ Shuang Liang, Jennifer L. Krauss, Hisanori Domon, Megan L. McIntosh, Kavita B. Hosur, Hongchang Qu, Fenge Li, Apostolia Tzekou, John D. Lambris, George Hajishengallis, The C5a receptor impairs IL-12-dependent clearance of Porphyromonas gingivalis and is required for induction of periodontal bone loss, Journal of Immunology (Baltimore, Md.: 1950) 186, 2011-01-15, עמ' 869–877 doi: 10.4049/jimmunol.1003252 (באנגלית)
  31. ^ George Hajishengallis, Min Wang, Shuang Liang, Martha Triantafilou, Kathy Triantafilou, Pathogen induction of CXCR4/TLR2 cross-talk impairs host defense function, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 105, 2008-09-09, עמ' 13532–13537 doi: 10.1073/pnas.0803852105
  32. ^ Mao S, Park Y, Hasegawa Y, Tribble Gd, James Ce, Handfield M, Stavropoulos Mf, Yilmaz O, Lamont Rj, Intrinsic apoptotic pathways of gingival epithelial cells modulated by Porphyromonas gingivalis, Cellular microbiology 9, 2007 Aug doi: 10.1111/j.1462-5822.2007.00931.x (באנגלית)
  33. ^ Shaun M. Sheets, Antonette G. Robles-Price, Rachelle M. E. McKenzie, Carlos A. Casiano, Hansel M. Fletcher, Gingipain-dependent interactions with the host are important for survival of Porphyromonas gingivalis, Frontiers in Bioscience: A Journal and Virtual Library 13, 2008-05-01, עמ' 3215–3238 doi: 10.2741/2922 (באנגלית)
  34. ^ D. Grenier, S. Imbeault, P. Plamondon, G. Grenier, K. Nakayama, D. Mayrand, Role of gingipains in growth of Porphyromonas gingivalis in the presence of human serum albumin, Infection and Immunity 69, 2001-08, עמ' 5166–5172 doi: 10.1128/IAI.69.8.5166-5172.2001 (באנגלית)
  35. ^ 1 2 Nobumichi Furuta, Hiroki Takeuchi, Atsuo Amano, Entry of Porphyromonas gingivalis outer membrane vesicles into epithelial cells causes cellular functional impairment, Infection and Immunity 77, 2009-11, עמ' 4761–4770 doi: 10.1128/IAI.00841-09 (באנגלית)
  36. ^ Daniel Grenier, Shin-Ichi Tanabe, Porphyromonas gingivalis gingipains trigger a proinflammatory response in human monocyte-derived macrophages through the p38α mitogen-activated protein kinase signal transduction pathway, Toxins 2, 2010-03, עמ' 341–352 doi: 10.3390/toxins2030341 (באנגלית)
  37. ^ 1 2 Amrita Singh, Tiana Wyant, Cecilia Anaya-Bergman, Joseph Aduse-Opoku, Jorg Brunner, Marja L. Laine, Michael A. Curtis, Janina P. Lewis, The capsule of Porphyromonas gingivalis leads to a reduction in the host inflammatory response, evasion of phagocytosis, and increase in virulence, Infection and Immunity 79, 2011-11, עמ' 4533–4542 doi: 10.1128/IAI.05016-11 (באנגלית)
  38. ^ C. C. Calkins, K. Platt, J. Potempa, J. Travis, Inactivation of tumor necrosis factor-alpha by proteinases (gingipains) from the periodontal pathogen, Porphyromonas gingivalis. Implications of immune evasion, The Journal of Biological Chemistry 273, 1998-03-20, עמ' 6611–6614 doi: 10.1074/jbc.273.12.6611 (באנגלית)
  39. ^ J. Mikolajczyk-Pawlinska, J. Travis, J. Potempa, Modulation of interleukin-8 activity by gingipains from Porphyromonas gingivalis: implications for pathogenicity of periodontal disease, FEBS letters 440, 1998-12-04, עמ' 282–286 doi: 10.1016/s0014-5793(98)01461-6 (באנגלית)
  40. ^ Hazem Khalaf, Torbjörn Bengtsson, Altered T-cell responses by the periodontal pathogen Porphyromonas gingivalis, PloS One 7, 2012, עמ' e45192 doi: 10.1371/journal.pone.0045192 (באנגלית)
  41. ^ Nobumichi Furuta, Hiroki Takeuchi, Atsuo Amano, Entry of Porphyromonas gingivalis outer membrane vesicles into epithelial cells causes cellular functional impairment, Infection and Immunity 77, 2009-11, עמ' 4761–4770 doi: 10.1128/IAI.00841-09 (באנגלית)
  42. ^ A. D. McAlister, A. Sroka, R. E. Fitzpatrick, N. S. Quinsey, J. Travis, J. Potempa, R. N. Pike, Gingipain enzymes from Porphyromonas gingivalis preferentially bind immobilized extracellular proteins: a mechanism favouring colonization?, Journal of Periodontal Research 44, 2009-06, עמ' 348–353 doi: 10.1111/j.1600-0765.2008.01128.x (באנגלית)
  43. ^ V. Meuric, B. Martin, H. Guyodo, A. Rouillon, Z. Tamanai-Shacoori, F. Barloy-Hubler, M. Bonnaure-Mallet, Treponema denticola improves adhesive capacities of Porphyromonas gingivalis, Molecular Oral Microbiology 28, 2013-02, עמ' 40–53 doi: 10.1111/omi.12004 (באנגלית)
  44. ^ Masae Kuboniwa, Atsuo Amano, Ei Hashino, Yumiko Yamamoto, Hiroaki Inaba, Nobushiro Hamada, Koji Nakayama, Gena D. Tribble, Richard J. Lamont, Satoshi Shizukuishi, Distinct roles of long/short fimbriae and gingipains in homotypic biofilm development by Porphyromonas gingivalis, BMC microbiology 9, 2009-05-26, עמ' 105 doi: 10.1186/1471-2180-9-105 (באנגלית)
  45. ^ Yoshiaki Hasegawa, Keiji Nagano, Yukitaka Murakami, Richard J. Lamont, Purification of Native Mfa1 Fimbriae from Porphyromonas gingivalis, Methods in Molecular Biology (Clifton, N.J.) 2210, 2021, עמ' 75–86 doi: 10.1007/978-1-0716-0939-2_8 (באנגלית)
  46. ^ K. Watanabe, Y. Yamaji, T. Umemoto, Correlation between cell-adherent activity and surface structure in Porphyromonas gingivalis, Oral Microbiology and Immunology 7, 1992-12, עמ' 357–363 doi: 10.1111/j.1399-302x.1992.tb00636.x (באנגלית)
  47. ^ Nobumichi Furuta, Kayoko Tsuda, Hiroko Omori, Tamotsu Yoshimori, Fuminobu Yoshimura, Atsuo Amano, Porphyromonas gingivalis outer membrane vesicles enter human epithelial cells via an endocytic pathway and are sorted to lysosomal compartments, Infection and Immunity 77, 2009-10, עמ' 4187–4196 doi: 10.1128/IAI.00009-09 (באנגלית)
  48. ^ Ozlem Yilmaz, Kiyoko Watanabe, Richard J. Lamont, Involvement of integrins in fimbriae-mediated binding and invasion by Porphyromonas gingivalis, Cellular Microbiology 4, 2002-05, עמ' 305–314 doi: 10.1046/j.1462-5822.2002.00192.x (באנגלית)
  49. ^ Kayoko Tsuda, Atsuo Amano, Kyohei Umebayashi, Hiroaki Inaba, Ichiro Nakagawa, Yoshinobu Nakanishi, Tamotsu Yoshimori, Molecular dissection of internalization of Porphyromonas gingivalis by cells using fluorescent beads coated with bacterial membrane vesicle, Cell Structure and Function 30, 2005, עמ' 81–91 doi: 10.1247/csf.30.81 (באנגלית)
  50. ^ Xinghua Lin, Jie Wu, Hua Xie, Porphyromonas gingivalis minor fimbriae are required for cell-cell interactions, Infection and Immunity 74, 2006-10, עמ' 6011–6015 doi: 10.1128/IAI.00797-06 (באנגלית)
  51. ^ Yoonsuk Park, M. Regina Simionato, Kachiko Sekiya, Yukitaka Murakami, Deanna James, Weibin Chen, Murray Hackett, Fuminobu Yoshimura, Donald R. Demuth, Richard J. Lamont, Short fimbriae of Porphyromonas gingivalis and their role in coadhesion with Streptococcus gordonii, Infection and Immunity 73, 2005-07, עמ' 3983–3989 doi: 10.1128/IAI.73.7.3983-3989.2005 (באנגלית)
  52. ^ R. M. Love, M. D. McMillan, Y. Park, H. F. Jenkinson, Coinvasion of dentinal tubules by Porphyromonas gingivalis and Streptococcus gordonii depends upon binding specificity of streptococcal antigen I/II adhesin, Infection and Immunity 68, 2000-03, עמ' 1359–1365 doi: 10.1128/IAI.68.3.1359-1365.2000 (באנגלית)
  53. ^ Deanne L. Pierce, So-ichiro Nishiyama, Shuang Liang, Min Wang, Martha Triantafilou, Kathy Triantafilou, Fuminobu Yoshimura, Donald R. Demuth, George Hajishengallis, Host adhesive activities and virulence of novel fimbrial proteins of Porphyromonas gingivalis, Infection and Immunity 77, 2009-08, עמ' 3294–3301 doi: 10.1128/IAI.00262-09 (באנגלית)


בקטריולוגיה
מונחי יסוד פרוקריוטים • ארכאונים (חיידקים קדומים) • חיידקים אמיתיים • אנדוטוקסין
חלקי התא החיידקי ואברוניו נוקלאואיד • פלסמיד • ציטופלזמה • ריבוזום • קרום התא • דופן התא: פפטידוגליקן (חומצה טיכואית) • פריפלזמה • קרום חיצוני: ליפופוליסכריד • קפסולה ו-Slime layer • שוטון • פילי • פימבריה • ביופילם
מורפולוגיה נקד • מתג • סלילון
פיזיולוגיה פליגה • קוניוגציה • טרנספורמציה • עמידות לאנטיביוטיקה
מטבוליזם חיידקים אירוביים (אווירניים אובליגטוריים, אווירניים פקולטטיביים, מיקרואירופילים) • חיידקים אנאירוביים (אל-אווירניים אובליגטוריים, אל-אווירניים פקולטטיביים, אל-אווירני סובל אוויר) • תסיסה • חיזור סולפט מיקרוביאלי • חיידקים סגולים
שיטות בקטריולוגיות צביעת גראם (חיידקים גראם-חיוביים, חיידקים גראם-שליליים) • צביעה יציבת חומצה • מבחן קטלאז • מבחן אוקסידאז • מבחן קואגולאז • סיווג לנספילד • מבחן CAMP
מיגור חיידקים חיטוי • פסטור • עיקור • אנטיביוטיקה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פורפירומונס_ג%27ינג%27יוואליס&oldid=38304763"