פינגוין (מסעדה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוגו המסעדה

מסעדת פינגוין (נוסדה במאי 1940) היא בית קפה ומסעדה בשדרות הגעתון בנהריה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצריף הראשון, 1940

מסעדת פינגוין נוסדה על ידי משפחת אופנהיימר, שעלתה לארץ-ישראל מאופנבך שבגרמניה. ארנסט, הבן, עלה ב-1936, והוריו, הוגו וריחה, שברגע האחרון הצליחו לעזוב את גרמניה, עלו ב-1939. לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה הרשו הגרמנים ליהודים שקיבלו סרטיפיקט מהאנגלים להביא לארץ ישראל את חפציהם וכספם וכך עשו בני המשפחה, שהבינו בעוד מועד את הסכנות הצפויות מהשלטון הנאצי. ארנסט החליט להתיישב בנהריה, מושבה שנוסדה על ידי עולים מגרמניה. כדי להכשיר את עצמו להיות חקלאי הוא עבד במשק של הוריו של רפאל איתן, אך הניסיון לא צלח.

במאי 1940 הקימו ארנסט ואביו צריף בשדרות הגעתון ששימש תחילה כגלידרייה וקיוסק. את השטח בשדרות הגעתון, רחובה הראשי של נהריה, שעליו נבנה הצריף, קנתה משפחת אופנהיימר בכספים שהביאה מגרמניה, שם היה לה בעיר אופנבך כל-בו גדול במרכז העיר. לדברי ארנסט אופנהיימר:

״קראנו למקום החדש 'פינגוין' על שם הוצאת הספרים המצליחה, קיווינו להצליח באותה מידה. בסופו של דבר פתחנו קיוסק עליו אמרו שהיה ה'קיוסק גזוז' הכי מודרני בכל ארץ ישראל.״

המסעדה לפני השיפוץ, שנות ה-50

בשנים הראשונות, בתקופת מלחמת העולם השנייה, רבים מאורחי המסעדה היו חיילים בריטים. לפי המסופר, אם נודע על אוניית מעפילים שצריכה הייתה להגיע לחוף דאגו אנשי "ההגנה" לשלוח את הנערות היפות ביותר לפינגוין על מנת להסיח את דעתם של החיילים עד שהמעפילים הובאו לחוף מבטחים.[1] אשתו של ארנסט, מאריאנה, הצטרפה לצוות העובדים המשפחתי, שהיה מורכב גם מהוריו של ארנסט.

תצוגת אופנה במסעדה, שנות ה-60

בתקופת המצור על נהריה, בזמן מלחמת העצמאות, היו התושבים מתכנסים במסעדה כדי לשמוע חדשות ולקרוא את עיתון ״על המשמר״ שהיה תלוי על הקיר בחזית המסעדה.

בשנות ה-50 עברה המסעדה למבנה אבן שתכנן אחד האדריכלים הידועים של אותה תקופה, משה גרשטל. המסעדה לא נסגרה בתקופת הבנייה, כי נבנה צריף ארעי כדי לארח את קהל לקוחותיה. לאחר המעבר למבנה האבן הפכה החצר האחורית לגינת בידור בקיץ. יפה ירקוני, שושנה דמארי, רחל אטאס, אריק לביא, אורי זוהר, הגשש החיוור ורבים אחרים הופיעו בפינגוין. הגינה הכילה כ-700 מקומות. התארחו בגינה גם מלכות היופי והמועמדות לכתר בתצוגת אופנה.[2]

גם פוליטיקאים התארחו במסעדה, ובהם דוד בן-גוריון, משה דיין, לוי אשכול, יצחק רבין ואחרים. המסעדה שימשה חמ"ל לעיתונאים הזרים בזמן האירועים הביטחוניים בגבול הצפון.

פינגוין 2015

ארנסט אופנהיימר היה יזם של ענף הצימרים בנהריה בשנות ה-40, ה-50 וה-60 של המאה ה-20. בראשית הקיץ שילם מראש לבעלי הצימרים וכך הבטיח לעצמו מאגר של חדרים, שהשכיר לנופשים שבאו לנהריה. את כל הארוחות אכלו בפינגוין תמורת תלושים שקיבלו כחלק מהעסקה.

בתחילת שנות ה-70 חזר ארצה אילן, בנם של ארנסט ומריאנה, מלימודי מסעדנות וניהול בתי מלון בגרמניה ולקח לידיו את ניהול המסעדה, לאחר ששיפץ את המקום והקים פיצריה קטנה, שהייתה חידוש גדול בענף המזון בארץ.

בשנות ה-90, לאור השינויים הגדולים שהתחוללו בצפון בכלל ובנהריה בפרט בכל נושא תיירות הקיץ, החליט אילן להפוך את המבנה הקיים למרכז קניות קטן, שבו נשארה המסעדה אך נוספו חנויות אחדות. למקום החדש קרא "כיכר פינגוין". כמו כן הקימו בפיצריה הקטנה מערך של משלוחים.

את המסעדה מנהל היום בנו של אילן, אמיר אופנהיימר, שהוא נינו של מייסד מסעדת פינגוין, הוגו אופנהיימר.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פינגוין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכל אופנהיימר ורינה ברגר, פינגוין: סיפור של מקום - סיפורה של משפחה, הוצאת לוחמי הגטאות: ביחד, תש"ע 2010.
  2. ^ גרדה גלזר, המוסד: פינגווין, וואלה News, ‏25 בפברואר 2013
  3. ^ לין לוי, אחרי 77 שנים: המסעדה בנהריה ששרדה הכל, ynet, ‏4 בנובמבר 2017