פנקס חיסונים
פנקס חיסונים הוא שמו של רשומה רפואית המתעד את החיסונים שקיבל אדם מיום לידתו למעקב ומניעת מתן חיסון כפול. זהו מסמך רשמי האמור לשמש לאורך כל החיים ולעיתים מורכב מרישום אחד או יותר.
יש להבדיל בין הפנקס לתעודת החלמה (אנ'); ההבדל העיקרי הוא שהפנקס מתמרץ קבלת חיסון למניעת הידבקות במגפה, כאשר תעודת החלמה ניתנת בדיעבד למחלים לאחר ההדבקה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשיתה של תעודת ההתחסנות באמנה שאישרה ועידת התברואה הבין-לאומית כחלק מתקנות התברואה הבין-לאומיות בשנת 1933 בהאג שבהולנד, ובה נקבע לראשונה הנפקת תעודות אישור התחסנות שעיצובן אושר ב-1935 ועודכן ב-1944.[1] הארגון הכיר בהנפקת תעודות לחמש מחלות בהן קדחת צהובה, טיפוס הבהרות ואבעבועות שחורות.[2][3] ארגון הבריאות העולמי הוקם בשנת 1946, אימץ בשנת 1951 את תקנות הבריאות הבין-לאומיות שנקבעו בוונציה שהסדירו את הנושא מאז.
הפנקס הבינלאומי הוא בצבע צהוב ואותו מקבלים בין השאר תיירים המתחסנים במרפאות מטיילים.
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
פנקסי החיסונים בישראל עברו מספר גלגולים בהם פנקס חיסונים צהוב ובהמשך בכריכה כחולה ועד לפנקס דיגיטלי המתועד בקופות החולים. בחלק מהקופות הונפק פנקס בצבע ורדרד למחוסני טטנוס. הפנקס מונפק עם קבלת חיסון ראשון בלידה ומלווה את התינוק בהמשך בחיסונים הנוספים בטיפת חלב.[4] ישנם חיסונים נוספים הניתנים בחטיבה ובתיכון כחיסון לחצבת, שעלת ושפעת.[5] אחות בית הספר אחראית לרישום ומעקב.[6] בשנת 2017, קבע משרד הבריאות כי ינוהל מאגר ממוחשב שיירכז את הנתונים כולל התיק הרפואי מלשכת הגיוס של חיל הרפואה ומרפאות המטיילים.
בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל, הוענק תו ירוק למחוסני חיסון נגד COVID-19 שאפשר למי שקיבל את כל מנות החיסון, להיכנס למקומות בילוי, לטייל ולהיכנס למקומות סגורים.[7] על התו נמתחה ביקורת ציבורית בטענה לפגיעה בפרטיות, ואיסוף נתונים על אזרחים. לאחר מכן נחקק חוק בכנסת המאפשר לרשויות מקומיות לאסוף מידע על אזרחים שסירבו להתחסן.[8]
תוכן הפנקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמסמך רשמי, קבע משרד הבריאות כי יירשמו נתונים חשובים רבים בהם פרטי החיסון, תאריך ומספר המנה אם מדובר בחיסון רב-מנתי. בנוסף נרשמים שם התרכיב, מספר אצווה (אנ') למעקב, שם מבצע החיסון בין אם מדובר באחות קהילה, או רופא ותגובות חריגות לאחר מתן החיסון. כמו כן, נרשמות סיבות שבעקבותיהן הוחלט שלא לחסן כנגד מחלה מסוימת, לדוגמה אם חלה באבעבועות רוח ואין צורך במנה נוספת לאחר מחלה.
בעקבות התפתחות הטכנולוגיה, הונפקו בתחילה מדבקות נתלשות על גבי מזרק החיסון לתלישה והדבקה ברורה יותר בפנקס כתחליף לכתב יד שעשוי להיות לא קריא. לאחר המעבר לניהול רשומות רפואיות באופן דיגיטלי, הפך המעקב לפשוט וקל יותר והרישום מפורט וממוחשב.
שחזור פנקס שאבד, ידרוש בדרך כלל פניה לגופי בריאות שונים בהם טיפת חלב, קופת החולים, משרד הבריאות וצה"ל לאיתור המידע ההיסטורי להנפקת פנקס חדש. במקרה וחלק מהחיסונים לא נרשמו באופן ממוחשב, ייתכן ולא ניתן יהיה לשחזר את המידע באופן מדויק ויידרש ייעוץ פרטני עם רופא או בדיקה סרולוגית לאיתור נוגדנים למחלות מסוימות.[9][10]
אופן השימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
על נושאו, להביאו לכל חיסון לצורך השוואה ורישום החיסון הניתן. כך למשל בעת חיסון בבית ספר על ידי אחות קהילה ובלשכת הגיוס בגיוס לצה"ל. החיסונים נרשמים גם בפנקס שבי במקרה והחייל נפל לכוחות אויב.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תדריך החיסונים של משרד הבריאות בישראל - שגרת החיסונים בישראל, כולל פירוט לוחות החיסונים, הוראות והוראות-נגד, מצבים מיוחדים, פירוט מרכיבים
- איך לקרוא פנקס חיסונים או האם הילד שלי מחוסן?, באתר "דוקטור אפי" לרפואת ילדים
- בריאות דיגיטלית: פנקס החיסונים עובר לאפליקציה, באתר ישראל היום, 20 בינואר 2017
- ד"ר איתי גל, חדש: פנקס חיסונים ממוחשב לכל אזרח, באתר ynet, 1 ביוני 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Whiteman, Marjorie Millace (1968). Digest of International Law. Volume 9. Washington, D.C.: U.S. Department of State. p. 1202. נבדק ב-4 בדצמבר 2020.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ International Sanitary Convention for Aerial Navigation, of 1944, Modifying the International Sanitary Convention for Aerial Navigation of April 12, 1933: Message from the President of the United States Transmitting a Certified Copy of the International Sanitary Convention for Aerial Navigation, 1944, Modifying the International Sanitary Convention for Aerial Navigation of April 12, 1933, which was Signed for the United States of America, at Washington on January 5, 1945. Washington, D.C.: U.S. Government Printing Office. 1945. p. 25. נבדק ב-4 בדצמבר 2020.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ International Sanitary Convention of 1944, Modifying Convention of June 21, 1926: Message from the President of the United States Transmitting a Certified Copy of the International Sanitary Convention of 1944, Modifying the International Sanitary Convention of June 21, 1926, which was Signed for the United States of America at Washington on January 5, 1945. Washington, D.C.: U.S. Government Printing Office. 1945. p. 23. נבדק ב-4 בדצמבר 2020.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ רונית וייזר, חיסונים לתינוקות ולילדים: מה מקבלים בכל גיל?, שירותי בריאות כללית, 4 באוגוסט 2020
- ^ חיסונים בבית הספר, באתר משרד הבריאות
- ^ חיסונים לתלמידי בית ספר, באתר כל זכות
- ^ "Israel's dilemma: Can the unvaccinated return to workplaces?". AP NEWS. 2021-04-02. נבדק ב-2021-04-04.
- ^ "Israel's vaccine passport scheme 'is no golden ticket'". politics.co.uk. 2021-04-21. נבדק ב-2021-04-28.
- ^ שחזור פנקס חיסונים, באתר משרד הבריאות, נובמבר 2023
- ^ שחזור פנקס חיסונים, באתר מכבי שירותי בריאות, 30 בדצמבר 2020
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.