פסיפס לוד

פסיפס לוד
מידות
אורך	17 מ'
רוחב	9 מ'
אתר ארכאולוגי
התגלה	1996
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°57′22″N 34°54′14″E / 31.95600278°N 34.9038°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) פסיפס לוד פסיפס לוד פסיפס לוד מפת __ לוד; [‌למפה דינמית של השפלה וסביבותיה‌] מצפון וממערב: __ מועצה אזורית שדות דן; ממזרח: __ מועצה אזורית חבל מודיעין; מדרום: __ רמלה

פסיפס לוד הוא פסיפס מהתקופה הרומית אשר התגלה בשנת 1996 בעיר לוד על ידי הארכאולוגית מרים אבישר מרשות העתיקות.^[1]^[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסיפס היה חלק מרצפתו של בית אמידים בלוד הרומית, מסוף המאה השלישית עד תחילת המאה הרביעית לספירה, והתגלה בשנת 1996, לפני הרחבת רחוב החלוץ בעיר, כשנערכה חפירה להצלת ממצאים ארכאולוגיים.

פסיפס הבית הרומי בלוד הוא הגדול והאיכותי ביותר מבין הפסיפסים הרומיים שהתגלו בישראל. בפסיפס שהשתמר היטב מעוטרים מוטיבים מעולם החי והצומח, ביניהם גם מוטיבים יחודיים. בתחילה הפסיפס כוסה בעפר בשל היעדר תקציב. מאוחר יותר בעקבות קבלת תרומה מקרן שלבי וויט וליאון לוי החלה רשות העתיקות, בשיתוף עם עיריית לוד, בעבודות לשימור הפסיפס לקראת הצגתו ברחבי העולם. במהלך העבודות נחשף פסיפס מרשים נוסף של חצר פריסטילית.^[3]

ביולי 2009 נחשף הפסיפס והוצג במשך שלושה ימים לקהל. לאחר מכן הועבר הפסיפס לירושלים לשם שימורו.

תצוגה ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטעים מהפסיפס המשומר נשלחו לתצוגה במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. הפסיפס הוצג במוזיאון הלובר בפריז,^[4] במוזיאון הישן בברלין, במוזיאון ארמיטאז' בסנקט פטרבורג ובמרכזי תרבות נוספים.^[5]

מידות הפסיפס ופרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודלה של רצפת פסיפס הטרקלין הוא כ-155 מ"ר. אורכו כ-17 מטרים ורוחבו כ-9 מטרים, והוא מורכב מתמונות צבעוניות ובהן תיאור מפורט של יונקים, ציפורים, דגים, צמחים וכלי שיט שהיו נוהגים בתקופתו.

מרכז המבקרים בלוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר הפסיפס בלוד נבנה מרכז מבקרים,^[6]^[7] שהיה אמור להיפתח ב-2021.^[8] במהלך המהומות בלוד במאי 2021 השחיתו מתפרעים את מבנה המוזיאון וגרמו לו נזק ניכר.^[9] ביוני 2022 הושלמה בנייתו והוא נפתח לקהל ונקרא בשם "מרכז ארכאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי".^[10] הפסיפס שמור היטב ומוצג במוזיאון בלוד, באתרו.