פרא (רכב קרבי משוריין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרא
טנק פרא.jpg
מידע כללי
סוג משחית טנקים/טנק טילים
מדינה מייצרת ישראלישראל  ישראל
משתמשים עיקריים Badge of the Israel Defense Forces.svg  צה"ל
שנת יצור פותח בשנות ה-80 של המאה ה-20
מערכה מרכזית מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן
מידע טכני
אורך 9.3 מטרים
רוחב 3.65 מטרים
גובה 3.1 מטרים
משקל כ-65 טון
מהירות כ-50 קמ"ש
טווח פעולה כ-500 קילומטר
חימוש עיקרי 12 טילי תמוז
חימוש משני 2 מקלעי מאג 7.62 מ"מ, מרגמה חיצונית 60 מ"מ, 12 מדוכות עשן.
מנוע דיזל, 900 כוחות סוס.
שריון פלטות בזוקה בצידי התובה, מיגון ריאקטיבי בחזית הצריח.
צוות 4 לוחמים

פרא הוא רכב קרבי משוריין בשירות חיל התותחנים הישראלי, המבוסס על תובת טנק המגח. לדרישתו של צה"ל, הוסב הטנק והותקנו בו משגר מתרומם בעל 12 קנים המכילים טילי תמוז, וכן תורן תצפית המגיח מן הכלי ומאפשר לצוות לאתר מטרות אויב מרוחקות ולהשמידן במדויק. הפרא פותח ברפא"ל ובתע"ש בשנות השמונים כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים, וזאת כדי להתמודד עם דיוויזיות הטנקים של צבאות האויב.

כדי שיקשה על האויב לזהות את הכלי ולהשמידו, הותקן בו קנה דמה עשוי פח, שמאפשר לכלי להיטמע בין הטנקים הרגילים המשתתפים בקרב. בעבר היה לקנה דמה זה יתרון נוסף, שכן קיומו של הפרא נשמר בסוד קרוב לשלושים שנה לא מעט בזכות דמיונו של הפרא לטנק המגח.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים, עבר צה"ל מספר שינויים מערכתיים ותפיסתיים אשר נועדו לתקן ליקויים ונקודות חולשה שנתגלו במלחמה[1][2]. כחלק משנויים אלו, בתחילת שנות השמונים פנה צה"ל אל התעשיות הביטחוניות בדרישה לפיתוח אמצעי לחימה מתקדמים אשר ישמרו על עליונותו של צה"ל בשדה הקרב העתידי.

בנוסף לזאת, במהלך מבצע שלום הגליל נתקלו כוחות צה"ל לראשונה בטנקים סובייטים מתקדמים מדגם T-72, אשר הופעלו על ידי השריון הסורי[3]. טנקים אלו גילו עדיפות על פני טנקי המערכה של צה"ל במספר היתקלויות שונות (דוגמת קרב סולטן יעקב), ומיגונם אף נחשב לעמיד בפני פגזי השריון הישראלי.

אחד הפיתוחים עליהם שקדה מערכת הביטחון כדי לתת מענה לאיומים אלו היה "הספייק" - סדרת טילי נ"ט מונחים אשר יוכלו לפגוע במדויק בטורי השריון של האויב ולחדור את המיגון שלהם[4]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 נכנס לשירות בחיל הרגלים טיל ה"גיל", דגם של ה"ספייק" לטווח קצר-בינוני.

עם התקדמות פיתוחו של הטיל, התעורר הצורך בפיתוח "הפרא" - פלטפורמה משוריינת שתוכל לשגר את הטילים מן החזית לעבר טנקי האויב[5].

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעידודם ובסיועם של האלופים קותי אדם ודן שומרון, החלה חטיבת אמל"ח יבשה במפא"ת (משרד הביטחון) בראשותו של אל"ם (מיל') בני בית אור (בֶּנגָה) בפיתוח פרויקט "הפרא". על ניהול הפרויקט הופקד תא"ל (מיל') שמואל יכין (שמוליק) בשותפות עם ישי וקסלר ממפח"ש. יחד עם אנשי המחלקה, פעלו השניים לקידום בנייתו של הפרא ברפא"ל.

רפא"ל הייתה זו שפיתחה הן את הטילים והן את המערכות הממוכנות והמשגרים, אך לימים הוחלט ליטול את הייצור מרפא"ל ולהעבירו לתעשייה הצבאית.

תחת האלוף אורי שגיא הבשילה המערכת וצה"ל החל להצטייד בכלים. ההצטיידות נעשתה תוך הקמת יחידות מבצעיות ייעודיות (דוגמת יחידת מיתר). יחידות אלו נֵהגו על ידי אל"ם בני בית אור, וזה אף היה למפקדם הראשון[6][7].

הנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרא

פיתוחו ההנדסי של הפרא התבסס על טנק המגח 5 (תובת פטון M48A5 ). דמיונו של הפרא לטנק המגח נשמר מאחר שהתקן בו צינור פח המדמה את קנה התותח. הפרא נועד לשמש כפלטפורמה לשיגור טילי תמוז, להם טווח תקיפה של 30 ק"מ, תוך שהוא מוסווה כטנק. הכלי חומש במשגר טילים בעל 12 זבילים בתוך צריח ממוגן, הניתן לפרישה לצורך ירי וכן לטעינה מחדש.

טיל התמוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספייק

חימושו המרכזי של הפרא הוא טיל תמוז. משגר הטנק מכיל 12 טילים המוכנים לשיגור מיידי, ובבטן טנק טילים נוספים הניתנים לטעינה מחלקם האחורי של קני השיגור[8].

טיל התמוז הוא שמו הצה"לי של הדגם המתקדם ביותר בסדרת הטילים נגד טנקים של רפא"ל (בחו"ל משווקת החברה את סדרת הטילים תחת השם "Spike" ואת הדגם המתקדם תחת השם "Spike-NLOS"[9]). הטיל פותח בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 כדי לתת מענה לאיום חדירת טורי שריון עוינים לארץ - כפי שהתרחש במלחמת יום הכיפורים[10]. הרעיון העומד בבסיסו של הטיל הוא דילול טורי השריון של האויב עוד לפני שאלו מגיעים לטווחי ירי יעילים, המסכנים את כוחותינו. הטיל נע לעבר המטרה במסלול בליסטי, וזאת כדי לפגוע בחלקם העליון של כלֵי האויב, שלרוב נוטים להיות חסרי מיגון משמעותי. הכוונת הטיל נעשית באופן ידני על ידי מפעיל מוסמך. המפעיל מנחה את הטיל למטרתו באמצעות שליטה בכנפוני ייצוב המחוברים לגופו של הטיל, ובהתאם לתמונת המטרה המתקבלת ממטע"ד אלקטרו-אופטי המותקן בראש הטיל ("מצלמת עין הטיל"). טווח הטיל הוא 25 קילומטר.

מכיוון שפרויקט זה נועד להפתיע את חילות השריון של סוריה ומצרים, הוגדרה סדרת הטילים כמסווגת, ובשל כך הייתה אסורה בפרסום במשך שנים. סיווג זה בוטל בשנת 2011[11].

סיווג ביטחוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודעת זרוע היבשה החושפת לראשונה את טנק ה"פרא" בהתאם להחלטת הצנזורה הצבאית (צילום מסך מתוך העמוד הרשמי של זרוע היבשה בפייסבוק).

כבר מראשיתו של הליך בניית מערך החימוש המדויק סוּוג הפרויקט כסודי, ופיתוחו של הפרא והטילים אותם הוא נושא נעשו תחת מעטה סודיות כבד. הצורך בחשאיות זו נגזר מיעודה של המערכת, שכן זו נוצרה על מנת שתהווה גורם הפתעה אסטרטגי במערכה העתידית אליה תידרש ישראל, ותעניק יתרון משמעותי לכוחותינו[12].

בראשית שנת 2011 התקבלה בצה"ל החלטה לחשוף את יעודה של עוצבת קלע דוד, יחידותיה ואמצעי הלחימה שברשותה[13]. בהחלטה זו נכללו, בין היתר, טיל התמוז האלקטרו-אופטי, וכן "החפיז" - נגמ"ש ייעודי לשיגור טילים אלו. למרות חשיפת הטילים ורכב השיגור העורפי (החפיז), הוחלט שלא לחשוף את טנק הפרא, אשר בזכות מיגונו משמש כמשגר קדמי.

למעט חשיפה בודדת של הכלי במהלך מלחמת לבנון השנייה (בתצלום עיתונאי שדלף, ובו הוא נראה מאחור), סודיותו של הפרא נשמרה בהצלחה קרוב לשלושה עשורים. עם זאת, בשנת 2013 צילם עיתונאי זר[14] צמד טנקי פרא בסמוך לגבול הסורי ברמת הגולן, והתמונה עוררה התעניינות רבה באתרי אינטרנט ביטחוניים בחו"ל[15][16]. בעוד שתמונות מסוג זה, שפורסמו בשוגג על ידי כלי תקשורת ישראליים הוסרו במהירות בהוראת הצנזורה הצבאית[17], התמונות שפורסמו באתרים הזרים, שאינם כפופים לצנזורה, זכו להדגשה רבה.

לאור החשיפת הכלי בחו"ל, ולאור השנויים במפת האיומים במזרח התיכון[18], פנו מנהלי פורום צבא וביטחון באתר פרש לצנזורה הצבאית בבקשה להסיר את סיווגו הביטחוני של הכלי. הבקשה התקבלה, וביולי 2015 שונה מעמדו של הכלי "לבלתי מסווג".

חטיפתו של אלחנן טננבוים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרשת טננבוים

ב-15 באוקטובר 2000 הודיע נסראללה על חטיפתו של אלחנן טננבוים - אזרח ישראלי שהיה קצין מילואים בחיל התותחנים בדרגת אלוף משנה. טננבוים פותה להשתתף בעסקת סמים, נחטף ללבנון והוחזק בידי ארגון חזבאללה. על אף הביקורת הציבורית הרבה[19], בחרה ישראל להיענות לדרישות ארגון הטרור ושחררה מאות אסירים ביטחוניים תמורת החזרתו.

מערכת הביטחון יצאה מגדרה כדי להשיב את טננבוים ודחפה לקיום עסקה, משום שטננבוים שימש כאל"ם בחיל התותחנים ובמסגרת תפקידו קיבל גישה נדירה לסודות צבאיים[20]. דאגת מערכת הביטחון רק החריפה כשנודע כי רק חמישה ימים לפני החטיפה שימש טננבוים כמפקד בתרגיל "דייר צפוני"- תרגיל רחב היקף שדימה מלחמה כוללת עם סוריה, ובו נחשף טננבוים לסודות כמוסים ביותר. רונן ברגמן מתאר[21]:

הנטייה... של שרון קיבלה רוח גבית מצה"ל, שרצה לדעת מה בדיוק סיפר טננבוים לשוביו בהתייחס למידע הסודי העצום שהיה בראשו בעת שנפל בשבי. הסוד הגדול היה "הפרויקט המרכזי", כפי שהוא מכונה במערכת הביטחון. זו מערכת הנשק החשובה ביותר של ישראל, שנועדה להכריע את גורל שדה הקרב העתידי.

הפרויקט המרכזי של חיל התותחנים בלחימה עתידית מול סוריה היה פרויקט הפרא וטילי התמוז המחמשים אותו. טננבוים נחשף לכל יכולות המערך כאשר עסק בתכנון התרגיל ויישומו יחד עם מי שהיה קצין האג"ם של מנהלת התרגילים בצה"ל - אל"ם (מיל') משה כהן.

עם חזרתו לארץ נחקר טננבוים על ידי גורמים שונים במערכת הביטחון[22]. בשאלת חשיפת המידע על מערכת הפרא וטילי התמוז חלוקות הדעות. לאחר בדיקות פוליגרף רבות השתכנע השב"כ כי טננבוים לא מסר מידע סודי. לעומת זאת, צה"ל, המוסד ומשטרת ישראל לא קיבלו עמדה זו[23][24]. בדצמבר 2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, הודה צה"ל באופן רשמי כי טננבוים חשף מידע סודי רב לידי חזבאללה[25].

שימוש מבצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרא הופעל לראשונה באופן נרחב במלחמת לבנון השנייה. כמו כן, נעשה שימוש בכלי במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן, וכן בתקריות אש בין צה"ל לצבא סוריה בעשור השני של המאה ה-21.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חשיפת דוח ועדת אגרנט לחקירת אירועי מלחמת יום הכיפורים, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.
  2. ^ פחות מפקדות, יותר עוצמה – תא“ל (מיל‘) אריה מזרחי, באתר IsraelDefense.
  3. ^ חרפת קרב סולטאן יעקב - ד"ר אורי מילשטיין, באתר News1.
  4. ^ מערך החימוש המדויק - היסטוריה, באתר זרוע היבשה.
  5. ^ פלטפורמת שיגור טילי תמוז ייחודית ומטעה – טנק ה"פרא" נחשף, באתר IsraelDefense.
  6. ^ פלטפורמת שיגור טילי תמוז ייחודית ומטעה – טנק ה"פרא" נחשף, באתר IsraelDefense.
  7. ^ דף הפייסבוק של אל"ם (מיל') בני בית אור בו חשף את הדברים לאור היתר הצנזורה, באתר פייסבוק.
  8. ^ חשיפה בלעדית לפורום צו"ב "פרש": טנק "פרא" המשגר טילי תמוז, פורום צבא וביטחון בפרש
  9. ^ SPIKE - Family of Multi-Purpose Tactical Missiles, אתר רפא"ל
  10. ^ מערך החימוש המדויק, באתר זרוע היבשה.
  11. ^ דניאלה בוקור, אחרי שנים של הצלחות: חיל התותחנים חושף את טיל הסודי "תמוז", באתר דובר צה"ל
  12. ^ אור הלר, האתגר הבלתי צפוי של יחידת טילי ה"תמוז", באתר IsraelDefense.
  13. ^ דניאלה בוקור, אחרי שנים של הצלחות: חיל התותחנים חושף את טיל הסודי "תמוז", אתר צבא ההגנה לישראל.
  14. ^ תמונתו של עאטף ספאדי עבור סוכנות EPA - קיץ 2013.
  15. ^ IDF deploys new "Magach" tank, אתר !SNAFU.
  16. ^ ?New Magach, אתר Tank Net.
  17. ^ ידיעה על נפילת רקטות מיום ה-27.1.15 - תמונת הכתבה חשפה את הפרא והוסרה כעבור זמן קצר, אתר ynet.
  18. ^ בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה חדל צבא סוריה מלהתקיים במתכונתו המוכרת, וצה"ל פסק לראות בו איום ממשי.
  19. ^ ברוך קרא, חדשות 10, טננבוים: נסעתי במסגרת עסקת סמים, באתר ערוץ עשר, 20 בדצמבר 2006. (במקור, מאתר "nana10")
  20. ^ רונן ברגמן, מדינת ישראל תעשה הכול - הקרב החשאי על השבויים והנעדרים, כנרת זמורה-ביתן, התשס"ט/2009, ISBN 978-965-517-515-8, ישראל.
  21. ^ רונן ברגמן, מדינת ישראל תעשה הכול - הקרב החשאי על השבויים והנעדרים, פרק 33, עמוד 431, כנרת זמורה-ביתן, התשס"ט/2009, ISBN 978-965-517-515-8, ישראל.
  22. ^ יוסי מלמן וברוך קרא, טננבוים ייחקר מיד לאחר סיום הבדיקות, אתר הארץ.
  23. ^ ברוך קרא ויוסי מלמן, אין עדיין עילה לביטול העסקה עם טננבוים, אתר וואלה.
  24. ^ יוסי מלמן, חילוקי דעות בנוגע לשחרור טננבוים, אתר וואלה.
  25. ^ רונן ברגמן, מדינת ישראל תעשה הכול - הקרב החשאי על השבויים והנעדרים, פרק 33, עמוד 493, כנרת זמורה-ביתן, התשס"ט/2009, ISBN 978-965-517-515-8, ישראל.