יחידת מיתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחידת מיתר
סיכת לוחם ביחידה
סיכת לוחם ביחידה
״שָׁמַ֣יִם לָ֭רוּם וָאָ֣רֶץ לָעֹ֑מֶק״ משלי, כ"ה, ג'
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צבא הגנה לישראל
סוג יחידה מובחרת
בסיס האם בסיס רמון[1]
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 19872017
2020 – הווה
מלחמות
נתוני היחידה
ייעוד מסווג
ציוד עיקרי

בהווה – אמצעים מסווגים נשק אישי: רובה M4A1, אקדח גלוק 19c

אמצעי לחימה בעבר – טיל נ"ט "תמוז", משגר "חפיז", פרא (רכב קרבי משוריין)
פיקוד
יחידת אם עוצבת האש
דרגת המפקד סגן-אלוף  סגן-אלוף
מפקד נוכחי סא"ל ב׳
מפקדים מפקדי היחידה
עיטורים

צל"ש הרמטכ"ל  צל"ש הרמטכ"ל (×2)
צל"ש אלוף  צל"ש אלוף
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל  אות הערכה מטעם הרמטכ"ל

פרס ביטחון ישראל  פרס ביטחון ישראל

יחידת מיתר (יחידה 427) היא יחידה מובחרת באוגדה 98. בעבר הייתה יחידה מטכ״לית (יחידת מגלן התפתחה מתוכה). כיום, היחידה בעלת ייעוד מסווג בעולמות איסוף מודיעין מעבר לקווי אויב והשמדת מטרות איכות בעומק שטח האויב.

ייעודה של היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידה לוחמת מיוחדת בעלת אופי מסווג. היחידה היא חלק ממערך משמעותי ביותר לביטחון המדינה אשר פועל 24/7 365 ימים בשנה. לוחמי היחידה מתמחים בלוחמת קומנדו והפעלת אמצעי לחימה מגוונים ופועלים בתנאי שטח מורכבים בכל הגזרות. בשנת 2023 נחשף כי היחידה פועלת בעולמות איסוף המודיעין והשמדת מטרות איכות בעומק שטח האויב.

מדברי מפקד אוגדה 98, דן גולדפוס בעת הכפפת היחידה לפיקודו ב-2022 ניתן רק להסיק מה יעוד היחידה: "אמצעי הלחימה החדשים הללו מוסיפים לקטלניותם של צה״ל ושל האוגדה, פעילותם החשאית והענפה של הלוחמים בעומק שטח האויב במב"מ ובעתיד במלחמה, תורמת יום יום לביטחון מדינת ישראל".

אמצעי לחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי לחימה בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, אמצעי הלחימה שבשימוש היחידה מסווגים, והם שונים לחלוטין מאמל"ח היחידה בעבר. האמצעים הגיעו לאחר שמובצעו בחיל האוויר.

טקס סיום מסלול, 1988

אמצעי לחימה בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היה אמצעי הלחימה העיקרי של היחידה הטיל נגד טנקים Spike NLOS (ראשי התיבות NLOS פירושם Non-Line of Sight) המכונה בצה"ל "תמוז". התמוז הוא טיל נגד טנקים מונחה אלקטרו-אופטי וארוך טווח שיכול להגיע לטווח של כ-25 ק"מ.

משגר "חפיז"

"חפיז" הוא נגמ"ש M-113 שהותקן עליו משגר טילי תמוז.

"פרא" במבצע עופרת יצוקה.

"פרא" הוא טנק טילים/משחית טנקים המבוסס על טנק המגח M48A5 ומשמש כפלטפורמה לשיגור טילי תמוז, תוך שהוא מוסווה כטנק באמצעות תותח דמה. הפרא עשה שימוש מבצעי ראשון ומוגבל ב"אירועי הר וגיא" ב-21 בנובמבר 2005, ושימוש נרחב במהלך מלחמת לבנון השנייה ובמבצע צוק איתן והוגדר כמסווג עד שנת 2015[2] בה הותר לפרסום.

"פרא" - משחית טנקים המשגר טילי תמוז.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה וארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת מיתר הוקמה ב-1987 כחלק מעוצבת קלע דוד, ישבה בתחילה במחנה ג'וליס ולאחר מכן עברה לבסיס קבע במחנה יפתח שבפיקוד הצפון.

היחידה התבססה על פלוגות "חפיז", ב-1989 החלה לקלוט את ה"פרא". לאחר קליטה מלאה של ה"פרא" מנתה היחידה שתי פלוגות "פרא", פלוגת סיור ופלוגת מפקדה.

בתחילת שנות ה-2000 הוכפפה היחידה לעוצבת גולן[3] (אגד 282)

ב-2011 נחשף השימוש בטיל התמוז[4] וב-2015 נחשף שימוש היחידה בפלטפורמת הפרא.[5]

מלחמת המפרץ - מבצע "עקרב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ירי טיל הסקאד העיראקים אל עבר ערי ישראל החליטה ממשלת ישראל בראשותו של יצחק שמיר לאחר לחץ פנימי הולך וגובר לשלוח כוח צבאי שישמיד את משגרי הטילים. התוכנית שנקרא מבצע עקרב כללה הטסת כוחות מיוחדים, צוותי תצפית והכוונת אש מיחידת שלדג וכמו גם לוחמים ומשגרי החפיז מיחידת מיתר במטוסי התובלה מסוג הרקולס 130־C והנחתתם במדבר העיראקי. בהמשך תוכנן שלוחמי הסיור "יצודו" את משגרי הסקאד ויעברו את מיקומם לצוותי החפיז על מנת להשמידם. אך לאור הסיכונים לכוח, הקשיים הלוגיסטיים (ובכלל זה היכולת לפנות נפגעים לישראל), והעובדה שהצלחת הכוח לפגוע במשגרי טילי הסקאד שאיימו על העורף הישראלי הוטלה בספק בשל היעדר המודיעין העדכני לפעולה והלחץ האמריקאי הכבד – הביאו את הממשלה להחליט שלא להוציא לפועל את המבצע.[6]

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2005 ביצע ארגון חזבאללה ניסיון החטיפה בקרבת הכפר רג'ר. בעקבות זאת ביצעו לוחמי היחידה לראשונה ירי טילים מדויק והשמידו מטרות של הארגון בלבנון.[7] במלחמת לבנון השנייה ירו לוחמי היחידה 527 טילים אל עבר מטרות שונות במרחבים אורבניים ופתוחים.[8][9] במהלך המלחמה, כוח סיור של היחידה אשר ביצע פשיטה בעיירה בינת ג'בייל, מצא עצמו נצור בתוך מבנה תחת אש. בסיום הקרב היו בקרב הכוח 28 לוחמים פצועים ובהם רופא הנלווה לכוח, אשר נפצע בעת שחש לטפל בנפגעים.[7]

סיכולים ממוקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה פעלה באזור גזרת עזה שם ביצעו לוחמי היחידה סיכולים ממוקדים כנגד חוליות משגרי הקסאמים. העיתון "ידיעות אחרונות" דיווח כי משנת 2006 חיסלו חיילי היחידה עשרות מחבלים ברצועת עזה.[10]

פעילות היחידה מתבצעת תוך כדי תיאום רב עם כוחות חיל האוויר המסייעים בפגיעה במוקדי שיגור רקטות.

מבצע עופרת יצוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"פרא" במבצע "עופרת יצוקה", זבילים של טיל תמוז בפינה הימנית

במהלך מבצע עופרת יצוקה ביצעו לוחמי הפלוגות הייעודיות שהיו פזורים מסביב לרצועת עזה שיגורים אל עבר מטרות שונות ברצועה תוך כדי מתן סיוע באש מדויקת לכוחות היבשה, כמו כן כוחות הסיור תמרנו בתוך עזה והכווינו אש. במהלך המבצע ירתה היחידה 26 טילי תמוז.[9]

מבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מבצע צוק איתן ברצועת עזה ביולי-אוגוסט 2014 ירו לוחמי מיתר 430 טילי תמוז ממשגרי ה"פרא". בנוסף הפעילו לוחמי היחידה מזל"ט רוכב שמיים לאיכון מטרות.[9]

בתקופות שגרה ביצעה היחידה פעילות ביטחון שוטף ומעצרי מבוקשים ביהודה ושומרון.[11]

פירוק היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 הוחלט לפרק את היחידה.[12] והיא פורקה בתחילת 2017.

הקמה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020 הוקמה מחדש היחידה בחיל התותחנים תחת אגד 214 עם ייעוד מסווג. בסוף 2022 התחילה לעבור שינוי מבני-ארגוני והחלה לפעול מבצעית עם שינוי ייעוד מוחלט וקליטת אמל"ח חדש, איכותי ומתקדם מחיל האוויר ליחידה. לוחמי היחידה השתתפו בשנת 2023 בעשרות פעילויות מבצעיות חשאיות.

לאחר שינוי ייעוד היחידה מקצה לקצה וקליטת אמל״ח חדש פוזרו לוחמי היחידה שהוקמה ב-2020 בין גדודי ויחידות חיל התותחנים.

מפקדי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס פירוק היחידה. שגיא פינק נואם. 2017
שם תקופת כהונה הערות
ירון גילן 1987–1989
אשל פשטי 1989–1991 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
עטר דגן 1991–1992 לימים נספח צה"ל בפולין
אודי שרון 1992–1994 לימים נספח צה"ל בוונצואלה ומקסיקו
דורון סלומון (שלו) 1994–1995
רוני מרום 1995–1997 לימים ראש מועצה מקומית מצפה רמון
גיא חזק 1997–1999
אייל שריד 1999–2001
דורון זוננשיין 2001–2002 לימים מפקד עוצבת התקומה
תמיר היזמי 2002–2004 לימים מפקד עוצבת התקומה
שמעון ליטמן 2004–2006
ירון לביא 2006–2008 לימים מפקד עוצבת עמוד האש
אופיר לויוס 2008–2010 לימים מפקד חיל החינוך והנוער
גיל אדוט 2010–2012 לימים מפקד בא"ח תותחנים
תומר כהן 2012–2014 לימים מפקד עוצבת קלע דוד
איתמר לסרי 2014–2016 לימים מפקד עוצבת קלע דוד
שגיא פינק 2016–2017 מפקד היחידה האחרון ולימים קצין המבצעים של פיקוד הצפון
רועי סולטן 2020–2022 המפקד הראשון של היחידה לאחר ההקמה המחודשת
ב' 2022– מפקד היחידה במהלך הפיכתה למבצעית, הוביל את היחידה בעשרות פעילויות חשאיות ובמהלך מתקפת הפתע על ישראל ומלחמת חרבות ברזל.

תג היחידה וסיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכשרה בהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, הכשרת הלוחם ביחידה אורכת מעל שנה (הארוכה בחיל). רוב לוחמי היחידה הגיעו דרך מיונים קדם צבאיים ו/או נפילה ממסלול עילית וקבלה על ידי ראיון בשבוע ראיונות. לאחר תקופת המסלול יגיעו הלוחמים ליחידה ויעברו הכשרות פנימיות שיארכו מספר חודשים (4 בד״כ).

הכשרת הקצין ביחידה היא הארוכה ביותר בזרוע היבשה ואורכת 10 חודשים עד קבלת דרגות ולאחריהם 4 חודשים נוספים של הכשרה עד הגעה ליחידה. ביחידה עוברים הכשרה נוספת האורכת בין חודשיים לשלושה מה שמביא את זמן הכשרת הקצין ביחידה לשנה וחצי. על כן, קציני היחידה חותמים 5 שנים בשירות קבע.

הכשרה בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קבלה: במהלך שבוע הקליטה של מתגייסי תותחנים בשבטה התקיימו המיונים למיתר. המיונים כללו: בדיקה רפואית, גיבוש פיזי, ראיון ומבחנים פסיכוטכניים שונים. הודעה לחיילים שעברו ניתנת בדרך כלל תוך יומיים, ומכאן ואילך חיילים אלו משויכים לפלוגה ״214״ של החיל.
  • טירונות שנמשכת כארבעה חודשים ברמת רובאי 04, במחנה שבטה שבנגב.
  • טירונות יחידה: מתחילה בעלייה לבסיס האם במסע רגלי מבסיס שבטה תוך ביצוע ניווטים שונים.
  • מסלול ייעודי: התמקצעות ייעודית כבת שישה חודשים. מסלול סיור: הכולל אימוני חי"ר, אימוני לחימה בשטח בנוי, אימוני תצפית והסוואה, לימוד מקצועות הסיור, ומסעות ארוכי טווח רבים הכוללים נשיאת משקלים גדולים.
  • לאחר השלמת טירונות, טירונות יחידה ומסלול, מקבלים סיכת לוחם.
  • אימון מבצעי הנמשך כארבעה חודשים בתוך פלוגה מבצעית שבסופם לאחר אימון מסכם הכוללים ניווט, מבחנים ייעודיים ומסע יקבלו הלוחמים את סיכת לוחם מיתר.
  • מפקדים - קורס של כארבעה חודשים בבסיס היחידה.
  • קצינים - ארבעה חודשים בבה"ד 1, וארבעה חודשים נוספים בהשלמה חילית שבבסיס היחידה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחידת מיתר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פעילויות במסגרת אמץ לוחם – לוחמי יחידת מיתר, באתר "פרוייקט אמץ לוחם"
  2. ^ חשיפה בלעדית לפורום צו"ב "פרש": טנק "פרא" המשגר טילי תמוז, פורום צבא וביטחון באתר פרש
  3. ^ שחר הלווינג, תג חדש לאגד האש גולן, אתר זרוע היבשה, 27 באפריל 2009
  4. ^ אנשיל פפר, צה"ל חשף את הטיל המתקדם "תמוז", באתר הארץ, 1 באוגוסט 2011
  5. ^ פלטפורמת שיגור טילי תמוז ייחודית ומטעה – טנק ה"פרא" נחשף, אתר ישראל דיפנס, 15 ביולי 2015
  6. ^ פעולה במעגל שלישי – סרן (מיל') גל פרל פינקל, באתר צה"ל, 23 בדצמבר 2021
  7. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, אימת השריון הסורי: הצצה ל"נשק יום הדין" של צה"ל, באתר וואלה!‏, 27 באפריל 2013.
  8. ^ Israeli Ground Forces - אתר זרוע היבשה: חיל התותחנים - יחידות ייעודיות
  9. ^ 1 2 3 גילי קופר, אתר צה"ל, איך השפיעו טילי ה'תמוז' על זירת הלחימה במבצע "צוק איתן"?, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 באפריל 2015.
  10. ^ יוסי יהושוע,אחריו!,"ידיעות אחרונות", 17 באוקטובר 2008 וראו גם: דניאלה בוקור, אחרי שנים של הצלחות: חיל התותחנים חושף את טיל הסודי "תמוז", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 8 בינואר 2011.
  11. ^ למשל ב-2016: גדוד מיתר במעצר מחבלים בנעלין שבגזרת אפרים, וואלה!, 19 באוקטובר 2016,
    גדוד מיתר במעצר מחבלים בנעלין שבגזרת אפרים, נענע10, 19 באוקטובר 2016,
    גדוד מיתר במעצר מחבלים בנעלין שבגזרת אפרים, מהדורה מרכזית בערוץ 2, 19 באוקטובר 2016.
  12. ^ מאת ענבר טויזר, "במחנה" 25/12/2016 - 15:41 אקורד הסיום של יחידת מיתר - גורלה של היחידה המיוחדת "מיתר" הוכרע, היחידה תפורק באופן סופי, באתר חיל התותחנים ועמותת יד התותחנים (פורסם לראשונה בעיתון "במחנה"), 2016.