פרוקריוטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פרוקריוטיים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השוואה בין תא פרוקריוטי לתא איקריוטי

פרוקריוטים (בכתיב לועזי: Prokaryote; מיוונית: 'פרו' = קדום, לפני; 'קריון' = גרעין; פרוקריוט = 'לפני הגרעין') הם יצורים מיקרוסקופיים בעלי תא יחיד חסר גרעין אמיתי. הם תאים קטנים יותר מתאים איקריוטיים, וקוטרם אינו עולה בדרך כלל על 2 מיקרו מטר. הם עטופים בדופן (השונה מדופן תאים צמחיים) המקנה לתא יציבות ולעתים תנועתיות, מאחר שהוא חסר שלד תוך תאי. מרכיבי הדופן הם לעתים גליקופרוטאינים (לעומת דופן תא צמחי הבנוי מתאית). לדופן אין סלקטיביות וכל החומרים יכולים לעבור דרכו. בנוסף, יש להם גם קרום תא, כמו לכל תא אחר. קרום זה חיוני לקיום חיים. חד תאיים פרוקריוטיים או תאים היוצרים צברי תאים מצליחים לחיות גם בסביבות של תנאים קיצוניים אשר יצורים איקריוטיים לא יכולים לשרוד בהם, לכן הם שרדו במהלך האבולוציה, אף על פי שהם קדמוניים. הם ניזונים מחומרים מומסים בלבד. בעבר נחשבו לממלכה נפרדת בעולם הטבע שהייתה קרויה מונרה וכללה גם את הכחוליות (חיידקים כחוליים, ובעבר אצות כחוליות). כיום הפרוקריוטים מחולקים מבחינה טקסונומית לשתי על־ממלכות:

  • חיידקים (בלועזית: Bacteria) – הכחוליות הן אחת המערכות בעל־ממלכה זו
  • ארכאונים (בלועזית: Archaea)

מאחר שאין להם גרעין תא, ה-DNA של התאים "ארוז" בנוקלאואיד. בנוסף, יש בתא פרוקריוטי ריבוזומים האחראים על ייצור חלבונים. כמות הריבוזומים גדולה מאחר שיש צורך בייצור של חלבונים רבים.

ישנם תאים עם שוטון, המקנה תנועה לתא הפרוקריוטי.

עם התאים הפרוקריוטים נמנים בעיקר יצורים פשוטים בעלי תא אחד, כמו חיידקים או צברי חד תאיים שחיים ביחד. הם נחשבים פרימיטיביים מהאיקריוטים ומקובל לחשוב כי צורות החיים הראשונות שהתפתחו בכדור הארץ היו תאים אל-אווירניים - פרוקריוטיים, וכי רק אחר כך הופיעו גם תאים אווירניים - איקריוטיים.

לעומת התאים האיקריוטים, מקור הכח של התאים הפרוקריוטים מגוון מאוד. המשותף לכל מקורות כח אלו הוא השימוש בתהליכים שאינם כוללים חמצן. מגוון מקורות הכח עבור תאים אלו כולל הטמעת אור (בדומה לצמחים - אך ללא שימושי ההמשך בפירוק פחמימות, שכן אין בתאים אלו מיטוכונדריה), ופירוק חומרים גפרתיים וחנקתיים הנוצרים בסביבה מימית כתוצאה מפעילות געשית, כתוצאה מהתפרקותם של תאים חיים אחר מותם, וכן כתוצאה מהפרשות מתוך תאים חיים (ובעלי חיים) במהלך חייהם.

הודות למגוון מקורות הכח של צורות חיים אלו והתאמתן לסביבות רבות, הן בעלות כושר הישרדות רב וניתן למצוא אותן גם בסביבות עוינות, בהם יצורים אווירניים - איקריוטים, אינם יכולים לחיות. המאובן הקדום ביותר שנתגלה, באוסטרליה, הוא של מושבה של יצורים פרוקריוטיים - סטרומטוליט שמעריכים את גילו כ-3.9 מיליארד שנה. הוא דומה מאוד למבנים המיוצרים גם היום על ידי כחוליות (בעבר, אלו נקראו אצות כחולות או חיידקים כחוליים).

יש חוקרים הסבורים שהמיטוכונדריון - אברון הנשימה בתאים האיקריוטים נוצר מתא פרוקריוטי קדמון בו היה תהליך נשימה - כלומר הפקת כח מתהליך בעירה נשלט בו פחמני הפחממה (בעיקר חד-הסוכר גלוקוזה) מתחברים עם החמצן שבאויר. לפי סברה זו, מיטוכונדריון קדמון זה הוטמע אל תוך תא פרוקריוטי אחר במהלך האבולוציה וכך, בתהליך שיתוף סימביוטי, נוצרו התאים האיקריוטים - תאי החי והצומח הנושמים. סברה זו הנקראת התאוריה האנדוסימביוטית, קודמה במידה רבה בידי החוקרת לין מרגוליס. אברון המיטוכונדריון, ובדומה לו גם הכלורופלסט המבצע את הפוטוסינתיזה בצמחים, מתרבה עלי ידי חלוקה באופן עצמאי ונפרד מהחלוקה התאית של שאר אברוני התא, ויש לו חומר תורשתי עצמאי המגדיר אותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.