מוקדמות מונדיאל 1990

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

116 נבחרות לאומיות נרשמו למוקדמות מונדיאל 1990, והתחרו על 24 מקומות בטורניר הגמר. איטליה, המארחת, וארגנטינה, האלופה המכהנת, העפילו אוטומטית והותירו 22 מקומות לשאר הנבחרות. מספר הנבחרות היה נמוך ב-5 ממספר הנבחרות שנרשמו למוקדמות מונדיאל 1986, שהיה שיא בתולדות המונדיאלים.

24 המקומות במונדיאל 1990 באיטליה הוקצו על ידי פיפ"א לקונפדרציות השונות שלה כמפורט להלן:

  • אירופה (אופ"א): 14 מקומות, מתוכם 1 למארחת איטליה ועל 13 המקומות האחרים התחרו 32 נבחרות.
  • דרום אמריקה (CONMEBOL)‏: 3.5 מקומות, מתוכם 1 לאלופה המכהנת ארגנטינה ועל 2.5 המקומות האחרים התחרו 9 נבחרות. הנבחרת שזכתה בחצי מקום העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי מול נציגת אוקיאניה.
  • צפון, מרכז אמריקה והקריביים (CONCACAF)‏: 2 מקומות, עליהם התחרו 16 נבחרות.
  • אפריקה (CAF‏): 2 מקומות, עליהם התחרו 26 נבחרות.
  • אסיה (AFC‏): 2 מקומות, עליהם התחרו 26 נבחרות.
  • אוקיאניה (OFC)‏: חצי מקום, עליו התחרו 5 נבחרות. הנבחרת המנצחת באזור זה העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי דרום אמריקה-אוקיאניה.

שלוש בקשות הרשמה נדחו על ידי פיפ"א בגלל המצב הכלכלי הקשה של המגישות: בליז, מאוריציוס ומוזמביק. כתוצאה מכך ירד מספר הנבחרות ל-111, כיוון שגם המארחת והאלופה המכהנת לא השתתפו. גבון, עומאן ופקיסטן ערכו את הופעת הבכורה שלהן במוקדמות המונדיאל. 103 נבחרות שיחקו לכל הפחות משחק אחד. בסך הכל נערכו 314 משחקים, בהם הובקעו 735 שערים (ממוצע של 2.34 שערים למשחק, הממוצע הנמוך ביותר בתולדות המונדיאלים).

הגרלת המשחקים נערכה ב-12 בדצמבר 1987 בציריך שבשווייץ. המשחק הראשון במוקדמות נערך ב-17 באפריל 1988, והאחרון נערך ב-19 בנובמבר 1989.

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 1990 - אירופה

דרום אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

9 הנבחרות מדרום אמריקה התחרו על 3.5 מקומות במונדיאל, כשהנבחרת שזוכה בחצי מקום מעפילה לפלייאוף בין-יבשתי מול נציגת אוקיאניה. ארגנטינה, הנבחרת העשירית, העפילה אוטומטית בתור האלופה המכהנת. הנבחרות חולקו לשלושה בתים בני שלוש נבחרות כל אחד, בהם נערכו המשחקים בשיטת בית-חוץ בין יולי לספטמבר 1989. לאחר סיום המשחקים דורגו הנבחרות שסיימו במקום הראשון בכל בית, ושתי הנבחרות הטובות ביותר העפילו ישירות למונדיאל; המנצחת בעלת המאזן השלישי בטיבו העפילה לפלייאוף מול נציגת אוקיאניה.

בהגרלת המשחקים שובצו הנבחרות לשלוש קבוצות דירוג כמפורט להלן:

בית 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי 6 4 3 0 1 7 2 5
בוליביהבוליביה בוליביה 6 4 3 0 1 6 5 1
פרופרו פרו 0 4 0 0 4 2 8 6-
אורוגוואי בוליביה פרו
אורוגוואי - 2 - 0 2 - 0
בוליביה 2 - 1 - 2 - 1
פרו 0 - 2 1 - 2 -

אורוגוואי העפילה.

בית 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
קולומביהקולומביה קולומביה 5 4 2 1 1 5 3 2
פרגוואיפרגוואי פרגוואי 4 4 2 0 2 6 7 1-
אקוודוראקוודור אקוודור 3 4 1 1 2 4 5 1-
קולומביה פרגוואי אקוודור
קולומביה - 2 - 1 2 - 0
פרגוואי 2 - 1 - 2 - 1
אקוודור 0 - 0 3 - 1 -

קולומביה העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי דרום אמריקה-אוקיאניה.

בית 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
ברזילברזיל ברזיל 7 4 3 1 0 14 1 13
צ'ילהצ'ילה צ'ילה 5 4 2 1 1 9 5 4
ונצואלהונצואלה ונצואלה 0 4 0 0 4 1 18 17-
ברזיל צ'ילה ונצואלה
ברזיל - 2 - 0‏* 6 - 0
צ'ילה 1 - 1 - 5 - 0
ונצואלה 0 - 4 1 - 3 -

ברזיל העפילה. ב-3 בספטמבר 1989 נערך בריו דה ז'ניירו המשחק בין ברזיל לצ'ילה, שהייתה זקוקה לניצחון על מנת לשמור על הסיכוי להעפיל למונדיאל, אך נקלעה לפיגור 0 - 1. בדקה ה-67' נפל השוער הצ'ילאני רוברטו רוחאס על המגרש, ככל הנראה עם פציעה במצח. זיקוק שנזרק מהיציע על ידי אוהדת ברזילאית בשם רוזמרי דה מלו העלה עשן במרחק קצר מהשוער. לאחר שרוחאס הורד מהמגרש סירבו השחקנים והמאמנים הצ'ילאנים לחזור, וטענו כי הם אינם חשים בטוחים עוד. בעקבות כך הוחלט להפסיק את המשחק. לאחר שפיפ"א בדקה את קלטות המשחק היא גילתה כי הזיקוק כלל לא פגע ברוחאס, שפצע את עצמו באמצעות סכין גילוח שהחביא בכפפה שלו, ולפיכך העניקה לברזיל ניצחון טכני 2 - 0 שגרם לצ'ילה לאבד את הסיכוי להעפיל למונדיאל. היא גם החליטה להעניש את צ'ילה והשעתה אותה ממוקדמות מונדיאל 1994, והשעתה את רוחאס לצמיתות (עונש זה בוטל ב-2001). גם המאמן אורלנדו אראבנה והרופא דניאל רודריגס הושעו לצמיתות מעיסוק כלשהו בכדורגל תחרותי.

צפון, מרכז אמריקה והקריביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות CONCACAF ב-1989 שימשה גם כטורניר מוקדמות המונדיאל. הייתה זו הפעם האחרונה שבה שימשה האליפות למטרה זו, וגם הפעם האחרונה שבה לא הייתה מארחת קבועה. שתי הנבחרות הראשונות באליפות העפילו למונדיאל. 16 נבחרות המשתייכות ל-CONCACAF השתתפו בטורניר המוקדמות, ממנו סולקה מקסיקו על ידי CONCACAF לפני שהספיקה להשתתף במשחק כלשהו בטורניר, כיוון ששיתפה שחקנים מבוגרים מדי באופן לא חוקי במשחקי המוקדמות של אולימפיאדת סיאול, שהיה טורניר נוער. בקשת ההרשמה של בליז נדחתה בעקבות חובות לפיפ"א.

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
קוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקה 11 8 5 1 2 10 6 4
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 11 8 4 3 1 6 3 3
טרינידד וטובגוטרינידד וטובגו טרינידד וטובגו 9 8 3 3 2 7 5 2
גואטמלהגואטמלה גואטמלה 3 6 1 1 4 4 7 3-
אל סלוודוראל סלוודור אל סלוודור 2 6 0 2 4 2 8 6-
קוסטה ריקה ארצות הברית טרינידד וטובגו גואטמלה אל סלוודור
קוסטה ריקה - 1 - 0 1 - 0 2 - 1 1 - 0
ארצות הברית 1 - 0 - 1 - 1 2 - 1 0 - 0
טרינידד וטובגו 1 - 1 0 - 1 - 2 - 1 2 - 0
גואטמלה 1 - 0 0 - 0 0 - 1 - X‏
אל סלוודור 2 - 4 0 - 1 0 - 0 X -

קוסטה ריקה זכתה באליפות CONCACAF והעפילה למונדיאל הראשון בתולדותיה בזכות הפרש שערים עדיף בפלוס 1 על פני זה של ארצות הברית שסיימה במקום השני. ארצות הברית הבטיחה את העפלתה למונדיאל לראשונה מזה 40 שנים, לאחר שגברה על טרינידד וטובגו בתוצאה 1 - 0 משער של פול קליגיורי שזכה לכינוי "הירייה שנשמעה ברחבי העולם"[1]. שני המשחקים בין אל סלבדור לגואטמלה היו אמורים להיערך בגואטמלה. מאוחר יותר הוסכם על ביטולם בגלל חוסר חשיבות ספורטיבית (אף אחת מהנבחרות לא הייתה יכולה להעפיל למונדיאל גם אם הייתה מנצחת בשני המשחקים.

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוקדמות מונדיאל 1990 - אפריקה

אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

26 הנבחרות מאסיה שנרשמו למוקדמות התמודדו על 2 מקומות במונדיאל. לפני תחילת המשחקים פרשו בחריין, הודו, המלדיביים ודרום תימן. המשחקים התנהלו בשני סבבים:

  • סיבוב ראשון: המלדיביים פרשה לפני הגרלת המשחקים, ו-25 הנבחרות הנותרות חולקו לחמישה בתים של ארבע נבחרות ולבית אחד של חמש נבחרות. הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ, למעט בית 4, בו שיחקו הנבחרות אחת נגד השנייה פעמיים בקוריאה הדרומית ובסינגפור. הנבחרת הראשונה בכל בית העפילה לסיבוב הגמר.
  • סיבוב הגמר: 6 הנבחרות שיחקו אחת נגד השנייה פעם אחת בטורניר שנערך בסינגפור ונמשך 16 ימים. שתי הנבחרות הראשונות בבית העפילו למונדיאל.

סיבוב ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
קטרקטר קטר 9 6 3 3 0 8 3 5
עיראקעיראק עיראק 8 6 3 2 1 11 5 6
ירדןירדן ירדן 5 6 2 1 3 5 7 2-
עומאןעומאן עומאן 2 6 0 2 4 2 11 9-
קטאר עיראק ירדן עומאן
קטאר - 1 - 0 1 - 0 3 - 0
עיראק 2 - 2 - 4 - 0 3 - 1
ירדן 1 - 1 0 - 1 - 2 - 0
עומאן 0 - 0 1 - 1 0 - 2 -

קטאר העפילה לסיבוב הגמר.

בית 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית 7 4 3 1 0 7 4 3
סוריהסוריה סוריה 5 4 2 1 1 7 5 2
צפון תימןצפון תימן צפון תימן 0 4 0 0 4 0 5 5-
בחרייןבחריין בחריין 0 0 0 0 0 0 0 0
ערב הסעודית סוריה צפון תימן בחריין
ערב הסעודית - 5 - 4 1 - 0 X‏
סוריה 0 - 0 - 2 - 0 X‏
צפון תימן 0 - 1 0 - 1 - X‏
בחריין X‏ X‏ X‏ -

ערב הסעודית העפילה לסיבוב הגמר.

בית 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות 6 4 3 0 1 12 4 8
כוויתכווית כווית 6 4 3 0 1 6 3 3
פקיסטןפקיסטן פקיסטן 0 4 0 0 4 1 12 11-
דרום תימןדרום תימן דרום תימן 0 0 0 0 0 0 0 0
איחוד האמירויות הערביות כווית פקיסטן דרום תימן
איחוד האמירויות הערביות - 1 - 0 5 - 0 X‏
כווית 3 - 2 - 2 - 0 X‏
פקיסטן 1 - 4 0 - 1 - X‏
דרום תימן X‏ X‏ X‏ -

איחוד האמירויות הערביות העפילה לסיבוב הגמר.

בית 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 12 6 6 0 0 25 0 25
מלזיהמלזיה מלזיה 7 6 3 1 2 8 8 0
סינגפורסינגפור סינגפור 5 6 2 1 3 12 9 3
נפאלנפאל נפאל 0 6 0 0 6 0 28 28-
הודוהודו הודו 0 0 0 0 0 0 0 0
קוריאה הדרומית מלזיה סינגפור נפאל הודו
קוריאה הדרומית - 3 - 0 3 - 0 9 - 0 X‏
מלזיה 0 - 3 - 1 - 0 3 - 0 X‏
סינגפור 0 - 3 2 - 2 - 7 - 0 X‏
נפאל 0 - 4 0 - 2 0 - 3 - X‏
הודו X‏ X‏ X‏ X -

קוריאה הדרומית העפילה לסיבוב הגמר.

בית 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
סיןסין סין 10 6 5 0 1 13 3 10
איראןאיראן איראן 10 6 5 0 1 12 5 7
בנגלדשבנגלדש בנגלדש 2 6 1 0 5 4 9 5-
תאילנדתאילנד תאילנד 2 6 1 0 5 2 14 12-
סין איראן בנגלדש תאילנד
סין - 2 - 0 2 - 0 2 - 0
איראן 3 - 2 - 1 - 0 3 - 0
בנגלדש 0 - 2 1 - 2 - 3 - 1
תאילנד 0 - 3 0 - 3 1 - 0 -

סין העפילה לסיבוב הגמר.

בית 6[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית 9 6 4 1 1 11 5 6
יפןיפן יפן 7 6 2 3 1 7 3 4
אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה 5 6 1 3 2 5 10 5-
הונג קונגהונג קונג הונג קונג 3 6 0 3 3 5 10 5-
קוריאה הצפונית יפן אינדונזיה הונג קונג
קוריאה הצפונית - 2 - 0 2 - 1 4 - 1
יפן 2 - 1 - 5 - 0 0 - 0
אינדונזיה 0 - 0 0 - 0 - 3 - 2
הונג קונג 1 - 2 0 - 0 0 - 0 -

קוריאה הצפונית העפילה לסיבוב הגמר.

סיבוב הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 8 5 3 2 0 5 1 4
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות 6 5 1 4 0 4 3 1
קטרקטר קטר 5 5 1 3 1 4 5 1-
סיןסין סין 4 5 2 0 3 5 6 1-
ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית 4 5 1 2 2 4 5 1-
קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית קוריאה הצפונית 3 5 1 1 3 2 4 2-
קוריאה הדרומית איחוד האמירויות הערביות קטאר סין ערב הסעודית קוריאה הצפונית
קוריאה הדרומית - 1 - 1 0 - 0 1 - 0 2 - 0 1 - 0
איחוד האמירויות הערביות 1 - 1 - 1 - 1 2 - 1 0 - 0 0 - 0
קטאר 0 - 0 1 - 1 - 2 - 1 1 - 1 0 - 2
סין 0 - 1 2 - 1 1 - 2 - 2 - 1 1 - 0
ערב הסעודית 0 - 2 0 - 0 1 - 1 1 - 2 - 2 - 0
קוריאה הצפונית 0 - 1 0 - 0 2 - 0 0 - 1 0 - 2 -

קוריאה הדרומית ואיחוד האמירויות הערביות העפילו.

אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר המוקדמות באוקיאניה החל בנובמבר 1988, כאשר שתי הנבחרות האוקיאניות החזקות, אוסטרליה וניו זילנד, התמודדו מול חברות אחרות בקונפדרציית הכדורגל של אוקיאניה - פיג'י והרפובליקה הסינית, בצמד משחקים בשיטת בית-חוץ על מנת לקבוע מי תעפיל לסיבוב הגמר של האזור. לארבע הנבחרות האלה צורפה ישראל, שהעפילה אוטומטית לסיבוב הגמר. הנבחרת הראשונה בבית בסיום משחקי סיבוב הגמר תעפיל לפלייאוף מול הנבחרת הדרום אמריקנית השלישית בטיבה מבחינת הישגיה.

סיבוב ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

26 בנובמבר 1988
פיג'יפיג'י  פיג'י 1 - 0 אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה נאדי, פיג'י
3 בדצמבר 1988
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה 5 - 1 פיג'יפיג'י  פיג'י ניוקאסל, אוסטרליה

אוסטרליה העפילה לסיבוב הגמר.


11 בדצמבר 1988
הרפובליקה הסיניתהרפובליקה הסינית  הרפובליקה הסינית 0 - 4 ניו זילנדניו זילנד  ניו זילנד ולינגטון, ניו זילנד
15 בדצמבר 1988
ניו זילנדניו זילנד  ניו זילנד 4 - 1 הרפובליקה הסיניתהרפובליקה הסינית  הרפובליקה הסינית ולינגטון, ניו זילנד

ניו זילנד העפילה לסיבוב הגמר.

סיבוב הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת נקודות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערים
זכות חובה הפרש
ישראלישראל ישראל 5 4 1 3 0 5 4 1
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 4 4 1 2 1 6 5 1
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 3 4 1 1 2 5 7 2-
ישראל אוסטרליה ניו זילנד
ישראל - 1 - 1 1 - 0
אוסטרליה 1 - 1 - 4 - 1
ניו זילנד 2 - 2 2 - 0 -

ישראל העפילה לפלייאוף הבין-יבשתי דרום אמריקה-אוקיאניה.

פלייאוף בין-יבשתי דרום אמריקה-אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

15 באוקטובר 1989
קולומביהקולומביה  קולומביה 1 - 0 ישראלישראל  ישראל אסטדיו מטרופוליטנו, ברנקייה
(סיקור)
30 באוקטובר 1989
ישראלישראל  ישראל 0 - 0 קולומביהקולומביה  קולומביה אצטדיון רמת גן, רמת גן
(סיקור)

קולומביה העפילה.

הנבחרות שהעפילו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרות שהעפילו והישגיהן
נבחרת הופעות במונדיאלים רצף הופעה אחרונה
ארגנטינהארגנטינה  ארגנטינה (אלופה) 10 5 1986
אוסטריהאוסטריה  אוסטריה 6 1 1982
בלגיהבלגיה  בלגיה 8 3 1986
ברזילברזיל  ברזיל 14 14 1986
קמרוןקמרון  קמרון 2 1 1982
קולומביהקולומביה  קולומביה 2 1 1962
קוסטה ריקהקוסטה ריקה  קוסטה ריקה 1 1
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה 8 1 1982
מצריםמצרים  מצרים 2 1 1934
אנגליהאנגליה  אנגליה 9 3 1986
איטליהאיטליה  איטליה (מארחת) 12 8 1986
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 3 2 1986
הולנדהולנד  הולנד 5 1 1978
אירלנדאירלנד  אירלנד 1 1
רומניהרומניה  רומניה 5 1 1970
סקוטלנדסקוטלנד  סקוטלנד 7 5 1986
ספרדספרד  ספרד 8 4 1986
שוודיהשוודיה  שוודיה 8 1 1978
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות  איחוד האמירויות הערביות 1 1
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 4 1 1950
אורוגוואיאורוגוואי  אורוגוואי 9 2 1986
ברית המועצותברית המועצות  ברית המועצות 7 3 1986
יוגוסלביהיוגוסלביה  יוגוסלביה 8 1 1982
גרמניה המערביתגרמניה המערבית  גרמניה המערבית 12 10 1986

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרד רובלדו, KICK START; TEN YEARS LATER, ONE GOAL STILL MEANS A LOT, לוס אנג'לס דיילי ניוז, 19 בנובמבר 1999