פרנץ וקסמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרנץ וקסמן
Franz Waxman.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 24 בדצמבר 1906
חוז'וב, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בפברואר 1967 (בגיל 60)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מנצח, מלחין של מוזיקה לסרטים עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
Allmusic mn0000170330
www.franzwaxman.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרנץ וקסמןאנגלית: Franz Waxman, בגרמנית: Franz Wachsmann;‏ 24 בדצמבר 1906 - 24 בפברואר 1967) היה מנצח ומלחין פסקולים יהודי-אמריקאי[1] פורה[2], עליהם היה מועמד ל-12 פרסי אוסקר וזכה בשניים. מלבד זאת כתב וקסמן גם מוזיקה קלאסית, היצירה הידועה ביותר שלו בתחום הקלאסי היא "פנטזיית כרמן" לכינור ותזמורת, המורכבת מוריאציות על נושאים מתוך האופרה כרמן מאת ז'ורז' ביזה.

תולדות חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקניגסהוטה שבשלזיה (ליד קאטוביץ) שהייתה אז בשלטון פרוסיה (כיום חוז'וב שבפולין). ראייתו נפגעה בתאונה שאירעה כשהיה בן שלוש.

בשנת 1930 תזמר את המוזיקה שחיבר פרידריך הולנדר (Friedrich Hollaender) לסרט המלאך הכחול (בכיכובה של מרלן דיטריך) ובהמשך חיבר מוזיקה לסרטים גרמניים נוספים. עם עליית הנאצים לשלטון נמלט לפריז, שם עבד עם פריץ לאנג על סרטו "ליליום" ובשנת 1935 היגר לארצות הברית. הסרט הראשון עבורו חיבר מוזיקה בארצות הברית היה "מוזיקה באוויר", עבורו השלים את הפסקול יחד עם ג'רום קרן, שחיבר את המחזמר המקורי בברודוויי, עליו היה הסרט מבוסס. הצלחתו הראשונה הייתה בסרט האימה כלתו של פרנקנשטיין משנת 1935.

משנת 1940 החל את שיתוף הפעולה שלו עם אלפרד היצ'קוק בסרט "רבקה", שהפסקול שלו זיכה אותו במועמדות לאוסקר ולאחר מכן בסרטים "חשד" (1941) שגם הוא זיכה אותו במועמדות לאוסקר, "משפט פאראדין" (1947) ו"חלון אחורי" (1953). ב-1941 חיבר את הפסקול לסרט ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד בבמויו של ויקטור פלמינג.

בשנת 1951 זכה בפרס אוסקר ובפרס גלובוס הזהב עבור הפסקול לסרט "שדרות סאנסט", שנה לאחר מכן זכה שוב באוסקר על פסקול הסרט "מקום תחת השמש". ב-1952 חיבר את פסקול הסרט שובי שבא הקטנה וב-1955 חיבר את פסקול הסרט מר רוברטס.

בשנת 1947 ייסד את פסטיבל לוס אנג'לס למוזיקה[3], שהתקיים במשך 12 שנה והעלה הפקות של מוזיקה קלאסית מודרנית משל ארנולד שנברג, איגור סטרווינסקי, דימיטרי שוסטקוביץ' ואחרים.

ב-1957 חיבר את פסקול הסרט פייטון פלייס.

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכייה בפרס אוסקר לפסקול הטוב ביותר:

מועמדויות:

זכה בפרס גלובוס הזהב ל"שדרות סנסט" והיה מועמד עבור "טאראס בולבה".

אלבום הפסקול של "סיפורה של נזירה" זכה בפרס גראמי.

מכון הסרטים האמריקאי מנה את פסקול הסרט "שדרות סאנסט" במקום ה-16 בין 100 הפסקולים הגדולים בכל הזמנים[4].

מוזיקה קלאסית נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]