רבנו חננאל
לידה |
965 ד'תשכ"ו |
---|---|
פטירה |
1055 (בגיל 90 בערך) ד'תתט"ז |
מדינה |
איפריקיה ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 1053 ![]() |
השתייכות | ישיבת קירואן |
תפקידים נוספים |
ראש ישיבה ![]() |
רבותיו | אביו רבינו חושיאל |
בני דורו | רב ניסים גאון, רב האי גאון, רבי שמואל הנגיד |
חיבוריו | פירוש לתלמוד, ביאור על התורה, תשובות הלכתיות. |
![]() ![]() |
רבי חננאל בר חושיאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון). פירושו לתלמוד הוא הראשון מסוגו שנמצא בידינו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוצא משפחתו מאיטליה, ועל כן לעיתים הוא מכונה "רבינו חננאל איש רומי"[1], אך ככל הנראה בצעירותו[2] היגר עם אביו רבינו חושיאל, לקירואן שבאפריקה הצפונית (תוניסיה של ימינו) (ראו גם אגדת ארבעת השבויים). ידוע כי למד לימודים כלליים, היסטוריה ושפות – בעיקר ערבית ויוונית[דרוש מקור]. היה עשיר ונכבד בקהילתו. היה נשוי ונולדו לו 9 בנות.
רבנו חננאל קיים התכתבות עם ראשי ישיבות בבל, והם העניקו לו את התואר "ראש בי רבנן".[3]
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פירושו לתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב התלמוד הבבלי,[4] אך חלק ממנו אבד (חלק מכתבי היד נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעיתים קרובות גם ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: מועד, נשים ונזיקין[5], וכן על מסכתות שעוסקות בעניינים שנוהגים בזמן הזה. הפירוש נדפס מכת"י ותיקן 126 ו-128 ומופיע בצד העמוד במהדורת וילנה של התלמוד הבבלי (ובמהדורה מתוקנת יותר נדפס על ידי הוצאת עוז והדר), כמו כן מוזכר פעמים רבות בחידושי הרמב"ן ובתוספות בשם "הר"ח".
סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל השמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית לעברית, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעיתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. בפירושו הוא מרבה להשוות עם הסוגיה המקבילה בתלמוד הירושלמי, ומביאו גם במקרה שהתלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו.
לרוב, כאשר הגמרא מנסה להעמיד סוגיה כלשהי, רבנו חננאל אינו כותב את העמדות שנדחו אלא רק את המסקנה הסופית.
כמנהג גאוני בבל הוא פירש את האגדות באופן רציונליסטי, ואת התמוהות שבהן כמשלים.
מחברי הפירושים בדורות שאחריו קיבלו את פירושו והרבו להעתיק ממנו, ובייחוד ר' נתן בעל הערוך. גם הרי"ף העתיק ממנו בחיבורו, אך הזכיר את שמו בפירושו ארבע פעמים בלבד. וכמה פעמים חלק על שיטתו. בעלי התוספות הרבו להביאו בפירושם וסומכים עליו עד כדי שלפעמים דוחים את פירוש רש"י מפירושו[6][דרוש מקור]. בחיבוריו של רש"י הוא כמעט אינו מוזכר[7], זאת משום שבימי רש"י פירושו של רבינו חננאל עדיין לא התפרסם בצרפת.
ברוב המקומות, רבנו חננאל הסתמך על פירושיהם של רב שרירא גאון ושל רב האי גאון לכמה מסכתות, ולפעמים הוא העתיק את פירושיהם מילה במילה.[3]
פירושו לתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ידוע שרבנו חננאל כתב פירוש לתורה, אך הוא אבד ולא ידוע הרבה אודותיו. נשארו ממנו קטעים מפרשנים שונים שציטטוהו (הרמב"ן, רבינו בחיי, דרשות אבן שועיב ועוד) וכן בגניזת קהיר, ולקט פירושיו נדפס במהדורת תורת חיים שבהוצאת מוסד הרב קוק. בפירושו הוא מביא גם את פירוש הרס"ג ורב שמואל בן חפני ודברי אגדה.
חיבורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש שייחסו לרבנו חננאל את ספר המקצועות וספר חפץ[8], אך חוקרים הוכיחו כי החיבור לא נתחבר על ידו אלא על ידי חכמים מבית מדרשו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה יהודה רפפורט, תולדות רבנו חננאל, בכורי העתים, וינה תקצ"ב, באתר היברובוקס
- רבנו חננאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבנו חננאל בן רבנו חושיאל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 541-545, באתר היברובוקס
- ג'יי רובנר, עיונים ביחסו של ר’ נתן מרומי בעל "הערוך" אל פירוש רבינו חננאל לתלמוד הבבלי, הקונגרס העולמי למדעי היהדות 11, ג, כרך 1 (תשנג) 191-197 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- HANANEEL BEN ḤUSHIEL, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- טקסט של ליקוט פירוש רבינו חננאל על התורה באתר ספריא
ספריו
- מגדל חננאל, כולל פירושו על מסכת מכות ועל התורה, וכן פירושו על ספר יחזקאל, ותולדותיו וקורות ספריו באתר היברובוקס
- פירוש רבנו חננאל על התלמוד, למסכתות: פסחים, בבא בתרא, בבא מציעא, בבא קמא, חולין, זבחים באתר היברובוקס
חננאל בן חושיאל מקירואן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרשב"ם בפירושו למסכת בבא בתרא דף פו,ב ד"ה תא שמע
- ^ ישראל מ' תא שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה, עמוד 123
- ^ 1 2 צבי גרונר, המגרב וישיבות הגאונים בבבל, פעמים 38 תשמ"ט
- ^ אנציקלופדיה לגדולי ישראל. ראו בפרק לקריאה נוספת.
- ^ הפירוש המיוחס לו למסכת הוריות אינו שלו, ומקובל במחקר כי נכתב על ידי רבי ברוך בן שמואל מארץ יוון (ראו למשל: יעקב נחום אפשטיין, "מחקרים בספרות התלמוד ובלשונות שמיות" חלק ב, עמ' 697-694).
- ^ תוספות, מסכת בבא מציעא, דף כ"ה, עמוד א', ד"ה הא בכובא.
- ^ נזכר רק ביומא כט: ד"ה פסולה כפי הגרסה שהביא בספר יוחסין מאמר חמישי. יומא כט: ד"ה פסולה
- ^ שלשלת הקבלה, עמ' פט במהדורת ה'תשכ"ב.
תקופת חייו של הרב רבנו חננאל על ציר הזמן |
---|
![]() |
פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
---|---|---|
בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש | |
בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד |
פרשני המקרא בימי הביניים | ||
---|---|---|
פרשני המזרח | רס"ג • שמואל בן חפני הכהן גאון • אברהם בן הרמב"ם • תנחום הירושלמי | |
פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • שלמה פרחון • אבן ג'נאח • משה הכהן אבן ג'יקטילה • יהודה אבן בלעם | |
פרשני ספרד | יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
פרשני צרפת | מנחם בן חלבו • רש"י • יוסף קרא • רשב"ם • אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
פרשני פרובאנס | יוסף קמחי • משה קמחי • רד"ק • מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
פרשני אשכנז | יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
פרשני איטליה | הרי"ד • עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
פרשני תימן | נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • זכריה הרופא • סעדיה עדני • דוד הלוי חמדי | |
פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין |