לדלג לתוכן

פרשת השחיתות הקטרית בפרלמנט האירופי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
אווה קאילי, 2016
אנטוניו פנצרי, 2014

פרשת השחיתות הקטרית בפרלמנט האירופי (המכונה בתקשורת גם קטרגייט) היא פרשת שחיתות ושערורייה פוליטית מתמשכת בפרלמנט האירופי שנחשפה בדצמבר 2022, הכרוכה בהאשמות כי פקידי הפרלמנט האירופי, לוביסטים ובני משפחותיהם הושפעו מממשלות קטר, מרוקו ומאוריטניה, ועסקו בשחיתות, הלבנת הון ופשע מאורגן. רשויות אכיפת החוק של בלגיה, איטליה ויוון פשטו על ביתה של סגנית נשיא האיחוד האירופי מטעם יוון, אווה קאילי, ועל בתים של מספר נאשמים אחרים, תפסו 1.5 מיליון אירו במזומן, החרימו מחשבים וטלפונים ניידים, והאשימו ארבעה אנשים בעבירות.[2][3]

האירועים שהובילו לפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2022 נסעה אווה קאילי לקטר, לשיחות עם שר העבודה הקטרי עלי בן סמיח' אל-מרי. עם חזרתה, שיבחה בנאום בפרלמנט האירופי ב-22 בנובמבר את הרפורמות של ממשלת קטר במילים: "קטר היא מובילה בנושא של זכויות עובדים"[1]. גם התנהלותם של חברי פרלמנט אחרים כלפי קטר עוררה תהיות, למשל כאשר הודעת גינוי של מפלגת השמאל האירופי המאוחד כלפי ניצול של מהגרי עבודה בקטר התעכבה בשנה לאור התנגדות של קבוצות סוציאליסטיות ושמרניות[2].

עוד לפני מעצרה פעולותיה של קאילי העלו חשדות בקרב חברי מפלגתה, הברית הפרוגרסיבית של סוציאליסטים ודמוקרטים. המחוקקת ההולנדית לארה וולטרס (אנ') שהיתה גם היא חברת הפרלמנט האירופי מטעם סיעתה של קאילי, טענה בראיון כי קאילי ניסתה לעצור אותה מלהביע ביקורת כלפי קטר בדיונים בפרלמנט, בעוד חבר הפרלמנט טרבלה ריכך ביקורת שכן הושמעה. [3] פעולתה האחרונה של קאילי לטובת קטר טרם מעצרה היתה בהצבעה בועדת החירויות האזרחיות, בה הצביעה לטובת דו"ח שתומך במתן פטור מויזה לאיחוד האירופי לאזרחים קטרים. על פי כללי הפרלמנט האירופי היתה קאילי רשאית להצביע למרות שלא היתה חברה בוועדה, אך היה עליה להודיע מראש לחברי ולסגל הפרלמנט על כוונתה להצביע, ולא ניתנה שום הודעה כזו.[3] חברת הפרלמנט גבריאל בישוף (אנ') העלתה את הטענה שזוהי הצבעה בניגוד לנהלים.[3]

ממצאי הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיק המשפטי בקטרגייט עדיין לא הוכרע, ופרטים חדשים ממשיים להתגלות.

על פי עדותו של פרנצ'סקו ג'ורג'י (Francesco Giorgi), בן זוגה של קאילי ולשעבר יועץ פרלמנטרי של חבר הפרלמט האירופי מטעם איטליה אנטוניו פנצרי, החל מ-2019, קטר ניתבה מזומנים לפנצרי. פנצרי, לשעבר חבר בפרלמנט האירופי, וקאילי, חברה נוספת בפרלמנט, ניסו להשפיע על ההצבעה בפרלמנט האירופי לטובת קטר. שוחד מצד קטר, כמו גם מממשלת מאוריטניה, הועברו על פי פרנצ'סקו ג'ורג'י דרך ארגון לובי לזכויות אדם בבריסל שייסד פנצרי בשם Fight Impunity ("הילחמו בהתחמקות מענישה").[4]

לפי הרשויות, קטאר השקיעה 1.5 מליון אירו בקמפיין בפרלמנט האירופי וזכתה בעיסקה רווחית בתחום התעופה, בשבחים בפרלמנט בתחום זכויות האדם, וכמעט גם השיגה פטור מויזה לאזרחיה באירופה.[5]

מעורבות מרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנצרי העיד כי התשלומים הראשונים התקבלו ממרוקו, עוד לפני שקטר נעשתה מעורבת.[6]

שר המשפטים הבלגי
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור שפה
פרמטרי חובה [ 2 ] חסרים וינסנט ואן קוויקנבורן (אנ') תיאר את מרוקו כמדינה שידועה בהתערבותה בענייני האיחוד האירופי. לדבריו החקירה התמקדה ממספר נושאים, בהם הסכמי הסחר בין האיחוד האירופי למרוקו כמו גם הסכמי הדייג.[7][8]

דיווח בעיתון פייננשל טיימס חשף כי אנטוניו פנצרי קיבל שוחד, מתנות ומימון שהיה במלונות יוקרה מממשלת מרוקו. פנצרי היה בקשרים עם פקידים מרוקאים מאז ששימש ראש המשלחת של הפרלמנט האירופי לענייני היחסים עם המגרב. לפי הדיווח, בהיותו חבר פרלמנט תמך פנצרי בהחלטות שהיטיבו עם ממשלת מרוקו, הגיש לנציבות האירופית בקשה להגדלת המימון למרוקו והצביע בעד הסכמי סחר ודייג של האיחוד האירופי עם מרוקו.[9] פנצרי גם קיבל תשלומים בסתר משגריר מרוקו בפולין, עבדלרחים עתמון (ער'), דרך עמותות.[7][10][11]

פנצרי ועתמון עבדו במשותף כיו"רים משותפים של הועדה הפרלמנטרית המשותפת מרוקו-האיחוד האירופי. פנצרי הודה כי עתמון סיפק לו סיוע כספי לקמפיין בחירות 2014, כולל כיסוי של עלויות של 50,000 אירו למסיבה במילאנו.[5]

ב-2014 העניק מוחמד השישי, מלך מרוקו לפנצרי את אות המסדר המלכותי אל-עלאווי בדרגה שלישית על שירותו לממלכה..[7][12] עתמון קיבל את אותו אות באותו אירוע. בלגיה הגישה בקשה לצו מעצר נגד עתמון בשטחי האיחוד האירופי, מאחר שהוא נחשד בקבלת כספים מפקידים מרוקאים על מנת לשחד חברים בפרלמנט האירופי לטובת מרוקו.[5]

ב-2019 תיווך עתמון בעיסקה בין סוכנות הביון של מרוקו, המינהל הכללי למחקר ותיעוד, לבין פנצרי וג'ורג'י, לפיה יקבל כל אחד מהם 50,000 אירו לשנה עבור שירותי לובי לטובת מרוקו.[5]

ב-2022 הזמין עתמון את פנצרי ואת מריה ארנה, ראש תת-הוועדה לזכויות אדם בפרלמנט האירופי, למרוקו. ג'ורג'י סיפר כי הוא ופנצרי התחייבו בפני עתמון שיימחקו אזכורים של מרוקו מדו"ח של הפרלמנט על הפרות של זכויות אדם. מאוחר יותר באותה שנה יצא בנה של ארנה, הוגו לומייר, לטיול במרוקו במימון חברה מרוקאית.[5]

בין 2019 ל-2022 חבר הפרלמנט האירופי אנדראה קוצולינו, ששימש חבר בועדה שחקרה את השימוש של מרוקו ברוגלות וגם היה ראש משלחת הפרלמנט למגרב לתיאום האינטראקציה עם ארצות צפון אפריקה, נפגש עם אנשי סוכנות הביון המרוקאית בורשה, בנוכחות עתמון.[5]

בספטמבר 2022 ביקרו ארבעה חברים בלגיים בפרלמנט האירופי: דויד ליסטר (צר'), קלמנטין ברזאן (צר'), גאטאן ואן גוידסנהובן (צר') ודויד ויצמן (צר'), בעיר לעיון בסהרה המערבית, איזור הנמצא בסכסוך שליטה של מרוקו מול רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית. הביקור כולו בוצע בהזמנת הפרלמנט המרוקאי, ובמימונו, ורק עם פתיחת החקירה בבלגיה החלו לעלות שאלות גם בנוגע לביקור הזה.[7][13] ליסטר וויצמן שניהם יהודים.[14]

על פי פנצרי, העבירה לו מרוקו 180,000 אירו, וכפי הנראה מטרתה היתה להשפיע על החקירה של הפרלמנט האירופי בנושא השימוש ברוגלת פגאסוס, ולמנוע הוצאת מסמכי פרלמנט שמאירים אותה באור שלילי. [5]

מעורבות מאוריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב2014 העביר הפרלמנט האירופי החלטה שקראה לשחרר פעיל זכויות אדם שנידון לעונש מוות במאוריטניה. גם תת-הועדה לזכויות אדם היתה מעורבת בנושא, ושימשה גורם מרכזי בטענות לפגיעה בזכויות אדם במאוריטניה. ב2017 השתלט פנצרי, בסיוע ג'ורג'י על ראשות תת-הועדה. ב-2018 כבר פנה אליו הנשיא המאוריטני דאז מוחמד ולד עבד אל-עזיז בהצעה לשלם כדי ששמה של מאוריטניה לא יוזכר עוד בהקשר זה, או יוזכר בצורה חיובית. [15]

בפברואר 2023 העיד פנצרי כי הוא וג'ורג'י אכן קיבלו 200,000 אירו ממאוריטניה כדי לשפר את תדמית המדינה באיחוד האירופי. ב2019 כבר פרש פנצרי מן הפרלמנט, והקים את ארגון זכויות האדם "Fight Impunity. מאוריטניה מיד הציעה לסייע במימון הארגון.

ב2022, לאחר שפרש כבר מן הפררלמנט, סייע פנצרי בארגון כנס במאוריטניה, כשהוא מקבל ממאוריטניה 50,000 אירו לשנה, במטרה לקשור קשרים עם פקידי ממשל מאוריטנים נוספים. גם נשיא מאוריטניה החדש, מוחמד ולד אל-ע'זוואני ביקר בכנס, פרש עליו את חסותו, ונפגש עם פנצרי וקוצולינו. בשלב זה ג'ורג'י כבר שימש עוזר לחבר פרלמנט אחר: אנדראה קוצולינו.[15]

למעשה חברת הפרלמנט מריה ארנה, כראש תת הועדה לזכויות אדם בפרלמנט אחרי פנצרי, היא שהציעה את קיום הכנס והזמינה את פנצרי, שכבר לא היה חבר פרלמנט, להשתתף. היא גם הציעה כי "Fight Impunity" תיתן חסות בכנס, ובכך ניתנה לפנצרי דריסת רגל באירגונו. ארנה בהמשך נחקרה במעורבות בפרשה כולה.[15]

מהלך החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2022 פתח המשרד הראשי לדיכוי שחיתות (צר') (OCRC), יחידה במשטרה הבלגית הפדרלית, בחקירת מה שנראה כארגון פשע.[16] את החקירה הוביל השופט החוקר מישל קלייז שעבד עם קבוצת המדינות נגד שחיתות (GRECO) (אנ').[17]

ב-9 בדצמבר 2022, במסגרת חקירה נרחבת של המחלקה לחקר שחיתות במשטרה הבלגית לגבי חשד בקיומו של ארגון פשע, נעצרו שמונה אנשים ובוצעו עשרים פשיטות, חלקן בבניין הפרלמנט האירופי עצמו וחלקן בבתים, כולל אלו של חברי פרלמנט וביניהם אווה קאילי ומארק טרבלה (אנ').[16][18][19][20][21][22] בחיפושים השתתפו שוטרים רבים והשופט קלייז עצמו[23]. נשיאת הפרלמנט האירופי, רוברטה מצולה, נדרשה להגיע מביתה במלטה כדי להיות נוכחת בחיפושים שנערכו בביתם של קאילי וטרבלה, זאת במטרה לעקוף את החסינות הפרלמנטרית של שני חברי הפרלמנט[24][25][26]. קאילי נעצרה בביתה. בהמשך נעצר גם אביה של קאילי, פוליטיקאי יווני בעברו, בעת שניסה לברוח ממלון באזור בריסל בעקבות הדלפות שקיבל על הפשיטות. ברשותו נמצאו מאות אלפי אירו במזומן[27][28]. כספים נמצאו גם בדירתם של קאילי וג'ורג'י. לפי הדיווחים קאילי לא התנגדה למעצר אלא הייתה המומה ומבולבלת, בכתה והייתה מפוחדת.[23][29] היא נחקרה במשך יותר מ-5 שעות.[23][29]

ביום שלאחר המעצר נשלל מקאילי תואר סגנית נשיאת הפרלמנט האירופי, ובנוסף אליה נעצרו גם בעלה, פרנצ'סקו ג'ורג'י, שמשמש עוזר פרלמנטרי בפרלמנט האירופי, ואנטוניו פנצרי, חבר לשעבר בפרלמנט האירופי מטעם איטליה. המשטרה ביצעה פשיטות במקביל על ביתו של פנצרי ועל משרדי עמותת Fight Impunity לזכויות אדם שהוא עומד בראשה. בביתו של פנצרי נמצאו 600,000 אירו במזומן בכספת מאובטחת. ב-11 בדצמבר נעצרו גם אשתו ובתו של פנצרי, ושלושה ימים לאחר מכן שוחררו למעצר בית[30][31][32][33][34][35]. באותו יום נערך חיפוש גם בביתו של חבר הפרלמנט מארק טרבלה, אך הוא לא נעצר.[36]

חיפושים נוספים בוצעו בבתיהם של שישה עוזרים פרלמנטריים מן הפרלמנט האירופי[16][37]. סך הכל הכסף שנתפס בכלל החיפושים הגיע לסכום של 1.5 מיליון אירו.[33][35][34]

ב-12 בדצמבר 2022 הודיעה הרשות נגד הלבנת כספים ביוון על הקפאת כל נכסיה של קאילי ובני משפחתה הקרובה, כולל כל חשבונות הבנק של קאילי, כספות חברות וכל נכס אחר.[38][39] בנוסף החרימו הרשויות ביוון שטח של שבעה דונם שרכשו קאילי וג'ורג'י במשותף באי פארוס באיים הקיקלדיים[40]

ב-13 בדצמבר 2022, עם התכנסות הפרלמנט הראשונה לאחר הפשיטות, נותרו סגורים לצורכי חקירה משרדיהם של חבר הפרלמנט פייטרו ברטולו (אנ') ושל ראש יחידת אפריקה, הקאריבים והפסיפיק במחלקה למדיניות חוץ במשרד המזכירות הכללית,
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור שפה
פרמטרי חובה [ 2 ] חסרים מישל ריו (אנ'). [41][34]

ב-14 בדצמבר 2022 נעצר האיטלקי לוקה ויזנטיני (אנ'), מזכ"ל קונפדרצית איגודי העובדים הבין-לאומית בחשד למעורבות בפרשה. בעקבות המעצר הוא התפטר מתפקידו לאחר פחות מחודש בתפקיד[36][42]. לאחר יומיים שוחרר על תנאי[43]. כמו כן נעצר ניקולו פיגה-טלמנקה, מזכ"ל המלכ"ר "אין שלום ללא צדק", ועוזר של חברת הפרלמנט האירופי אלסנדרה מורטי (אנ').[27][28][43][21]

ב-15 בדצמבר 2022 ביקש משרד התובע הציבורי האירופי (EPPO) מן הפרלמנט להסיר את חסינותן של קאילי ושל חברת פרלמנט אחרת מיוון, מריה ספיראקי (אנ'), על בסיס דו"ח חקירה של המשרד האירופי נגד הונאות (אנ') (OLAF) שעוסק ב"חשד להונאה פוגענית לתקציב האיחוד האירופי, בהקשר לניהול ההקצבה הפרלמנטרית" ומתייחס לכספים ששולמו לעוזרים פרלמנטריים.[44]

ב-2 בינואר 2023 הגישו חוקרי בלגיים בקשה לפרלמנט האירופי לשלול את החסינות הפרלמנטרית מחברי הפרלמנט מארק טרבלה ואנדראה קוצולינו, ושימוע בנושא נערך במושב הפרלמנט בשטרסבורג ב-16 בינואר 2023.[26] שתי המפלגות, של טרבלה ושל קוצולינו, הודיעו על תמיכתן בבקשת של הנשיאה מצולה להסיר את החסינות.[45][26][46][47][48] גם טרבלה וקוצולינו עצמם הצביעו בעד הסרת החסינות, והיא אכן הוסרה ב-2 בפברואר 2023.[49][50]

ב-10 בפברואר 2023 נעצרו טרבלה וקוצולינו באשמת שחיתות, הלבנת כספים והשתתפות בארגון פשע.

ב-5 ביוני 2023 חשף אתר יורוניוז שהרשויות בבלגיה ניסו לגרום לקאילי למסור שמות של מעורבים אחרים בפרשה בתמורה ל"עסקה".[51]

ביולי 2023, לאחר שהשופט מישל קלייז (אנ') פסל עצמו מהמשך עיסוק בחקירה, בוצעו פשיטות נוספות. הפשיטות קושרו לחברת הפרלמנט מארי ארנה שבנה הוגו לומר (אנ') ובנו של השופט קלייז שותפים בחברת הקנאביס BRC & Co. בדירתו של לומר, שסמוכה לדירתה של אמו מארי ארנה, נמצאו 280,000 יורו במזומן.[52]

המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבעת הנאשמים, קאילי, פנצרי, ג'ורג'י, ופיגה-טלמנקה נדרשו להופיע בבית המשפט בבריסל ב-14 בדצמבר 2022 לצורך העמדה לדין. שלושה מהם הופיעו, בעוד מקאילי נמנע להגיע עקב עיצומים במתקן הכליאה בו שהתה. היא הופיעה למשפט לבסוף ב-22 בדצמבר.[20] פנצרי וג'ורג'י נשלחו למעצר לשם המשך חקירה[53][21]. השימוע של קאילי בוצע בדלתיים סגורות, וממנו נשלחה להמשך מעצר, למרות שעתרה לשחרור על תנאי בפיקוח אלקטרוני[54]. פיגה-טלמנקה היה אמור להשתחרר ממעצר לפיקוח באמצעות אזיק אלקטרוני, אבל התביעה ערערה והשחרור בוטל. שימוע לפנצרי נדחה ל-17.1.2023[55].

ב-15 בדצמבר 2022 הודה ג'ורג'י כי קיבל שוחד מפקידים קטרים על מנת להשפיע על החלטות הפרלמנט האירופי[56]. בנוסף הודה כי קיבל כספים ממשלת מרוקו. בהודאתו טען לחפותה של בת זוגו קאילי, אך חיזק מעורבות בפרשה של פנצרי, של החבר האיטלקי בפרלמנט האירופי אנדראה קוצולינו (אנ') ושל החבר הבלגי בפרלמנט האירופי מארק טרבלה (אנ')[57].

ב-20.12.2022 הודה ויזנטיני כי קיבל שני תשלומים מארגון זכויות האדם Fight Impunity, שנשיאו הוא פנצרי, בסכומים של 50 אלף אירו ו-60 אלף אירו, אך טען כי מדובר בתרומות לקמפיין שלו למזכ"לות קונפדרצית איגודי העובדים הבין-לאומית (ITUC), ולא בשביל להשפיע על עמדת הקונפדרציה בעניין קטר או בכל עניין אחר.[58]

ב-16.1.2023 אישר בית משפט איטלקי את הסגרתה של סילביה פנצרי, בתו של אנטוניו פנצרי.[59]

בינואר 2023 פנצרי הודה בחלקו בפרשה כחלק מעסקת טיעון עם שלטונות בלגיה. כחלק מהעסקה יחשוף פנצרי את זהותם של אלו ששיחד, ואת זהותם של השותפים לפרשה. הוא צפוי לקבל עונש מאסר. זוהי הפעם השנייה שהתובע הכללי בבלגיה עושה עסקת טיעון, מאחר שהחוק הבלגי אסר על עסקאות טיעון בעבר.[60]

העיתון הגרמני דר שפיגל השיג 1,300 מסמכים מן החקירה הבלגית, לפיהם הקבוצה של פנצרי קיבלו כסף מזומן מקטר, מרוקו, מאוריטניה ואולי גם ערב הסעודית[61][62]. הקבוצה מתוארת כ"חובבנית" מאחר שהחביאו את הכסף בדירותיהם, ביצעו שיחות טלפון רבות ללא הצפנה וקיימו פגישת תיאום במלון שהיה מרושת במצלמות אבטחה[61]. עם זאת הם פעלו במשך שנים מבלי להיחשף[61]. גיליון אלקטרוני באחד המחשבים שנתפסו מתעד 199 פגישות ופעילויות ואת האנשים שהשתתפו בהן בין אפריל 2018 לדצמבר 2022[63].

ויולה פון כרמון-טאובדל, חברת הפרלמנט האירופי מטעם מפלגת הירוקים, טענה בתחילת 2023 שגם קזחסטן, אזרבייג'ן ורוסיה רכשו שליטה למשך תקופה ארוכה.[61]

לפי האתר פוליטיקו, ב־20.06.2023, בעקבות בקשה לפסילת שופט שהגיש חבר הפרלמנט מארק טרבלה, אכן פרש מחקירת הפרשה השופט הבלגי מישל קלייז שמוביל את בדיקת השחיתות בפרלמנט האירופי. הפרישה בוצעה בצל האשמות על ניגוד אינטרסים. ממשרד התובע נמסר שהדבר בוצע לאחר ש"הוא וחוקריו ביצעו עבודה יסודית", וש"לא נמצאו ראיות ממשיות שמטילות ספק ביושרם של מי מהצדדים המעורבים."[64] לאחר הפרישה הסתבר שלבנו של השופט קלייז יש עסק משותף עם בנה של חברת הפרלמנט האירופי מארי ארנה, שהייתה אז ראש תת-הועדה לזכויות אדם ושנמצאת בקשר קרוב עם חבר הפרלמנט הנאשם אנטוניו פנצרי. ארנה עצמה גם הוזכרה בצו המעצר שהוצא לחבר הפרלמנט קוצולינו.[52]

תגובת ממשלת קטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת קטר הכחישה כל מעורבות בפרשה. שגריר קטר לאיחוד האירופי הצהיר: "מדינת קטר דוחה במפגיע כל ניסיון לקשור אותה עם האשמות באי-סדרים. כל קישור של הממשלה הקטרית עם הטענות שבדיווחים הן משוללות יסוד ומבוססות על מידע מוטעה. מדינת קטר פועלת דרך מגעים בין מוסדות ופועלת בתיאום מלא עם החוק והתקנות הבינלאומיים."

בשלב מאוחר יותר האשימה קטר את איחוד האמירויות הערביות ב"תפירת" הפרשה[65][66]. העיתונאי ג'ק פרוק דיווח כי ממשלת קטר טענה ש"כולם" מאמינים שאיחוד האמירויות נמצאת מאחורי הפרשה[67][65]. על פי ארגון Middle East Monitor (MEMO), הממומן על ידי ממשל קטר, "פרלמנט האיחוד האירופי פתח בחקירה רשמית בתיקי ובחשדות שחיתות עם מעורבות של פקידים בכירים מאיחוד האמירויות במטרה לייצר קמפיין הכפשה נגד קטר בעודה מארחת את גביע העולם בכדורגל 2022."[68] קטר טוענת כי "מאז 2017 מרגישה קטר כי היא קורבן של התקפות תקשורתיות שמנוהלות על ידי גורמים מאבו דאבי, וכוללות מסמכים מזויפים ופייק ניוז."[69][66]

הממשלה הקטרית הצהירה כי היא "מותקפת נקודתית" על ידי הרשויות הבלגיות והביעה אכזבה מכך שהממשלה הבלגית "לא טרחה לתקשר עם הממשלה שלנו כדי לבסס את העובדות."[70]

קטר הזהירה כי קישור מתמשך של קטר אל הפרשה ישפיע בצורה שלילית על שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה בין האיחוד האירופי לקטר.[71]

מעורבות דרום אפריקאית וישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המעורבים בארגון Fight Impunity של פנצרי אשר שימש להעברת הכספים מהמדינות הערביות, היה דימיטריס אברמופולוס (אנ'), לשעבר שר החוץ של יוון ובין השנים 2014-2019 שר ההגירה והפנים בנציבות האיחוד האירופי. עם תחילת הפרשה התפטר מהארגון והעיד בראיון כי איש העסקים הדרום אפריקאי השנוי במחלוקת איקבאל סורבה (אנ') הוא התורם הגדול ביותר של Fight Impunity, דרך קרן סקונג'לו לפיתוח (אנ') הנמצאת בבעלותו. סורבה הסתבך בעבר בהעברות כספים לפוליטיקאים בדרום אפריקה, ונחשב מקושר לג'ייקוב זומה[72][73][74], ראש הממשלה לשעבר של דרום אפריקה שבעצמו היה מעורב בפלילים[75]. הוא גם שימש במספר תפקידים במסגרת ארגון BRICS [76][77], ואף מונה ליו"ר קרן הדרך והחגורה של אפריקה[78].

הקשר בין סורבה ל־Fight Impunity זוהה לראשונה במסגרת פרויקט NGO Monitor של המכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים, ארגון מישראל שפועל לזהות מעורבות של ארגונים, ממשלות וקרנות בקמפיינים של דה-לגיטימציה נגד ישראל. נשיא המכון, פרופסור ג'רלד שטיינברג, ציין שהקרן של סורבה נחשבת בין מייסדי Fight Impunity, וקרא לחקירה נוספת כדי להבין את מהותו של הקשר בין הקרן, הארגון וחברי הפרלמנט האירופיים. [79]. שטיינברג משמש בין השאר יועץ לממשלת ישראל וחבר בוועדת ההיגוי למלחמה באנטישמיות במשרד ראש הממשלה[80].

תוכנת פגסוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2023 אמרה קאילי "לא ריגלו אחרי עם פגסוס, אך אנו מאמינים שמרוקו, ספרד, צרפת ובלגיה כן ריגלו אחרי הוועדה של הפרלמנט." בהצהרה אחרת טענה ששירותי הביון הבלגיים עקבו אחריה בשל עבודתה בועדת הפרלמנט שחקרה את השימוש ברוגלת פגסוס באירופה, והוסיפה שזהו "הסקנדל האמיתי". [81][82] פגסוס היא רוגלה שמפותחת בידי קבוצת NSO מישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Corruption: Sanctions pour Eva Kaili, la vice-présidente du Parlement européen" (בצרפתית). Le Matin. 2022-12-10. ISSN 1018-3736. נבדק ב-2022-12-13.
  2. ^ "« Qatargate » : l'enquête fait apparaître l'implication du Maroc" (בצרפתית). Le Monde.fr. 2022-12-15. נבדק ב-2022-12-15.
  3. ^ 1 2 3 Vinocur, Nicholas; Stamouli, Nectaria; Wax, Eddy; Volpicelli, Gian (3 במרץ 2023). "Too close to the sun The making and unmaking of Eva Kaili". Politico Europe. ארכיון מ-19 במרץ 2023. נבדק ב-19 במרץ 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ [1]
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Inside Morocco's efforts to corrupt the European Parliament". 28 בנובמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Parrock, Jack (7 במרץ 2023). "Qatargate: Suspect interviews leak EU corruption details". Deutsche Welle. ארכיון מ-20 במרץ 2023. נבדק ב-20 במרץ 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 4 Bakian, Amir (9 בפברואר 2023). "MoroccoGate: Investigations reveal offenders at European Parliament scandal". LA Weekly. ארכיון מ-16 בפברואר 2023. נבדק ב-16 בפברואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Bencharif, Sarah-Taïssir (16 בדצמבר 2022). "EU Parliament scandal: The Morocco connection". Politico Europe. ארכיון מ-16 בפברואר 2023. נבדק ב-16 בפברואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Borrelli, Silvia Sciorilli; Bounds, Andy (11 בינואר 2023). "Spies, cash and luxury hotels: EU corruption probe explores Morocco links". The Financial Times. ארכיון מ-16 בפברואר 2023. נבדק ב-16 בפברואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "SPY NEWS: 2022 — Week 51". נבדק ב-2024-07-04.
  11. ^ "L'ex-eurodéputé Panzeri enfonce le Maroc" (PDF). LA NOUVELLE RÉPUBLIQUE (7601): 6.
  12. ^ "Décoration de plusieurs personnalités de Ouissams royaux à l'occasion de la Fête du Trône" [Decoration of several personalities of royal Ouissams on the occasion of the Throne Day]. Maroc.ma. 30 ביולי 2014. ארכיון מ-11 בפברואר 2023. נבדק ב-16 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Brussels MPs criticised for dubious trip to Western Sahara". The Brussels Times. 24 בינואר 2023. ארכיון מ-26 בפברואר 2023. נבדק ב-26 בפברואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ https://antisemitisme.be/fr/commentaire-antisemite-a-legard-de-trois-deputes-du-parlement-de-la-region-bruxelloise-sous-une-publication-du-reseau-social-facebook/. נבדק ב-2024-07-07. {{cite web}}: חסר או ריק |title= (עזרה)
  15. ^ 1 2 3 "What happened to Qatargate's forgotten country, Mauritania?". 11 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 3 Matriche, Joël; Colart, Louis; Clérix, Kristof (9 בדצמבר 2022). "Info "Le Soir": le Qatar soupçonné de corruption en plein cœur de l'Europe" [חדשות הערב: קטר חשודה בשחיתות בלב אירופה]. Le Soir (בצרפתית). ארכיון מ-7 באפריל 2023. נבדק ב-12 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Européen de la semaine - Michel Claise, le juge belge au cœur du "Qatargate"". RFI (בצרפתית). 2023-02-04. ארכיון מ-5 בפברואר 2023. נבדק ב-2023-02-05. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "The Qatar Corruption Scandal Is Rocking the European Parliament". TIME Magazine. 13 דצמבר 2022. נבדק ב-13 דצמבר 2022.
  19. ^ "La vice-présidente du Parlement européen Eva Kaili écrouée pour corruption, Luca Visentini libéré sous conditions". Le Soir (בצרפתית). 2022-12-11. נבדק ב-2022-12-11.
  20. ^ 1 2 "Prison strike pushes Eva Kaili's court session to Dec. 22". Politico (באנגלית). 13 דצמבר 2022. נבדק ב-13 דצמבר 2022.
  21. ^ 1 2 3 AYUSO, SILVIA (14 דצמבר 2022). "'Qatargate': the keys to the scandal rocking the European Parliament". El Pais. Strasbourg. נבדק ב-14 דצמבר 2022.
  22. ^ "Prison strike pushes Eva Kaili's court session to Dec. 22". TVP World (באנגלית). 14 דצמבר 2022. נבדק ב-14 דצמבר 2022.
  23. ^ 1 2 3 Colart, Louis; Matriche, Joël; Clérix, Kristof ("Knack") (11 בדצמבר 2022). "Cash, flagrant délit et perquisitions sensibles: le récit de trois jours d'une enquête anti-corruption inouïe". Le Soir (בצרפתית). ארכיון מ-7 באפריל 2023. נבדק ב-27 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "Greek MEP held as Qatar graft probe expands". France 24. 11 דצמבר 2022.
  25. ^ "Four charged in connection with Qatar corruption scandal at European Parliament". Euronews. 12 דצמבר 2022.
  26. ^ 1 2 3 Wax, Eddy (2 בינואר 2023). "Qatargate: Belgium asks EU Parliament to waive immunity of MEPs Tarabella, Cozzolino". Politico Europe (באנגלית). ארכיון מ-7 באפריל 2023. נבדק ב-2 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 Rauhala, Emily; Timsit, Annabelle (12 דצמבר 2022). "What is the Qatar corruption scandal that has rocked the European Parliament?". The Washington Post. נבדק ב-12 דצמבר 2022.
  28. ^ 1 2 Wheaton, Sarah (12 דצמבר 2022). "EU Parliament 'under attack' as Qatar corruption scandal grows". Politico Europe.
  29. ^ 1 2 "Εύα Καϊλή: "Σε καθεστώς σύγχυσης και σε άσχημη ψυχολογική κατάσταση ενώπιον των δικαστών" – Πάνω από 5 ώρες κράτησε η ανάκριση" [Eva Kaili: "In a state of confusion and in a bad psychological state before the judges" - The interrogation lasted more than 5 hours]. Newsit.gr (ביוונית). 16 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ "Get That Cash". Politico (באנגלית). 2022-12-14. נבדק ב-2022-12-14.
  31. ^ "What We Do". Fight Impunity. 2019. ארכיון מ-7 באפריל 2023. נבדק ב-12 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Who we Are". Fight Impunity. 2019. ארכיון מ-7 באפריל 2023. נבדק ב-14 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 Matriche, Joël; Colart, Louis; Clérix, Kristof ("Knack") (13 דצמבר 2022). "Scandale de corruption européen: plus d'1,5 million d'euros cash saisi chez Panzeri et Kaili (photo)". Le Soir (בצרפתית). נבדק ב-13 דצמבר 2022.
  34. ^ 1 2 3 "Live blog: Qatar scandal, Day 5". Politico Europe. 13 דצמבר 2022. אורכב מהמקור ב-13 דצמבר 2022. נבדק ב-13 דצמבר 2022.{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link)
  35. ^ 1 2 Mansoor, Sanya (12 דצמבר 2022). "The Qatar Corruption Scandal Is Rocking E.U. Politics". Time Magazine (באנגלית). נבדק ב-19 דצמבר 2022.
  36. ^ 1 2 Wheaton, Saran (12 דצמבר 2022). "EU Parliament 'under attack' as Qatar corruption scandal grows". Politico Europe.
  37. ^ "Il Qatargate si allarga | Altri italiani coinvolti nella Tangentopoli europea". Linkiesta (באיטלקית). 2022-12-12.
  38. ^ "Corruption au Parlement européen: Athènes gèle tous les avoirs de la vice-présidente Eva Kaili écrouée" [שחיתות בפרלמנט האירופי: אתונה מקפיאה את כל הנכסים של סגנית הנשיאה הכלואה אווה קאילי]. Le Soir (בצרפתית). 12 בדצמבר 2022. ארכיון מ-7 באפריל 2023. נבדק ב-12 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ Kokkinidis, Tasos (12 בדצמבר 2022). "Qatar Scandal: Greece Freezes All Assets Owned by MEP Eva Kaili". Greek Reporter. ארכיון מ-7 באפריל 2023. נבדק ב-12 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ "Belgium court denies Eva Kaili's pre-trial release". Euractiv. 23 בדצמבר 2022. ארכיון מ-3 בינואר 2023. נבדק ב-3 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ "Ms Mychelle RIEU". נבדק ב-2024-07-04.
  42. ^ "Info «Le Soir»: le Qatar soupçonné de corruption en plein cœur de l'Europe" (בצרפתית). Le Soir. 12 דצמבר 2022. נבדק ב-12 דצמבר 2022.
  43. ^ 1 2 "La vice-présidente du Parlement européen Eva Kaili écrouée pour corruption, Luca Visentini libéré sous conditions" (בצרפתית). Le Soir. 11 דצמבר 2022. נבדק ב-11 דצמבר 2022.
  44. ^ Bayer, Lili; Lynch, Suzanne (15 בדצמבר 2022). "EU prosecutor targets two MEPs, possibly widening scandal". Politico Europe (באנגלית). ארכיון מ-15 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ Pascale, Federica (5 בינואר 2023). "Italian socialists ready to support lifting MEP's parliamentary immunity". Euractiv. ארכיון מ-5 בינואר 2023. נבדק ב-7 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ Petrequin, Samuel (2 בינואר 2023). "EU Parliament bids to lift immunity for two MEPs in corruption probe". Irish Examiner. ארכיון מ-7 בינואר 2023. נבדק ב-7 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ "Qatargate, il Pd voterà a favore della revoca immunità di Cozzolino e Tarabella" [Qatargate, the European Democratic Party will vote in favor of waiving the immunity of Cozzolino and Tarabella]. Italia Oggi (באיטלקית). 3 בינואר 2023. ארכיון מ-7 בינואר 2023. נבדק ב-7 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ Campenhout, Charlotte (2 בינואר 2023). "European Parliament to waive immunity of two MEPs in corruption case". Reuters. ארכיון מ-7 בינואר 2023. נבדק ב-7 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ "Il Parlamento revoca l'immunità dei deputati Cozzolino e Tarabella | Attualità | Parlamento europeo". Attualità Parlamento europeo (באיטלקית). 2 בפברואר 2023. ארכיון מ-2 בפברואר 2023. נבדק ב-2 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "Qatargate, revocata l'immunità a Cozzolino e Tarabella. La decisione è giàesecutiva". il Fatto Quotidiano. 2 בפברואר 2023. ארכיון מ-2 בפברואר 2023. נבדק ב-2 בפברואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ "MEP Eva Kaili denies role in European Parliament corruption scandal". euronews (באנגלית). 2023-06-05. נבדק ב-2023-06-13.
  52. ^ 1 2 "Police seize cash from home of MEP Maria Arena's son". 30 באוגוסט 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ Blenkinsop, Philip (14 דצמבר 2022). "EU–Qatar graft scandal uncovered by year-long, pan-Europe probe, Belgium says". Reuters. Brussels. נבדק ב-14 דצמבר 2022.
  54. ^ Moller-Nielsen, Thomas (23 דצמבר 2022). "Qatar corruption scandal: Court denies Kaili's pre-trial release". The Brussels Times. נבדק ב-29 דצמבר 2022.
  55. ^ Strupczewski, Jan (27 דצמבר 2022). "Belgian court decides to keep EU corruption case suspect in detention". reuters. Brussels. נבדק ב-29 דצמבר 2022.
  56. ^ "European Parliament corruption: Kaili's partner confesses to role". The Jerusalem Post (באנגלית אמריקאית). 15 דצמבר 2022.
  57. ^ Moller-Nielsen, Thomas (15 דצמבר 2022). "Qatar corruption scandal: Partner of suspected MEP Kaili confesses to receiving bribes". The Brussels Times. נבדק ב-29 דצמבר 2022.
  58. ^ Gotev, Georgi (21 דצמבר 2022). "Visentini, Avramopouolos admit payments from NGO in Qatargate probe". Euractiv. נבדק ב-3 ינואר 2023.
  59. ^ Roberts, Hannah (16 בינואר 2023). "Qatargate: Italian court rules Panzeri's daughter can be extradited". Politico Europe. נבדק ב-23 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ Haeck, Pieter (17 בינואר 2023). "Qatargate: Pier Antonio Panzeri admits guilt, strikes plea deal". Politico Europe. נבדק ב-22 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ 1 2 3 4 Becker, Markus; Buschmann, Rafael; Naber, Nicola; Neukirch, Ralf; Truckendanner, Petra (20 בינואר 2023). "A Secret Meeting in Suite 412. Inside the European Parliament Corruption Scandal". Der Spiegel (באנגלית). {{cite news}}: (עזרה)
  62. ^ Peñascal, Júlia (22 בינואר 2023). "Marruecos es el responsable de la estructura del Qatargate, según 'Der Spiegel'". El Nacional (diario digital catalán) (בספרדית). נבדק ב-24 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ "Scandal at European Parliament: New leaked file reveals sweeping Qatargate corruption". 19 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "Qatargate judge Michel Claise steps down over conflict of interest allegations". POLITICO (באנגלית). 2023-06-19. נבדק ב-2023-06-27.
  65. ^ 1 2 Hanafi, Salem Muhammad (14 בדצמבר 2022). "مصادر حكومية قطرية تؤكد وقوف الإمارات وراء مؤامرة ضدها في البرلمان الأوروبي" [Qatari government sources confirm that the UAE is behind a plot against it in the European Parliament]. Watan (בערבית). ארכיון מ-18 בדצמבר 2022. נבדק ב-18 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  66. ^ 1 2 "Emiri Contro – Ogni Giorno Che Passa, Prende Sempre Più Corpo L'ipotesi Che Dietro Al Qatargate Ci Sia La Manona Degli Emirati Arabi Uniti" [Emirs against – With each passing day, the hypothesis that the hand of the United Arab Emirates is behind Qatargate is gaining more and more ground]. Dagospia (באיטלקית). 21 בדצמבר 2022. ארכיון מ-2 בינואר 2023. נבדק ב-2 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  67. ^ @JackeParrock. "BREAKING: Confirmed sources close to power #Qatar have told me that in the government in Doha, "everyone believes the #UAE is behind it" (Tweet) – via Twitter.
  68. ^ "EU to probe UAE involvement in corruption cases". Middle East Monitor. 30 בדצמבר 2022. ארכיון מ-2 בינואר 2023. נבדק ב-2 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  69. ^ Currò, Enrico (21 בדצמבר 2022). "Qatargate, gli emiri provano il contropiede: "L'Ue dimostri che i corruttori siamo noi"". la Repubblica (באיטלקית). ארכיון מ-2 בינואר 2023. נבדק ב-2 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  70. ^ Eltahir, Nafisa; Mills, Andrew (18 בדצמבר 2022). Kerry, Frances (ed.). "Qatar reiterates denial that its government involved in EU corruption case". Reuters (באנגלית). נבדק ב-10 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  71. ^ אתר למנויים בלבד James Crisp, ‏European Parliament ban will 'negatively affect' energy discussions, warns gas-rich Doha, The Telegraph, 18 December 2022
  72. ^ Crotty, Ann (2020-03-13). "PIC and Sekunjalo: a bizarre, value-destroying relationship". Moneyweb (באנגלית). נבדק ב-2024-01-09.
  73. ^ Pauw, Jacques. "The breathtaking 'revelations' of Survé's media mob". Vrye Weekblad (באפריקאנס). נבדק ב-2024-01-09.
  74. ^ Hogg, Alec (2022-07-25). "Lies and secrets alive and well in South Africa". BizNews.com (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-01-09.
  75. ^ רויטרס, דרא"פ: כתב אישום נגד ראש מפלגת השלטון, באתר ynet, 28 בדצמבר 2007
  76. ^ "Calls for BRICS media to tell the story of developing countries | SAnews". www.sanews.gov.za (באנגלית). 2018-07-19. נבדק ב-2023-08-26.
  77. ^ "Indian-origin businessman appointed head of South Africa's BRICS Business Council". The Times of India. 2017-03-31. ISSN 0971-8257. נבדק ב-2023-08-26.
  78. ^ OBOReurope (2019-07-18). "A New Belt and Road Fund for Africa". OBOReurope (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-08-26.
  79. ^ Cohen, Tim (2022-12-21). "Iqbal Survé's Sekunjalo Development Foundation linked to EU scandal". Daily Maverick (באנגלית). נבדק ב-2024-06-09.
  80. ^ Curriculum Vitae
  81. ^ "Eva Kaili: "Hay una conexión entre el espionaje al Gobierno de Sánchez y Marruecos"". ELMUNDO (בספרדית). 2023-06-04. נבדק ב-2023-06-13.
  82. ^ "Eva Kaili is back with a new story: There's a conspiracy". POLITICO (באנגלית). 2023-06-05. נבדק ב-2023-06-13.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פרשת_השחיתות_הקטרית_בפרלמנט_האירופי&oldid=38986756"