רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית
الجمهورية العربية الصحراوية الديمقراطية
República Árabe Saharaui Democrática
Flag of the Sahrawi Arab Democratic Republic.svg Coat of arms of the Sahrawi Arab Democratic Republic.svg
דגל סמל
Western Sahara on the globe (Africa centered).svg
המנון לאומי "הו בני הסהרה"
יבשת אפריקה
שפה נפוצה ערבית, ספרדית
עיר בירה לעיון (מוצהר)
טיפריטי (בפועל)
העיר הגדולה ביותר לעיון
משטר רפובליקה חד מפלגתית
שטח בעבר 266,000 קמ"ר (נכון ל-1975)
אוכלוסייה בעבר 100,000 או 502,585 (נכון ל-הערכה 2010)

רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטיתערבית: الجمهورية العربية الصحراوية الديمقراطية, בספרדית: República Árabe Saharaui Democrática) היא מדינה, שעל עצמאותה הכריזה חזית פוליסריו ב-27 בפברואר 1976 בשם תושבי הקולוניה סהרה הספרדית לאחר יציאת ספרד ממנה ב-1975. מרוקו ומאוריטניה, שכנותיה, פלשו לתוך הטריטוריה וחילקו ביניהן את מרביתה. 40 מדינות בעולם קבעו יחסים דיפלומטיים עם מדינה זו, על אף היותה מדינה וירטואלית. היא התקבלה בשנת 1984 גם כחברה באיחוד האפריקאי.

תקופת השלטון הספרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1872 סיירה בסהרה המערבית משלחת מחקר מטעם החברה הספרדית לחקר אפריקה ובמסגרת ועידת ברלין, ב-1885, קיבלה ספרד הכרה בינלאומית בשלטונה בסהרה הספרדית. ב-1949 גילה הגאולוג הספרדי מנואל אליא מדינה מרבצי פוספטים גדולים מאוד באזור בוקרא והספרדים התחילו לפתח יישובים עירוניים לאורך חופי החבל. במחצית השנייה של המאה העשרים עבר תהליך של דה-קולוניזציה על יבשת אפריקה ובעקבות יציאת בריטניה וצרפת ומתן עצמאות למושבותיהן, גם ספרד החלה להתכונן ליציאה ממושבותיה. ב-1963 הכליל האו"ם את החבל ברשימת הטריטוריות שצריכות לעבור דה-קולוניזציה. ב-1965 האו"ם תבע מספרד לפנות את השטח ולהעניק הגדרה עצמית לתושבים. פרנסיסקו פרנקו הבטיח להעניק עצמאות לחבל ב-1966, אך לא עמד בהבטחתו. ב-1967 נוסד ארגון מקומי שתבע עצמאות לחבל וב-1970, בעצרת גדולה למען עצמאות החבל, נהרגו רבים ונאסרו מאות. ב-10 במאי 1973 נוסדה חזית פוליסריו, איחוד של התובעים עצמאות לחבל, במטרה להפעיל לחצים צבאיים, שיובילו ליציאת הספרדים מהחבל. מרוקו ומאוריטניה השכנות העלו תביעות לבעלות על השטח המאוכלס בדלילות רבה על ידי אוכלוסייה של נוודים ועשיר במחצבים וזכויות דיג. במאי 1974 ארגנו מפלגות האופוזיציה של מרוקו הפגנה המונית בתביעה לצירוף סהרה הספרדית למרוקו ומלך מרוקו, חסן השני, שרצה לאחד את אומתו לאחר תקופה של מאבקים פנימיים, העמיד את הסוגיה על סדר היום הבינלאומי ביחסיו עם ספרד. הנושא הועבר להכרעת בית הדין הבינלאומי בהאג וזה קבע באוקטובר 1975 שיש לתת הגדרה עצמית לאוכלוסייה. אף על פי שציין שקיים קשר היסטורי למרוקו, פסק כי לא הייתה ריבונות מרוקאית לפני הכיבוש הספרדי[1][2].

פעולות גרילה של התושבים המקומיים חייבו משלוח תגבורות צבא לחבל והגדילו את הוצאות החזקת הממשל מעבר לרווחים מניצול מרבצי הפוספטים, לכן החזקת החבל הפכה ללא משתלמת.

המצעד הירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המצעד הירוק

כדי להכריע את המערכה למען סיפוח סהרה הספרדית למרוקו, קרא מלך מרוקו למצעד של מרוקאים אל החבל והתיישבות בו - מצעד זה זכה לשם המצעד הירוק.

הסכמות מדריד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסכמות מדריד

ב-14 בנובמבר 1975, בהסכם עם מרוקו ועם מאוריטניה, הכריזה ספרד על נטישת סהרה המערבית ומתן הגדרה עצמית לתושביה[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ WESTERN SAHARA Advisory Opinion of 16 October 1975 (באנגלית)
  2. ^ מיכאל אביטבול, דניאל זיסנויין "צמיחת המדינות החדשות באפריקה", כרך 6 עמודים 92 - 94
  3. ^ Hassan II lance la Marche verte (בצרפתית)