רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית
| |||
.svg) | |||
| המנון לאומי | "הו בני הסהרה" | ||
|---|---|---|---|
| ממשל | |||
| משטר | רפובליקה חד מפלגתית | ||
| ראש מדינה |
נשיא רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית  | ||
| נשיא רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | בראהים ע'אלי | ||
| ראש הרשות המבצעת |
ראש ממשלת רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | ||
| ראש ממשלת רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית |
מוחמד וואלי אקיק | ||
| שפה נפוצה | ערבית, ספרדית | ||
| עיר בירה |
לעיון (מוצהר) טיפריטי (בפועל) | ||
| רשות מחוקקת |
המועצה הלאומית הסהרווית | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אפריקה | ||
| העיר הגדולה ביותר | לעיון | ||
| היסטוריה | |||
| תאריכי הקמה |
27 בפברואר 1976 | ||
| ישות קודמת |
סהרה הספרדית | ||
| שטח בעבר | 266,000 קמ"ר (נכון ל־1975) | ||
| אוכלוסייה בעבר | 100,000 או 502,585 (נכון ל־הערכה 2010) | ||
| דמוגרפיה | |||
| דת | אסלאם סוני | ||
| שונות | |||
| סיומת אינטרנט |
.eh | ||
| קידומת בין־לאומית |
+212 | ||
  | |||
רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית (בערבית: الجمهورية العربية الصحراوية الديمقراطية, בספרדית: República Árabe Saharaui Democrática) היא מדינה שההכרה בה מוגבלת, שעל עצמאותה הכריזה חזית פוליסריו ב-27 בפברואר 1976 בשם תושבי הקולוניה סהרה הספרדית לאחר יציאת ספרד ממנה ב-1975. מרוקו (ראו סהרה המערבית) ומאוריטניה, שכנותיה, פלשו לתוך הטריטוריה וחילקו ביניהן את מרביתה. ארבעים מדינות בעולם מקיימות קשרים דיפלומטיים עם מדינה זו, ועוד שבע מכירות בה ללא קשרים כאלה[דרוש מקור].[דרושה הבהרה] היא התקבלה בשנת 1982 כחברה בארגון אחדות אפריקה (לימים האיחוד האפריקאי).
תקופת השלטון הספרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1872 סיירה בסהרה המערבית משלחת מחקר מטעם החברה הספרדית לחקר אפריקה ובמסגרת ועידת ברלין, ב-1885, קיבלה ספרד הכרה בינלאומית בשלטונה בסהרה הספרדית. ב-1949 גילה הגאולוג הספרדי מנואל אליא מדינה מרבצי פוספטים גדולים מאוד באזור בוקרא והספרדים התחילו לפתח יישובים עירוניים לאורך חופי החבל. במחצית השנייה של המאה העשרים עבר תהליך של דה-קולוניזציה על יבשת אפריקה ובעקבות יציאת בריטניה וצרפת ומתן עצמאות למושבותיהן, גם ספרד החלה להתכונן ליציאה ממושבותיה. ב-1963 הכליל האו"ם את החבל ברשימת הטריטוריות שצריכות לעבור דה-קולוניזציה. ב-1965 האו"ם תבע מספרד לפנות את השטח ולהעניק הגדרה עצמית לתושבים. פרנסיסקו פרנקו הבטיח להעניק עצמאות לחבל ב-1966, אך לא עמד בהבטחתו. ב-1967 נוסד ארגון מקומי שתבע עצמאות לחבל וב-1970, בעצרת גדולה למען עצמאות החבל, נהרגו רבים ונאסרו מאות. ב-10 במאי 1973 נוסדה חזית פוליסריו, איחוד של התובעים עצמאות לחבל, במטרה להפעיל לחצים צבאיים, שיובילו ליציאת הספרדים מהחבל. מרוקו ומאוריטניה השכנות העלו תביעות לבעלות על השטח המאוכלס בדלילות רבה על ידי אוכלוסייה של נוודים ועשיר במחצבים וזכויות דיג. במאי 1974 ארגנו מפלגות האופוזיציה של מרוקו הפגנה המונית בתביעה לצירוף סהרה הספרדית למרוקו ומלך מרוקו, חסן השני, שרצה לאחד את אומתו לאחר תקופה של מאבקים פנימיים, העמיד את הסוגיה על סדר היום הבינלאומי ביחסיו עם ספרד. הנושא הועבר להכרעת בית הדין הבינלאומי בהאג וזה קבע באוקטובר 1975 שיש לתת הגדרה עצמית לאוכלוסייה. אף על פי שציין שקיים קשר היסטורי למרוקו, פסק כי לא הייתה ריבונות מרוקאית לפני הכיבוש הספרדי[1][2].
פעולות גרילה של התושבים המקומיים חייבו משלוח תגבורות צבא לחבל והגדילו את הוצאות החזקת הממשל מעבר לרווחים מניצול מרבצי הפוספטים, לכן החזקת החבל הפכה ללא משתלמת.
המצעד הירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המצעד הירוק
כדי להכריע את המערכה למען סיפוח סהרה הספרדית למרוקו, קרא מלך מרוקו למצעד של מרוקאים אל החבל והתיישבות בו - מצעד זה זכה לשם המצעד הירוק.
הסכמות מדריד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – הסכמות מדריד
ב-14 בנובמבר 1975, בהסכם עם מרוקו ועם מאוריטניה, הכריזה ספרד על נטישת סהרה המערבית ומתן הגדרה עצמית לתושביה[3].
-
שטר כסף של מאה דירהאם לזכר המצעד הירוק
-
מפת מיקום של רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית - בירוק כהה צבועים השטחים המצוים בשליטתה ובירוק בהיר השטחים הנתבעים על ידה
-
מפת סהרה המערבית המחולקת בין שליטת מרוקו ושליטה של חזית פוליסריו
.svg)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאיה לקר: "סהרה המערבית - סיפור על מלחמה ואדישות"
- Jacob Mundy - How the US and Morocco seized the Spanish Sahara (באנגלית)
- רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| מדינות אפריקה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | 
|
| חבלי ארץ "לא מוכרים" |
סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
| שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה | |
| צפון אפריקה | ||
|---|---|---|
|
| מדינות עצמאיות "בלתי מוכרות" | |
|---|---|
|
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ WESTERN SAHARA Advisory Opinion of 16 October 1975 (באנגלית)
- ^ מיכאל אביטבול, דניאל זיסנויין "צמיחת המדינות החדשות באפריקה", כרך 6 עמודים 92 - 94
- ^ Hassan II lance la Marche verte (בצרפתית)