פרשת לי זיתוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפגנה בחיפה להסגרת דורסי לי זיתוני בעת ביקורו של ראש עיריית פריז ברטראן דלנואה, בטקס לחנוכת כיכר פריז לאחר שיפוצה. ההפגנה החלה בעת שדלנואה החל לשאת את דבריו.

לי זיתוני (25 באפריל 1986 - 16 בספטמבר 2011) הייתה צעירה ישראלית שנדרסה למוות ב-16 בספטמבר 2011, בתאונת פגע וברח, בעת שחצתה את צומת הרחובות ויצמן-פנקס בתל אביב בדרכה לעבודתה כמדריכת פילאטיס. הדורסים, שני אזרחי צרפת, יהודים, קלוד-איזק חייט ואריק רוביק ששהו בארץ בחופשה ולעסקיהם הפרטיים נמלטו מזירת התאונה מיד לאחר התרחשותה וטסו חזרה לצרפת, כדי להתחמק מהעמדה לדין פלילי על מעשיהם. בעודם בצרפת הודה חייט בדריסתה של זיתוני, הביע על כך צער וציין כי אינו מעוניין לחזור לישראל. עורכי דינו של רוביק מסרו שהשניים מסרבים משום שהם חוששים שבישראל יקבלו עונש כבד מאוד.[1] הניסיון של הרשויות בישראל להביא להסגרתם לישראל נכשל, משום שבהתאם לחוק ההסגרה הצרפתי, צרפת לא מסגירה אזרחים צרפתים למדינות שאינן חברות באיחוד האירופי.

לאחר שמשפחתה של זיתוני הגישה תלונה במשטרת צרפת, נשפטו חייט ורוביק בצרפת ונדונו למאסר ולקנס.

טרם הדריסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום חמישי בלילה התקיימה בנתניה פגישה בין צ'רלי אבוטבול, איש עם עבר פלילי, לשני תיירים יהודים מצרפת - איש עסקים בן 38 בשם אריק רוביק שנהג לבלות לעיתים קרובות בישראל, וקלוד-איזק חייט בן ה-40, שכנו וחברו הקרוב של רוביק. השניים נמלטו לישראל מצרפת לאחר שנחשדו במעורבות בפרשת "עוקץ המאה". מטרת הפגישה הייתה הסדרת חוב כספי גדול למדי שהיה להם לאבוטבול.[2] לאחר הפגישה נכנסו חייט ורוביק לרכב ה-BMW השחור של רוביק ונסעו דרומה. בשעה 5:00 לפנות בוקר עצרו במועדון חשפנות ברמת גן ושילמו לבעל המועדון על מנת שיפתח את המועדון שכבר היה סגור ויארגן עבורם הופעה פרטית. לדברי מנהל המועדון השניים שהו במקום במשך כ-20 דקות במהלכן שתו כמות גדולה של אלכוהול.[3][2]

ב-6:30 בבוקר עזבו חייט ורוביק את המועדון, נכנסו למכוניתם והחלו לנסוע בפראות ברחובות תל אביב. בעקבות כך החלו להגיע למוקד המשטרה תלונות על כך שמכונית BMW משתוללת באזור. ניידת המשטרה שנשלחה למקום לא הצליחה לאתר את הרכב.[3]

דריסתה של לי זיתוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעות הבוקר של 16 בספטמבר 2011 הייתה לי זיתוני בדרכה לחדר הכושר שבו הייתה אמורה להעביר שיעור. בשעה 6:45, בעת שחצתה את צומת הרחובות ויצמן-פנקס בתל אביב, פגע בה רכב ספורט שחור מסוג BMW ובו חייט ורוביק. בשל עוצמת המכה הגבוהה נזרקה זיתוני לנתיב הנגדי, שם פגעה ברכב אחר והיא נהרגה. רוביק וחייט לא התעכבו להושיט יד או להזעיק עזרה, אלא נמלטו במהירות רבה ברכבם מזירת התאונה כשהם מתעלמים מרמזורים אדומים שהיו בדרכם. השניים הסתירו את הרכב, שניכרו בו סימני הפגיעה, בחניון של הבניין שבו גר רוביק בתל אביב. מספר שעות לאחר מכן, בעת שזהות הדורסים עדיין לא הייתה ידועה, הצליחו השניים להימלט מישראל יחד עם נשותיהם וחלק מילדיהם.[4]

איתור הדורסים והפעילות להעמדתם לדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התאונה החלו כוחות המשטרה, חבריה ובני משפחתה של זיתוני לערוך חיפושים ברחבי ישראל אחר מכונית ה-BMW השחורה, ולבסוף לאחר שהגיע דיווח משומר שעובד בבניין סמוך על רכב דומה שראה בכניסה ל"רובע לב העיר" הצליחו לגלות כי הרכב היה שייך לאריק רוביק. כשהגיעו לדירתו גילו כי היא ריקה וכי רוביק הספיק לברוח לצרפת יחד עם קלוד-איזק חייט. חוקרי המשטרה קבעו כי בטרם התאונה שתו רוביק וחייט משקאות אלכוהוליים באזור תל אביב ורמת גן, ועזבו לבסוף את הפאב בסביבות 6:00 בבוקר, כאשר זמן קצר לאחר מכן דרסו את זיתוני. כמו כן לא הצליחו לקבוע מי נהג ברכב בעת שזיתוני נדרסה.[5]

בעקבות כך, ביקשה משטרת ישראל מהאינטרפול סיוע בהסגרתם של רוביק וחייט לישראל, ובהמשך הוצא צו מעצר בינלאומי נגד השניים.[6]

תגובות החשודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון טלפוני לחדשות ערוץ 10 שהתקיים ב-22 בספטמבר 2011, אמר חייט: "אנחנו רוצים ללכת למשפחה שלה ולהסביר להם שגם לנו מאוד כואב. אנחנו נשארים עם זה עד סוף החיים שלנו. הרגנו אישה יהודייה, בת 25, בשבילנו זה ממש סוף העולם, החיים שלנו מתו, אבל מה אנחנו יכולים לעשות?"[7][8] כמו כן אמר חייט: "אם אני היום חוזר לישראל, 20 שנה אני אקבל בבית סוהר, אני יודע את זה."[1]

ב-23 באוקטובר 2011 ציינו חייט ורוביק כי שוחחו עם עורך דין ישראלי המתמחה בתאונות הדרכים, וביקשו שיבדוק את האפשרויות שלהם לעסקת טיעון או לקבלת גזר דין מסוים.[9]

בדצמבר 2011 הצהירו חייט ורוביק כי הם לא מתכוונים לחזור לישראל להישפט, וכי הם נחושים להישאר בצרפת. כמו כן, אחד מעורכי הדין שלהם ציין כי ייתכן שהרשויות בישראל יאפשרו למשפט להתקיים בצרפת, אף על פי שעדיין ישנו "מאבק כוחות" בין הרשויות של שתי המדינות.[10]

החשוד נתפס בצרפת בגין עבירת מהירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף דצמבר 2011, מעל לחודשיים לאחר תאונת הפגע וברח בישראל, נתפס חייט בצרפת כשהוא נוהג במהירות של 156 קמ"ש, ושוחרר מיד לאחר ששילם את הקנס על מהירותו המופרזת.

רועי פלד, שהיה בן זוגה של זיתוני אמר בתגובה: "צרפת הפכה להיות מדינת מקלט לעבריינים נמלטים. שני הדורסים מוכיחים שוב ושוב שהם מצפצפים על רשויות החוק. אנו מצפים מרשויות החוק בישראל להביא את שני הדורסים למשפט צדק בישראל."[11]

שיתוף הפעולה בין ישראל לצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיומיים לאחר תאונת הפגע וברח הצהיר משרד פרקליטות המדינה כי הרשויות בישראל נמצאות בקשר עם הרשויות בצרפת בנוגע ללי זיתוני והתיירים הצרפתים המעורבים בתאונה.[12] אף על פי כן, משום שאין הסכם הסגרה בין ישראל וצרפת, החוק הצרפתי מקשה במידה רבה על הסגרתם של חייט ורוביק לישראל, אלא אם כן הם יסכימו מרצון לעשות כן.[5] לדברי התובע הצרפתי במקרה, "החוק הצרפתי אינו מאפשר את הסגרתם של אזרחי צרפת - אין יוצאים מן הכלל." אם השניים יורשעו בצרפת, הם יעמדו בפני עונש מאסר מינימלי[13] בעל תקופה מקסימלית של 10 שנות מאסר לעומת תקופה של 14 שנים אותה הם צפויים לקבל אם יישפטו בישראל.[14]

ב-21 בספטמבר 2011 פגש שגריר צרפת בישראל, כריסטוף ביגו, את משפחתה של זיתוני, שדרשה שיפעל להסגרתם של רוביק וחייט לישראל. ביגו ציין בתגובה כי צרפת תעשה מאמץ להביא את השניים לישראל.[15] ביגו ציין גם כי ישנו שיתוף פעולה הדוק בין גורמי אכיפת החוק בישראל ובצרפת, וכי ישראל וצרפת מחויבת להביא את החשודים לדין.

בסוף דצמבר 2011 כתבה קרלה ברוני, אשתו של נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, מכתב אישי לאמה של זיתוני שבו היא הביעה את תנחומיה על מותה של זיתוני. במכתבה כתבה ברוני: "לאחר שהתקבלה הבקשה הישראלית לחיקור דין, מינה התובע המקומי שופט חוקר שהופקד על החקירה. מערכת המשפט הצרפתית עושה כמיטב יכולתה על מנת לבצע ללא דיחוי את חיקור הדין שיתבקש, וזאת תוך עמידה בקשר רציף עם הרשויות בישראל ובהתאם לבקשתם. [...] במהלך ביקורם האחרון של חוקרים מישראל בפריז, הביעו רשויות צרפת את מחויבותן הטוטאלית לשיתוף פעולה. שגרירות צרפת בתל אביב עוקבת בדריכות אחרי שיתוף פעולה זה, ותוך עמידה בקשר עם משפחתך."[16]

בינואר 2012, במהלך ישיבת הבהרה מיוחדת שנערכה בנושא בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות שבכנסת, הצהיר השגריר ביגו כי אין סיכוי רב שרוביק וחייט יוסגרו לישראל מצרפת. ביגו ציין כי "מדובר בשתי מערכות משפט דמוקרטיות שונות (בישראל ובצרפת) והחוק בצרפת, שנקבע ב-2004, אינו מאפשר הסגרת אזרחים צרפתים למדינות שאינן חברות באיחוד האירופי."[17]

פעילות עמותת "צדק בשבילי - Justice For Lee" להסגרת הדורסים למשפט בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רועי פלד, מי שהיה בן זוגה של זיתוני, הקים את עמותת "צדק בשבילי - Justice For Lee" כדי למצות את הדין עם דורסיה של לי זיתוני, לסייע למשפחות נפגעי תאונות הפגע וברח, אך גם על מנת למנוע מקרים דומים בעתיד.[18][19]

החקירה הפלילית בצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך יולי 2012, לאחר שבקשת הסגרתם של חייט ורוביק לישראל נדחתה, משפחתה של זיתוני הגישה תלונה בצרפת נגד השניים. העיתון הצרפתי לה פיגארו הקדיש את כותרת העמוד הראשי שלו לסיפור, והסביר כי שני החשודים נהנים מפירצה משפטית אשר מאפשרת להם להיות חופשיים בצרפת - השלטונות הצרפתיים לא יכולים לפעול ללא תלונה, בעוד שהרשויות בישראל לא יכולות לפעול מבלי שהחשודים יוסגרו לישראל. על פי העיתון, בעקבות הצעד של משפחתה של זיתוני יישפטו רוביק וחייט בצרפת.[20]

ב-11 ביולי 2012 הורה בית המשפט בצרפת לחקור את חייט ורוביק בחשד להריגה בנסיבות מחמירות.[21] ב-3 בדצמבר 2014 גזר בית משפט בפריז חמש שנות מאסר על רוביק ו-15 חודשי מאסר על חייט, ללא זכות לשחרור מוקדם. בנוסף הוטל עליהם קנס, ורישיונות הנהיגה שלהם נשללו לצמיתות.[22] במאי 2016, שוחרר רוביק על ידי שופט בעסקת טיעון שחתם ובטענת התנהגות טובה, וכי נולד לו ילד.[23]

ביולי 2016 נתפס רוביק כשהוא נוהג בגילופין, בעת עיכובו תקף שוטר ובכך הפר את תנאי השחרור שלו ושב לבית הסוהר עד 2019

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרשת לי זיתוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 דורסי לי זיתוני בילו במועדון חשפנות לפני הדריסה, באתר ynet, 25 בספטמבר 2011
  2. ^ 1 2 חדשות 2 - הצרפתים החשודים בדריסה הגיעו לארץ כדי לשלם חוב
  3. ^ 1 2 המסע בעקבות הדורסים של לי זיתוני | עובדה
  4. ^ Lappin, Yaakov (17 בספטמבר 2011). "Police hunt for French tourist suspected of hit and run". The Jerusalem Post. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2012. 
  5. ^ 1 2 Yagna, Yanir and Kubovich, Yaniv (18 בספטמבר 2011). "Driver in fatal hit-and-run suspected of fleeing Israel to France". Ha'aretz. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2012. 
  6. ^ Lappin, Yaakov (17 בספטמבר 2011). "Int'l arrest warrant issued for French hit-and-run suspect". The Jerusalem Post. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2012. 
  7. ^ הנהג הדורס: "לא יודע אם אחזור לישראל", באתר ערוץ 7, 19 בספטמבר 2011
  8. ^ Lappin, Yaakov (22 בספטמבר 2011). "'I hope hit-and-run suspects stand trial in Israel'". The Jerusalem Post. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2012. 
  9. ^ "French hit-and-run suspects explore Israel legal options". The Jerusalem Post. 23 באוקטובר 2011. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2012. 
  10. ^ Harman, Danna (6 בדצמבר 2011). "Suspects in deadly Tel Aviv hit-and-run seek France trial". Ha'aretz. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2012. 
  11. ^ סוכנויות הידיעות, דורסה של לי זיתוני נתפס על 156 קמ"ש, באתר nrg‏, 31 בדצמבר 2011
  12. ^ Paraszczuk, Joanna, and Lappin, Yaakov (18 בספטמבר 2011). "Israel working with France over Lee Zeitouni killing". The Jerusalem Post. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2012. 
  13. ^ Leon, Eli, and Yakov, Nitzi (1 בינואר 2012). "Suspected hit-and-run killer caught speeding in France". Israel Hayom. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2012. 
  14. ^ Eglash, Ruth (3 בינואר 2011). "'Justice will be served in Lee Zeitouni case'". The Jerusalem Post. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2012. 
  15. ^ "Report: French ambassador visits Lee Zeitouni's parents". The Jerusalem Post. 21 בספטמבר 2011. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2012. 
  16. ^ Eglash, Ruth (26 בדצמבר 2011). "Bruni to Zeitouni family: Justice will be served". The Jerusalem Post. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2012. 
  17. ^ רויטל בלומנפלד, שגריר צרפת: דורסי לי זיתוני לא יוסגרו, באתר הארץ, 3 בינואר 2012
  18. ^ 'Justice will be served in Lee Ze... JPost - Diplomacy & Politics
  19. ^ אלינור פוקס, ‏אמנים מתגייסים להמשך המאבק להסגרת דורסיה של לי זיתוני, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 באפריל 2012‏
  20. ^ "Lee Zeitouni's family files complaint in France". AFP. Yedioth Ahronot. 1 ביולי 2012. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2012. 
  21. ^ "Lee Zeitouni case: France launches manslaughter probe". AFP. Yedioth Ahronot. 11 ביולי 2012. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2012. 
  22. ^ משפט לי זיתוני: 5 שנות מאסר לדורס, באתר וואלה! NEWS‏, 3 בדצמבר 2014
  23. ^ נהג הרכב שדרס את לי זיתוני ז"ל שוחרר, ערוץ 7, 5 במאי 2016