פתק בבקבוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בקבוק שהושלך ב-1959 ליד חופי האוקיינוס האטלנטי במדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית ונמצא בשנת 2013 במרתה'ס ויניארד שבאותה מדינה.

פתק בבקבוק (נקרא גם מסר בבקבוק, או מכתב בבקבוק) הוא צורת תקשורת באמצעותה נשלח מסר בתוך כלי קיבול אטום (לרוב באמצעות בקבוק) וזאת מתוך כוונה, מחשבה או תקווה שיגיע בזמן בלתי-ידוע בעתיד לאדם כלשהו שיוכל לקרוא את המסר ואף לענות בחזרה. המסר נשלח לרוב על פני שטח מים נרחב (ים או אוקיינוס), תוך ניצול הציפה על פני הזרמים שיסחפו אותו לקו חוף במקום אחר על פני כדור הארץ.
הזרמים מסוגלים להעביר בקבוק הצף על פני המים למרחקים המשתרעים על פני תבל, כך משפחה השליכה בקבוק לנהר האמבר בבריטניה וכעבור שנתיים היא קיבלה תשובה מטובאלו שבאוקיינוס השקט[1]. עם זאת, הסבירות שאכן בקבוק שכזה יימצא על ידי אדם היא נמוכה מכיוון שרוב קווי החוף בכדור הארץ אינם מיושבים וזאת בהנחה שהבקבוק אכן מגיע לקו החוף.

מטרות וסיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לצורת תקשורת זו מספר סיבות, או מטרות:

  • מחקר אוקיינוגרפיה באמצעות שיתוף המונים. בדרך זו נשלחו בצפון האוקיינוס האטלנטי 300 אלף בקבוקים הכוללים את מקום השלכת הבקבוק למים ואת המועד[2]. מי שמצא את המסר בצד השני דיווח ובכך היה ניתן למפות את הזרמים באוקיינוסים.
  • שליחת אות מצוקה[3], במקרה של סכנת חיים בלב ים, למשל כתוצאה מטביעה של כלי שיט שאבד עמו קשר רדיו ואינו מסוגל לשלוח אותות SOS.
  • מחוות הנצחה בצורת מכתב אישי ליקירים שהלכו לעולמם[4].
  • הודאה בדבר פשע שבוצע מתוך האשמה עצמית.
  • מכתב לעבר דמות כלשהי שמעוניינים ביחסים של אהבה כלפיה, בין אם היא דמות מסוימת שפוחדים להביע כלפיה רגשות או שמדובר בדמות שאינה ידועה. פעולה זו הייתה יכולה להוביל להחלפת מכתבים במקרה שהגיע המכתב לאדם בצד השני[5].
  • סוג של משחק ללא מטרה להבעת מסר, אלא רק מתוך מחשבה שאולי בעתיד תתקבל תשובה מאדם כלשהו במקום אחר בעולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי זה קיים עוד מימי קדם, שכן כלי קיבול אטומים צפים על פני המים באופן פשוט יחסית ואין צורך בטכנולוגיה מיוחדת מרגע שיש כלי קיבול שניתן לבודד אויר בתוכו. המקרה המתועד הראשון הוא מסביבות שנת 310 לפנה"ס אז שלח הפילוסוף היווני תאופרסטוס בקבוקים על פני המים כדי להראות כי הים התיכון נוצר באמצעות כניסת מים מן האוקיינוס האטלנטי[6].
אף על פי שהיו שימושים צבאיים כבר מהמאה ה-16, צורת תקשורת זו מצד יחידים החלה רק עם היכולת לתקשר באמצעות הדואר הימי או אמצעים טכנולוגיים יותר מאוחרים. לפני כן, לא היה לכך שימוש מכיוון שלא היה ניתן למצוא דרך להחזיר מענה למוען. כמו כן, עד תחילת המאה ה-20 השימושים היו כמעט רק למקרה של קריאת מצוקה בעת טביעת אוניה. הפתק בבקבוק שהחזיק את הזמן הרב ביותר ונמצא הושלך בשנת 1784 בעת טביעת ספינה יפנית במימי האוקיינוס השקט ונמצא כעבור 151 שנים, בשנת 1935, בכפר הירטורמורה שביפן על ידי אוספי אצות.

החל מתקופות יותר מאוחרות לא נמצא לשיטה זו כל שימוש מעשי, אם כי יש לכך השלכות תרבותיות שקשורות במחשבות של הלא-נודע ועל יד הגורל שתקבע מי הצד השני שיקבל את הפתק. בתחילת המאה ה-20 נעשו מחקרים על זרמי הים ובד בבד גם נשלחו מכתבים אל עבר קשר עם הלא נודע, בשנת 2015 נמצא בגרמניה בקבוק שהושלך בים הצפוני בין 1904 ל-1906[7].

שיטות דומות ליצירת קשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיסקית שהוצמדה לגשושית פיוניר 10.

לא בהכרח פתקים מועברים בדרך הים, להלן דוגמאות למקרים אחרים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פתק בבקבוק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, שלח בקבוקך על פני המים, באתר וואלה! NEWS‏, 4 באוקטובר 2000
  2. ^ עומר שוברט, 300 אלף מסרים בבקבוקים באוקיינוס האטלנטי, באתר הארץ, 28 בפברואר 2014
  3. ^ לדוגמה: בקבוק שנפלט מהים מגלה:ספינה סוביטית טבעה ליד איסלנד, בעיתון דבר, 18 במאי 1975
  4. ^ לדוגמה: מסר בבקבוק: בן 10 במכתב קורע לב לחברו שמת, באתר ynet, 28 באפריל 2016
  5. ^ לדוגמה: ד. סוקר, מכתב הנזרק בבקבוק הימה מקשר לבבות (בתוך: גלויות ונסתרות), בעיתון חרות, 11 באוגוסט 1952.
  6. ^ Sending Out an S.O.S., New York Magazine, Jul 14, 2013 (באנגלית)
  7. ^ בן 111: נמצא המכתב בבקבוק העתיק בעולם, באתר ynet, 25 באוגוסט 2015
  8. ^ איתי בלומנטל, זה הפתק שהגיע בעברית: "יש ישראלים תקועים בפס בסכנת חיים. תעזרו לנו", באתר ynet, 18 באוקטובר 2014
  9. ^ חדשות 2, ‏נחשפו איורים של אסיר מאושוויץ, באתר ‏mako‏‏, ‏19 בינואר 2012‏