קדש (יששכר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קֶדֶשׁ שבנחלת שבט יששכר מזוהה עם תל אבו קודֵיס, כשלושה ק"מ מדרום-מזרח לצומת מגידו.

קדש (יששכר) מופיעה בספר יהושע כאחת מ-31 הערים אותן כבש יהושע (יהושע, י"ב, כ"ב). ברשימה זו היא מופיעה אחרי תענך ומגידו. לאחר מכן הייתה חלק מנחלת יששכר: "וממטה יששכר את קדש ואת מגרשיה, את דברת ואת מגרשיה" (דברי הימים א', ו', נ"ז)

למרות קרבתה למגידו, אין קשר בינה לבין קדש נפתלי, עירו של ברק בן אבינועם, המזוהה בח'ירבת קדיש שממזרח לפוריה. ואולם ייתכן כי היא העיר קדש, הסמוכה למקום מושבה של יעל אשת חבר הקיני: "וחבר הקיני נפרד מקין מבני חובב חותן משה, ויט אוהלו עד אילון בצעננים אשר את קדש" (שופטים, ד', י"א).

כמו כן, אין לבלבל בין קדש שבנחלת שבט יששכר לבין קדש שבגליל העליון, המכונה "קדש בגליל בהר נפתלי" (יהושע, כ', ז'), קדש זו מזוהה בגן הלאומי "תל קדש", כשני ק"מ ממערב לצומת ישע.

הארכאולוג אפרים שטרן ערך במקום חפירה בשנת 1968 מטעם אוניברסיטת תל אביב, ובה נתגלו שכבות יישוב אחדות, ביניהן ארבע שכבות שונות מתקופת הברזל, ששתיים מתוכן חרבו כתוצאה ממלחמות. באחת משכבות אלו נתגלה מזבח קטורת ולו ארבע קרנות, עשוי אבן גיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]