קומברס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קומברס טכנולוג'י
Comverse Technology, Inc
Comverse.svg
Comverse building in Raanana, Israel.jpg
מרכז הפיתוח של קומברס לשעבר ברעננה
סוג חברה בפירוק
סיסמה Enabling Network Software
מייסדים בועז משעולי, קובי אלכסנדר, יחיעם ימיני
שנת הקמה 1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
פירוק החברה 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי וודברי, ניו יורק, ארצות הברית
ענפי תעשייה טכנולוגיה
מוצרים עיקריים שרתי תוכנות בתחום שירותי ערך מוסף (תא קולי, שירותי הודעות, מערכות חיוב, מערכות אינטרנט סלולרי) לתעשיית הטלקום
הכנסות 453 מיליון דולר (2011)
אנשי מפתח קובי אלכסנדר, מייסד ומנכ"ל לשעבר
אנדרי דהן, מנכ"ל לשעבר
צ'ארלס בורדיק, מנכ"ל
עובדים 7,400 (2007)[1]
www.cmvt.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קומברס, הייתה חברת טכנולוגיה שנוסדה בישראל, אשר משרדה הראשי ממוקם בוויקפילד, ארצות הברית. החברה עוסקה בפיתוח ושיווק של תוכנות תקשורת. החל משנת 2013 פורקה החברה ונכסיה נמכרו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה החלה לפעול בשנת 1981 בארצות הברית על ידי בועז משעולי, קובי אלכסנדר וגיסו פרופסור יחיעם ימיני. הרעיון הטכנולוגי שאותו פיתחו היה להעביר את ממשק המשתמש במחשב מטקסט כתוב לדיבור, כך שהוא יהיה ידידותי יותר למשתמש, באמצעות שימוש בטלפון. השלושה גייסו כחצי מיליון דולר מחסכונות והלוואת ועבדו על הפיתוח הטכנולוגי ובניית תוכנית עסקית במשך שנתיים. בשלב זה החליטו לגייס אנשי פיתוח ולהקים חברה בישראל[2].

בדצמבר 1982 ייסדו השלושה בתל אביב את חברת "אפרת טכנולוגיה עתידית"[3] , חברת תדיראן השקיעה בחברה תמורת 10% מהמניות. בועז משעולי וקובי אלכסנדר מונו כמנכ"לים משותפים, כאשר אלכסנדר היה אחראי על הניהול הפיננסי והפיתוח העיסקי של החברה, ומישעולי על המחקר והפיתוח הטכנולוגי. "אפרת" הייתה בין החברות הראשונות בישראל שחילקה מניות ואופציות לעובדים והנהיגה שעות עבודה גמישות[2].

בשנת 1986 הוקמה את חברת "קומברס טכנולוג'י" (Comverse Technology, Inc) בארצות הברית, ו"אפרת" הפכה לחברת בת שלה. בסוף 1986 קומברס הפכה לחברה ציבורית כאשר מניותיה הונפקו בבורסת נאסד"ק האמריקאית והיא גייסה 2.5 מיליון דולר, כולל חצי מיליון מבנק ההשקעות שירסון (Shearson), בה עבד קובי אלכסנדר לפני שהקים את החברה. היישום הראשון שפיתחה החברה היה מערכת תא קולי, שנמכרה בתחילה לארגונים כפתרון מזכירה אלקטרונית ארגוני בשם "טריילוג". ובשנת 1986 הצליחה למכור 25 מערכות בעיקר בארצות הברית[2]. בישראל הותקנה המערכת בין השאר בבורסת היהלומים הישראלית[4] ובמשרד הבטחוןן[5].

בשנת 1988 עזבו בועז משעולי ויחיעם ימיני את קומברס, קובי אלכסנדר רכש את החזקתם והפך לבעל השליטה היחיד בחברה[6][7]. באותה שנה השיקה את שירות "טֵלֵמֶסר" בישראל, קווי מידע קולי בהם מסופק מידע לפונים בתחומים שונים[8], דוגמת לוח מודעות קולי למכירת רכב[9].

בשנת 1997 רכשה החברה את "בוסטון טכנולוג'י" תמורת 850 מיליון דולר במניות קומברס[10].

בשנת 2001 מיקם הירחון ביזנסוויק את קומברס במקום השישי מתוך חמישים החברות בעלות הביצועים הטובים ביותר בתחום התקשורת בעולם. בשנת 2002 קומברס רכשה את אודיגו ושילבה את המוצר שלה במוצרי החברה[11].

ב-29 ביולי 2006, הוגש כתב אישום נגד אלכסנדר ומנהלים אחרים בחברה, בגין עבירות מרובות של קשירת קשר לביצוע מעשי מרמה (כולל מרמה במניות, בתקשורת אלקטרונית ובמשלוח דואר) וכן עבירות אחרות, בשל בקדייטינג באופציות שהעניקה לו קומברס. כתוצאה מהסתבכות הזו קומברס לא הגישה דוחותיה בזמן לרשות ניירות הערך האמריקאית, וב-1 בפברואר 2007, הופסק מסחר מניית החברה בבורסת נאסד"ק ובו זמנית הוצאה מרשימת S&P 500 ונאסד"ק 100.

בסוף 2007, השלימה קומברס את איחוד הנהלת קומברס אינק הישראלית עם חברת האם האמריקאית קומברס טכנולוג'י, ואת העברת המטה הניהולי של קומברס לארצות הברית.

בשנת 2011, חזרה קומברס להיסחר ברשימה הראשית של נאסד"ק ובכך שמה סוף לפרשת הבקדייטינג.

בדצמבר 2014 העתיקה קומברס את משרדיה בישראל, אשר עד אז שכנו באזור התעשייה רמת החייל, לבניין חדש באזור התעשייה הצפוני של רעננה.

באפריל 2015 נמכרה חטיבת הבילינג של קומברס לאמדוקס תמורת 272 מיליון דולר[12]. ביולי 2015 הועברה במיקור חוץ פעילות הפיתוח של החברה לחברת טק מהינדרה ההודית[13].

בספטמבר 2015 שינתה החברה את שמה ל-Xura[14]. במאי 2016 נמכרה XURA לקרן השקעות בארצות הברית בשם סיריל קפיטל תמורת 643 מיליון דולר[15].

מבנה בעלות וחברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת "קומברס טכנולוג'י" (Comverse Technology, Inc) פעלה כחברת החזקות שתחתיה פעלו מספר חברות:

  • "קומברס נטוורק סיסטמס" - Comverse Network Systems (במקור חברת "אפרת טכנולוגיה עתידית"), הייתה ההחזקה העיקרית שפיתחה את הטכנולוגיה להקלטה דיגיטלית של קול, שנמכרה כמערכות תא קולי לחברות טלקום ברחבי העולם. בהמשך קוצר שם החברה ל"קומברס".
  • "ורינט מערכות" (Verint Systems) - הוקמה כחברת בת של "קומברס טכנולוג'י" בשנת 1998 כשפוצלה מ"קומברס נטוורק סיסטמס" בשם "קומברס מערכות מידע" (Comverse Infosys)[16]. החברה הונפקה בשנת 2002 בנאסד"ק בשם "ורינט מערכות". החברה השתמשה בטכנולוגיית הקלטה הדיגיטלית לפיתוח יישומים לצרכים עסקיים וביטחוניים. מערכות הקלטה המשמשות בעיקר למרכזי שירות ומערכות שמשמשות לגופי מודיעין וביטחון[17].
  • "אולטיקום" (Ulticom) - החברה נרכשה על ידי קומברס בשנת 1995 תמורת 20 מיליון דולר, ועסקה בפיתוח תוכנה המאפשרת לחברות טלקום להעניק למנוייהן שירותי ערך מוסף שונים, דוגמת שירות "עקוב אחרי" ושירותי טלפוניה משולמים מראש למפעילים סלולריים[18]. באפריל 2000 הונפקה בנאסד"ק וגייסה 55 מיליון דולר לפי שווי של 490 מיליון דולר[19]. כחצי שנה לאחר הנפקתה הראשונית בבורסת הנאסד"ק, בשיא בועת הדוט-קום, שווי השוק של החברה הגיעה ל-1.8 מיליארד דולר, הצליחה לגייס 212 מיליון דולר נוספים, מתוכם הגיעו 70 מיליון דולר לבעלי מניותיה בהצעת מכר[20]. בשנת 2010, נמכרה תמורת 90 מיליון דולר בלבד[21].
  • "סטארהום" (Starhome) הוקמה ב-1999 כחברת הזנק פנימית בקומברס המספקת טכנולוגיית נדידה סלולרית (Roaming) ופתרונות למפעילי סלולר עבור לקוחות העוברים ממפעיל למפעיל[22]. החברה התחילה למכור מערכות ב-2001, וב-2004 השלימה סבב גיוס הון בהיקף של 20 מיליון דולר[23].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שירלי יום-טוב, חברת קומברס מתכננת לפטר עוד כמה מאות עובדים, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2007
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 גבי קסלר, האמריקאים מאמינים ש"אפרת" תהיה להיט, מעריב, 9 בספטמבר 1986
  3. ^ לפי הודעות בדבר רישום חברות, החברה נרשמה ביום 23 בדצמבר 1982
  4. ^ דואר טלפוני בבורסת היהלומים, מעריב, 10 במאי 1988
  5. ^ טל שחף, זכו בפרויקט תקשורת ב־2.3 מיליון דולר, מעריב, 17 ביוני 1988
  6. ^ 6.0 6.1 קובי אלכסנדר - הפרידה מהשותפים פעלה לטובתו, באתר גלובס, 24 באוגוסט 1997
  7. ^ מינויים, מעריב, 15 במרץ 1988
  8. ^ המחשב מדבר לשפופרת , מעריב, 23 בפברואר 1988
  9. ^ חדש, מעריב, 10 באוקטובר 1988
  10. ^ קומברס ובוסטון טכנולוג'י מתמזגות - יתרונות, חסרונות והזווית הישראלית, באתר גלובס, 24 באוגוסט 1997
  11. ^ בועז לוי, קומברס רוכשת את אודיגו לפי שווי של 20 מיליון דולר, באתר הארץ, 21 במאי 2002
  12. ^ עמרי זרחוביץ', אמדוקס רוכשת את פעילות הבילינג של קומברס ב-272 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2015
  13. ^ שירות כלכליסט ואסף גלעד, הסכם קיבוצי היסטורי בקומברס: העובדים לא יפוטרו בשנה הראשונה למעבר לטק מהינדרה, באתר כלכליסט, 24 ביוני 2015
  14. ^ מאיר אורבך, שמה החדש של קומברס: xura, באתר ynet, 9 בספטמבר 2015
  15. ^ סופי שולמן, קומברס: ספינת הדגל טבעה ואיש לא שם לב, באתר כלכליסט, 25 במאי 2016
  16. ^ קומברס: רבעון שיא בדרך לפיצול, באתר גלובס, 3 בדצמבר 1998
  17. ^ ורינט הודיעה רשמית על ההנפקה השנייה; קומברס טכנולוג'י לא תמכור מניות, באתר גלובס, 19 במאי 2003
  18. ^ אולטיקום: היהלום החבוי של קומברס, באתר גלובס, 17 ביוני 1999
  19. ^ למרות הירידות: VYYO של דוידי גילה ואולטיקום של קומברס השלימו הנפקות ראשוניות, באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2000
  20. ^ גתית פנקס, למרות הירידות בנאסד"ק מצליחה אולטיקום לגייס 212 מ' ד', מתוכם 70 מ' יזרמו לכיס בעלי מניותיה, באתר TheMarker‏, 5 באוקטובר 2000
  21. ^ רון שטיינבלט, ‏קומברס מתחילה לממש: מוכרת את אולטיקום תמורת 90 מיליון דול, באתר גלובס, 17 ביוני 2010
  22. ^ הדר חורש, סטאר-הום תספק לסלקום מערכת שירותים ללקוחות הנמצאים בחו"ל, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2002
  23. ^ סטאר-הום, חברה בת של קומברס, השלימה סבב גיוס הון בהיקף של 20 מיליון דולר, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2004