קלאודיו בורגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קלאודיו בורגי
ClaudioBorghi.jpg
בורגי כמאמן בשנת 2006
מידע אישי
לידה 28 בספטמבר 1964 (בן 55)
קסטלאר שבארגנטינה
שם מלא קלאודיו דניאל בורגי בידוס
גובה 1.81 מטר
עמדה קשר התקפי
מועדוני נוער
ארחנטינוס ג'וניורס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
19811987
1987 - 1988
1987 - 1988
1988
1988 - 1989
1989
1990
1990 - 1991
1991
1992
1992 - 1993
1994
1995
1995 - 1998
1998 - 1999
ארחנטינוס ג'וניורס
מילאן
קומו
נשאטל גזמאקס
ריבר פלייט
פלמנגו
אינדפנדיינטה
אוניון דה סנטה פה
הורקאן
קולו-קולו
פלטנסה
קורקאמינוס
או'היגינס
אאודקס איטליאנו
סנטיאגו וונדררס
39 (8)
0 (0)
7 (0)

21 (1)
6 (0)
12 (1)
7 (1)
22 (1)

12 (0)
10 (0)


6 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
19851986 ארגנטינה 9 (1)
קבוצות כמאמן
20042005
20062008
2008
20092010
2010
20112012
2014
2016
אאודקס איטליאנו
קולו-קולו
אינדפנדיינטה
ארחנטינוס ג'וניורס
בוקה ג'וניורס
צ'ילה
ארחנטינוס ג'וניורס
ליגה דה קיטו
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

קלאודיו דניאל בורגי בידוסספרדית: Claudio Daniel Borghi Bidos; נולד ב-28 בספטמבר 1964 בקסטלאר) הוא כדורגלן עבר ארגנטינאי ששיחק בעמדת הקשר ההתקפי, וכיום מאמן כדורגל.

בורגי שיחק ואימן בעיקר בארגנטינה ובצ'ילה. כשחקן, זכה בורגי עם ארגנטינה במונדיאל 1986, בו שותף בשני משחקים בשלב הבתים.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורגי גדל בקבוצת ארחנטינוס ג'וניורס, בה שיחק בתחילת שנות ה-80 כקשר התקפי. הוא הפגין יכולות טכניות גבוהות, שאף זיכו אותו בהשוואות לכוכב הארגנטינאי דייגו מראדונה. לאחר שתי זכיות באליפות ארגנטינה בחציה הראשון של שנת 1984 ובחציה השני של שנת 1985 (בעונות אלו בארגנטינה הוכרזה אלופה בכל חצי שנה), זכתה קבוצתו בגביע ליברטדורס של שנת 1985 לראשונה בתולדותיה, כשבורגי כובש שישה שערים במהלך הטורניר. הזכייה בגביע הקנתה לקבוצה את הזכות להשתתף בגמר הגביע הביניבשתי, מול קבוצת יובנטוס מאיטליה. על אף הפסדה של ארחנטינוס ג'וניורס בבעיטות הכרעה, בורגי היה אחד המצטיינים במשחק.

הופעתו המרשימה הובילה את נשיא קבוצת מילאן האיטלקית, סילביו ברלוסקוני, להתעניין בשחקן, והוא הוחתם בקבוצת לקראת עונת 1987/1988. בעונה זו, לקבוצות איטלקיות הותר לרשום בסגל שני שחקנים זרים בלבד, ועקב החתמתם של שני השחקנים ההולנדים, מרקו ואן באסטן ורוד חוליט, בורגי לא נכלל בסגל והושאל לקבוצת קומו, ששיחקה אז בסרייה א'. בעונה שלאחריה עלה מספר הזרים המותרים בכל קבוצה לשלושה, אך מאמנה של מילאן, אריגו סאקי, שזכה עם הקבוצה באליפות רק מספר חודשים קודם לכן, התנגד לדעתו של ברלוסקוני שרצה להחזיר את בורגי לסגל, והעדיף את החתמתו של שחקן הולנדי נוסף, פרנק רייקארד. בורגי הושאל בשנית, לקבוצת נשאטל גזמאקס משווייץ.

בתום עונה בלבד בשווייץ, חזר השחקן לדרום אמריקה. הוא שיחק בקבוצות ארגנטינאיות וביניהן ריבר פלייט ואינדפנדיינטה, בילה שנה אחת בברזיל כשחקנה של פלמנגו ושנה אחת במקסיקו כשחקנה של קורקאמינוס, ושיחק בשורה של קבוצות מצ'ילה, ביניהן קולו-קולו במדיה זכה בגביע רקופה סודאמריקנה (הסופר-קאפ הדרום אמריקאי) בשנת 1992, וסנטיאגו וונדררס, במדיה פרש בשנת 1999.

נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורגי זומן לראשונה לנבחרת בשנת 1985, בעת ששיחק בארחנטינוס ג'וניורס, לקראת טורניר מונדיאל 1986. הוא ערך שתי הופעות בלבד בטורניר, במהלך שלב הבתים של המפעל, בו זכתה נבחרתו בגביע העולם.

את שערו היחיד בשורות הנבחרת כבש בורגי מול נבחרת ישראל במשחק ידידות שנערך לקראת הטורניר, ב-4 במאי 1986 באצטדיון רמת גן. במשחק ניצחה ארגנטינה בתוצאה 2-7.

בסך הכל ערך השחקן 9 הופעות במדי הנבחרת.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו ממשחק פעיל, החל בורגי בקריירת אימון, כשקבוצתו הראשונה כמאמן הייתה אאודאקס איטליאנו מצ'ילה, במדיה שיחק בעבר.

בשנת 2006, מונה בורגי למאמן קבוצת קולו-קולו, מועדון נוסף מצ'ילה בו שיחק בעברו, ובין השנים 2006 ו-2007 הוביל את הקבוצה לארבע אליפויות רצופות, ולגמר גביע סודאמריקנה בשנת 2006.

ביוני 2008, בורגי חזר למולדתו ארגנטינה, ומונה למאמנה של קבוצת אינדפנדיינטה. גם במועדון הזה שיחק בורגי בעברו. בורגי היה המאמן ה-19 של הקבוצה בתוך 10 שנים בלבד, והוא התפטר כעבור ארבעה חודשים בלבד[1], ב-5 באוקטובר, לאחר שהשיג 4 ניצחונות ב-17 המשחקים בהם אימן את הקבוצה.

ביוני 2009 שב בורגי אל מועדון נעוריו ארחנטינוס ג'וניורס, הפעם כמאמן. קבוצתו סיימה את העונה החולפת במקום ה-20 והאחרון, עם שני ניצחונות בלבד ב-19 משחקים. בעונתו הראשונה הוביל בורגי את קבוצתו למקום ה-6, שיפור ניכר לעומת העונה שחלפה. את העונה שאחריה פתחה הקבוצה עם ניצחון אחד בלבד בחמשת המשחקים הראשונים, אך לאחריהם השיגה רצף של 14 משחקים ללא הפסד, ובסיום העונה זכתה באליפות הליגה לראשונה אחרי 25 שנים ללא זכייה.

בעקבות ההצלחה, החליט בורגי לעזוב את הקבוצה וב-21 במאי 2010 מונה למאמנה של קבוצת הפאר הארגנטינאית, בוקה ג'וניורס[2]. אמנם, הוא לא חווה הצלחה עם הקבוצה, וב-17 בנובמבר, חצי שנה בלבד לאחר מינויו, הוא התפטר מתפקידו[3]. החלטתו התקבלה לאחר הפסד לריבר פלייט במשחק הסופר קלאסיקו, שהותיר את הקבוצה במקום ה-15 בטבלת הליגה.

ב-24 בפברואר 2011, הוא מונה למאמן נבחרת צ'ילה[4], כמחליפו של מאמן ארגנטינאי אחר, מרסלו בייאלסה, לקראת מוקדמות מונדיאל 2014, אך פוטר מתפקידו ב-14 בנובמבר 2012, לאחר שרשרת הפסדים, חלקם בטורניר המוקדמות וחלקם במשחקי ידידות. בסך הכל השיג 11 ניצחונות ב-27 משחקים בהם אימן את הנבחרת.

ביוני 2014 חזר בורגי בפעם השנייה כמאמן לקבוצת ארחנטינוס ג'וניורס, שירדה לליגת המשנה עונה קודם לכן.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים כשחקן
תארים כמאמן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלאודיו בורגי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, קלאודיו בורגי התפטר מאינדפנדיינטה, באתר וואלה! NEWS‏, 6 באוקטובר 2008
  2. ^ אילן הלפרין, קלאודיו בורגי הוצג כמאמן החדש של בוקה, באתר ynet, 21 במאי 2010
  3. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, בורגי הגיש, שוב, התפטרותו מבוקה ג'וניורס, באתר וואלה! NEWS‏, 17 בנובמבר 2010
  4. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, קלאודיו בורגי מונה למאמן נבחרת צ'ילה, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בפברואר 2011


נבחרת ארגנטינה - מונדיאל 1986 (מקום ראשון)

1 אלמירון • 2 בטיסטה • 3 בוצ'יני • 4 בורגי • 5 בראון • 6 פסארלה • 7 בורוצ'גה • 8 קלאוסן • 9 קוצ'ופו • 10 מרדאונה • 11 ולדאנו • 12 אנריקה • 13 גארה • 14 ג'וסטי • 15 איסלאס • 16 אולרטיקואצ'אה • 17 פסקולי • 18 פומפידו • 19 רוג'רי • 20 טאפיה • 21 טרוביאני • 22 סלאדה • מאמן: בילארדו

ארגנטינהארגנטינה
נבחרת צ'ילה - קופה אמריקה 2011

1 בראבו • 2 סילבה • 3 פונסה • 4 איסלה • 5 קונטררס • 6 קארמונה • 7 סאנצ'ס • 8 וידאל • 9 סואסו • 10 ואלדיביה • 11 חימנס • 12 פינטו • 13 אסטרדה • 14 פרננדס • 15 בוסז'ור • 16 פיארו • 17 מדל • 18 חארה • 19 מוניוס • 20 מייאר • 21 גוטיירס • 22 פארדס • 23 גארסס • מאמן: בורגי

צ'ילהצ'ילה