קסטנופסיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןקסטנופסיס
Castanopsis sieboldiiCastanopsis sieboldiiבלוטים של Castanopsis sieboldii
זרעים של Castanopsis sieboldii
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים וסקולריים
סדרה: אלונאים
משפחה: אלוניים
סוג: קסטנופסיס
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Castanopsis
Spach
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קסטנופסיס (שם מדעי: Castanopsis) הוא סוג של עצים ירוקי-עד השייכים למשפחת האלוניים, שתפוצתו כיום מוגבלת לאזורים הטרופיים והסובטרופיים של מזרח אסיה. בסין גדלים 58 מינים מקומיים כש-30 מהם אנדמיים. המינים האחרים גדלים דרומה משם, דרך הודו-סין עד לאינדונזיה, באזורים ההריים של טאיוואן וכן ביפן.

לעצים יש מאפיינים רבים טיפוסיים למינים ממשפחת האלוניים. העצים הם לכל הפחות שיחים גדולים, אבל חלק מהמינים צומחים לעצים גדולים. העלים שלהם בדרך כלל נוקשים ומכוסים קוטיקולה מפותחת. העצים הם חד-ביתיים כשהפרחים הזכריים נוצרים בעגילים. הפרחים הנקביים הם בעלי שחלה תחתית ומייצרים זרע בודד אבל הם מקובצים לאשכולות קטנים. הפרי הוא בלוט, סוג של אגוז המוגן על ידי קליפה קשה (האופיינית לאלוניים) וקוצנית (בדומה לפרי הערמון).

אקולוגיה ושימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום התפוצה שלהם מסוגלים מיני הקסטנופסיס לאכלס מגוון רחב של בתי גידול מאקלים ממוזג עד אקלים טרופי, ולעיתים קרובות הם מין מפתח (keystone species) במערכות אקולוגיות שלהם. הם נמצאים בשפע באקוטונים מגוונים כמו יערות הגשם ההרריים של בורנאו, יערות סובטרופיים ירוקי עד בטאיוואן ויערות ממוזגים של המשולש הצפוני במיאנמר. בדרך כלל הם נפוצים ביערות הרריים שבהם עצים מסדרת האלונאים הם דומיננטיים, וביערות מסוג לאוריסילבה ממוזגים עד סובטרופיים. בסוג האחרון הם אופייניים לצמחיית קלימקס, בעיקר בכל תחום תפוצתם באסיה היבשתית, כמו גם בטאיוואן.

כרייה פתוחה עבור קסטנופסיס מאובן בצורת ליגניט במכרה גרצוויילר בגרמניה. הקליקו להגדלה, שימו לב לבאגר 288 ו-289 ברקע משמאל

צמחים מסוג זה גדלים בסוגי קרקעות רבים, בתנאי שאינם גיריים. כמה מינים עברו התאמה לקרקעות פודסוליות, ביצות כבול, ביצות וקרקעות חומציות או לחות, או לקרקעות צחיחות דלות הנפוצות בבתי גידול צחיחים. קסטנופסיס גדל בשפע בתקופה בין האוליגוקן למיוקן לאורך נהרות וביצות של אירופה שאקלימה אז היה סובטרופי. חברת הצומח הפרהיסטורית Castanopsietum oligo-miocenicum היא המקור למרבית מרבצי הליגניט (פחם חום) במערב ובמרכז אירופה.

ממרבית המינים אפשר להפיק עץ יקר ערך, אבל חלקם הפכו נדירים בשל כריתת עצים. המין Castanopsis catappaefolia מצוי על סף הכחדה. כפי שצויין לעיל השימוש החשוב ביותר בקסטנופסיס הוא בצורותו המאובנת. ב-2001 נכרו בגרמניה 175,400 טון של ליגניט, שמרביתו היה קודם עצי קסטנופסיס.

כבמינים אחרים של אלוניים האגוזים של מינים רבים של קסטנופסיס הם אכילים. נוהגים לגדל את העצים עבור האגוזים, אבל לעיתים קרובות יותר הם משמשים ליערנות וכצמחי נוי, ומלקטים את האגוזים באופן אופורטוניסטי. האגוזים הם מזון פופולרי לבעלי חיים רבים, כדוגמת ירגזים, עורבים, מכרסמים, איילים וחזירים.

רובע מגורו בטוקיו והעיר מצודו במחוז צ'יבה משתמשים ב"שיי" (椎‏, Castanopsis cuspidata) כאחד מהסמלים העירוניים שלהם. שיטאקי, פטריות המאכל הידועות והחשובות כלכלית, גדלות היטב על גזעים כרותים של C. cuspidata וזה גם מקור שמה המקובל "שיי-טאקי" שפירושו "פטריית Castanopsis cuspidata".

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של חלקים של Castanopsis cuspidata המכונה ביפנית "שיי"
עלים של Castanopsis sieboldii

מינים ששויכו בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאובנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינים שנכחדו הידועים כמאובנים מהמיוקן באירופה הם:

  • Castanopsis pyramidata (Menzel) Kirchheimer
  • Castanopsis salinarum (Unger) Kirchheimer
  • Castanopsis schmidtiana (Geinitz) Kräusel

מינים אלו ידועים וזוהו מהפרי שלהם. לא וודאי האם הם שייכים לסוג קסטנופסיס או לסוג Chrysolepis האנדמי למערב ארצות הברית, אבל דפוס הביוגאוגרפיה, ששני הסוגים נפוצים סביב האוקיינוס השקט, אבל אינם קיימים באמריקה הצפונית מזרחית להרי הרוקי מחזק את ההשערה כי הם אכן שייכים לקסטנופסיס.

Castanopsis praefissa ו-Castanopsis praeouonbiensis הם שני מינים של מאובנים שנתגלו ב"תצורת שֶׁנְגְג'וֹאוּ" מהמיוקן העליון במחוז ג'ג'יאנג בדרום-מזרח סין. מאובנים אלו הושוו למינים קיימים של קסטנופסיס על בסיס העלים והבלוטים. Castanopsis praefissa דומה ל-C. fissa, ו-C. praeouonbiensis דומה ל-C. ouonbiensis. שני המינים נכחדו באזור זה משום שהאקלים בג'ג'יאנג התקרר משלהי המיוקן ועד ימינו.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gee, Carole T.; Sander, P. Martin & Petzelberger, Bianka E.M. (2003): A Miocene rodent nut cache in coastal dunes of the Lower Rhine Embayment, Germany. Palaeontology 46(6): 1133-1149. doi:10.1046/j.0031-0239.2003.00337.x

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קסטנופסיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Li, Ruiyun; Sun, Bainian; Wang, Qiujun; Ma, Fujun; Xu, Xiaohui; Wang, Yunfeng; Jia, Hui (2014). "Two new Castanopsis (Fagaceae) species based on cupule and foliage from the upper Miocene of eastern Zhejiang, China". Plant Systematics and Evolution 301 (1): 25–39. doi:10.1007/s00606-014-1051-7.