ירגזיים
 ירגזיים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | ירגזיים |
| שם מדעי | |
 Paridaeויגורס, 1825 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
ירגזיים[1] (שם מדעי: Paridae; באנגלית הם קרויים "tit" או "titmice") היא משפחת ציפורי שיר קטנה, החיים בחצי הכדור הצפוני וגם בחלקים הטרופיים של אפריקה ושל אסיה. הירגזיים הם עופות קטנים באורך 10–20 ס"מ בממוצע, עם מקור קצר, "כיפה" שחורה לראשם וחלקם גם בעלי ציצה. הם חיים ביערות ברחבי העולם ואוכלים חרקים וזרעים ומגיעים גם לתחנות האכלה אנושיות. המינים הגדולים במשפחה זו הם ירגזי סולטני (אורך מקסימלי – 21 ס"מ, מסה מקסימלית – 49 גרם)[2] וירגזי קרקעי (אורך מקסימלי – 20 ס"מ, מסה מקסימלית – 48.5 גרם).[3] המינים הקטנים במשפחה זו הם ירגזי צהוב־גבה (אורך מקסימלי – 10 ס"מ, מסה מקסימלית – 5.9 גרם)[4] וירגזי כיפת־אש (אורך מקסימלי – 10 ס"מ, מסה מקסימלית – 7 גרם).[5]
את שמם העברי טבע שלום יעקב אברמוביץ' בספרו תולדות הטבע[6] והוא מהמילה 'רוגז', בגלל תוקפנותם כאשר הם מאוימים או מחפשים מזון והם מגרשים ציפורים אחרות, אפילו גדולות יותר, ממתקני האכלה קבועים. הם מהנפוצים בין ציפורי השיר באירופה וחלקם גם מגיעים לישראל.
בישראל מצויים המינים הבאים[7]:
- ירגזי מצוי (Parus major) - נפוץ בכל אזורי הארץ למעט מרכז ודרום הנגב, בעיקר בסמוך למשכנות האדם.[8]
- ירגזי חרמון (Poecile lugubris) - מצוי בחרמון מגובה 1,200 מ' עד סוף קו העצים, בגובה 1,800 מ' לערך.[9]
- ירגזי שחור (Periparus ater) - מזדמן נדיר.[10]
רביית כלאיים בין ירגזיים תועדה פעמים רבות באסיה, אירופה, אפריקה ואמריקה הצפונית, לרוב תוך-סוגיית, אם כי תועדה רביית כלאיים בין-סוגיית, ואף קיימים תיעודים ישנים (Stresemann, 1919; Suchetet, 1897) של רביית כלאיים בין-משפחתית בין ירגזי תכול (Cyanistes cyanus) וגנובתן אירופי (Aegithalos caudatus).[11] ניתוח משנת 2020 של נתונים פנוטיפיים מצביע על כך שרביית כלאיים מתרחשת ב-0.19% מכלל הירגזים בטבע ושמבין ציפורי השיר, תדירות רביית הכלאיים בירגזיים היא הגבוהה ביותר.[12][13]
סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סוג פויסילה (Poecile) (בו 15 מינים)
- סוג פריפרוס (Periparus) (בו 3 מינים)
- סוג פרדליפרוס (Pardaliparus) (בו 3 מינים)
- סוג מכלולופוס (Machlolophus) (בו 5 מינים)
- סוג מלאניפרוס (Melaniparus) (בו 15 מינים)
- סוג לופופאנס (Lophophanes) (בו 2 מינים)
- סוג סיטיפרוס (Sittiparus) (בו 5 מינים)
- סוג באולופוס (Baeolophus) (בו 5 מינים)
- סוג ירגזי (Parus) (בו 4 מינים)
- סוג ירגזי-כחול (Cyanistes) (בו 3 מינים)
- סוג ומין יחיד ירגזי קרקעי (Pseudopodoces humilis)
- סוג ומין יחיד ירגזי כיפת-אש (Cephalopyrus flammiceps)
- סוג ומין יחיד ירגזי צהוב-גבה (Sylviparus modestus)
- סוג ומין יחיד ירגזי סולטני (Melanochlora sultanea)[14]
עץ פילוגנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
העץ הפילוגנטי של משפחת הירגזיים על פי יוהנסון ואחרים (2013):[15]
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ירגזיים באתר ADW
- ירגזיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "משפחת הירגזיים" באנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 6 - "עופות", הוצאת משרד הביטחון. עמ' 402-403.
- ^ Andrew Gosler, Peter Clement, Sultan Tit (Melanochlora sultanea), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.sultit1.01
- ^ Andrew Gosler, Peter Clement, Eduardo de Juana, Ground Tit (Pseudopodoces humilis), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.grotit1.01
- ^ Oiseaux.net, Mésange modeste - Sylviparus modestus - Yellow-browed Tit, www.oiseaux.net (באנגלית)
- ^ Steve Madge, Fire-capped Tit (Cephalopyrus flammiceps), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.fictit1.01
- ^ תולדות הטבע ב - שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) | מפעל המילון ההיסטורי, באתר maagarim.hebrew-academy.org.il
- ^ ציפורים - מאגר המידע הלאומי לציפורי ישראל, באתר www.birdsbase.com
- ^ ירגזי מצוי, באתר הצפרות הישראלי
- ^ ירגזי חרמון, באתר הצפרות הישראלי
- ^ ירגזי שחור, באתר הצפרות הישראלי
- ^ Eugene M. McCarthy, Handbook of Avian Hybrids of the World, USA: Oxford University Press, 2006, עמ' 248–252, מסת"ב 0-19-518323-1. (באנגלית)
- ^ Brendan A. Graham, Ian Gazeley, Ken A. Otter and Theresa Burg, Do phylogeny and habitat influence admixture among four North American chickadee (family: Paridae) species?, Journal of Avian Biology 52 no. 5, Nordic Society Oikos, Published by John Wiley & Sons Ltd, 2021 doi: 10.1111/jav.02695
- ^ Nicholas M. Justyn,Corey T. Callaghan,Geoffrey E. Hill, Birds rarely hybridize: A citizen science approach to estimating rates of hybridization in the wild, Supporting Information Table 3, Evolution 74(6), John Wiley & Sons, Inc., 01 March 2020, עמ' 1216-1223 doi: 10.1111/evo.13943
- ^ Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (ב־American English)
- ^ Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
