ירגזיים
![]() | |
---|---|
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | עופות |
סדרה: | ציפורי שיר |
תת־סדרה: | דמויי־דרור |
משפחה: | ירגזיים |
שם מדעי | |
![]() ויגורס, 1825 | |
תחום תפוצה | |
![]() |
ירגָזיים (שם מדעי: Paridae; באנגלית הם קרויים "tit" או "titmice") היא משפחת ציפורי שיר קטנה, החיים בחצי הכדור הצפוני וגם בחלקים הטרופיים של אפריקה ושל אסיה. הירגזיים הם עופות קטנים באורך 10–20 ס"מ בממוצע, עם מקור קצר, "כיפה" שחורה לראשם וחלקם גם בעלי ציצה. הם חיים ביערות ברחבי העולם ואוכלים חרקים וזרעים ומגיעים גם לתחנות האכלה אנושיות.
את שמם העברי טבע המשורר אברהם שלונסקי[1] והוא מהמילה 'רוגז', בגלל תוקפנותם כאשר הם מאוימים או מחפשים מזון והם מגרשים ציפורים אחרות, אפילו גדולות יותר, ממתקני האכלה קבועים. הם מהנפוצים בין ציפורי השיר באירופה וחלקם גם מגיעים לישראל.
בישראל מצויים המינים הבאים:
- ירגזי מצוי (Parus major) - נפוץ בכל אזורי הארץ למעט מרכז ודרום הנגב, בעיקר בסמוך למשכנות האדם
- ירגזי חרמון (Poecile lugubris) - מצוי בחרמון מגובה 1,200 מ' עד סוף קו העצים, בגובה 1,800 מ' לערך[2]
- ירגזי כחול (Cyanistes caeruleus) - מזדמן נדיר
- ירגזי שחור (Periparus ater) - מזדמן נדיר
סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Poecile (בו 13–15 מינים)
- Periparus (בו 3 מינים)
- Pardaliparus (בו 3 מינים)
- Machlolophus (בו 5 מינים)
- Melaniparus (בו 15 מינים)
- Lophophanes (בו 2 מינים)
- Sittiparus (בו 5 מינים)
- Baeolophus (בו 5 מינים)
- ירגזי (Parus) (בו 25 מינים)
- סוג ירגזי-כחול (Cyanistes) (בו 3 מינים)
- סוג ומין יחיד ירגזי קרקעי (Pseudopodoces humilis)
- סוג ומין יחיד ירגזי אדום ציצה (Cephalopyrus flammiceps)
- סוג ומין יחיד ירגזי צהוב מצח (Sylviparus modestus)
- סוג ומין יחיד ירגזי סולטני (Melanochlora sultanea)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ירגזיים באתר ADW
- ירגזיים, באתר ITIS (באנגלית)
- ירגזיים, באתר NCBI (באנגלית)
- ירגזיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ירגזיים, באתר GBIF (באנגלית)
- ירגזיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)