קרבות עשרת הימים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרבות עשרת הימים הם סדרת מבצעים שנערכו במהלך מלחמת העצמאות. "ההפוגה הראשונה" במלחמה נמשכה כחודש ימים, והסתיימה ב-8 ביולי 1948. ביום זה חודשו הקרבות ביוזמת מדינת ישראל למשך עשרה ימים, עד 18 ביולי, אז הוסכם על "ההפוגה השנייה". בסדרת קרבות אלו הצליח צה"ל לשפר את מצבו או לשמור על עמדותיו בכל החזיתות, למעט אזור לטרון שניסיון לכיבושו העלה חרס, וכן שטח קטן שישראל איבדה לצבא העיראקי באזור הגלבוע.

אתר הזיכרון המרכזי בחירבת ירדה, לנופלים במבצע ברוש

קרבות עשרת הימים חוללו תמורה ניכרת ביחסי הכוחות בשטח. המאמץ הערבי היה מפוצל וחסר תיאום ואילו צה"ל השכיל לרכז את המאמץ שלו ולזכות ביתרונות מקומיים משמעותיים.

קרבות עשרת הימים בחזית הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת מבצע ברוש

במקביל נערכו קרבות קשים בצפון-מזרח אצבע הגליל. ישראל כבשה מספר גבעות אסטרטגיות כמו תל עזזיאת וגבעת האם. הסורים כבשו בהתקפות נגד את תל עזזיאת.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרב תל עזזיאת (1948)
מפת כיבוש נצרת במבצע דקל - 16/7/1948

בסיבוב קרבות זה זכו העיראקים להצלחה מסוימת כשהדפו את כוחות צה"ל מאזור הגלבוע.

קרבות עשרת הימים בחזית המזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילי חטיבת יפתח עם משוריין הלגיון שחוסל בפצצת PIAT בפאתי הכפר אל בורג', מבצע דני, יולי 1948

קרבות עשרת הימים בחזית הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחזית המצרית המשיכו כוחות שריון וארטילריה לתקוף את היישובים היהודיים הבודדים ובראשם נגבה ובארות יצחק. נגד כוחות אלו הופעלו יחידות הלוחמים שכונו "שועלי שמשון" וערכו פשיטות על מעוזי הצבא המצרי.

בבוקר 8 ביולי, טרם סיומה הרשמי של ההפוגה הראשונה, החל הצבא המצרי בהתקפה על כפר דרום. לאחר הפגזה ארטילרית נכנס כוח רגלים מצרי למקום וגילה כי היישוב ננטש באותו הלילה. הצבא המצרי פתח בהתקפה לכיוון באר טוביה ונהדף. משלא עלה בידו להתקדם, התקיף את ג'וליס, אך נהדף גם משם. למרות זאת המשיכו המצרים בהתקפה, כשמטרתם ליצור חיץ בין דרום הארץ לבין הנגב ולאחר מכן לשוב ולתקוף את יישובי הנגב. צה"ל היה עתה מצויד טוב יותר וחמוש בארטילריה ובנשק נגד טנקים. כוחות צה"ל ערכו פשיטה על הכוח המצרי שתקף את קיבוץ נגבה, וסייעו בכך להדיפתו, אולם התקפה על משטרת עיראק סווידאן נכשלה. המצרים ניסו לכבוש נקודות יישוב יהודיות, תקפו את בארות יצחק ואת גלאון ונהדפו. אבידות המצרים היו כבדות ובידי צה"ל נפל שלל רב, אך הדרך לנגב נשארה חסומה.

מבצעי צה"ל שנערכו בחזית זו:

החזית האווירית והימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחזית האווירית ערך חיל האוויר הישראלי, במהלך עשרת הימים, גיחות רבות, כולל גיחות הפצצה ממפציצים כבדים מסוג B-17 ("המבצר המעופף"), שזה עתה הובאו ארצה. חיל האוויר הישראלי הפציץ אף את בירות ערב קהיר ודמשק ואת אל עריש. חיל האוויר המצרי הגיב על הפצצות אלה בהפצצת מטרות אזרחיות בתל אביב וגרם לאבידות רבות. חיל הים הישראלי נטל אף הוא חלק במערכה והפגיז מן הים את נמל צור (בין ה-17 ל-18 ביולי) ומטרות בחוף עזה.