מלחה (שכונה)

מלחה
Malha1.JPG
מידע
עיר ירושלים
מדינה ישראל
על שם הכפר הערבי אל-מאלחה
שטח 6.8 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°45′08″N 35°10′55″E / 31.75236111°N 35.182°E / 31.75236111; 35.182
שכונות נוספות בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אזור מלחה בשנת 1934, ברקע על הרכס נראים בתי הכפר אַל-מָאלִחָה ומסגד הכפר. בעמק עוברת רכבת על מסילת יפו-ירושלים
מבט אווירי על קריית הספורט במלחה. מימין: פיס ארנה ירושלים, משמאל: אצטדיון טדי ולמעלה באמצע: מרכז הטניס
אצטדיון טדי
תחנת הרכבת "מלחה"

מלחה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים. שם השכונה הוא שיבוש שמו של הכפר הערבי אל-מאלִחה שעל בסיס בתיו הנטושים הוקמה השכונה. תושבי הכפר נמלטו במהלך מלחמת העצמאות, לאחר פרשת דיר יאסין. השם העברי שניתן לשכונה הוא "מנחת". שם זה בלווית השם מלחה, ניתן בשלטי ההכוונה בכבישי העיר. השכונה גובלת בדרום ביער גילה, במזרח בקטמונים, בצפון ברמת שרת, קריית היובל ועיר גנים, ובמערב בגבעת משואה.

הסמטאות שבשכונה הישנה (שבסיסה בתי הכפר הערבי) נקראות על שם ספינות מעפילים. רחובותיה של מלחה החדשה נקראים על שם בעלי חיים, בשל הקרבה לגן החיות התנ"כי הסמוך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר הערבי אל-מאלחה היה זירת קרבות במלחמת העצמאות. עד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, היה הכפר נקודה אסטרטגית ממנה צלפו כוחות ערבים על ירושלים. הוא נכבש בידי צה"ל ב-14 ביולי 1948 ותושביו נמלטו[1]. שטח הכפר והאדמות סביבו סופחו בהמשך למערב ירושלים, יחד עם שטחי הכפרים עין כרם, ליפתא, דיר יאסין וכפרים נטושים נוספים שהיו בתקופת המנדט הבריטי מחוץ לגבול השיפוט של העיר.

ביוני 1949 יושבו הבתים הנטושים של מלחה בעולים[2], רובם מתוניס, ומיעוטם מכורדיסטן וממרוקו[3]. הכפר לא שויך תחילה מוניציפלית לירושלים, הוא היה אמור להיות יישוב חקלאי והוגדר כמושב עובדים. הסוכנות היהודית סיפקה לו ציוד חקלאי ובעלי חיים, אחר כך לקחה חזרה את הציוד, מפני שטענה שהתכנון השתנה והמקום יהפוך ליישוב עירוני[4], בנוסף מכרו התושבים עזים שקיבלו מהסוכנות, והחלו לעבוד כשכירים בירושלים[5]. במרץ 1951 נערכו בכפר בחירות לוועד מקומי[6], אך תושבי הכפר דרשו להיכלל בתחום העיר ירושלים[7], וחיבור לרשת החשמל והמים של העיר[8]. בתחילת שנת 1953 סופח הכפר רשמית לירושלים[9]. אך הוא חובר לרשת החשמל רק ב-1959[10].

בראשית ימיה נחשבה לשכונה מרוחקת ונחשלת, הסובלת מהזנחה ומיושבת באוכלוסייה מעוטת יכולת[11]. עם השנים, ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים החלו אנשי בוהמה לגלות עניין באופי הכפרי והציורי של השכונה, על בתי האבן הערביים שנשתמרו בשלמותם וסמטאותיה הצרות. בשכונה החל תהליך איטי ובלתי-מאורגן של שימור ושיפוץ חלק מהבתים[12]. בתחילת שנות ה-70 החל מינהל מקרקעי ישראל בהסדרת רישום המבנים בשכונה, ויחד עם עיריית ירושלים בטיפול ורישום של תוספות בנייה שנבנו ללא אישור[13].

באמצע שנות ה-80 החלה פיתוחה והרחבתה של השכונה מעבר לגרעין ההיסטורי של הכפר אל-מאלחה. בצד בתי הכפר הישנים קמה שכונה של בתים פרטיים, קוטג'ים ודירות יוקרה[12]. בשנת 1983 נחנך היכל הספורט מלחה, וב-1987 החלה הקמתם של אצטדיון טדי[14], וקניון ירושלים (הידוע לרוב כ"קניון מלחה") - מהגדולים בקניוני ישראל, בעמק שבין השכונה לקטמונים[15].

בינואר 1992, בעת עבודות פיתוח בשכונה, נהרס לגמרי בית הקברות המוסלמי של הכפר אל-מאלחה[16]. חודש אחר כך הציע סגן ראש עיריית ירושלים נסים זאב להפון את מסגד הכפר, שעמד נטוש מאז 1948, לבית כנסת[17].

בשנת 1997 נחנך השלב הראשון של הגן הטכנולוגי מלחה מדרום לקניון[18].

בשנת 2005, עם חידוש קו הרכבת ההיסטורי תל אביב-ירושלים שעבר בסמוך לשכונת מלחה, נבנתה במלחה תחנת רכבת, שהייתה התחנה הראשית של ירושלים, עד פתיחתה של תחנת הרכבת ירושלים - יצחק נבון, בשנת 2018[19].

בשנת 2011, לאחר שמוצו עתודות הקרקע לבינוי בשכונה, אישר להפקדה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים, תוכנית בניין עיר לבנייה של 400 יחידות דיור על המורדות ההדרומיים של השכונה. לאחר שייעודה של הקרקע באזור, שהייתה חלק מהפארק המטרופוליני של ירושלים, שונה משטח ציבורי ייעור למגורים[20]. ביולי 2019, אישרה הוועדה מקומית לתכנון ולבנייה בירושלים תוכנית להקמת 224 יחידות דירות ב-14 בניינים בשטח. 80 אחוז מהדירות בפרויקט ישווקו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן[21].

בסוף 2019, החלה הקמתו של הקו הירוק של הרכבת הקלה למרגלות השכונה[22].

בדצמבר 2021 אושרה הרחבתו של של קניון מלחה כולל בניית שני מגדלים בני 18 קומות לתעסוקה ודיור מוגן[23].

מקומות מרכזיים בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט על שכונת מלחה משכונת הולילנד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כפר מלחה - בידי כוחותינו, הבריחה ההמונית של ערביי ירושלים והסביבה נמשכת, דבר, 15 ביולי 1948
  2. ^ ישוב חקלאי חדש בדרום ירושלים, מעריב, 13 ביוני 1949
  3. ^ דן חסון, עולי תוניס במנחת, הד-המזרח, 9 בפברואר 1951
  4. ^ מלחה פורקה מציודה החקלאי, הבוקר, 3 ביולי 1950
  5. ^ תושבי מנחת מכרו מעזי הסוכנות, הארץ, 11 בינואר 1951
  6. ^ היום ־ בחירות בכפר מנחת, קול העם, 11 במרץ 1951
  7. ^ הכפר מנחת דורש להיכלל בתחום ירושלים, על המשמר, 4 בדצמבר 1951
  8. ^ הובטח חשמל למנחת, הארץ, 21 באוגוסט 1951
  9. ^ יקבלו שירותים מירושלים, מעריב, 22 במרץ 1953
  10. ^ חשמל בחירות, קול העם, 14 בספטמבר 1959
  11. ^ יוסף צוריאל, כפר מלחה - השכונה העלובה והמוזנחת של ירושלים, הבוקר, 23 באוקטובר 1964
  12. ^ 1 2 רנית נחום-הלוי, עשור של עליות מחירים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2010
  13. ^ אריאל וינשטיין, מינהל המקרקעין הציע לועד תושבי מלחה מכירות במחיר "מציאה", מעריב, 12 בדצמבר 1974
    תושבי שכונת מלחה הפגינו מול לשכת קולק, על המשמר, 2 באפריל 1974
  14. ^ רן לוי-, לעיריית י־ם נמאס לחכות לאישור של שמיר; החלו מדידות באתר האיצטדיון, חדשות, 14 בספטמבר 1987
  15. ^ רן לוי-, בג" ץ הקפיא את הקניון הירושלמי, חדשות, 19 בינואר 1987
  16. ^ הילה טוב, טרקטורים השחיתו קברים מוסלמיים ב״פרויקט מנחת", חדשות, 26 בינואר 1992
  17. ^ הילה טוב, תכנית בעיריית ירושלים: מסגד יהפוך לבית־כנסת, חדשות, 9 בפברואר 1992
  18. ^ ישרס השכירה 1,500 מ"ר בגט"י ירושלים ב-15 ד' למ"ר, באתר גלובס, 9 ביוני 1997
  19. ^ אליסה אודנהיימר, מנכ"ל הרכבת: נשקלת מחדש ההסכמה להקים תחנה במלחה שבי-ם - במקום בחאן, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2002
  20. ^ רנית נחום-הלוי, אושר: 400 דירות במורדות מלחה ותוספת של 350 דירות בשכונת תלפיות, באתר TheMarker‏, 24 במאי 2011
  21. ^ רפי גמיש, מחיר למשתכן: אושר פרויקט במורדות מלחה, באתר כל העיר, 3 ביולי 2019
  22. ^ שלומי הלר, הייאוש של תושבי מלחה: "יש פקקים מטורפים בכניסה למלחה ובתוך השכונה", באתר כל העיר, 14 בינואר 2020
  23. ^ אליה משה, שני מגדלים בני 18 קומות לתעסוקה ודיור מוגן: ההתרחבות של קניון מלחה, באתר כל העיר, 14 בדצמבר 2021
  24. ^ קותי פונדמינסקי, הצצה ראשונה: כך תיראה הבריכה האולימפית החדשה של ירושלים, באתר mynet‏ ירושלים, 30 באפריל 2019