קריות (יהודה)

מראה כללי של בקעת קריות

קְרִיּוֹת היא יישוב מקראי הנזכר בספר יהושע כמשתייך לנחלת שבט יהודה:

זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה--לְמִשְׁפְּחֹתָם. וַיִּהְיוּ הֶעָרִים, מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה, אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם, בַּנֶּגְבָּה--קַבְצְאֵל וְעֵדֶר, וְיָגוּר. וְקִינָה וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה. וְקֶדֶשׁ וְחָצוֹר, וְיִתְנָן. זִיף וָטֶלֶם, וּבְעָלוֹת. וְחָצוֹר חֲדַתָּה וּקְרִיּוֹת, חֶצְרוֹן הִיא חָצוֹר.

יהושע,ט"ו, כ'-כ"ה

על פי אחת הסברות, קריות שביהודה היא עירו של יהודה איש קריות, השליח שבגד בישו על פי הברית החדשה. בברית החדשה, הכתובה במקורה ביוונית, מכונה יהודה Ισκάριωθ (אִיסְקַרְיוֹת) או Ισκαριώτης (אִיסְקַרְיוֹטֵס). השם תורגם לעברית כאיש-קריות.

עם זאת, יש חוקרים המטילים ספק בזיהוי "קריות" בשמו של יהודה השליח כשם של מקום ספציפי, ורואים בו מונח גאוגרפי בעל משמעות כללית ("כפרים"). דבר זה, וכן העובדה שקיימים מקומות נוספים ששמם "קריות", מקשים על ההנחה שמוצאו של יהודה איש קריות הוא מהיישוב קריות שביהודה. גם העובדה שישו וכל יתר תלמידיו הגיעו מן הגליל אינה מקלה על תאוריה זו.

תל קריות, או בשמו הערבי ח'ירבת אל-קרייתין, הנמצא ליד הר עמשא, על גבול מדבר יהודה, מזוהה עם היישוב קריות. חורבת קריות נחפרה בשנים 1991–1992 על ידי יהודה גוברין, ונחשפו בה שרידי כנסייה ביזנטית. על פי הארכאולוגים שחפרו באתר, התקיים בו יישוב בתקופת בית שני.[1]

יישוב בשם קריות שכן גם במואב (ירמיהו מ"ח, כ"ד).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]