קרינת חום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרינת חום היא קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת מגוף כתוצאה מהתנועה התרמית של החלקיקים הטעונים המרכיבים אותו. תנועה זו נובעת מכך שבגוף הנמצא בטמפרטורה שמעל האפס המוחלט, החלקיקים שמרכיבים אותו נעים באופן אקראי. מאחר שכל מטען הנמצא בתאוצה פולט קרינה אלקטרומגנטית, כל גוף פולט קרינת חום.

המודל החשוב ביותר לקרינה זו הוא קרינת גוף שחור. גוף שהטמפרטורה שלו היא T פולט קרינה בכל התדרים, אך עצמת הקרינה אינה מתחלקת שווה בשווה, אלא היא פונקציה של התדירות. עבור גוף שחור, התפלגות הקרינה נתונה על ידי נוסחת פלאנק:


u(\nu) =\frac{2 h\nu^{3}}{c^2}\frac{1}{ e^{\frac{h\nu}{kT}}-1}

כאשר \nu היא התדירות, c היא מהירות האור, k הוא קבוע בולצמן ו- h הוא קבוע פלאנק. ככל שטמפרטורת הגוף גבוהה יותר הקרינה הנפלטת ממנו בעוצמה המקסימלית היא בתדירות גדולה יותר, וכמו כן סך הספק הקרינה הנפלטת ממנו גדול יותר. רוב הקרינה הנפלטת מגופים בטמפרטורת החדר היא בתחום התת-אדום. מגופים חמים יותר כגון מתכת לוהטת או להבת אש נפלטת קרינה בתדרים גבוהים יותר, בתחום האור הנראה.

P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.