קת'רין קלארק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קת'רין קלארק
Katherine Clark
דיוקנה הרשמי של קלארק בקונגרס, 2018
דיוקנה הרשמי של קלארק בקונגרס, 2018
לידה 17 ביולי 1963 (בת 58)
ניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית
שם מלא קת'רין מרליאה קלארק
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת קורנל
אוניברסיטת הרווארד
עיסוק פוליטיקאית, משפטנית
מפלגה Democratic Disc.svg המפלגה הדמוקרטית
דת נצרות פרוטסטנטית[1]
Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של קת'רין קלארק
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס החמישי של מסצ'וסטס
12 בדצמבר 2013 – מכהנת
(8 שנים ו־22 שבועות)

קת'רין מרליאה קלארקאנגלית: Katherine Marlea Clark; נולדה ב-17 ביולי 1963) היא פוליטיקאית אמריקאית, המכהנת כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס החמישי של קהיליית מסצ'וסטס. מחוז הקונגרס כולל רבים מהפרוורים הצפון-מערביים של בוסטון, בהם מדפורד, פרמינגהם, וובורן ועיר ביתה של קלארק — מלרוז. קלארק, חברת המפלגה הדמוקרטית, הייתה חברה בבית הנבחרים של מסצ'וסטס בשנים 2008–2011, ובסנאט המדינתי בין השנים 2011–2013. בקונגרס ה-117 של ארצות הברית משמשת כעוזרת יושבת ראש בית הנבחרים, התפקיד הרביעי בהיררכיה הדמוקרטית בבית הנבחרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קתרין מרליאה קלארק נולדה ביולי 1963 בניו הייבן שבקונטיקט. היא למדה באוניברסיטת סנט לורנס השוכנת בכפר קנטון שבאפסטייט ניו יורק, בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קורנל, ומאוחר יותר בבית הספר לממשל ע"ש ג'ון פיצג'רלד קנדי של אוניברסיטת הרווארד. במהלך שנת 1983 למדה בנגויה שביפן. בראשית דרכה עבדה כעורכת דין בשיקגו. לאחר מכן עברה לקולורדו, שם עבדה כעוזרת משפטית עבור השופט אלברט אלפרד ארג', בבית המשפט הפדרלי המחוזי בקולורדו. בהמשך הייתה כתובעת במועצת התובעים המחוזיים של קולורדו. בשנת 1995 השתקעה במסצ'וסטס והחלה לעבוד כיועצת משפטית במשרד המדינתי לשירותי הטיפול בילד.

בשנת 2001 עברה קלארק לעיר מלרוז, שם נבחרה לוועדת בתי הספר של העיר, והחלה לשמש בתפקיד זה בינואר 2002. ב-2004 התמודדה לראשונה אל הסנאט המדינתי של מסצ'וסטס, אך הפסידה לסנאטור המכהן ריצ'רד טיזי מהמפלגה הרפובליקנית. בינואר 2005 נבחרה פה אחד ליו"ר ועדת בתי הספר במלרוז. בשנת 2006 החליטה להתמודד פעם נוספת לבית המחוקקים, והפעם לבית הנבחרים המדינתי. תוך כדי התמודדות זו הייתה יו"ר-עמיתה של "ניצחון 2006", ועד ציבורי של המפלגה הדמוקרטית במסצ'וסטס שהוקם במסגרת מאמציה לכבוש חזרה את תפקיד מושל מסצ'וסטס, אותו אייש מיט רומני הרפובליקני.

באוקטובר 2007 התפטר מייק פסטה, חבר בית הנבחרים המדינתי, לשם תפקידו כמזכיר לענייני גמלאים בממשלו של דיבאל פטריק. בבחירות ביניים התמודדה קלארק, ובפריימריז הדמוקרטים נבחרה למועמדת מפלגתה עם 65% מהקולות, כמו גם בבחירות הכלליות. היא הושבעה ב-13 במרץ 2008, ובנובמבר אותה שנה נבחרה לתקופת כהונה מלאה ללא התנגדות. בבחירות אמצע הכהונה ב-2010 התמודדה אל הסנאט של מסצ'וסטס ואף נבחרה אליו עם 52% מקולות הבוחרים. בסנאט הייתה יושבת ראש הוועדה המשותפת לשירות הציבורי, ונתנה את חסותה לעשרות הצעות חוק בהן הצעת חוק המרחיבה את סמכות המדינה לבצע האזנות סתר, במטרה לסייע לכוחות אכיפת החוק לחקור טוב יותר את פשעי האלימות ברחוב.

במהלך 2013 התקיימו בחירות מיוחדות לבית הנבחרים של ארצות הברית במחוז הקונגרס החמישי של מסצ'וסטס, בשל היבחרו של נציג המחוז המכהן אד מרקי לסנאט של ארצות הברית. בבחירות מיוחדות אלה הייתה קלארק המועמדת הדמוקרטית. בשל היות המחוז מעוז דמוקרטי מובהק, התחרות האמיתית הייתה דווקא בבחירות המקדימות. בבחירות אלה זכתה קלארק ב-32% מקולות הבוחרים[2], וב-10 בדצמבר נבחרה בקלות אל הקונגרס ה-113 של ארצות הברית[3]. ב-12 בדצמבר קלארק הושבעה לתפקידה, ומונתה לוועדת ההקצבות של בית הנבחרים. בריאיון עיתונאי ל"הבוסטון גלוב" משנת 2014, השוותה את החיים בוושינגטון הבירה לתוכנית הטלוויזיה "בית הקלפים"[4].

במרץ 2015 החליטה קלארק להחרים את נאומו של בנימין נתניהו בפני הקונגרס האמריקאי. היא אישרה את התחייבותה לחזק את יחסי ארצות הברית–ישראל, אך ציינה כי הזמנתו של ג'ון ביינר את נתניהו לנאום נעשתה ללא התייעצות ממשל הנשיא ברק אובמה[5]. בינואר 2017 הודיעה כי תחרים את ההשבעה של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, והאשימה אותו במיזוגיניה, אנטישמיות וגזענות. במרוצת השנים התקדמה קלארק בסולם הדרגות הדמוקרטי בבית הנבחרים. ב-28 בנובמבר 2018 הוכרז כי קלארק תחליף את לינדה סנצ'ז כסגנית יו"ר הסיעה הדמוקרטית בבית הנבחרים, ולבסוף נבחר במקומה פיט אגילר.

ב-18 בנובמבר 2020 קלארק גברה על דייוויד סיסליני במערכת בחירות פנים-סיעתית, עם 135 קולות מול 92, שהתקיימו לבחירת יורשו של בן ריי לוהאן כעוזר יו"ר בית הנבחרים, התפקיד הרביעי בהיררכיה הדמוקרטית בבית הנבחרים[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
  2. ^ אמילי שולת'איס, Clark wins Mass. special primary, באתר פוליטיקו, 15 באוקטובר 2013 (באנגלית)
  3. ^ אמילי קאהן, Katherine Clark Wins Massachusetts Special Election, באתר Roll Call‏, 10 בדצמבר 2013 (באנגלית)
  4. ^ טרייסי ג'אן, Clark on making connections across the aisle, באתר הבוסטון גלוב, 26 ביוני 2014 (באנגלית)
  5. ^ אריק רנדל, Which Massachusetts Delegates Sat Out the Netanyahu Speech in Congress?, באתר Boston magazine‏, 3 במרץ 2015 (באנגלית)
  6. ^ סטיב לה בלאנק, US Rep. Clark elected to Democratic leadership post in House, באתר AP‏, 18 בנובמבר 2020 (באנגלית)