גרשון אבנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרשון אבנר, 1949

גרשון אבנר (5 בנובמבר 191922 בינואר[1] 1991) היה דיפלומט ישראלי ומזכיר הממשלה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשון אבנר נולד בי"ב בחשוון התר"פ בשם גונטר הירש לארתור הירש ולאלזה (עליזה) לבית דויטש בברלין שבגרמניה. אביו היה הבעלים של מפעל מצליח לייצור עניבות, אולם שילוב של גילויי אנטישמיות וציונות הביאו אותו לסגור את המפעל ולעלות עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1933.

אבנר התקבל לכתה הרביעית בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. הוא הדריך בשבט הצופים "משוטטי הכרמל", היה ספורטאי מצטיין ושיחק כשוער בנבחרת בית הספר. עם חבריו לספסל הלימודים נמנו חיים לסקוב, לימים הרמטכ"ל החמישי של צה"ל, ומאיר בר-רב-האי לימים עו"ד מפורסם בחיפה. בשנת 1935 הצטרף ל"הגנה" והשתתף כנוטר בשמירה על יישובים יהודיים באזור חיפה והקריות. בבית הוריו שבהדר הכרמל הוסתרו כלי נשק של ההגנה ב"סליק" שנבנה במיוחד למטרה זו.

בסיום לימודיו בבית הספר הריאלי, כבוגר מחזור י"ט תרצ"ח 1937/38, נשלח על ידי אביו ללימודים באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, למרות בקשתם של אורד וינגייט ויעקב דורי שישאר בארץ ישראל ויצטרף לפלוגות הלילה בפיקודו של וינגייט.

בשנת 1938 נסע לשנת מכינה, שלאחריה התקבל לאוניברסיטת אוקספורד. בנוסף ללימודי פוליטיקה, פילוסופיה וכלכלה (תואר ראשון ושני), החל אבנר לעסוק בהסברה ועשיית נפשות למפעל הציוני. בשנת 1942 נבחר לנשיא ה"אוקספורד יוניון", מועדון הדיונים (דיבייט) המפורסם והיוקרתי בעולם[2], הקיים באוניברסיטת אוקספורד למעלה ממאתיים שנה ובין בוגריו רבים מראשי הממשלה וחברי הפרלמנט הבריטים. העיתונות בישראל בישרה על הבחירה: "יהודי מארץ ישראל נשיא הסטודנטים באוקספורד"[3]. במסגרת המועדון פיתח את יכולות הנאום ותרבות השיג ושיח.

בסוכנות ובמשרד החוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלימודים באוקספורד התנהלו בצל מאורעות מלחמת העולם השנייה, ובתום הלימודים לא יכול היה אבנר לשוב לארץ ישראל. הוא גויס למחלקה המדינית של הסוכנות היהודית במשרדה בלונדון[4], שם עבד כשלוש שנים, ובין היתר טיפל בעליית ניצולי השואה לארץ ישראל[5].

באוגוסט 1946 חזר לארץ ישראל[6] והתמנה כדובר המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית[7]. בתפקידו זה עסק בין היתר בתדרוך עיתונאים אודות מהלכי מלחמת העצמאות. בפיצוץ של מכונית תופת בבית המוסדות הלאומיים ב-11 במרץ 1948, נפצע קשה בעיניו והיה מאושפז מספר חודשים[8]. הוא שב לתת תדרוכים עיתונאיים בירושלים בחודש יוני 1948[9], אך לקראת סוף החודש הוחלף[10] ועבר לעבוד במשרד החוץ[11] כמנהל בפועל של המחלקה למערב אירופה[12][13]. ביוני-יולי 1949 היה חבר ודובר משלחת ישראל בועידת לוזאן[14].

במצוותו של דוד בן-גוריון עברת את שם משפחתו[15], מתוך הוקרה והערכה לאביו בחר בשם אבנר - "אבי הוא נרי ולאורו אלך".

בתחילת 1952 היה אבנר חבר המשלחת הישראלית לוועידת השילומים מגרמניה[16]. במאי 1952 נתמנה לשגריר בפועל בהונגריה ובבולגריה[17], כדי להקים את הצירויות בסופיה[18] ובבודפשט, בה היה מושבו הקבוע. בתפקידו בבולגריה ניהל את המגעים על חידוש היחסים הדיפלומטיים עם ברית המועצות ב-1953[19][20][21].

בספטמבר-אוקטובר 1953 היה ליועץ בשגרירות ישראל באנגליה[22] וממלא מקום השגריר[23]. בתפקידו זה ניהל את הקשרים עם הבריטים סביב ההכנות למלחמת סיני[24].

בסוף 1957 מונה למנהל מחלקת ארצות הברית במשרד החוץ[25]. בהמשך היה שגריר ישראל בנורווגיה[26], שגריר ישראל בקנדה[27], וסמנכ"ל המשרד לענייני אירופה[28][29]. במשך השנים היה מספר פעמים חבר משלחת ישראל לאומות המאוחדות[30].

שנים מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1972 נבחר לתפקיד נציב תלונות הציבור, ה"אומבודסמן" הראשון של מדינת ישראל[31].

בשנת 1974 מונה על ידי ראש הממשלה גולדה מאיר לתפקיד מזכיר הממשלה[32]. תקופה קצרה לאחר מכן התפטרה מאיר מתפקידה ואבנר נותר בתפקיד תחת ראש הממשלה יצחק רבין. אחד האירועים המרכזיים בתקופת כהונתו הייתה ההחלטה על "מבצע אנטבה".

לאחר חילופי השלטון נבחר, בתמיכת ראש הממשלה מנחם בגין, לנשיא אוניברסיטת חיפה[33], וכיהן בתפקיד זה עד לשנת 1981. הוא עסק בעיקר בגיוס תרומות לאוניברסיטה והקים רשת אגודות שוחרים של האוניברסיטה בקהילות היהודיות בחו"ל.

עם פרישתו לגמלאות שב לגור בירושלים, ובילה את זמנו בקריאת ספרות ועיתונות פוליטית. אבנר נישא במרץ 1950 ליעל לבית פוגל, פליטה מגרמניה אותה פגש באחת מהרצאותיו בלונדון בפני צעירים יהודים מטעם הסוכנות היהודית בנושא עלייה לארץ ישראל.[34] לשניים נולדו שלושה ילדים. גרשון אבנר נפטר בשנת 1991, במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, ממחלת לב. על מצבת קברו בהר המנוחות בירושלים נכתב: "עשה למען העם והמדינה, בתבונה וביושר".

עיריית ירושלים קראה רחוב על שמו בשכונת ארנונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ גרשון הירש ועזאם פחה, מעריב, 13 בדצמבר 1948
  3. ^ יהודי מארץ ישראל נשיא הסטודנטים באוכספורד, הצופה, 8 במרץ 1942
  4. ^ משלחת ארצישראלית בועידת הנוער העולמית, דבר, 31 באוקטובר 1945
  5. ^ תורה ועבודה בהונגאריה - בקו העליה, הצופה, 24 בינואר 1946
  6. ^ בין השבים, דבר, 6 באוגוסט 1946
  7. ^ ח. ברמאן - דובר הסוכנות, הצופה, 22 ביולי 1947
  8. ^ דובר הסוכנות נפגש עם עיתונאים, המשקיף, 12 במרץ 1948
  9. ^ הדרך הצבאית לירושלים - פתוחה, המשקיף, 6 ביוני 1948
  10. ^ אריה צימוקייומן ירושלים, על המשמר, 1 ביולי 1948
  11. ^ המסע השני, מעריב, 10 בדצמבר 1961
  12. ^ סתומות וגלויות, המשקיף, 1 בספטמבר 1948
    הקריה, מעריב, 22 בנובמבר 1948
  13. ^ יחסי ישראל עם מדינות אירופה המערבית, חרות, 14 בנובמבר 1949
  14. ^ בחזרה אל הועידה המשעממת, מעריב, 7 ביוני 1949
    גרשון הירש יעזוב את המשלחת בלוזאן, משמר, 25 ביולי 1949
  15. ^ מי ומי, משמר, 20 בספטמבר 1949
  16. ^ חבר משלחת השילומים - יצא, מעריב, 10 במרץ 1952
    אבנר: השלב השני יוכיח, הצופה, 3 באפריל 1952
  17. ^ ג. אבנר מונה כמיופה כח בבודפשט וסופיה, משמר, 13 במאי 1952
  18. ^ בבולגריה תפתח צירות ישראלית, על המשמר, 2 ביוני 1952
  19. ^ המו"מ התנהל בסופיה, משמר, 21 ביולי 1953
  20. ^ שגריר פולין בסופיה, משמר, 22 ביולי 1953
  21. ^ ד"ר בן ציון רזין, ניהלתי משא ומתן לחידוש, מעריב, 10 במרץ 1972
  22. ^ בוצעו שינויים בשרות החוץ, מעריב, 3 בספטמבר 1953
    מינויים במשרד החוץ, הצופה, 12 באוקטובר 1953
  23. ^ א. אילת יצא לישראל, משמר, 6 ביולי 1954
  24. ^ המיופה הכוח הישראלי אצל סלוין לויד, דבר, 13 ביולי 1954
    י. צאנג, תקופה חדשה ביחסי אנגליה ישראל, מעריב, 31 באוקטובר 1956
  25. ^ גרשון אבנר - מנהל מחלקת ארה"ב במשרד החוץ, דבר, 11 בדצמבר 1957
  26. ^ ג. אבנר יתמנה שגריר ישראל באוסלו, מעריב, 10 בדצמבר 1961
  27. ^ לחיצת יד ידידותית, מעריב, 19 בדצמבר 1963
  28. ^ גרשון אבנר - סגן מנכ"ל משרד החוץ, מעריב, 8 בדצמבר 1967
  29. ^ שינויים יסודיים במבנה משרד־החוץ, על המשמר, 1 במרץ 1968
  30. ^ משלימים הרכב משלחות, מעריב, 6 בספטמבר 1966
  31. ^ ג. אבנר מנהל נציב ות התלונות, דבר, 7 ביולי 1971
  32. ^ גרשון אבנר מתמנה לתפקיד מזכיר הממשלה, מעריב, 25 במרץ 1974
  33. ^ 162 מליון ל"י תקציב אוניברסיטת חיפה, דבר, 30 באוקטובר 1977
  34. ^ נשואים, דבר, 27 במרץ 1950 (מודעה)