רם מואב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רם מואב
אין תמונה חופשית
לידה 1930
פטירה 30 בינואר 1984 (בגיל 54 בערך)
ענף מדעי גנטיקה
מקום קבורה רחובות
עיסוק גנטיקאי
מקום לימודים אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לסאוניברסיטת ברקלי
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושליםמכון וולקני ‏ המדען הראשי של משרד החקלאות
בת זוג יהודית גלסנֶר
צאצאים עומר מואב עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 5
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רם מואב (מילשטיין) (24 ביולי או 24 ביוני[דרושה הבהרה] 193030 בינואר 1984) היה גנטיקאי ישראלי, ראש המחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, המדען הראשי של משרד החקלאות וראש מכון וולקני. כמו כן, מואב היה יו"ר הליגה למניעת כפייה דתית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מואב נולד בשם רם מילשטיין ב-1930 בקיבוץ אפיקים, בנם של אברהם, חלוץ שעלה ארצה מרוסיה, ושרה לבית מילירוביץ, בת אחותה של רחל המשוררת, ממייסדי הקיבוץ. אביו היה מתנדב בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ואמו הייתה גננת נודדת.

התחנך בחוות הלימוד בירושלים ובבית הספר החקלאי כדורי (מחזור י"ב). ב-1948, בעת מלחמת העצמאות, התגייס ולחם בארבעים קרבות במסגרת המחלקה של רחבעם זאבי (גנדי) בגדוד הראשון של הפלמ"ח (חטיבת יפתח), בהם קרב מלכיה הראשון (הוא אחד מגיבורי הרומן של יצחק טישלר, "אחרונים על הרכס") וקרב חרבת מעין (הוא המקלען בהתרחשות שתוארה בספרו של ס. יזהר "ימי צקלג").

ב-1950 השתחרר מצה"ל ונסע לארצות הברית ללימודים אקדמיים. ב-1953 קיבל תואר בוגר במדעי החקלאות מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, וב-1957 קיבל תואר מוסמך בסטטיסטיקה ותואר דוקטור בגנטיקה של תכונות מורכבות (Quantitative genetics) מאוניברסיטת ברקלי; הדיסרטציה שלו עסקה בנושא "Somatic Chromosome Instability in Nocotiana Hybrids".

בשנת 1958 שב לישראל והצטרף לסגל האוניברסיטה העברית בירושלים כמרצה בכיר במחלקה לגנטיקה. בשנת 1963 הקים יחד עם שניים מעמיתיו את המכון למחקר החי בקיבוץ להב[1], העוסק במחקר של בעלי חיים לצורך יישומים שונים בשרות האדם, בעיקר בתחומי החקלאות והרפואה. בשנת 1968 התמנה לראש המחלקה לגנטיקה באוניברסיטה.

ב-1974, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, לקח חופשה מהאוניברסיטה והתנדב לעבוד במשך כחצי שנה ביחידה לשיפור שיטות מחקר ופיתוח במשרד הביטחון. כששב לאוניברסיטה לא מצא עוד עניין בעבודה אקדמית תאורטית. מואב לקח חופשה נוספת, הצטרף למכון וולקני, ובמשך שנתיים, בשנים 19761978, היה ראש המחלקה לחקר בעלי חיים במכון. בשנת 1978 התמנה לסגן מנהל המכון. ב-1979, בעקבות פרישתו של יואש ועדיה, התמנה לראש המכון ולמדען הראשי של משרד החקלאות.

במשך שנות פעילותו המדעית יזם ופיתח פרויקטים רבים, ובהם: טיפוח הקרפיון, טיפוח עופות לבשר, פיתוח ענף העזים, הנדסה גנטית של עצי פרי סובטרופיים ופיתוח המדגה בנגב תוך ניצול אנרגיית השמש.

לצד פעילותו המדעית היה פעיל ציבור, ובשנות ה-60 עמד בראש הליגה למניעת כפייה דתית בירושלים[2]. במסגרת זאת ארגן הפגנה נגד סגירת רחוב המלך ג'ורג' לתנועה בעת תפילות השבת[3] וארגן הסעות בשבת לבית החולים הדסה עין כרם[4][5]. בסוף שנת 1962 הוכה ומשקפיו נשברו בעת שהחתים על עצומה בעד נישואין אזרחיים[6].

פרסם שני רומנים שבהם הציג את הגותו על עתיד האנושות והמדע: "זרמת חכמים" (שאת הרעיון לו עיצב עם אחיו, אורי מילשטיין) ו"לונה".

זמן-מה התגורר ברמת מוצא שבירושלים, ולאחר מכן היה חבר מושב בית אלעזרי.

ב-1979 חלה בעמילואידוזיס. מואב נפטר בשנת 1984, בגיל 53. הוא נקבר ברחובות.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבתו מצד אמו הייתה אחותה של רחל המשוררת. אחיו הוא ההיסטוריון הצבאי אורי מילשטיין, ואחותו היא הפרופ' לאמנות איסלאמית רחל מילשטיין.

מ-20 במרץ 1958 ועד מותו היה מואב נשוי ליהודית לבית גלסנֶר, והיה אב לחמישה. בנו עומר מואב הוא פרופסור לכלכלה. בתו יעל מואב היא מורת דרך ופעילה חברתית, בעברה מנהלת ומייסדת מרכז ערבסק בירושלים להוראת המחול המזרחי, אליו התוודעה בעקבות דודתה פרופ' רחל מילשטיין, שהיא מחלוצות תחום זה בישראל.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יסודות האנליזה הסטטיסטית, מהדורה ב, ירושלים: האוניברסיטה העברית – הפקולטה למדעי הטבע, תשי"ט 1958. (הופיע במהדורות נוספות; החל במהדורה ה (1964) תחת השם "יסודות הניתוח הסטטיסטי")
  • זרמת חכמים: רומן, תל אביב: ביתן, תשמ"ב 1982.
  • לונה: גן העדן הגנטי, תל אביב: ביתן, תשמ"ה 1985.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השדה סד, ז (1984):
    • עמרם אשרי, יוסי הלל, גיורא וולפרט, 'פרופ' רם מואב ז"ל (חוקר, מורה, מנהיג והוגה)', 1493–1495;
    • שמואל אלחנן, 'רם חברנו', 1496;
    • 'רם האדם', 1496–1497.
  • 'Moav, Rom,' in: Who's Who in World Jewry, 1972, p. 629.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]