בית אלעזרי

בית אלעזרי
Beit Elazari Aerial View.jpg
מבט מהאוויר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית ברנר
גובה ממוצע[1] ‎43 מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1]
  - אוכלוסייה 1,557 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.6% בשנה
רחוב במושב
מראה המושב מגבעות מע'אר שממערב לו
גלעד לבני בית אלעזרי שנפלו על משמרתם

בֵּית אֶלְעָזָרִי הוא מושב חילוני באזור המרכז, דרום שפלה ליד גדרה השייך למועצה אזורית ברנר ולתנועת המושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית אלעזרי היה מושב העולים הראשון[2]. הוא הוקם על ידי עולים חדשים הן ממדינות אירופה (פולין ורומניה) שהגיעו בספינת המעפילים "פאניורק" והן על ידי עולים מליטא, עיראק, איראן, תימן ועוד. הרעיון להקמת המושב היה של לוי אשכול, שהגיע לבית העולים בפרדס חנה וחיפש מועמדים להקמת המושב הראשון לאחר קום המדינה. לאחר חצי שנה לוי אשכול ארגן 16 משפחות מהאונייה פאניורק, והביא אותם לעאקיר, שהיה כפר ערבי עד למלחמת העצמאות. העולים קיבלו הדרכה מהחקלאים של כפר ביל"ו עד הקמת המושב.

ביולי 1949 ציינו תושבי המושב את הקמת המוסדות הציבוריים של המושב[3]. באמצע 1950 הוחל בהקמת 70 בתים נוספים במושב, דבר שנתקל בתחילה בהתנגדות מצד אנשי גבעת ברנר[4]. בינואר 1951 כלל המושב כ-160 משפחות[5].

העולים בנו בתים מפח וחילקו את האדמה לחלקות עיבוד. כל אחד קיבל עבודה לפי יכולותיו. לאחר מכן הוסיפה הסוכנות היהודית קבוצות עולים נוספות עד שהיישוב התייצב על כ-120 משפחות. כל משפחה קיבלת מהסוכנות רפת קטנה מבטון (חלק משרידי הרפתות עדיין קיימים) ופרה. לאורך השנים הענף העיקרי ממנו התפרנסו התושבים היה ענף הרפת - כיום נותרו רפתות בודדות.

מושב בית אלעזרי הוא אחד המושבים הגדולים בישראל- היקפו 6 ק"מ והוא מונה כ-400 משפחות, 120 משקים והיתר גרים בהרחבה הקהילתית.

ליד המושב נמצאת "חוות החרקים והפרפרים הישראלית" ובתוך המושב, בית ספר בראשית.

שם המושב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב הוקם בינואר 1949[6] ובתחילה נועד להיקרא "ערוגות", עד שהשם נמסר לערוגות. מכיוון שהוא הוקם על ידי עולים שהתיישבו באופן זמני בעאקיר, הוא נקרא "עקיר החדשה"[7]. בשנת 1952 שונה שמו ל"בית אלעזרי" על שמו של יצחק אלעזרי-וולקני (וילקינסקי), שהיה אגרונום ושותף פעיל בהתפתחות ההתיישבות בארץ ישראל[8]. למרות זאת, השם עקיר החדשה המשיך ללוות את המושב וועדת השמות הממשלתית דרשה מתושביו לחדול מלהשתמש בשם הערבי ולדבוק בשם העברי בלבד[9] ומודעות פורסמו בעיתונות על כך בינואר 1957[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ שלש שנים להתיישבות העולים, דבר, 25 בינואר 1952
  3. ^ נפתחו המוסדות הציבוריים במושב עקיר, דבר, 8 ביולי 1949
  4. ^ סכסוך קרקע בין עקיר וגבעת ברנר, מעריב, 31 במאי 1950
  5. ^ מ. בן יעקב, הסבר למשוטט, דבר, 16 בינואר 1951
  6. ^ 3 שנים לבית אלעזרי, על המשמר, 17 בינואר 1952
  7. ^ או אולי בגלל שהוקם באזור של הכפר עאקיר שנודע כ"עקיר החדשה". ראו נהג יהודי נהרג בשיירה שהותקפה בכפר מרר, על המשמר, 9 בפברואר 1948
  8. ^ רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 277, 16 בפברואר 1953, עמ' 646
  9. ^ יצחק לאור, התבנית המתקלפת של הנוף, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2008
  10. ^ בית אלעזרי, דבר, 29 בינואר 1957