גארי ברתיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גארי בֶּרְתִינִי
לוחית זיכרון על ביתם של גארי ברתיני ואביו

גארי בֶּרְתִינִי (Bertini;‏ 1 במאי 192717 במרץ 2005) היה מנצח ומלחין ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת 1978.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברתיני נולד בשם שלמה גוֹלֶרְגַנְט (Golergant) בשנת 1927 בעיר בריצ'בה (Briceva) שבבסרביה (באותם ימים רומניה, כיום מולדובה), בנם של קלמן אהרון ברתיני, משורר עברי, מתרגם, מורה ופעיל ציוני, וברתה, רופאה וביולוגית. השם ברתיני נבחר על ידי אביו כשם עט, איתו חתם על שירים שכתב לאימו של גארי, ברתה.

בילדותו עברה המשפחה לעיר סורוקה, בה שימש אביו כמנהל בית הספר התיכון היהודי של רשת "תרבות". בזמן מלחמת העולם השנייה, עת היה נער, הוגלה יחד עם רבים מיהודי בסרביה לטרנסניסטריה שבדרום אוקראינה. בתקופת הגלות נותק מהוריו, וחזר ופגש אותם רק לאחר תום המלחמה. ברתיני עלה יחד עם הוריו לארץ ישראל בסוף שנת 1946.

את לימודיו המוזיקליים החל ברתיני באקדמיה הישראלית למוזיקה והמשיך בלימודיו באיטליה ולאחר מכן בקונסרבטואר בפריז. עם מוריו נמנו דמויות מפורסמות במוזיקה של המאה ה-20, כמו נדיה בולאנז'ה, לואיג'י דאלאפיקולה, ארתור הונגר ואוליביה מסיאן. עם שובו לארץ בתום לימודיו ב-1955 הקים את מקהלת רינת, ובשנת 1965 את האנסמבל הקאמרי, שהפך לתזמורת הקאמרית הישראלית.

לברתיני גם הייתה הצלחה בינלאומית רבה. מ-1981 ועד 1983 שימש כיועץ מוזיקלי בתזמורת דטרויט. בשנים 1991-1983 ניהל את התזמורת הסימפונית של קלן. מ-1987 ועד 1991 היה המנהל האמנותי והמנהל המוזיקלי של האופרה בפרנקפורט. כמו כן היה מנצח-אורח קבוע באופרה הלאומית הסקוטית וניצח גם באופרה בסטיליה בפריז, ב"לה סקאלה" במילאנו, וב"קירוב" בסנקט פטרבורג. החל משנת 1994 ועד מותו שימש כמנהל האמנותי של האופרה הישראלית החדשה.

ברתיני הלחין מוזיקה לעשרות הצגות תיאטרון בישראל (ביניהן "פונדק הרוחות", "כנרת כנרת", "פאוסט" ו"הלילה השנים עשר"). כמנצח עודד הזמנת יצירות מקוריות וניצח על ביצועי בכורה רבים, לרבות שלוש אופרות מאת יוסף טל. בשנת 1963 ניצח המוזיקה שהלחין עדן פרטוש לסרט בירושלים של דוד פרלוב.

הסימפוניות של מאהלר היו אהובות עליו במיוחד, וסדרת התקליטורים בניצוחו על יצירות אלה (EMI Classics 40238) זכתה לשבחי הביקורת.

בשנת 1978 זכה בפרס ישראל למוזיקה. באיטליה זכה פעמיים בפרס מבקרי המוזיקה: ב-1995 כמנצח השנה וב-1998 כמנצח האופראי הטוב ביותר. בשנת 2000 זכה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים והקדיש את הכסף למימון השתלמויות של מנצחים ישראלים צעירים.

באחרית ימיו, עבד גארי על הפקת האופרה "מסע אל תום האלף", לפי מחזהו של א"ב יהושע, ומוזיקה שכתב יוסף ברדנשווילי. תקוותו הייתה לנצח על האופרה, אך הוא הלך לעולמו טרם הופעת הבכורה.

ברתיני נפטר ב-17 במרץ 2005 בגיל 78, ונקבר בבית העלמין בכפר ויתקין. הותיר אחריו אישה, רוזט, שתי בנות (אורית ומיכל) ונכדים.

במסגרת מפעל הנצחת אמנים בתל אביב נקבעה לוחית זיכרון על ביתם של גארי ברתיני ואביו ברח' ועידת קטוביץ' 17.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'אופרה ומסורת: גארי ברתיני בין תל אביב לפריס', אופרה 18 (1996), 8-9.
  • יהואש הירשברג, 'הפרס השנתי למבצעי מוסיקה מטעם שר המדע, התרבות והספורט' (ראיון עם גארי ברתיני), אוזניים למוזיקה 1 (2000), 2-3.
  • מיכאל אייזנשטדט, 'גארי ברתיני: הרהורים אישיים על מנצח אדיר, מוסיקאי מופתי ואדם בעל לב של זהב שהלך לעולמו', אופרה 47 (2005), 24-25.
  • מיכאל אייזנשטדט, 'מסע אל תום', קלסיק 4 (2006), 58-59. (על מורשתו של ברתיני)
  • מיכל זמורה-כהן, גארי ברתיני בחיי המוסיקה בישראל; עורך הספר: אברהם יבין, ירושלים: כרמל; בהשתתפות מרכז הספר והספריות בישראל – המפעל לספרות מוסיקה, בסיוע משרד התרבות והספורט, תשע"ב 2012.
  • עקיבא צימרמן, מזמור למנצח, מוסף שבת של מקור ראשון, 31 באוגוסט 2012


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]